''עניין ציבורי'' - הגדרה | עו"ד רונן פרידמן

##(1) מהו "עניין ציבורי" ? ## בית המשפט ציין בפסיקתו כי עניין ציבורי הינו עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו - אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו. (ע"א 1104/00 אפל נ' חסון פד"י נ"ו(2) 607, 621). עוד צוין כי אין אפוא מקום לקבוע כללים נוקשים בעניין זה, כי אם לבחון, בכל מקרה ומקרה, האם מדובר בביטוי הנוגע לדמות ציבורית ולעניין ציבורי, והאם (וכיצד) משליכה ה"ציבוריות" על האיזון הראוי בין הערכים המתנגשים. כך, למשל, יש לבחון האם עסקינן בפרסום רכילותי גרידא, שאז מונחת משקולת נוספת לטובת שמו הטוב של איש הציבור ופרטיותו, או שמא עסקינן בביטוי החושף מידע רלבנטי ובעל-ערך ציבורי על אנשים המצויים בעמדת השפעה, שאז נוטה הכף לעבר חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. ##(2) "עניין ציבורי" בתביעות לשון הרע:## סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מחיל, לגבי כל סעיפי המשנה שבו, את דרישת תום-הלב. על כן, אדם המביע דעה על איש ציבור ובעניין ציבורי, לא יזכה להגנה, אלא אם יתברר כי פרסומו זה - בתום-לב נעשה. בין יתר השיקולים הצריכים לעניין זה, ניתן למנות את הכוונה שעמדה מאחורי הפרסום - האם כוונת זדון או שמא כוונה אחרת. את אמונתו הכנה של המפרסם באמיתות הפרסום, את נושא הפרסום ומושאו - האם נסב הפרסום על דמויות ציבוריות ועל סוגיות פוליטיות, אקטואליות או אחרות שלציבור עניין רב בהן, את מידתיות הפרסום - לשונו, סגנונו, נוסחו והיקף התפרסותו, כאשר אלה עומדים אל מול העניין שבו עוסק הפרסום. נקבעו מבחני עזר לקביעת קיומו של עניין ציבורי; ובין השאר, "מבחן התועלת" , שלפיו בודקים אם הפרסום מכיל תוכן שיש לציבור תועלת בידיעתו; הוא תורם לגיבוש דעת קהל בעניינים ציבוריים, ולמען שיפור אורח חיים. ##(3) "עניין ציבורי מיוחד" בדיני התכנון והבניה:## סעיף 239 (א) לחוק התכנון והבניה קובע כי: " בית המשפט המוסמך כהגדרתו בסעיף 234(ג) רשאי, לבקשת תובע, לצוות על הריסת עבודה אסורה אף אם לא הוגש כתב אישום בשלה, ובלבד שיש עניין ציבורי מיוחד במתן הצו ומתקיים אחד מאלה: (1) לא ניתן למצוא את האדם שביצע את העבודה האסורה, בשקידה סבירה; (2) לא ניתן או שאין זה מעשי למסור לאדם הזמנה לדין, בשקידה סבירה; (3) לא ניתן להוכיח מי ביצע את העבודה האסורה; (4) מי שביצע את העבודה האסורה נפטר או שאינו בר-עונשין, לרבות בשל התיישנות שחלה על עבירת העבודה האסורה; (5) התובע החליט כי בנסיבות המקרה אין עניין לציבור בהמשך חקירה או בהעמדה לדין פלילי לפי סימן ו' " (ההדגשות שלי ג.ק). תכליתו של סעיף 239 לחוק (שהחליף את סעיף 212 לחוק בנוסחו הקודם) היא לשמור על הסדר הציבורי באמצעות הסרה של מכשולים ומטרדים ציבוריים בדמות מבנים בלתי חוקיים, והוא נותן בידי התובע כלי מניעתי למיגורה של הבני ה הבלתי חוקית כאשר קיים עניין ציבורי מיוחד לכך (עפמ"ק (מחוזי ת"א) 56215-06-18 ועדה מקומית לתכנון ולבניה חיפה נ' כהן ואח' (31.10.18)). מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי עיקר כוונת המחוקק היתה לאפשר את הריסתה של העבודה האסורה במקרים בהם לא הוגש כתב אישום מהטעמים המפורטים לעיל שעניינם קושי טכני בהגשת כתב אישום או היעדר עניין לציבור בהעמדה לדין. ##(4) המושג "עניין ציבורי מיוחד":## המושג "עניין ציבורי מיוחד" נתון לפרשנות, הואיל והמחוקק לא מנה רשימה סגורה וממצה מהם אותם עניינים הנכנסים בגדרו. עם זאת, הפסיקה התוותה קווים מנחים לפיהם "אינטרס ציבורי חשוב" קיים מקום בו הותרת המבנ ה הבלתי חוקי על כנו יגרום לנזק או ל מטרד ציבורי, או שנסיבות העניין זועקות שמא יצא חוטא נשכר (ע"פ 3407/03 עופר ירושלמי נ' מדינת ישראל (10.06.03) ; ע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא נב(1) 136). נוסחו הקודם של סעיף 239(א) לחוק (סעיף 212 לחוק בנוסחו הישן) כלל אף הוא דרישה לקיומו של אינטרס ציבורי ברור ומובהק המצדיק מתן צו הריסה (רע"פ 8025/09 מחמד חאפז אבו אלדבעאת נ' מדינת ישראל (עיריית ירושלים) (26. 1.10)). עיון בפסיקה מעלה כי שימוש בסעיף נעשה מקום בו דובר בבניה בשטחי ציבור או כאשר הבניה מנעה הקמת מבנה אחר (ענין אבו אלדבעאת הנ"ל ; בב"נ (מקומיים כ"ס) 53326-11-18 ועדה מקומית לתכנון ובניה כפר-סבא נ' חביבה בועז (03. 2.19) וההפניות שם , ובעיקר לע"פ 124/01 זאב ניקר נ' מדינת ישראל, נו(3) 151 וע"פ 3490/97 אליהו יצחק נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא נב(1) 136)).עניין ציבורי (לשון הרע)