במסגרת החלטה זו הננו נדרשים להכריע בדבר מעמדה של הנתבעת 2 עירית בת ים (להלן- המבקשת) בתיקים שבכותרת שאוחדו בפניי בהחלטת השופטת שגיא מיום 9.7.09. המבקשת טוענת כי אין היא מעסיקתם של התובעות (להלן- המשיבות) בהתאם להוראות החוק הרלבנטיות, בהתאם להלכה הפסוקה ובהתאם למערך החוזי המתמשך שנחתם עם הנתבעת 1 - י.א מתן שירותי ניקיון אחזקה וכח אדם בע"מ (להלן- המשיבה). 3. טעמי הבקשה בתמצית - א. במהלך שנת 2002 זכתה המשיבה במכרז למתן שירותי כח אדם זמני אשר פורסם על ידי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן- המכרז); ב. לא מדובר במכרז שפורסם ע"י המבקשת באופן ספציפי אלא מדובר במצב בו המשיבה ניגשה למכרז שפורסם על ידי גוף המרכז בתוכו את כל הרשויות המקומיות החברות בשלטון המקומי, והמשיבה הציעה את שירותיה לכלל הרשויות ולאו דווקא למבקשת; ג. במצב דברים זה יכולה היתה המשיבה להתקשר בחוזה למתן שירותים עם כל רשות מקומית אחרת, לו היתה זוכה במכרז, כפי שזכתה בקטגוריה הרלבנטית למבקשת; ד. נוכח זכייתה של המשיבה במכרז התקשרה המבקשת עם החברה בחוזה, בהתאם להוראות המכרז, לפיו תעניק המשיבה למבקשת שירותי כח אדם זמני (להלן- חוזה ההתקשרות משנת 2002); העתק חוזה ההתקשרות משנת 2002 צורף כנספח א' להודעה; ה. חוזה ההתקשרות משנת 2002 נוסח ונכתב על ידי מרכז השלטון המקומי (ולא ע"י המבקשת) ועל בסיסו נחתמים חוזים שונים בין חברות כח אדם שונות לבין רשויות מקומיות שונות; ו. המשיבה המשיכה להעניק למבקשת שירותי כח אדם זמני גם לאחר סיומו של חוזה ההתקשרות משנת 2002 ועד ליום 31.7.07 וזאת בהתאם לחתימת הצדדים על חוזה התקשרות חדש ביום 29.8.04 (להלן- חוזה ההתקשרות משנת 2004) ולאור הארכות תקופת הסכם שהעניקה העיריה (בהתאם לסעיף 9.2 לחוזה ההתקשרות); העתק חוזה ההתקשרות משנת 2004 צורף כנספח ב' להודעה; ז. בהתאם לחוזי ההתקשרות ולהארכות השונות שהעניקה המבקשת למשיבה, המתבססים כולם על תנאי המכרז, סיפקה המשיבה למבקשת עובדים זמניים אשר עבדו בחצרי המבקשת בתחומי עיסוק שונים; ח. בין העובדים למבקשת לא מתקיימים יחסי עובד מעביד נוכח האמור בפרק 5 לחוזה ההתקשרות משנת 2002 ולסעיף 6 לחוזה ההתקשרות משנת 2004. מהאמור בסעיפים אלה עולה- העובדים המועסקים במבקשת הינם עובדי המשיבה בלבד, העובדים נתונים לפיקוחה להוראותיה ולהשגחתה של המשיבה, המשיבה נושאת בכל ההוצאות והתשלומים הכרוכים בהעסקתם של העובדים במבקשת; ט. עוד יצוין כי בהתאם להוראות חוזי ההתקשרות היה ויקבע כי בשונה מהוראות אלה המבקשת היא מעסיקתם של מי מהעובדים, אזי תחוב המשיבה בפיצוי המבקשת וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד; י. מכל האמור עולה איפוא כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין מי מהעובדים לבין המבקשת וכי המשיבה היא מעסיקתם של העובדים לכל דבר ועניין; יא. במקרה נוסף בו פנתה עובדת בתביעה כנגד המשיבה לתשלום זכויות סוציאליות