סמכות בית הדין לעבודה לדון ב"עוולת גרם הפרת חוזה"

העילות של "גרם הפרת חוזה" ו"הפרת חובה חקוקה" מנויות כחריגים הקבועים בסעיף 24 (א) (1ב) לחוק לפיו יש לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בסעיף 62 ו - 63 לפקודת הנזיקין. 1. בפני בקשה מטעם הנתבעות מס' 1 ו - 2 להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת העדר יריבות משפטית או העדר עילת תביעה, העדר סמכות עניינית, "מעילה בת עוולה לא תצמח עילה", שיהוי וחוסר תום לב. (להלן:"המבקשות"). תמצית טענות המבקשות: 2. באשר להעדר סמכות עניינית, טוענות המבקשות כי יש להורות על סילוק התובענה שהוגשה בהעדר סמכות מקומית הואיל ועל פי סעיף 24 (א) (1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 תביעה נזיקית שעילתה היא גרם הפרת חוזה עבודה או הפרת חובה חקוקה תידון אך ורק בבית דין אזורי לעבודה. (להלן:"חוק בית הדין לעבודה"). 3. זאת ועוד, המשיב במסגרת סעדי התביעה מבקש כי המבקשות ישלמו לו את שכר עבודתו כאילו עבד במעריב עד גיל 67 וגם סעד זה הינו בסמכות ייחודית של בית דין אזורי לעבודה. 4. באשר להעדר יריבות או העדר עילת תביעה גורסות המבקשות כי המשיב בכתב התביעה מתייחס אליהן כאל מקשה אחת, מבלי ליצור הפרדה ביניהן. 5. כתב התביעה חסר עובדות מהותיות ולקוי באופן בו אינו מקים תשתית ראייתית כלשהיא המגלה עילת תביעה והמשיב מנסה לעשות שימוש בבית המשפט כבאתר דיג לגילוי ראיות. 6. אין בכתב התביעה ראיה לכך שהמבקשת מס' 1 הפרה בצורה כלשהיא את פרטיותו של המשיב. 7. עוד גורסות הן כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - 1981. (להלן:"חוק הגנת הפרטיות"). 8. כתב התביעה נעדר עילת תביעה לעניין הוכחת יסודות הפגיעה בפרטיות לפי סעיף 2 (1) לחוק. 9. המשיב לא צירף לכתב התביעה עותק מההסכם עם חברת "תפוז" או עותק מההסכם עם הנתבעת מס' 3, לפיו מצוין כי חשיפת שמו של המשיב מהווה הפרת הסכם או הפרה של חוק הגנת הפרטיות, וידוע כי אי צירופו של ההסכם המהווה מסמך מהותי לכתב התביעה, מהווה עילה לסילוק התביעה על הסף. 10. יתרה מזאת, המשיב לא ציין בכתב התביעה את העובדות המהותיות המצביעות על גרם הפרת ההסכם. 11. כמו כן, מי שפרסם את זהות המשיב באמצעי התקשורת הינו המשיב בעצמו, מכאן כי לא מתקיים יסוד הפרסום על פי סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות. 12. לא מתקיימים היסודות של עוולת גרם הפרת חוזה והסכם ההעסקה של המשיב לא צורף על אף שהינו מסמך מהותי ובלעדיו לא ניתן לתבוע בעילת גרם הפרת חוזה. 13. לעניין מרכיב הסעד של שכר עבודה עד גיל פנסיה, הרי שהינו "סעד שטרם בא לעולם" והסכום נתבע ללא כל הסבר או נימוק לכך, מבלי להוון סכום זה. 14. טענת המשיב בדבר אי קבלתו למקומות עבודה אחרים נטענה בסתמיות, ללא כל פירוט, מדובר בטענה לא נכונה עובדתית ובניתוק הקשר הסיבתי בין התביעה דנן לבין הנזקים שנגרמו לו עקב כך. 15. מלבד הטענה בסעיפים 41-42 לכתב התביעה, לא התייחס המשיב להפרה של הוראות חוק אחרות או ליסודות הנדרשים לצורך גרם עוולה של הפרת חובה חקוקה. 16. כן טוענות הן כי אין הפרה של סוד מסחרי, לבטח לא נזק או חיסרון כיס בסך 100,000 ₪. 