החלטה זו עניינה בקשה לצו מניעה זמני המורה למשיבים שלא לשנות את תנאי העסקתו של המבקש שבאופן כזה שתצומצם מסגרת עבודתו במשיב 2 וזאת עד לבירור תביעתו בהליך העיקרי. רקע עובדתי 1. המשיב 1 הינו משרד החינוך המפעיל בתי ספר ומעסיק בהם מורים (להלן: "משרד החינוך") ואילו המשיב 2 הינו בית ספר איזורי על יסודי השוכן בקיבוץ יד מרדכי והמופעל על ידי עמותת "שקמה" (להלן: "שקמה" ו/או "בית הספר"). 2. המבקש הינו עובד הוראה בעל רישיון הוראה קבוע מטעם משרד החינוך, בעל הכשרה להוראה בבתי הספר העל יסודיים. 3. המבקש מועסק על ידי משרד החינוך כמורה בישיבה תיכונית באופקים (להלן "הישיבה") בהיקף של משרה מלאה (24 שעות שבועיות). כמו כן בתחילת שנת הלימודים תשס"ט (1.9.08) התקבל המבקש לעבודה ב"שקמה" בהיקף משרה של 87.5% (21 שעות שבועיות). בסך הכל עמד היקף העסקתו של המבקש בתחילת שנת הלימודים תשס"ט על שיעור של 187.5%. 4. ביום 10.12.08 הודיעה למבקש מנהלת בית הספר הגב' שושנה מירוצ'ניק (להלן "מנהלת בית הספר"), כי על פי הנחיית מנהלת כוח אדם בהוראה של המינהל לחינוך התיישבותי, הגב' אלקה הופמן (להלן: "הגב' הופמן"), משעומד היקף העסקתו הכולל על שיעור הגבוה מ-140%, יקוצץ לאלתר היקף משרתו בבית הספר ב-11 שעות שבועיות. בפועל בוצעה הנחייה זו מיום 1.2.09. המבקש מחה על פעולה זו. ביום 17.12.08 הגיש המבקש לבית הדין בקשה זו, שבמסגרתה הוא עותר למתן צו המונע את צמצום שעות עבודתו עד לדיון בתביעתו העיקרית. ביום 29.12.08 הגיש המבקש את תביעתו לסעד קבוע (עב 3696/08) שבה הוא עותר לביטול ההחלטה המצמצמת את היקף העסקתו; למתן צו הצהרתי הקובע כי ההוראה המגבילה את שיעור העסקת עובד הוראה ל -140% בטלה; למתן צו הצהרתי הקובע כי הינו זכאי למשרה קבועה במשרד החינוך בהיקף של 140% משרה; למתן צו הצהרתי בעניינים הנוגעים להתנהלות משרד החינוך או המפקח מטעמו וכן תביעות כספיות שונות. 5. בשל מצב החירום ששרר באיזור הדרום, נדחה הדיון מספר פעמים. ביום 1.3.09 התקיים הדיון בבקשה. בדיון נשמעו עדויותיהם של המבקש, של מנהלת אגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך במחוז הדרום, הגב' שרה ליכטנברג (להלן "הגב' ליכטנברג"), ושל מנהלת בית הספר הגב' מירונצ'יק. טענות המבקש 6. המבקש חולק הן על חוקיות ההוראה המגבילה את היקף ההעסקה לשיעור שאינו עולה על 140% והן על דרך הוצאתה לפועל של החלטת המשיבים שלפיה הופסקה עבודתו לאלתר באמצע שנת הלימודים. 