ביקשה העובדת לצרף את המבקשת כנתבעת נוספת וניתנה החלטה ע"י הרשמת צדיק (כתוארה אז) כי "משעסקינן בתביעת שיפוי במובנה הקלאסי ומשלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין צד ג' למבקשת- דין הבקשה להדחות". יב. בתביעה של עובדת נוספת כנגד המשיבה שגם שם נתבקש צירוף המבקשת לתביעה ניתנה החלטה ע"י הרשמת ולך כלהלן- "על פניו אין מדובר ביחסי עובד מעביד בין העיריה שהמבקשת/הנתבעת מבקשת לצרף כנתבעת נוספת בתיק (ולא צד ג') לבין התובעת. משכך- אין מקום לצרפה כתובעת נוספת"; יג. העובדות והנסיבות בתיקים שם ובתיקים אלה הינם זהים לחלוטין ומתבססים על אותן טענות עובדתיות ומשפטיות; יד. טענת המשיבה בדבר הסכסוך שנתגלע בינה לבין המבקשת אינו רלבנטי לתובענות דכאן ונוגע לחוב העומד על סך 1.147 מיליון ₪ בגין העברת כספים לידי המבקשת לתשלום רכיבי גמל, קרן השתלמות ופיצויי פיטורים עבור העובדים. הסכסוך כלל לא נוגע לרכיבי השכר , מושא התובענות דנא; טו. המשיבות הועסקו במתכונת העסקה משולשת באמצעות קבלן כח אדם. מדובר בהתקשרות חוזית משולשת בין מעסיק- עובד-משתמש; טז. הפסיקה קבעה, כי את השאלה מה דין יחסים אלה שבין השלושה יש לבחון בחינה רחבה של מהות וטיב העסקת עובדים באמצעות חברת כ"א במקרה נתון. במקרה זה טיב ההתקשרות הינה שהמשיבות הינן עובדות המשיבה וזו העמידה את שרותי העבודה שלהן לרשות המבקשת; יז. בג"צ קבע כי "קבלן כח האדם נתפס כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם. הנזקק לשירותי העובד הופך ל"משתמש" . ההנחה היא כי בין המשתמש לבין מי שמועסק אצלו באמצעות קבלני כח אדם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד" (בג"צ 450/97 תנופה שירותי כח אדם ואחזקות בע"מ נגד שר העבודה והרווחה ואח' , פ"ד נב(2) 433); יח. נקודת המוצא שנקבעה בהלכה הפסוקה היא כי יש לכבד את ההסדר ולהכיר במעמדו של הקבלן כמעסיק האמיתי אלא אם הוא נוגד את החוק, או שאין הוא עולה בקנה אחד עם "כללי המשחק" המקובלים לסוג זה של העסקה. אלא שהכרה במשתמש כמעסיק האמיתי אינה מובנת מאליה וזקוקה למטען מספיק של אינדיקציות שיטו את הכף לכיוון זה; יט. בע"ע 410/06 המוסד לביטוח לאומי- ראיד פאהום (להלן- עניין פאהום), נקבעו האינדיקציות על פיהן יקבע מעמדו האמיתי של העובד והכל לאור חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו - 1996 וביניהן- זמניות; יציבות מול תחלופה; בחינת טיב התפקיד; הסדר אמיתי שנועד להשגת מטרת ההעסקה ולא למראית עין; הגינות תום לב ותקנת הציבור בהעסקת עובד ע"י חברת כ"א; שמירה על משטר הסכמים קיבוציים ועל מעמדם של ארגוני עובדים. לא מדובר ברשימה ממצה וסגורה וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות ומאפיינים השונים המיוחדים לאותה מתכונת העסקה; כ. בעניין פאהום קבע בית הדין הארצי כי העובד הינו עובד המשתמש וזאת בין היתר לאור משך העסקתו של העובד אצל המשתמש באמצעות מספר חברות כח אדם , לתקופה של למעלה מ 13.5 שנים, באופן רצוף וקבוע והן לאור העובדה שהעובד תפקד כעובד מהמניין. כן נקבע שם כי אין לראות את המשתמש והמעסיק כמעבידים במשותף; כא. ואילו במקרה זה המשיבות דורשות את זכויותיהן לתקופה בה הועסקו ע"י המשיבה בלבד בין השנים 2002-2006 - השנים בהן התקשרה המבקשת עם המשיבה. המשיבות אל טענו מעולם כי הועסקו ע"י חברות כ"א אחרות במבקשת. המשיבות לא דורשות את זכויותיהן על תקופה בהן הוצבו במבקשת באמצעות חברות כח אדם אחרות. משך הצבתן של המשיבות בעיריה הינו קצר ביותר ועומד על ארבע שנים בלבד; כב. נוכח כל האמור אין לראות במבקשת כמעסיקה של המשיבות ואף לא כמעבידה במשותף. לאחר הגשת ההודעה הגישה המבקשת הודעה משלימה מטעמה, נוכח מסמכים שהובאו לידיעתה רק באותו מועד, ויש בהם, לטענתה, לתמוך בטענות שהועלו בהודעה; כג. המשיבה ראתה את המשיבות כעובדות שלה ולא כעובדות של למבקשת וכך נהגה הלכה למעשה , הכל בהתאם למתכונת ההעסקה ולהסכמים שנחתמו בין העיריה למשיבה. מידי חודש בחודשו העבירה המשיבה לעיריה דרישת תשלום מפורטת עבור כל אחד ואחד מהעובדים בגין שכרו והזכויות הסוציאליות של העובד . כדבר שבשגרה היתה המבקשת מעבירה את הסכומים המבוקשים למשיבה. העתק טבלאות שנערכו ע"י המשיבה צורפו כנספח ח' להודעה המשלימה; העתק חשבוניות של המשיבה בדבר קבלת כספים מהמבקשת עבור הבראה חופש וחגים צורפו כנספח ט' להודעה; כד. המשיבה היתה מעדכנת את המבקשת בדבר סטאטוס התנאים הסוציאליים של כל העובדים והכל בהתאם להתחשבנות שנערכה בין המשיבה למבקשת; כה. כך גם עולה מדברי מנכ"ל המשיבה במכתב מיום 7.8.06 - "לגבי הבראה וחופשה האמור לעיל נכון, למעט רשימת העובדים המצורפים שעדיין לא שולם להם נשלח להם במשכורת הנוכחית ונוציא חשבונית בהתאם"; העתק מכתב של מנכ"ל המשיבה מיום 7.8.06 צורף כנספח י' להודעה; כו. כן הבהירה המשיבה למבקשת, באמצעות רו"ח מטעמה, כי בהתאם לספרי הנהלת חשבונות של החברה "החברה משלמת לעובדיה שכר עבודה לא פחות משכר מינימום בתוספת הפרשות סוציאליות , בהתאם לחוק וכן משלמת את תשלומי החובה החלים בגינם ובכלל זה מס הכנסה וביטוח לאומי"; העתק מכתב של רו"ח של החברה צורף כנספח י"א להודעה; כז. מהאמור עולה כי המסמכים המצורפים מבהירים בצורה ברורה ביותר באופן חד משמעי כי מעסיקת המשיבות היתה המשיבה ולא המבקשת. נערכה התחשבנות בין הצדדים בהתאם להסכמים שנחתמו ביניהם וכל הסכומים המגיעים למשיבות בגין עבודתן בתחומי המבקשת הועברו בדרך קבע למשיבה אשר היתה אמורה להעבירם לידי המשיבות. אף המשיבה ראתה עצמה כמעסיקתן של המשיבות לכל דבר ועניין ואף הצהירה על כך במסמכים שונים. 4. המשיבות העבירו הודעה מטעמן לבית הדין ובה טענו - א. מלכתחילה התביעה הוגשה ע"י המשיבות באמצעות טופס סטנדרטי נגד המשיבה. המבקשת צורפה ע"י המשיבה באמצעות הודעה לצד שלישי; ב. היום המשיבות נקלטו כעובדות המבקשת בהתאם לחוק וכל רצונן הוא לסיים את פרשת התביעה ולקבל את הזכויות שתבעו והמעוגנות בחוקי המגן; ג. לאור העובדה שהמבקשת צורפה להליך ע"י המשיבה באמצעות הודעה לצד שלישי, המשיבות מבקשות שלא להביע עמדה בעניין. 5. המשיבה טענה - א. עיון בהודעת המשיבות מעלה כי הן תובעות הבראה מעבר לשנתיים כלומר מעבר לתקופת ההתיישנות , כך גם ביחס לחופשה שנתית; ב. המשיבות עובדות היום אצל המבקשת ומשכך זכאיות לתבוע אותה בגין 7 שנים אחורה ולכל הפחות בעניין הבראה מה שאין הן יכולות לעשות ביחס למשיבה; ג. המבקשת התקשרה עם המשיבה בחוזה כח אדם ולו עובדים רבים במלאכות שונות העובדים במבקשת באופן קבוע ומזה זמן רב יירשמו כמועסקים כביכול אצל המשיבה, כל זאת משיקוליה השונים של המבקשת ; ד. תנאי העסקתם של העובדים לרבות שכרם החודשי ומועד סיום ותחילת עבודתם לא היוו כלל פררוגטיבה של המשיבה כי אם של המבקשת; ה. מיד עם סיום העסקתן כאשר הן היו רשומות דרך המשיבה נרשמו התובעות להמשך עבודה אצל המבקשת- הפעם דרך חברת כח אדם חדשה אשר זכתה במכרז אצל המבקשת, ממש כמו שהמשיבה זכתה בשנים מושא התביעה. רישומן של המשיבות אצל המשיבה הינו אך עלה תאנה להיות המבקשת מעסיקתן בפועל ובאופן מלא של המשיבות בתיק זה; ו. בהתאם לעניין פהאום המבקשת והמשיבה אינן מעסיקות במשותף כי אם אך המבקשת תיחשב כמעסיקתם של המשיבות והיא היא הצריכה לעמוד בעול התשלומים אשר מגיעים לפי חוק למשיבות , באופן עקרוני; ז. למשיבה לא היו יד ורגל בתשלומם של התשלומים הנתבעים ע"י המשיבות שכן אלו לא הועברו ע"י המבקשת; ח. על אף שהמשיבה היתה זו ששילמה את שכרם של העובדים , לפחות לכאורה, הרי הכל נעשה בהתאם להנחיות מפורשות וספיציפיות של המבקשת המשיבה העבירה את שהתבקש ממנה ע"י המבקשת , בתוספת עמלה כמקובל ; ט. התשלומים הנתבעים יהא שיעורם אשר יהא היו אמורים להשתלם ע"י המבקשת, וזאת באמצעות המשיבה שהיוותה אך צינור להעברת התשלומים; י. העסקת המשיבות כביכול אצל המשיבה היתה אך למראית עין ובחינה אמיתית של ההסדרים בין המשיבה למבקשת מעלה כי המבקשת היא מעסיקתן האמיתית של המשיבות. 6. ביום 12.7.09 הוגשה הודעה נוספת לתיק מטעם המשיבה , לאחר שהוחלף הייצוג ואלה הטענות בתמצית - א. ביום 31.10.07 ניתנה בתיק זה החלטה לפיה לאור הספק הקיים בזהות המעביד יש להורות על צירופה של המבקשת כנתבעת נוספת בתיק; ב. ככל שסברה המבקשת כי צירופה כנתבעת נוספת לתובענה מוטעה, יכולה היתה להשיג על ההחלטה האמורה. משלא עשתה כן אין לשמוע ממנה טענות נוספות לעניין זה; ג. הגם שבהתאם לתקנה 18א לתקנות בית הדין לעבודה (סידרי דין) רשאי בית הדין או הרשם לצוות על מחיקת שמו של בעל דין , זאת ניתן לעשות בהתאם ללשון התקנה מקום שנתבע נוסף לא צורף כהלכה . משבמקרה זה צירופה של המבקשת נעשה בהתאם להחלטת בית הדין ולאור נימוקי הבקשה של המשיבה לצירוף, אין לומר כי המבקשת צורפה שלא כדין ואין לגרוע אותה בשלב זה מהתובענה; ד. המבקשת נחוצה לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה; ה. הטענות