הטלת אחריות אישית על שופט מפסיקת בית המשפט עולה כי מוסכם על הכל כי לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין קיימת חסינות כנגד תביעות רשלנות הקשורות למעשה השיפוטי. כן נראה כי ישנה הסכמה רחבה על כך כי חסינות זו לא תחול על מעשה שנעשה בזדון. ישנן מחלוקות בין מלומדים לשופטים, ובינם לבין עצמם, עד היכן חסינות זו מגעת, על קשת המקרים שבין רשלנות בצד האחד לבין היזק בזדון בצד השני. האם עומדת לשופט חסינות דיונית או מהותית ? במקרים בהם אין מקום להטיל אחריות אישית על שופט, יש לבחון האם ניתן להטיל אחריות על המדינה. לשם כך יש לדון תחילה האם סעיף 8 לפקודת הנזיקין מעניק לשופטים חסינות מהותית או דיונית. חסינות מהותית משמעה שאנו רואים את "העובד" כאילו כלל אינו אחראי בנזיקין וממילא אף המעביד איננו חייב, לעומת זאת חסינות דיונית משמעה כי העובד אכן אחראי בנזיקין אלא שלא ניתן להגיש כנגדו תביעה בשל מחסום דיוני, וממילא אין מניעה כי תקום אחריות שילוחית של המעביד למעשיו של העובד. כב' השופט י' פרגו אימץ את הגישה הסוברת כי מדובר ב"חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת" (בש"א 5102/06 ת"א (ראשל"צ) 3568/08 שטרצר נ' בנק ירושלים (לא פורסם 19.3.2007)). לעומת גישה זו, שנראית כדעת מיעוט, סוברים המלומדים ד"ר אבינאלי (להלן - אבינאלי) ופרופ' י' גלעד כי מדובר בחסינות דיונית. על פי גישה זו האחרונה, נפתח הפתח להגשת תביעה כנגד המדינה בשל מעשיו של השופט על אף שלא ניתן להגיש תביעה כנגדו (ראו: ד. אבינאלי גבולות החסינות השיפוטית (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, התשנ"ט) ; ד. אבניאלי חסינות אישי ציבור (הוצאה לאור של לשכת עוה"ד, התשס"ב-2001) ; ד. אבינאלי "מי ישפוט את השופטים וכיצד?" הפרקליט מז חוברת א' 77 ; ת.א.(ת"א) 199207/02 יאיר.ש.שיווק בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (לא פורסם 14.9.2005) ; י. גלעד "אוי לדור ששופטיו צריכים להישפט?" עלי משפט ב 255 (התשס"ד)) שופטיםאחריות אישית