פסילת חוות דעת מומחה ניגוד עניינים

פסילת חוות דעת מומחה ניגוד עניינים מבוא 1. בפני בקשה לפסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט. המבקש, הוא התובע, יליד 1977, בוטח ע"י המשיבה בפוליסת ביטוח חיים שכללה בין היתר כיסוי עבור נכות מתאונה, אבדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות. ביום 16.7.05 נפגע המבקש, בתאונת דרכים במסגרת שירותו כשוטר מתנדב במשמר האזרחי. בגין תאונה זו הוגשה התביעה העיקרית בה טען הוא לזכאותו לקבלת תגמולי ביטוח מהמשיבה בגין אבדן כושר העבודה לעבר ולעתיד. כן התבקש החזר הפרמיות ששולמו על ידו עד הגשת התביעה ושחרור מתשלום פרמיות לעתיד. מנגד טענה המשיבה כי הוא אינו מצוי באי כושר עבודה כמוגדר בפוליסה ועל כן דחתה את תביעתו. 2. חוות הדעת שפסילתה מבוקשת כעת הינה חוות דעתו של מומחה ברפואה תעסוקתית ד"ר מריו סקולסקי (להלן:" מומחה ביהמ"ש" או "המומחה" ) אשר מונה ביום 27.2.08 ע"י בית המשפט. טענות הצדדים טענות המבקש 3. יש לפסול את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, משום שהוא משמש מומחה קבוע בשכר מטעם מכון "מדיטון" (להלן: "המכון" או "מדיטון") המכון בו עובדים המומחים שערכו חוות דעת רפואיות מטעם המשיבה. הן המומחה והן המשיבה נמנעו מלציין עובדה זו בטרם החלה עבודתו. 4. חוות הדעת הניתנות ע"י המומחה במסגרת עבודתו במכון מדיטון הינן חוות דעת עבור חברות ביטוח אשר נועדו לבסס טענות של חברות הביטוח לפיהן מבוטחים אינם עומדים בתנאי פוליסות הביטוח בקשר לאבדן כושר עבודה. קיים חשש למשוא פנים ולניגוד אינטרסים, בייחוד לאור העובדה כי קביעות מומחים בתחום הרפואה התעסוקתית מבוססות בעיקרן על התרשמות סובייקטיבית של כל מומחה מן המקרה המובא בפניהם. טענות המשיבה 5. בקשת סרק זו הינה תוצר דחיית בקשת המבקש לפוטרו ממתן ערובה בגין עדות המומחה. 6. מומחה ביהמ"ש אינו משמש עוד כמומחה מטעם מכון מדיטון החל מתחילת שנת 2007, עובדה שנתמכה בתצהיר מנהל מכון מדיטון, ד"ר שי בן דרור, ומשכך לא היה עליו להודיע דבר לביהמ"ש. 7. להבדיל מקולגות העובדים יחד בבתי חולים בין הרופאים המומחים במכון מדיטון אין יחסי קרבה מקצועיים כנטען מקום בו כל מומחה הינו נותן שירות עצמאי המגיע למכון לצורך ביצוע בדיקות נקודתיות במועדים המתואמים לו ע"י המכון. כן יש לציין כי המומחה נתן בעבר גם חוות דעת מטעם תובעים ולא רק מטעם נתבעים כנטען. תשובת המבקש לטענות המשיבה 8. אף שנטען בתצהיר ד"ר בן דרור, מנהל מכון מדיטון, כי המומחה אינו מועסק עוד ע"י המכון הרי שברור כי הוא ממשיך להיות מוזמן לחקירות בבתי משפט על חוות דעת שנתן עד למועד עזיבתו וכי הוא מקבל מהמכון שכר על כך ועל כן יש לדחות הטענה לפיה אין עוד קשר בין המומחה למכון. 9. קיים חשש לאובייקטיביות של המומחה מקום בו מועברות לעיונו חוות דעת של רופאים המועסקים עדיין במכון בו הוא עבד, שכן המומחה הועסק בעבר ע"י המכון באופן רציף, ויש בכך כדי להשפיע על חוות דעתו. 10. חוות הדעת אשר הועברו לעיונו של המומחה הינן חוות דעת שנערכו בשנת 2007, בתקופה שמומחה ביהמ"ש עבד במכון, ומשכך קיים לכל הפחות חשש לניגוד עניינים בעבודתו. דיון 11. מינוי מומחה מטעם בית המשפט מוסדר בתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן:"תקנות