7. לטענת המבקש, הנחיית הגב' הופמן לגב' מירונצ'יק, ניתנה בחוסר סמכות, בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, בניגוד לפיסקת ההגבלה שבחוק היסוד ובניגוד לתקנת הציבור, ועל כן דינה - בטלות. לדבריו, חוזה עבודתו מול בית הספר הינו חוזה עבודה המוגן על ידי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, ובהיות החוזה קניינו אין למדינה סמכות לפגוע בו בדרך שבה פעלה. 8. לטענתו, הסתמך על שכרו מבית הספר בבניית תקציב משפחתו, וקיצוץ משרתו המהווה הרעה בתנאי עבודתו עשוי בהסתברות גבוהה לאלצו להפסיק את כל עבודתו בבית הספר "שקמה". לדברי המבקש בישיבה התיכונית באופקים שבה הוא מועסק, נלמדים מקצועות החול בשעות אחר הצהריים, ויתר המורים בישיבה מועסקים גם הם במקומות עבודה אחרים בשעות הבוקר, וללא המגבלה של 140%. 9. לאור הדברים האמורים טוען המבקש כי הוא מופלה לרעה ביחס למורים אחרים הן בשל הדרישה שלא יועסק בהיקף משרה כולל העולה על 140%, הן בשל קיצוץ משרתו במהלך שנת הלימודים. 10. לדבריו, הדרישה לצמצום משרתו נוגדת גם את תקנת הציבור היות שבית הספר מצוי ב"טבורו של עוטף עזה" ועל רקע העובדה שלמבקש קשר טוב עם תלמידיו. לדבריו, המשיבים לא הראו כל אינטרס לגיטימי להגבלת עיסוקו והגבלה זו הינה הגבלה "ערומה, סתמית, שרירותית וכוחנית". עוד טוען המבקש בעניין זה כי קיים קושי אמיתי במציאת מורה מחליף מתאים המוכן ללמד ב"טבורו של עוטף עזה" ומימוש הנחיית הגב' הופמן יכול להביא לפגיעה משמעותית בתפקוד בית הספר עד כדי הפסקת פעילות של חלקים עיקריים ממנו, דבר שיהווה פגיעה אנושה בזכות התלמיד לחינוך. 11. טענה נוספת בפי המבקש הינה, כי המשיבים לא קיימו בעניינו את כללי הצדק הטבעי ובכללם את הזכות לשימוע. 12. עוד טוען המבקש, כי ההגבלה השרירותית של 140% מתעלמת מניסיון החיים של עובד הוראה, מאופיו, מאישיותו ומהמקצוע שאותו הוא מלמד, שכן לא דומה מקצוע המתמטיקה הקל יותר ללימוד, למקצועות אחרים. כמו כן, טוען המבקש, כי במסגרת התוכנית "אופק חדש" עובד מורה 45 שעות שבועיות כך שבקבלת התוכנית "אופק חדש" בוטלה למעשה ההוראה המגבילה ל-140% משרה. 13. לטענת המבקש, צימצם בהיקף משרתו במשרד החינוך לצורך עבודתו בבית ספר "שקמה" וכי לצורך עבודתו בבית הספר, היה מוכן לצמצם עוד את משרתו במשרד החינוך (סעיף 25 לבקשה). 14. המבקש מוסיף וטוען, כי צמצום משרתו אפשר שתביאו להחלטה על הפסקת עבודתו בכלל בבית הספר "שקמה", עובדה היכולה להיראות לתלמידי בית הספר ולחלק מן ההורים כסילוק המורה היחידי החובש כיפה בבית הספר של הקיבוץ. טענות משרד החינוך 15. לטענת משרד החינוך על פי הוראות "תקנון שירות עובדי הוראה" אין להעסיק עובד הוראה מעבר למשרה מלאה ללא אישור לשעות נוספות ובכל מקרה אין להעסיקו בהיקף העולה על 140% משרה. לטענתו, המבקש הינו עובד הוראה קבוע במערכת שמשרד החינוך מחוייב בהעסקתו בהיקף של 100% משרה. 16. לטענת משרד החינוך, רק לאחר פניית המבקש לגב' ליכטנברג, שבה קָבל על כך שמנהל הישיבה התיכונית באופקים צמצם את משרתו, נבדק הדבר על ידה, ועלה כי לא רק שלא צומצמה המשרה בישיבה התיכונית אלא נמצא כי המבקש מועסק במקום עבודה נוסף, הוא בית הספר "שקמה", בהיקף של 91.6% משרה. 17. לטענת משרד החינוך, אין זו הפעם הראשונה שבה מפר המבקש את ההוראות המחייבות את עובדי ההוראה וכבר הוזהר בעבר לבל יישַנו המקרים. לטענת משרד החינוך, משנודע לגב' ליכטנברג דבר ההעסקה הנוספת, יצרה קשר טלפוני עם הגב' הופמן וביקשה לברר כיצד עובד המבקש ללא אישור בהיקף העולה על המותר. לטענתו, בשיחה זו התברר לגב' ליכטנברג כי המבקש הסתיר ממנהלת בית הספר את דבר העסקתו במשרד החינוך (נספח ג' לתגובת המשיבה). משרד החינוך טוען, כי המבקש לא הגיש בקשה לאישור עבודה נוספת, ומכל מקום היקף עבודתו הכולל עומד כיום, לאחר צמצום המשרה, על שיעור של 140%. לטענתה, יש היגיון בהגבלת ההעסקה להיקף משרה של עד 140%, וממילא תוכנית "אופק חדש" אינה חלה על מורים בחינוך העל יסודי. לטענתו, אין למבקש כל זכות שבדין לעבוד מעבר למותר ואין להעתר לבקשתו. עוד טוען משרד החינוך, כי המבקש בא לבית הדין כשידיו אינן נקיות, בכך שלא גילה למנהלת בית הספר את דבר עבודתו במשרד החינוך ואת היקפה על אף שהיה מודע להוראות ולכללים החלים על עובדי הוראה לגבי העסקה במשרה העולה על 100%, וגם משום כך, יש לדחות את בקשתו לסעד מן היושר. טענות בית הספר "שקמה" 18. לטענת בית הספר, יש לדחות את הבקשה בשל העדר ניקיון כפיים וחוסר תום לב. לדבריו, המבקש עצמו בהתנהגותו הוביל למצב שבו נאלץ משרד החינוך להורות לבית הספר לצמצם את היקף משרתו עוד במהלך שנת הלימודים, וזאת משום שעובר לקבלתו לעבודה בבית הספר הטעה ביודעין את מנהלת בית הספר בהסתירו ממנה את העובדה שהוא כבר מועסק בבית ספר אחר בהיקף של 100% משרה. 19. לטענתו, המבקש היה מודע לכך שעל פי ההנחיות לעובדי ההוראה נאסר עליו לעבוד בהיקף העולה על 140% משרה היות שעניין זה כבר עמד לדיון משפטי בעבר. 20. בית הספר טוען, כי מעולם לא נאמר למבקש כי קיים קושי במציאת מורה מחליף וכי למחרת היום שבו צומצם היקף משרתו של המבקש החלה לעבוד במקומו מורה מחליפה שקיבלה על עצמה את כל השעות שהורדו מהמבקש. כן טוען בית הספר, כי אין בסיס לאמירה מפי המבקש כי יישום ההוראה בדבר צמצום משרתו יביא לפגיעה משמעותית בתפקוד בית הספר ו/או בתלמידים וכי בפועל לא נגרמה כל פגיעה כזו. 21. עוד טוען בית הספר, כי טענת המבקש כאילו צומצמה משרתו בשל היותו חובש כיפה - מקוממת, במיוחד לאור העובדות, שכשליש מתלמידי בית הספר באים ממשפחות דתיות וכן שחלק מהמורים בבית הספר נמנים על המגזר הדתי. הכרעה 22. בקשתו של המבקש היא כאמור, למתן צו זמני אשר יאסור על המשיבים לצמצם את היקף משרתו וזאת עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית. 23. מטרתו של סעד זמני היא בעיקר שמירה על המצב הקיים העלול להשתנות אם לא יינתן הצו הזמני וזאת על מנת שנתבע לא ינצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה. תפקידו של צו זמני הוא לשמר מערכת נסיבות קיימת כדי להבטיח את ביצועו של פסק דין סופי שינתן אחריו. (ראה הנשיא א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 399; ד"ר וינוגרד "צווי מניעה" חלק כללי עמ' 65; דב"ע מז/3-3 עיריית רמת גן - מלכה אנגלסמן פד"ע יח 141). על פי הוראות סעיף 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, החלות בבתי הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991, השיקולים הבאים בפני בית הדין בעת שהוא שוקל מתן סעד זמני הינם, קיומה של זכות, נקיון כפיו של המבקש (שיקולי יושר) ומאזן נוחות לרבות הכבדה ונזק בלתי הפיך. יודגש, כי בשלב זה, משמדובר בבקשה לסעד זמני, קביעותינו הינן קביעות לכאוריות ואין בהן כדי לקבוע מסמרות לעניין הסעד העיקרי, אם יובאו בפנינו ראיות אחרות. קיומה של זכות 24. המבקש מועסק כעובד הוראה קבוע בהיקף משרה בשיעור של 100% במשרד החינוך. כעובד הוראה חלות עליו הוראות תקנון שירות עובדי הוראה הכולל בתוכו את ההוראות הנוגעות לזכויות עובדי הוראה וחובותיהם (להלן: "תקנון השירות"). על פי הוראות סעיף 1.24.1.2(א) לתקנון השירות "אין להעסיק עובדי הוראה בכלל ומנהלים בפרט בהיקף העולה על 140% משרה" (להלן "ההוראה המגבילה"). ממכלול ההוראות עולה, כי עבודה מעל למשרה מלאה אחת, היינו, עבודה "בשעות נוספות" טעונה אף היא אישור ממנהל בית הספר (אם מדובר בשיעורי עזר או מילוי מקום - עד 6 שעות) או ממנהל המחוז (בכל יתר המקרים). 25. לא היתה כל מחלוקת, כי המבקש לא זו בלבד שלא ביקש אישור לעבודה בהיקף העולה על 140% משרה, אלא שאף לא הגיש בקשה לאישור עבודה בהיקף העולה על 100% משרה. מכאן, לא יכול להיות חולק, כי עבודת התובע מעבר ל100% משרה, בוצעה ללא קבלת אישור כנדרש. 26. מעבר למחלוקת בשאלת עצם חוקיותה של ההוראה המגבילה, נוגעת המחלוקת בין הצדדים בעיקר לשאלה - אם ההוראה המגבילה את העבודה להיקף משרה כולל של 140%, מתייחסת לעבודה אצל אותו מעסיק או להעסקת עובד ההוראה אצל כלל המעסיקים. לטענת התובע, יש לבחון את היקף ההעסקה אצל כל מעסיק בנפרד ועל כן, אין ההגבלה חלה על העסקתו בבית ספר "שקמה" המהווה מעסיק נפרד ממשרד החינוך. לטענת המשיבים, יש לבחון את היקף ההעסקה הכולל אצל כל המעסיקים גם יחד. 27. סוגיה זהה נדונה בבית הדין הארצי בפרשת משיח ובה ניתן מענה לשתי השאלות גם יחד. בעניין משיח נקבע, כי ד"ר משיח, שמעולם לא הועסק במדינה בהיקף משרה העולה על 140% והעסקתו הכוללת במדינה ובבעלויות אחרות הגיעה לשיעור של 214.2%, אינו רשאי לעבוד בהיקף משרה כולל העולה על 140%. בית הדין הארצי דן שם בטענות המערער כי קיימת לו זכות קנויה למתכונת העסקה מורחבת וכי הגבלת משרתו מהווה פגיעה בחופש העיסוק המוגן בחוק יסוד, ודחה את הערעור תוך שהוא קובע כי - "אין ספק שמעסיק יכול להגביל את היקף העסקתו של עובד מעובדיו ובלבד שהדבר נעשה משיקולים עניינים, בסבירות ובצורה שוויונית ... הגבלת העסקתם של עובדי ההוראה להיקף משרה של עד 140% נהוגה במשרד החינוך מזה שנים רבות... 