הגשת ראיות מפריכות

1. בפני בקשה להגשת ראיות מפריכות במסגרת הדיון בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים בטענה לרשלנות מקצועית. טענות המבקשת 2. המבקש מבקש להגיש שני מסמכים אשר, לטענתו, מפריכים את ראיות המשיבים ומערערים את גרסתם. 3. מדובר בתצהיר של עובד המגזר העסקי של בנק לאומי לישראל בע"מ, מר יעקב סינור, המייחס למשיב מס' 1 מעשים של הטעיה מכוונת של הבנק והונאה כלפי הבנק. ועוד, מסמך זה מייחס למשיבים מעשים של הברחת נכסים, עריכת הסכמים פיקטיביים, יצירת מצג כוזב ועירוב נכסים פרטיים עם נכסי "חברת אוקטבה בע"מ". 4. לטענת המבקש, מסמך זה מלמד כי מעשים אלו יוחסו למשיב מס' 1 עוד בטרם מחלתו, בגינה מונתה רעייתו כאפוטרופה. 5. כמו כן, מבקש הוא לצרף כתב תביעה של עו"ד צוריאל אברג'יל מיום 24.6.04 בו טוען האחרון כי המשיב מס' 1 פעל נגדו בתחבולה והטעייה ועשה שימוש באנשי קש, והפיק רווח אישי רב בעקבות מעשיו אלו, וכל זאת עוד בטרם פרוץ מחלתו. 6. לדבריו, במהלך עדותה של עו"ד אורנה קלס, מטעם ההגנה, עלתה טענה מפתיעה לפיה רק המבקש ניצל את מחלת אביה על מנת לתבוע אותו, אך מהמסמכים אותם מבקש הוא להגיש עולה כי גם בנק לאומי האשים את המשיבים במעשים חמורים שנתגלו רק לאחר פרוץ מחלת המשיב מס' 1. 7. כמו כן, גם עו"ד צוריאל אברג'יל האשים את המשיב מס' 1 במעשים חמורים של מרמה, שנה וחצי לפני פרוץ מחלתו. טענות המשיבים 8. מנגד, טוענים המשיבים כי הבקשה הוגשה לאחר סיום פרשת ראיות התביעה, וכל מטרתה היא לבצע מקצה שיפורים ולשפר עמדות. 9. עוד טוענים הם כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב, כארבעים יום לאחר הדיון שבו העידה עו"ד קלס, ולא ברור מדוע המתין המבקש עד לשלב זה. 10. יתרה מזאת, עו"ד קלס העידה בעדותה כי קיים הבדל בהתנהגות המבקש לעומת התנהגות אחיו ושותפו לעסקים, מר הנרי חרבג'ו. המבקש נזכר להעלות טענות לגבי אירועים שהתרחשו שנים קודם לכן ועשה זאת רק לאחר פרוץ מחלתו של המשיב מס' 1. 11. עוד טוענים הם כי לא מדובר בטענה מפתיעה של עו"ד קלס אלא טענה זו הועלתה עוד במהלך הדיון בתביעתו של עו"ד צוריאל נגד המשיב מס' 1, ואף מוזכרת בפסק הדין של כבוד השופטת אביגיל כהן מיום 31.7.08 בת"א 46635/04, בעניין שבין עו"ד צוריאל נגד המשיב מס' 1, וזהו לשון הסעיף: " רק לאחר שנודע לנתבע 3 (הכוונה לתובע- ח.י.) על מצבו הרפואי הקשה של עו"ד מאירי הוא החל לנצל את המצב והעלה טענות שבוודאי לא היה מעז להעלות אותם לפני עו"ד מאירי." (ראה: סעיף 15.2 לפסק הדין, נספח א' לתגובת המשיבים). 12. יצוין כי התביעה של עו"ד אברגיל הוגשה כשנה וחצי לפני האירוע אותו עבר המשיב מס' 1. אשר על כן, אין מדובר בטענה "מפתיעה" של עו"ד קלס. 13. כמו כן, טוענים הם כי עו"ד אברגי'ל חזר בו במהלך הדיון בתביעה מטענותיו כנגד המשיב מס' 1 והתביעה נגדו נדחתה. 14. ועוד, התביעה של בנק לאומי כנגד המשיב מס' 1 הוגשה ביום 17.11.05, קרי, לפני פרוץ מחלתו של המשיב מס' 1, ולא לאחריה. תשובת המבקש 15. בתשובתו טוען המבקש כי מטרת המשיבים הינה להסתיר עובדות מבית המשפט בנוגע לבירור השאלה מה עלה בגורל הכספים אותם הוציא המשיב מס' 1 מחשבונו של המבקש. עצם העובדה כי המשיבים מעלימים מסמכים אלו מבית המשפט מעידה כי לו היתה מובאת הראיה היתה היא פועלת נגדם. 16. עוד טוען הוא כי פרטיכל הדיון היה משובש וצולם במלואו רק לאחר בקשת המשיבים לתיקונו, ועל כן, לא היה סיפק בידי המבקש להגיש בקשה זו לפני כן. 17. הטענה החדשה אותה העלתה עו"ד קלס הינה כי המבקש בלבד העלה נגד המשיב מס' 1 טענות של מרמה והטעיה בעוד שלפני כן טענה כי נזכר להעלות טענות כנגד המשיב מס' 1 רק לאחר מחלתו. החידוש בטענתה היום הוא כי טוענת היא כי אך רק המבקש העלה טענות כנגד המשיב מס' 1 לאחר מחלתו ולא אף אחד אחר, וטענה זו מבקש הוא להפריך. 