סד"א") וזו לשונה: "בית משפט או הרשם רשאי למנות מומחה או מומחים לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין, לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם." לסמכות זו קיים סייג המצוי בתקנה 126 לתקנות סד"א הקובעת כי: "מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בענין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו". סייג זה נועד למנוע מצבים של ניגוד עניינים. מומחה הממונה כמומחה מטעם בית המשפט חזקה עליו כי יבצע עבודתו במקצועיות והגינות כמתחייב ממעמדו ומעצם היותו ממלא תפקיד מטעם בית המשפט. מומחה כזה הינו בבחינת זרועו הארוכה של בית המשפט ועל כן עליו להקפיד בצורה דווקנית על העדר משוא פנים [משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה כרך ב 946-947 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. 12 . פסילת חוות דעת של מומחה אשר מונה ע"י בית המשפט אינה דבר שבשגרה, והיא תיעשה בנסיבות חריגות ובמקרים מיוחדים בלבד בהם עשוי להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, כאשר שוכנע בית המשפט כי בחוות הדעת נפל פגם היורד לשורשו של עניין כגון פגם בשיקול דעת המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים שכן נקודת המוצא היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו [אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 266 (מהדורה תשיעית, 2007)]; רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ תק-על 96(2) 272]. לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש ברע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ( 21.10.07): "כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית -המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה... וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל -הדין המבקש את פסילתו". וכן: "ההלכה היא, שיש להקפיד עם המבקש לפסול חוות דעת רפואית של מומחה מטעם ביהמ"ש, בדומה להקפדה עם המבקש להביא ראיות לסתור, ולכן יש להיעתר לבקשה כגון זו, רק בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות סטייה מן הכלל האמור" [רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ תק-על 97 (3) 1051 (1997)]. 13. ההכרעה בשאלת פסילת חוות דעת אשר מונה על בית המשפט תיעשה תוך בחינת כל מקרה ונסיבותיו. 14. ככלל, אין בעובדה שמומחה הממונה ע"י בית המשפט שימש בעבר כמומחה מטעם אחד הצדדים כדי להביא אוטומטית לפסילת חוות דעתו שכן כאמור מרגע מינויו חזקה עליו שינהג במקצועיות ויעשה מלאכתו נאמנה [רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית תק-על 2007(1) 222 (2007)]. 15. יובהר, כי בחקירת המצהיר מטעם המבקש הובהר כי הטענה כאילו המומחה עובד בזמן הווה עבור חברת מדיטון היתה רק השערה (עמ' 16 ש' 17), וכי בפועל, הפסיק המומחה ליתן חוות דעת עבור מדיטון בינואר 2007 (בדיקה אחרונה של חולה מטעם מכון מדיטון היתה ב-29.1.07). 