'רציונל הכלל בדבר ההגבלה הינו ברור, הכלל משקף סטנדרט הוראה רצוי מבחינת משרד החינוך וצרכניו ועל פיו על מנת שמורה יוכל לתפקד כראוי לטובת תלמידיו, לטובתו עצמו ולטובת המערכת כולה, אין לאפשר לו להיות מועסק מעל שיעור של 140% אחוזי משרה. מורה אשר יועסק מעל 140% משרה לא יוכל לתפקד כראוי ועבודתו עלולה להיות לקויה. בכך משקף הכלל אינטרסים לגיטימיים של המערכת". (הדגשה במקור - י.א.ש.) (ע"ע 1158/02 ד"ר אשר משיח - מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות, ניתן ביום 8.10.02). בית הדין הארצי קיבל את עמדת משרד החינוך ואת ההסבר שניתן וקבע כי ההוראה המגבילה הינה מקצועית, הגיונית וסבירה גם כשמדובר בהיקף העסקה העולה על 140% שאינה נעשית אצל מעסיק אחד אלא החריגה מעבר ל140% עולה מצירוף היקפי ההעסקה אצל כל המעסיקים יחד. בית הדין הארצי ציין, כי מלאכת ההוראה אינה עניין טכני ועל עובד ההוראה לתפקד כראוי, להיות קשוב לתלמידיו ובמהלך עבודתו להיות במיטבו. על פי קביעתו, אלה המטרות אשר ההגבלה על היקף המשרה נועדה להשיג. פסק הדין אושר בהחלטת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"צ 2256/03 ד"ר אשר משיח - מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות, ניתן ביום 18.3.03). ואכן, הגיונם של הדברים אינו מבחין בין העסקה אצל מעסיק אחד לבין העסקה אצל כלל המעסיקים, שאם לא תאמר שמדובר בהגבלה הכוללת את כל המעסיקים, יכול הדבר להתפרש כאילו מותר לעובד הוראה לעבוד אצל מספר מעסיקים כרצונו ובכל מקום יוכל לעבוד עד ל-140% משרה ונמצא כי המורה "לא יוכל לתפקד כראוי ועבודתו עלולה להיות לקויה". המבקש לא הציג כל תשתית עובדתית ולו לכאורית היכולה לסתור את עמדת משרד החינוך והמעמידה בספק את קביעותיו. 28. משרד החינוך טוען, כי בפועל תיפקודו של המבקש לוקה בחסר וזאת בשל העומס המוטל עליו והנובע מעבודה בהיקף העולה על המותר. לתמיכה בטענתו זו הציג משרד החינוך מכתב של מנהל בית ספר "שיטים" בערבה שם עבד התובע בעבר (מש/2) והמבקש הציג את תשובתו למכתב זה (הודעה מיום 2.3.09). איננו מוצאות, כי בעניין טיב עבודתו של המבקש הובאו בפנינו ראיות מספיקות ולו גם לכאורה, ואין אנו קובעות כל ממצא בעניין זה. עם זאת, הנטל להוכיח כי ההגבלה אינה סבירה, הגיונית ומידתית מוטל על המבקש, ומשלא הרים נטל זה יש בכך כדי לדחות טענתו בעניין אי חוקתיות ההוראה המגבילה. 29. גם טענת המבקש כי הינו מופלה לרעה לעומת מורים אחרים לרבות מורים המועסקים במסגרת החינוך הדתי, לא נתמכה בכל בסיס עובדתי לכאורי. המבקש לא ציין ולו שם של מורה אחד, העובד בהיקף משרה העולה על המותר בידיעת משרד החינוך ובאישורו. 