18. לדבריו, עו"ד קלס מנסה להציגו כסחטן ונצלן אך למעשה אנשים וגופים נוספים העלו טענות כנגד המשיב מס' 1 והאשימו אותו במעשים חמורים. 19. תצהירו של מר סינור נחתם רק ביום 11.6.08, על אף שהתביעה של בנק לאומי הוגשה לפני כן, קרי, תצהירו נחתם לאחר פרוץ מחלתו של המשיב מס' 1. 20. כמו כן, דחיית התביעה של עו"ד אברג'יל כנגד המשיב מס' 1 אינה קשורה בטענות שנטענו נגד האחרון וטענות אלו כלל לא נדונו בפסק הדין הנזכר. 21. זאת ועוד, עו"ד אברגי'ל לא חזר בו מכל טענותיו כנגד המשיב מס' 1, אלא מחלק קטן מהן בלבד. הכרעה 22. לאחר עייני בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, מוצאת אנוכי כי דין הבקשה להדחות. איני רואה טעם מהותי המצדיק העתרות לבקשה, מה גם שיש להיעתר לבקשה שכזו, לאחר הישמע פרשת ההגנה, במקרים חריגים בלבד, בהם הופתע התובע מטיעון או ראיות של הצד שכנגד. 23. מושכלות יסוד בדיני הראיות הינן כי על בעל דין להביא ראיותיו ב"חבילה אחת". יחד עם זאת, בית המשפט יתיר הגשת ראיות נוספות במקרים בו מראה בעל דין טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל . בית המשפט יתן דעתו לשלב אליו הגיע המשפט וכן לשאלה האם הצד המבקש ידע או אמור היה לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר. ראה: רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002 (2), 1142, 1143 (2002). עוד ראה: בש"א (ירושלים) 2867/06 אברהם צימרינג נ' Wells Fargo Bank of Minnesota, תק-מח 2007(2), 10990 ,עמ' 10992, כדלקמן: "שתים מבקשות המשיב מתייחסות להתרת הגשתן של ראיות נוספות (מסמכים וחוות דעת) לאחר תום שמיעת הראיות. הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה הוא, כי יש לשמור על הכללים בדבר סדרי הבאת הראיות, ובהם העיקרון לפיו על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", בשלב ההוכחות, כך שבסיומו יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה (ראה: ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי, ואח', פ"ד יט(4) 339). רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ואף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור (ראה, למשל, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738). בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות, על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין ... עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם המדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד ... מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה ... האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר... ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה." כן ראה: ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, כדלקמן: "..המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד. (א' הרנון, שם, בעמ' 130; וראו גם י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) בע' 508-507)." 24. תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת מה יהא סדר הטיעון במקרה של מחלוקת עובדתית, ומתי יאפשר בית המשפט הצגת ראיות מפריכות. להלן לשון ההתקנה: "(א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה: התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות; (2) בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו,על סדר סיכומים אחר." 25. התקנה מאפשרת לתובע, אשר עומדות בפניו עדויות שלא ידע עליהן, או טענות מצד הנתבעים שהפתיעו אותו, לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר לו להביא ראיות מפריכות. 26. מקובלת עלי טענת המשיבים כי המבקש לא יכול היה להיות מופתע מטענתה של עו"ד קלס שכן טענה זו נטענה עוד בדיון בתביעתו של עו"ד אברג'יל כנגד המשיב מס' 1 מיום 17.6.07, מה גם שכבוד השופטת אביגיל כהן התייחסה לטענה זו בפסק דינה מיום 31.7.08, ומכאן ברור כי לא מדובר בטענה מפתיעה או חדשה המצדיקה התרת הגשת ראייה מפריכה. 