17. הסעדים המבוקשים בסעיפים 52-56 לכתב התביעה הינם ללא כל בסיס או נימוק ובניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות. 18. באשר לטענה כי מעילה בת עוולה לא תצמח עוולה גורסות המבקשות כי המשיב פרסם ביודעין דברי בלע ולשון הרע על המבקשות על מנת להזיק להן. אשר על כן, ככל שניזוק המשיב, דבר שמוכחש, ממעשה עוולה והתנהגות פלילית שהוא עצמו ביצע, אין הוא זכאי לקבל סעד מבית משפט זה. 19. באשר לטענת שיהוי טוענות המבקשות כי התובענה הוגשה בסמוך לחלוף מועד תקופת ההתיישנות ונגועה היא בשיהוי ניכר ואף הביאה לשינוי ופגיעה באינטרסים הראויים להגנה. 20. באשר לטענת חוסר תום לב גורסות הן כי המשיב הסתיר מבית המשפט את העובדות והנסיבות שהביאו לתביעה המקורית ודברי לשון הרע שהפיץ על המבקשות. תמצית טענות המשיב: 21. באשר להעדר סמכות עניינית גורס הוא כי התביעה הנדונה היא בגין גרם הפרת חוזה, אך אינה על סכסוך עבודה, אלא על פיטורים. 22. לדידו, מבחן העילה אינו מקים עילה בבית הדין לעבודה. אין המדובר בגניבה של עובד ומצב בו גרמו למשיב להפר את ההסכם מול מעבידו או לארגון עובדים לכך שיפעל לשפר את ההסכם מול המעסיק, אלא לכך שהמשיב יפוטר מעבודתו בעקבות חשיפת זהותו. 23. באשר לטענה להעדר יריבות או להעדר עילה טוען המשיב כי היות שהמבקשות הינן התובעות בת.א. 27120/08 יחדיו, הרי שהינן מעוולות במשותף שפגעו בפרטיותו של המשיב. המבקשת מס' 1, כמנהלת ונושאת משרה בכירה במבקשת מס' 2, אשר היא זו שפעלה לחשיפת זהותו האנונימית של המשיב, היא זו שיזמה את הפעולות והמכתבים לאתר "תפוז" והיא זו שגרמה לכך שבפועל תיחשף זהותו האנונימית של המשיב. 24. המשיב מציין בכתב התביעה כי עצם חשיפת זהותו האנונימית הינה הפרה של פרטיותו. 25. המשיב לא פרסם את זהותו אלא לאחר הפרת פרטיותו וחשיפת זהותו על ידי המבקשות. המשיב אינו מחויב לצרף את ההסכם מול "תפוז" או מול הנתבעת מס' 3 כיוון שאלו אינם מסמכים מהותיים, והסכמים אלה יוצגו לכשידרש. 26. טענות המבקשות בנוגע לעילת גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה מקומן בכתב ההגנה. 27. עוד גורס הוא כי למשיב אין כל סימן מסחרי, אולם זהותו היתה סוד מסחרי כיון שהקנתה לו יתרון לעסוק בעבודתו ואפשרה לו, גם אם לצרכי הנאתו הלא כלכלית, לנהל את הבלוג. הסוד המסחרי שהפרו המבקשות היה גם סודם המסחרי של אתר "תפוז" ואף של נתבעת מס' 3, שבזכות האנונימיות ששמרה על המשיב יכול היה לכתוב ולאפשר ל"תפוז" להתפרנס מהכניסות הרבות לבלוג של המשיב. 28. באשר לטענה כי "מעילה בת עוולה לא תצמח עוולה" טוען המשיב כי היא אינה הגיונית ובכל מקרה, אינה מהווה עילה לסילוק על הסף. 29. באשר לשיהוי נטען כי הוא אינו ניכר, מקומה של טענה זו בכתב ההגנה והסיבה שהוגשה התביעה שנה לאחר קרות הנזק קשורה לניסיונות של המשיב לאסוף ראיות וכספים על מנת שיוכל להגיש תביעה זו. 30. באשר לטענת חוסר תום לב טוען המשיב כי חוסר תום הלב היה של המבקשות והטענה גורפת, כוללנית ואינה מנומקת. 31. בתשובה לתגובה מוסיפות המבקשות וטוענות, בין היתר, כי עילת התביעה יסודה בהסכם עבודה עם עיתון מעריב שלטענת המשיב, המבקשות גרמו להפרתו בעצם הגשת תביעתן כלפיו בעילת לשון הרע לבית המשפט ומכאן כי מדובר בעניין שבסמכות ייחודית של בית הדין האזורי לעבודה. הכרעה 32. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות וזאת מן הטעמים שיפורטו דלהלן. 