30. לאור האמור, לא הרים המבקש את הנטל להוכיח כי קיימת לו זכות לעבוד במשרה בהיקף העולה על 140% משרה. ניקיון כפיים 31. המשיבים טוענים שיש לדחות את טענות המבקש, בשל העובדה שפנה לבית הדין בידיים שאינן נקיות ובחוסר תום לב. גם בעניין זה הצדק עימם. 32. מחקירתו הנגדית של המבקש עלה, כי המבקש היה ער להוראה המחייבת קבלת אישור לעבודה מעבר ל-100% משרה. אלא שלדבריו, סבר כי חובה זו חלה רק כאשר מדובר בעבודה אצל אותו מעסיק, ולא כאשר מדובר בעבודה אצל מעסיקים שונים. בהחלטה שניתנה בבש"א 2386/07 דניאל צברי - מועצה אזורית ערבה תיכונה (ניתן ביום 27.8.07) נדונה בקשת המבקש לסעד זמני לביטול פיטוריו מעבודתו בבית ספר "שיטים" שבבעלות המועצה האזורית ערבה תיכונה. מהעובדות המפורטות בהחלטה עולה, כי עבודתו בבית הספר, אשר עמדה על היקף משרה של 140% צומצמה, היות שעבד במקביל בבית ספר מקיף באופקים כעובד מדינה בהיקף של 66%, היינו, בהיקף כולל העולה על 200% (סעיפים 7-11 להחלטה בבש"א 2386/07). עוד עולה מנספח ב' לתצהיר הגב' ליכטנברג, כי כבר בשנת 2001 פנתה למבקש בהודעה כי הינו מועסק בהיקף העולה על המותר וכי הוזהר לבל הדבר יישנה. המבקש אומנם הכחיש בחקירתו כי הוזהר בעבר, אולם מחקירתו את הגב' ליכטנברג עולה, כי אכן משנת 2001 היה מודע לאזהרתה. 33. מכאן עולה, כי לא זו בלבד שהמבקש היה ער לקיומה של ההוראה המגבילה אלא שהמבקש היה ער, כי הגבלה זו מתייחסת להעסקה הכוללת את כל המשרות שבהן עובד עובד ההוראה. מסקנה זהה עולה גם מהחלטת בית הדין בבש"א 2386/07, שלפיה, עוד קודם להעסקתו בבית ספר "שיטים" וכבר בשנת 2001, היה המבקש מודע להגבלה בעניין היקף ההעסקה. 34. מחקירתו של המבקש עולה, כי המבקש לא הודיע למנהלת בית הספר עובר לקבלתו לעבודה, שהינו מועסק כבר במשרד החינוך בהיקף של 100% משרה. יש להדגיש כי בחקירתו בעניין זה ובכלל, התחמק המבקש ממתן תשובות ישירות, אמיתיות וברורות. עוד עולה מחקירתו של המבקש, כי כאשר הדברים נוגעים להתנהלות של אחרים עומד המבקש על "קוצו של יוד" ואילו כאשר הדברים נוגעים להתנהלותו הוא, נוהג הוא תוך טשטוש גבולות. מעדותו ומעדות מנהלת בית הספר עולה בבירור, כי לא זו בלבד שלא מסר למנהלת כי הינו מועסק במשרד החינוך בכלל ובמשרה מלאה בפרט, אלא שאף במסמך קורות החיים שהגיש לבית הספר (מש/1) לא ציין היכן עבד, באיזה תקופות, ובאיזה היקף. 35. עדותו של המבקש היתה מתפתלת וחמקמקה. תחילה טען, כי ההוראה הדורשת אישור להעסקה מעבר למשרה של 100% מתייחסת להעסקה אצל אותו מעסיק בלבד ולא אצל מעסיקים שונים, אך כשעומת עם עובדת העסקתו ב"שיטים" (שם היקף העסקתו הכולל החורג נבע מהעסקה אצל מעסיקים שונים) טען, כי יש להבחין בין המקרים היות ששם הופסקה העסקתו בסוף השנה ואילו כאן מדובר על הפסקת העבודה במהלך השנה. כאמור, התרשמותנו ולו הלכאורית הינה כי המבקש לא הביא בפנינו דברים כדיוקם. התרשמנו, כי המבקש היה ער להוראה המגבילה ובחר שלא להביא בפני מנהלת בית הספר את עובדת העסקתו במשרה מלאה במשרד החינוך ובכך הביא לידי הכשלת בית הספר וממילא, להשתלשלות העניינים כפי שהובאה בפנינו. טענת המבקש, כי משרד החינוך מתנכל לו "ומחפש אותו", לא הוכחה בפנינו ולו לכאורה. מהעדויות עולה, כי עובדת העסקתו בבית ספר "שקמה" נודעה למשרד החינוך כאמור רק כאשר המבקש בעצמו פנה לגב' ליכטנברג בטענה, כי מנהל הישיבה באופקים קיצץ את משרתו, ובעקבות כך נעשה בירור הן אל מול מנהל בית הספר, הן בנתוני העסקתו המופיעים ברישומי מחשב המשרד. הבירור העלה, כי לא זו בלבד שהיקף העסקתו בשיעור 100% במשרד החינוך לא נפגע אלא שהועסק באגף לחינוך התיישבותי בהיקף של 87.5% ללא אישור. מכאן, כי אין כל בסיס לטענת המבקש באשר "לרדיפתו" על ידי משרד החינוך. מאזן הנוחות 36. המבקש טוען, כי הצמצום במשרתו יגרום נזק הן לבית הספר ולתלמידים, הן לו ולמשפחתו ויש בכך כדי להטות את הכף לטובתו. אין לקבל טענה זו. באשר לטענת המבקש, כי יגרם לו ולמשפחתו נזק - משום שבבניית תקציב משפחתו, הסתמך על שכרו ב"שקמה" - אין למבקש להלין אלא על עצמו. משהתקבל לעבודה בבית הספר "שקמה" מבלי שהציג בפני מנהלת בית הספר את כל הנתונים האמיתיים הנוגעים להעסקתו במשרד החינוך, וביודעו כי העסקה זו אינה מותרת, אין הוא יכול לבוא בטרוניה למשיבים על תוצאות התנהלותו הקלוקלת, ולאור הנסיבות וודאי שאין ליתן לפגיעה שלה הוא טוען כל משקל, שמא "יצא חוטא נשכר". גם טענת המבקש שלפיה צימצם בהיקף משרתו במשרד החינוך לצורך עבודתו בבית ספר "שקמה" וכי היה מוכן אף לצמצום נוסף של משרתו באופקים, התבררה בחקירתו הנגדית כטענה שאין בה צל של אמת. באשר לפגיעה הנטענת בתלמידי בית הספר - מעדותה של המנהלת עולה, כי כבר למחרת צמצום העסקתו של המבקש נמצאה מורה מחליפה לשעות שצומצמו. כלומר, לתלמידי בית הספר ניתן מענה הולם ולא נמצא כל בסיס לטענת המבקש, כי קיים קושי במציאת מורה מחליף. בעניין זה יצויין, כי לאור העובדות כי המבקש התקבל לעבודה בבית הספר רק בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, בהיקף של 21 שעות שבועיות וכי משרתו צומצמה ל-10 שעות שבועיות, קשה לקבל את טענתו כי הפסקת עבודתו עלולה להביא "לפגיעה משמעותית בתפקוד בית הספר ועד להפסקת פעילות של חלקים ניכרים ממנו". לא מצאנו כל אסמכתא לטענה העולה מדבריו, כאילו מוטלת על כתפיו האחריות להתנהלותו התקינה של בית הספר כולו. 37. טענות המבקש, כי התנהלות המשיבים נוגדת את תקנת הציבור, טוב היה לו לא היתה נטענת. המבקש בהתקשרותו עם בית הספר תוך הסתרת עובדות מהותיות ביותר, הביא לידי הטעיית בית הספר ולפגיעה בו. ניסיונו להתעטף כעת באיצטלה של מי שרק טובת התלמידים לנגד עיניו, הינו יותר ממקומם. 