27. יתרה מזאת, איני סבורה כי התמונה הפרושה בפני בית המשפט אינה שלמה, או כי יש צורך בראיות אלו על מנת לתרום לחקר האמת ולעשות בכך צדק, שכן נפרשו בפני בית המשפט ראיות בהיקף רב ביותר הנוגעות למחלוקת הצדדים. 28. כמו כן, לאחר עייני בעדות עו"ד קלס בפרטיכל הדיון מיום 20.1.09, עולה כי זו לא גרסה כלל כי התובע הינו היחיד שהתלונן על מעשיו של המשיב מס' 1, אלא טענה כי המבקש בחר לעשות כן, להבדיל מאחיו, ללא כל קשר לשאלה אם הוא היחיד שעשה כן או לא. ואלו הם דבריה של עו"ד קלס בחקירתה הנגדית: " שמעתי על כך. הנרי הוא קרוב משפחה של אבי, אשתו של הנרי ואבי הם בני דודים. גם לגבי הנרי - יש יחסי משפחה וחברות לאורך כל השנים. גם הוא עבד עם אבי לאורך כל התקופה, הוא לעומת התובע, גם בשלוש השנים האחרונות, טרח לבוא לבקר את אבי ולשאול לשלומו וזאת לעומת התובע, שיום לאחר מה שקרה, הוא הוציא את הציפורניים שלו ומצא לנכון לתבוע ולהמציא דברי שקר על ימין ועל שמאל." (ראה: פרטיכל מיום 20.1.09 בעמוד 25 שורות 25-20). 29. כמו כן, מקובלת עלי טענת המשיבים כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר, לאחר סיום שמיעת ראיות ההגנה ולקראת הגשת הסיכומים בתיק, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. 30. לעניין זה ראה: בש"א (ירושלים) 1876/05 מרמש נ' הדסה, פסקה 5, כדלקמן: "אין ממתינים עד להגשת ראיות הנתבע ורואים מה יש באמתחתו, ואז מגישים את הראיה הנוספת וקוראים לה 'ראיה מפריכה'. לפיכך, אין כאן שום הפרכה. תקנה 158(א) הנ"ל לא נועדה לשפר עמדות לאחר סיום שלב הבאת ראיותיו של התובע"... ברי, אם כן, כי בקשה זו הנה למעשה בקשה להגשת ראייה נוספת, לאחר סיום פרשת ההוכחות, ואף ככזו דינה להדחות. " ובהמשך נקבע: ".....התיק הגיע לשלב הגשת הסיכומים, ובשלב זה יתיר בית המשפט הבאת ראיות נוספות רק במקרים נדירים. בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 נקבע: "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב'חבילה אחת' - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם... אכן 'כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו'... אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה 'טכנית' ופשוטה... גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב...". וכן ראה: בש"א (תל-אביב-יפו) 5882/07 בן שני נ' נטר, בפסקה 6, כדלקמן: " יש להבחין בין "ראיות נוספות" לבין "ראיות מפריכות". בית המשפט יתיר הבאת "ראיות נוספות" לאחר תום הבאת הראיות על פי העקרונות החלים על הבאת ראיות נוספות בערעור. ככלל לא יתיר בית המשפט הבאת "ראיות נוספות" אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם ומה טעם שלא הובאו הראיות בזמן הראוי. " 31. הנני סבורה כי בתביעה דנן אין מדובר בבקשה להגשת ראיות מפריכות, שכן לא היתה הפתעה בטיעונים או בראיות שעליהם צריך היה המבקש להגיב, אלא המדובר בניסיון להצגת ראיות נוספות. 32. זאת ועוד, הראיות המדוברות אינן ראיות גרידא שניתן לצרפן בלא שתשפענה על מצבו המשפטי של הצד שכנגד, אלא כאלה הדורשות תיאום מועד הוכחות נוסף וזימונם של עדים נוספים, ודיון בטענות אשר נדונו כבר בעבר, בתביעותיהם של עו"ד אברג'יל ושל בנק לאומי שהוגשו כנגד המשיב מס' 1, דבר שיסרבל את הדיון ויאריכו שלא לצורך. 33. סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות. 34. המבקש ישלם למשיבים, ביחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪, בתוספת דמי מע"מ כחוק וכן ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. 5129 ניתנה היום 26.5.09, בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום. חנה ינון, שופטת הגשת ראיותראיות מפריכותראיות