שהועלו ע"י המשיבה כנגד המבקשת הינן טענות עובדתיות המחייבות בדיקה והכרעה ולא ניתן בשלב זה לקבוע כי אין מקום לצירופה של המבקשת כנתבעת נוספת, במיוחד לאור הבדיקות העובדתיות; ו. האמור לעיל מקבל משנה תוקף נוכח פסיקת בית הדין הארצי בעניין פאהום המאשש את טענותיה של המשיבה בדבר היותה של המבקשת דווקא מעסיקתן הבלעדית של המשיבות; ז. במקרה זה, המיוחד בשירותים שנתבקשה המשיבה לספק למבקשת היה בעובדה כי בפועל לא ביקשה המבקשת מאת המשיבה אספקתם של עובדים כלשהם אלא שירות של הפקת תלושי שכר בלבד ובאופן שהמבקשת תשמש כצינור בלבד להעברת שכרם של העובדים השונים שהעיריה העסיקה זה מכבר; ח. בפועל ומעבד להיותה צינור להעברת תשלומים מאת המבקשת לעובדיה, לא היה למשיבה כל תפקיד אחר וכל עניין אחר עם העובדים. משכך אין לכינוי בו הכתירו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם כל משמעות עודפת על הדרך בה ניהלו את יחסיהם בפועל; ט. במקרה זה כמו בעניין פאהום המשיבות הועסקו על ידי המבקשת כמשתמשת יחידה בעוד שהעסקתן הפורמלית נעשתה על ידי חברות כ"א שהתחלפו, בנוסף לכך כי המשיבות הועסקו בתפקידים שהוו חלק אינטגרלי מתפקידיה של המבקשת ותפקדו כעובדות מן המניין של המבקשת; י. כל תנאי עבודתם נקבעו על ידי המבקשת. כך גם הפיקוח על אופן, המקום ומועדי ביצוע העבודה שהוכתבו אך ורק על ידי המבקשת שהיא אף זו שפיקחה על נוכחותן של המשיבות וכל הכרוך בביצוע עבודתם מתחילה ועד הסוף; יא. המשיבה לא קיבלה את המשיבות לעבודה לא הדריכה אותם באשר לאופן ביצוע עבודתן, לא קבעה להן את מקום העבודה מועדיה ואופן ביצועה. המשיבה אף לא קבעה את תנאי שכרן של המשיבות ולמעשה לא נתקיים בה כל סממן שיש בו ללמד על היותה מעסיקתן של המשיבות. כל תנאי העסקת המשיבות כמו של העובדים האחרים, נקבעו אך ורק על ידי המבקשת; יב. כל תפקידה של המשיבה הסתכם בלהוות צינור להעברת המשכורת לעובדים שכלל לא הכירה והכל בהתאם לדיווחיה של המבקשת ותעריפיה; יג. למעשה ובפועל לפי כל מבחן שנקבע בפסיקה, המעסיקה של המשיבות היתה דווקא המבקשת; יד. ההלכה בעניין זה הינה ברורה וקובעת כי מקום בו מתעוררת שאלה או ספק בדבר זהות המעביד, מן הדין הוא לצרף להליך את כל אותם צדדים לגביהם נטען כי הם המעביד. לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה כמו גם בכל התיקים שבכותרת ובבקשות והחלטות לצירוף המבקשת כנתבעת נוספת בתיק הנני מורה כלהלן - 7. בתי הדין לעבודה עוסקים רבות בשאלת זיהוי מעביד מקרב כמה מעסיקים במיוחד נוכח תבנית העסקה חדשה והיא מצב של העסקת מועסק אחד מול כמה מעסיקים, מצב המקשה לקבוע מיהו המעביד. במקרה של מועסק דרך קבלן כח אדם מתעוררת השאלה מיהו מעבידו של המועסק- קבלן כח האדם או שמא הגורם שבחצריו מתבצעת העבודה בפועל. לצורך הקביעה מיהו המעביד, יש לבחון באיזה חוק מדובר, מהי תכליתו ומהן נסיבות העבודה. בין היתר שיקולים של "טובת הציבור" ו"תקנת הציבור" ינחו את בית הדין שעה שידרש לקבוע מיהו המעביד האמיתי. כך למשל בית הדין הארצי שקל שיקולי "צדק חברתי ומדיניות ראויה כלפי פועלי יום ובמיוחד פועלי יום זרים", בעת שנדרש להכריע מיהו מעבידם של עובדים זרים, פועלי בניין שמצאו את עצמם מועסקים ב"יחסי עבודה מורכבים" עם זאת בסופו של יום לא נזנחו המבחנים המסורתיים הקובעים מיהו מעבידו של עובד פלוני" מי קיבל אותו כעובד, מי רשאי לפטרו, מי משלם את שכרו , כיצד דיווחו עליו למס הכנסה, ממי קיבל חופשה, למרותו של מי הוא סר ולמי יש זכות פיקוח עליו". שאלת זיהויו של המעביד מתעוררת בדרך כלל כשמעורב במערכת יחסי העבודה גם צד שלישי . מטבע הדברים הנחת היסוד היא שהעובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים שאמורים להתייצב משני עברי המתרס של חוזה העבודה , אלא במצבים שמעורב גם צד שלישי על בית הדין לבדוק מיהו המשתמש האמיתי בכח עבודתו של העובד ובין מי מהצדדים נוצרו במפורש או מכללא הלכה למעשה, מכח התנהגות, יחסים שעניינם נתינת עבודה וקבלת תמורה. (להרחבה ראה- י. לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העובד , הוצאת ניצן מהדורת 2008 פרק 2 וההפניות שם). 8. נוכח ההלכות שלעיל ונוכח הטיעונים שהועלו בבקשה לצירוף נתבעת בתיקים השונים כמו גם נוכח הטענות שבתגובה לבקשה ובין היתר טענות המשיבה בדבר הקשר שבין המשיבה למשיבות והטענה כי בפועל לא ביקשה המבקשת מאת המשיבה אספקתם של עובדים כלשהם אלא שירות של הפקת תלושי שכר בלבד באופן שהמשיבה תשמש כצינור בלבד להעברת שכרם של העובדים השונים שהמבקשת העסיקה זה מכבר ולאורך תקופות ארוכות שהתחלופה הינה רק בין חברות כח האדם, ומנגד טענות המבקשת בדבר חוזי ההתקשרות משנת 2002 ו- 2004 מהם עולה לכאורה כי המשיבה סיפקה למבקשת עובדים זמניים אשר עבדו בחצרי המבקשת בתחומי עיסוק שונים, הרי שמדובר בסוגיה אותה יש לברר לפני ולפנים ואין מקום, נוכח הפסיקה שלעיל, להורות, בשלב מוקדם זה של בירור התביעה, על מחיקת המבקשת מכתב התביעה. על בית הדין לשמוע ראיות ועל סמך הראיות להכריע בדבר זהות המעסיק. 9. לזאת אוסיף עוד כי מקובלת עלי עמדת המשיבה כפי שהובאה בתגובתה כי משברב התיקים ניתנה החלטה המורה על צירוף המבקשת , הגם שבמקרים מסוימים לא נתבקשה תגובתה, ואולי דווקא בשל כך, היה על המבקשת לפעול בדרכים ובזמנים הקבועים בדין, על מנת להשיג על החלטות צירוף המבקשת כנתבעת נוספת בתיק, ומכל מקום הדרך איננה "עקיפת" ההחלטות ע"י הגשת הבקשה שבכותרת. 10. נוכח כל האמור לעיל כמו גם נוכח הטיעונים שהובאו בתגובת המשיבה - הבקשה למחיקת המבקשת נדחית בשלב זה. 11. שאלת מעמדה של המבקשת תידון כפלוגתא ראשונה בתיק. 12. הוצאות הבקשה תלקחנה בחשבון בפסה"ד העיקרי ולאורו. ניתנה היום כ"ג באב, תשס"ט (13 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים. ההחלטה תשלח לצדדים בדואר. א. סלע, שופטתסגנית נשיא יחסי עובד מעבידקבלןחברות כוח אדם