38. המבקש טוען כי צמצום משרתו עשוי לגרום לו להחליט על הפסקת עבודתו בבית הספר "שקמה" כליל. זאת מנמק המבקש בכך שבמצב דברים זה אין עוד הצדקה כלכלית עבורו להמשיך ולעבוד שם. לטענתו, עובדה זו יכולה להתפרש בעיני התלמידים וחלק מן ההורים כסילוק המורה היחיד החובש כיפה בבית הספר בקיבוץ בשל אמונתו הדתית. טענה זו מקוממת אף יותר מקודמתה. לא זו בלבד שלא ברור מהיכן לוקח המבקש לעצמו את החירות לקבוע כיצד תתפרש הפסקת עבודתו מיוזמתו, אלא שיש באמירה זו משום ניסיון להלך אימים על המשיבים, שהיה ולא ייעתרו לדרישתו לפעול בניגוד להוראות, ישתמש בדבר לצרכים פוליטיים לא רלוונטים. ניצול אמונתו הדתית של אדם ושימוש ציני בה, אין להם מקום כשיקול בקבלת אדם לעבודה, כשיקול בהפסקת עבודתו ואף לא כקלף מיקוח, במיוחד כשהאמונה הדתית אינה נוגעת כלל לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים. התנהלות לכאורית זו של המבקש, יש בה כדי ללמד על דרכי פעולתו וכאמור, יש בה טעם לפגם. 39. טענת המבקש כי אין מקום להפסיק עבודתו במהלך שנת הלימודים, אין לקבלה. משקבלת המבקש לעבודה לידתה בחטא שכן נעשתה מלכתחילה בניגוד לדין בשל הטעייתו את בית הספר, אין המבקש יכול, משנתגלו מחדליו, להיבנות מטעות בית הספר אשר נעשתה בתום לב בהסתמך על התנהלותו. למבקש אין זכות קנויה להעסקתו מעבר להיקף המשרה הכוללת של 140% ומשלא קיבל אישור להעסקה מעבר ל-100%, אף אין לו זכות קנויה לעבוד מעבר לכך. למבקש ניתנה האפשרות לבחור בין צמצום משרתו במשרד החינוך לבין צמצום משרתו בבית הספר והוא בחר שלא לצמצמה כלל. בנסיבות אלה, הוא הותיר את ההחלטה בידי המשיבים והחלטתם נתקבלה כדין. יתר על כן, משלא ביקש המבקש - וממילא לא קיבל - היתר להעסקה מעבר ל-100% משרה, חסד עשו עמו המשיבים שלא צימצמו את כל היקף העסקתו החורג מ-100%. עם זאת, טוב עשו משבחרו לנהוג כך. 40. באשר לטענת המבקש כי ההחלטה לצמצום היקף משרתו נתקבלה מבלי שניתנה לו זכות לשימוע - מהעדויות שהובאו בפנינו עולה לכאורה, כי ההחלטה נתקבלה מבלי שנתאפשר למבקש להגיב עליה. אולם, משלקחנו בחשבון כי העסקתו החריגה התאפשרה רק בשל העובדה שהמבקש לא גילה למנהלת בית הספר את נתוני העסקתו במשרד החינוך ובכך הכשילה, ולאור העובדה כי לא ניתן להעסיקו בחריגה מהמותר, ואם יתברר כי נפל פגם בהתנהלות המשיבים, ובשלב זה איננו קובעות דבר לעניין זה - ניתן יהא לפצות את התובע בפיצוי כספי, אין מקום להורות על המשך העסקתו בהיקף חורג ללא אישור. אחרית דבר 41. לאור כל האמור, משלא הצביע המבקש על כל זכות לכאורית המוקנית לו לעבוד בהיקף משרה העולה על שיעור של 140%, ומשפנה לבית הדין בידיים לא נקיות ובחוסר תום לב, ומשאף אין מאזן הנוחות נוטה לצידו - דין בקשתו להידחות. המבקש ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק אשר ישולמו לכל אחד מהמשיבים, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. 42. המשיבות תגשנה כתב הגנה בתיק העיקרי עד ליום 20.3.09. דיון מוקדם יתקיים ביום 2.4.09 שעה 11:30. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום. ניתנה היום ז' באדר, תשס"ט (3 במרץ 2009) בהעדר הצדדים. נציגת עובדים - ורד הלל יעל אנגלברג-שהם שופטתדיני חינוךמשרד החינוך