33. סעיף 24 (א) לחוק בית הדין האזורי לעבודה, קובע כדלקמן : "לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון- (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות לשאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)". סעיף 24 (א) (1ב) לחוק בית הדין האזורי לעבודה קובע חריגים לאמור בסיפא לסעיף 24(א) (1) ולפיו, יש לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון ב- "תובענה שעילתה בסעיפים 31, 62, 29 או 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בקשר לסכסוך עבודה". 34. העוולות המנויות בסעיף 24 (א) (1ב) לחוק, הינן כדלקמן: סעיפים 29 ו- 31 לפקודת הנזיקין דנים בעוולת "הסגת גבול". סעיף 62 דן בעוולת "גרם הפרת חוזה". סעיף 63 דן ב"הפרת חובה חקוקה". 35. הכלל הוא כי יש לפרש את הוראות החוק המעניקות סמכות לבית הדין לעבודה על דרך הצמצום (ע"א 64/72 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' מואב ואח', פ"ד כז (1) 260, בג"צ 578/80). עמדה זו אומצה אף ע"י בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע ל/ 3-8 ליבוביץ נ' עזבון המנוחה יוהנה פרנק, פס"ע א 119, 131, וכן דב"ע נב/3/289 לוין נ' בנק איגוד לישראל, פד"ע כ"ד 289). 36. בסעיפים 33-40 לכתב התביעה נטען כי מעשיהן של המבקשות מהווים עוולת גרם הפרת חוזה. 37. בהמשך, בסעיפים 41-43 לכתב התביעה נטען כי מעשיהן מהווים עוולת הפרת חובה חקוקה. 38. העילות של "גרם הפרת חוזה" ו"הפרת חובה חקוקה" מנויות כחריגים הקבועים בסעיף 24 (א) (1ב) לחוק לפיו יש לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה בסעיף 62 ו - 63 לפקודת הנזיקין. 39. הסמכות על פי סעיף 24 (א) (1ב) תחומה בחוק לתחום מהות העילה בלבד, יחסי עובד מעביד, ולא לזהות הצדדים, עובד-מעביד או חליפיהם, (דב"ע נג/3-254 הוצאת ספרים יבנה בע"מ נ' אמיר דוידזון פד"ע כז 425). 40. אין זה תנאי שישררו יחסי עובד ומעביד בין המתדיינים, שהרי ברוב המקרים, הגורם להפרה לא יהיה המעביד או העובד (דב"ע נא/3 - 156 יעקב סימס נ' בנימין יוחננוף פד"ע כד 199). 41. יחד עם זאת, מצאתי כי עילות התביעה דנן חורגות מסמכות בית הדין לעבודה הואיל ואינן קשורות לסכסוך עבודה. 42. בכתב התביעה טוען המשיב, בין היתר, כי בעקבות פעולותיהן של המבקשות הפרה מעסיקתו את החוזה עימו ואלמלא היו פועלות לחשוף את זהותו, לא היה מפוטר מעבודתו. 43. כן טוען הוא כי מעשי המבקשות מהווים פגיעה בפרטיותו בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות. 44. סבורתני, כי מהתשתית העובדתית, כפי שזו מפורטת בכתב התביעה, לא ניתן להצביע על כך כי הסכסוך בין המשיב למבקשות "קשור לסכסוך עבודה". 45. כתב התביעה מגלה, על פניו, עילה ויריבות נגד המבקשות ולא מצאתי כי הבקשה מעלה טעם המצדיק סילוק התובענה על הסף בשלב המקדמי בו מצוי התיק. 46. באשר ליתר טענות המבקשות שהועלו במסגרת הבקשה דנן, הרי שיש לבחון אותן בדרך של הבאת ראיות. 47. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. 48. המבקשות תשלמנה למשיב, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך 1,000₪, בתוספת דמי מע"מ כחוק וכן ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. ניתנה היום 14.6.09, בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום. חנה ינון, שופטת הפרת חוזהחוזהגרם הפרת חוזהסמכות בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה