התפרצות לדירת מגורים פסיקה הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ובתיקים המצורפים. אני מוצאת אותו אשם בעבירות המפורטות בכתב האישום ובתיקים המצורפים. גזר דין 1. הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו בתיק מוביל, בביצוע עבירת התפרצות לדירה. בנוסף, צורפו שני תיקים נוספים - האחד גם הוא בעבירת התפרצות לדירה והאחר בעבירה שעניינה תקיפת שוטרים. 2. כל העבירות הללו חמורות והאינטרס הציבורי מחייב פעילות למיגור עבירות מסוג אלה מצידן של כל הרשויות. לחובת הנאשם כאן עבר פלילי (שלוש הרשעות קודמות הכוללות צירופי תיקים) כולל מע"ת להפעלה. 3. עם כל זאת, עפ"י כלל האינדיבידואליזציה בענישה, מן הראוי לבחון כל מקרה לנסיבותיו המיוחדות ולמוד כל נאשם עפ"י נתוניו. בענין זה - החלטת בימ"ש מחוזי חיפה - ע"פ 675/05, אבוטבול נ' מדינת ישראל - מיום 21.9.06 באותו מקרה הורשע הנאשם בעבירה שעניינה התפרצות לדירת מגורים וגניבת רכוש בשווי כ-29,000 ₪. לנוכח המלצת שירות המבחן והסיכוי לשיקום - הומר מאסר בפועל בן שנה שהוטל בבימ"ש שלום, במאסר של 6 חודשים בעבודת שירות, זאת למרות שזמן לא רב לפני כן שוחרר הנאשם מריצוי מאסר. במסגרת החלטה זו - אזכורי פסיקה בענין כלל האינדיבידואליזציה בענישה. בנוסף, גזר דין אחר של בימ"ש מחוזי חיפה, ת"פ 161/01, מדינת ישראל נ' עומר שיהאב, מיום 31.3.03. בענין זה החליט בית המשפט להאריך עונש מותנה שהיה תלוי נגד נאשם והטיל עליו מבחן (לא מבחן גמילה). כל זאת לאחר שהנאשם הורשע בביצוע עבירות לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין (גרימת חבלה חמורה ושברים בגולגולת). ענישה זו הוטלה לאחר שבימ"ש שקל מכלול שיקולים ספיציפיים באותו מקרה ולנוכח המלצת שירות המבחן. כל זאת למרות חומרתה היתרה של העבירה. 4. בענייננו, העבירה שעניינה תקיפת שוטר נעברה לפני מספר שנים - בשנת 95', אך שתי עבירות הרכוש נעברו בשנת 09'. למרבה המזל, בעבירות ההתפרצות לא נגנב דבר (הנאשם הופרע בזמן ביצוע העבירות). הנאשם הינו צעיר, כבן 22, וטרם ריצה מאסר בפועל. מתסקיר שירות המבחן עולות נסיבות חייו הקשות של הנאשם וילדותו האומללה. עם זאת, שירות המבחן הגיע למסקנה כי הנאשם אינו בשל להתערבות טיפולית. 5. ניסיתי למצוא האיזון הראוי בין כל הגורמים. לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, האינטרסים והאיזונים הראויים, חומרת העבירות והנזק לקורבנות - מיחד, ויתר הנסיבות - מאידך (ההודאה המיידית, הצירוף וחסכון בזמן שיפוטי, גילו הצעיר של הנאשם, נסיבות חייו הקשות והעובדה כי טרם ריצה מאסר), אני קובעת כדלקמן: א. בגין העבירות בהן הורשע בתיק המוביל ובתיקים המצורפים - 27 חודשי מאסר. ב. אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי מת.פ 1928-06 בימ"ש שלום חיפה שמשכו 7 חודשים. 4 חודשים מתוך ה-7 ירוצו באופן חופף למאסר שנגזר בגין העבירות כאן ו-3 חודשים במצטבר אליו. באופן זה ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו - 9.7.09. מתקופה זו ינוכו 8 ימי מעצר נוספים. ג. מאסר על תנאי של 10 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום השחרור, עבירות שעניינן תקיפת שוטרים ועבירות כלפי הרכוש מסוג פשע. ד. חתימה על התחייבות בסך של -.3,000 ש”ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע הנאשם תוך שנתיים מיום השחרור. אני ממליצה לשלטונות שב"ס לטפל בגמילתו של נאשם זה מסמים מסוכנים. יתכן כי במסגרת סגורה זו ניתן יהיה להתקדם בכיוון שיקומי, ויצאו כולם נשכרים. 6. אשר לפסיקה. מן המפורסמות כי ניתנים גזרי דין שונים ומגוונים לעבירות דומות, כל מקרה על פי נסיבותיו. במקרים מסויימים, בעבירות מסוג אלה הנדונות כאן, נדונו נאשמים לעבודת שירות או אף לעונשים מותנים, וזאת בהסכמת המאשימה, למרות שהורשעו בביצוע מספר לא קטן של עבירות רכוש מסוג פשע או בביצוע עבירות כלפי שוטרים. להלן פסיקה רלוונטית בעבירות רכוש מסוג פשע: * בת.פ. 1693/06 - מ.י. נ' פרץ ואח', נדון נאשם מס' 4, אפללו, לריצוי מאסר בעבודת שירות בהסכמת התביעה. זאת למרות שהעבירות בגינן הורשע הנאשם היו שתי התפרצויות לדירת מגורים. ההתפרצויות בוצעו, באופן מתוכנן, במסגרת קשר פלילי עם אחרים. במסגרת אחרת מן ההתפרצויות, שהנאשם היה שותף לביצועה (אישום שישי) נעקרה כספת מקובעת ובתוכה 35,000 דולר. הכספת על תכולתה נעקרה ממקומה והועמסה על רכב מסחרי. * בת.פ. 1888/04 - מדינת ישראל נ' זנתי, חדד וגנני, נדונו הנאשמים לריצוי מאסר בעבודת שירות (6 חודשים ו-4 חודשים) בהסכמת התביעה, למרות שהורשעו בביצוע עבירה שהינה התפרצות לדירה וגניבת רכוש מתוך כספת. זאת למרות עברם הפלילי של לפחות חלק מבין הנאשמים. ב"כ המאשימה טען כי: "העונש משקף נכונה את ההיבט הציבורי ומתחשב בנסיבות האישיות של שלושת הנאשמים ואינו חורג ממתחם הסבירות" (עמ' 31 לפרוטוקול, ההדגשה שלי, י.א.). * ת.פ. 2320/06 בימ"ש שלום חיפה, מ"י נ' בן סימון ואח', הורשע נאשם 1 בביצוע עבירת התפרצות לדירה וגניבת כמות נכבדה של תכשיטים. המאשימה הגיעה להבנה עם הסניגור בענין הטלת מאסר לתקופה של 4 חודשים בעבודת שירות. בשולי פיסקה זו אני מוצאת לראוי לציין מספר גזרי דין מתונים ביותר, שניתנו על דעת המאשימה בגין ריכוז גדול של עבירות רכוש מסוג פשע. זאת למרות שעבירות התפרצויות לדירות היוו בעת הרלבנטית נגע משמעותי יותר משהן מהוות היום, לפחות על פי הדוחות הסטטיסטיים המשטרתיים. יש להניח כי הסכמת המאשימה באותם מקרים לאותם גזרי דין נבעה מצירוף נסיבות ושקלול גורמים מיוחדים באותם מקרים. * בת.פ. 6867/01 מדינת ישראל נ' ירוסלב סמג'ינסקי - נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מע"ת ומבחן , לאחר שהורשע בביצוע 18 התפרצויות (בימ"ש זה). ענישה זו היתה מקובלת על דעתה של המאשימה. * בת.פ. 8817/99 מדינת ישראל נ' פינטו אהרון (כב' השופט אלרון) - נגזר על הנאשם עונש מותנה, של"צ ומבחן, לאחר שהורשע בביצוע 26 עבירות, כולן - עבירות רכוש מסוג פשע עונש זה - על דעתה של המאשימה. * בת.פ. 510/03 - לוי ניסים, בימ"ש שלום קריות. 51 אישומים, רובם ככולם עבירות רכוש מסוג פשע (התפרצויות). המאשימה עצמה עתרה ל-6 חודשי מאסר בעבודת שירות, מאסר על תנאי ופיקוח, כפי שהוטל על השותפים האחרים (שהיו מעורבים בעבר בפלילים). גם עונשי מאסר ממושכים המוטלים על ידי בתי המשפט נשקלים באופן מידתי תוך התחשבות בנסיבות ואיזון אינטרסים. בת.פ. 5391/04 בימ"ש שלום תל אביב - מ"י נ' אבו חצירא וכוכבי (להלן: "כוכבי") הורשעו שלושה נאשמים בביצוע כ-125 עבירות (בעיקר עבירות רכוש ומירמה מסוג פשע). העבירות בוצעו בחבורה, בנועזות, תוך תכנון קפדני ולאחר בחירה מוקפדת של קורבנות חלשים, בעיקר קשישים מופלגים. לכל הנאשמים בענין כוכבי עבר פלילי ועונשים מותנים. הנאשמים אכן נדונו באופן ממוצע ל-50 חודשי מאסר בגין העבירות שביצעו, אך הנסיבות שם, כאמור, חמורות לאין שיעור ומספרן - פי כמה וכמה מאשר בענייננו. בכל מקרה, חשוב לציין כי עבירות התפרצות לדירות, בכל עת ובכל דרך, מהוות עבירות חמורות, קשות ומזיקות ובתי המשפט, כלל, מתייחסים אליהן בהתאם. אשר לפסיקה בתחום עבירות כלפי שוטרים. גם בתחום זה ניתן להציג פסיקה שיש בה כדי לתמוך בכל אחת מעמדות הצדדים, שכן כל מקרה וכל נאשם על פי נסיבותיו. בתיקים לא מעטים שנדונו בבתי משפט השלום, למרות חומרת העבירות בתחום זה ונפיצותן, הוטלו עונשים יחסית מתונים, מסיבות ענייניות שונות. אשר לפסק הדין שהוזכר על ידי המאשימה - רע"פ 10038-08 - בביזייב נ' מדינת ישראל - באותו מקרה למעשה לא נדונה בבית המשפט העליון סוגיית הענישה הראויה בעבירות כלפי שוטרים. כל שנפסק הוא כי: "חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור נוסף והדבר נכון גם כאשר קיים פער בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור...". * בת.פ 3541/05 - מ"י נ' שי ורועי איבגי (להלן: "איבגי") - הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות כלפי שוטרים. התקיפה כלפי השוטרים בוצעה בצוותא על ידי שני הנאשמים ובנסיבות יחסית חמורות. למרות זאת, לנוכח חלוף הזמן והעדר עבר פלילי קודם, עתרה המאשימה לענישה מותנית, התחייבות ופיצוי. הנסיבות בענין איבגי חמורות יותר ובעייתיות יותר מאלה בענייננו. * בת.פ 2827/06 - עלו סובחי ואח' - בימ"ש שלום חיפה - שני נאשמים באותו תיק, בעלי עבר פלילי, נדונו לעונשים מותנים וקנסות בלבד. עניינו של נאשם נוסף, ללא עבר פלילי, הסתיים מבלי שנרשמה לחובתו הרשעה. 7. בהתחשב בכל הנסיבות, החלטתי, כאמור, על הטלת מאסר, מאסר על תנאי והתחייבות, כמפורט בסעיף 5 לגזר הדין. אני סבורה כי באופן זה יושג איזון סביר בין האינטרסים השונים, בנסיבות הענין. 8. מוצגים - חילוט, בעלים, השמדה. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. פריצהמקרקעין