16. בנסיבות המקרה שלפנינו דין טענות המבקש לפיהן קיים חשש לאובייקטיביות המומחה לאור העובדה כי הוא עבד בעבר עבור מכון מדיטון להידחות מן הטעמים הבאים: א. מומחה ביהמ"ש מונה ביום 27.2.08. בקשת הפסילה הוגשה ע"י המבקש ביום 1.2.09 קרוב לשנה לאחר המינוי, ולאחר שחוות דעתו של המומחה הוגשה. בבקשה נטען כי התיק טופל על ידי עו"ד מיכאלי ממשרד ב"כ המבקש, אשר עזב בחודש ינואר 2009 את המשרד, והמייצג הנוכחי (מאותו משרד) נוכח לדעת כי המומחה שמונה הינו מומחה שמספק חוות דעת למכון מדיטון. מתבקש היה כי המבקש יתמוך בקשתו זו בתצהיר של עו"ד מיכאלי על כך שלא ידע בעת המינוי או סמוך לאחר מכן שהמומחה נתן או נותן חוות דעת למדיטון. דבר זה התבקש במיוחד נוכח העובדה שהתברר כי במהלך התקופה בה סיפק המומחה שירותים למדיטון, נתן הוא 6 חוות דעת למשרד ב"כ המבקש (ר' המסמך שסומן במס' 9), וכן כי קיימת במשרד ב"כ המבקש מערכת ממוחשבת הנגישה לכל עורכי הדין והמאפשרת לבדוק האם המומחה סיפק חוות דעת עבור מדיטון. תצהיר כאמור לא ניתן, ודברי עו"ד סביון שהעיד מטעם המבקש כי עו"ד מיכאלי אמר לו שאיננו מודע לעובדת עבודתו של המומחה עבור מדיטון, לא היוו אלא עדות שמיעה, שב"כ המשיבה התנגד לה, ובצדק (עמ' 16 ש' 7-9). למותר לציין, כי יש להקפיד מאד עם מבקש העותר לפסילת חוות דעת מומחה, וברי כי בקשתו לא תיענה אם ידע בעת המינוי או סמוך לאחריו, או בטרם ניתנה חוות הדעת, את העובדות המהוות בסיס לבקשתו ולא עתר אז, אלא רק לאחר שניתנה חוות הדעת. בענייננו, קיימות עובדות שדי בהן להניח כי אפשרות סבירה היא שב"כ המבקש (דאז) ידע את העובדות המהוות בסיס לבקשת הפסילה, במועד מוקדם להגשת חוות הדעת. ניתן היה לסתור הנחה מתבקשת זו אילו היה ניתן תצהיר ב"כ המבקש (דאז) בעניין זה, אך תצהיר שכזה לא ניתן. מכאן, נובעת אותה חזקה ידועה לפיה אי הבאת עד, מלמדת על כך כי עדותו של אותו עד היתה פועלת נגד בעל הדין שלא הביאו לעדות [ר' למשל, ע"א 3694/99 ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פ"ד נה(2) 385, 392 (2000)] ב. המומחה חדל מלשמש יועץ עבור מכון מדיטון למעלה משנה לפני מינויו כמומחה מטעם בית המשפט. בתקופה בה סיפק המומחה שירותים למכון (כשנתיים וחצי) ניתנו על ידו חוות דעת שהיו לפחות ברובן המכריע עבור חברות ביטוח, והן ניתנו על גבי נייר הנושא את הלוגו של מכון מדיטון. אולם, משחדל המומחה ליתן שירותים למכון, ומינויו היה בחלוף למעלה משנה מעת שהפסיק לבדוק לקוחות שהופנו אליו מטעם המכון לבקשת חברות ביטוח, מוחזק הוא כמי שיכול ליתן חוות דעת אובייקטיביות, גם מקום בו חברת ביטוח הינה צד להליך במסגרתו מונה [ראה לעניין זה: רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית תק-על 2007(1)222 (2007); רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ( 21.10.07)]. הוא הדין, גם אם נדרש המומחה להיחקר בבית המשפט על חוות דעת זו או אחרת לאחר הפסקת עבודתו (והדבר לא הוכח) - די בכך שהמומחה הפסיק את עבודתו עם מכון מדיטון, דהיינו בדיקת חולים שנשלחו על ידי המכון, או על ידי חברות הביטוח באמצעות המכון. יצויין, אגב, כי לפני תחילת עבודתו של המומחה עם חברת מדיטון, ניתנו על ידו חוות דעת גם עבור תובעים נגד חברות ביטוח, דהיינו המומחה לא עסק באופן בלעדי במתן חוות דעת עבור חברות ביטוח. ג. העובדה כי המומחה קיבל לידיו את חוות דעת המומחים מטעם המשיבה, המודפסות על נייר הנושא לוגו של מכון מדיטון, אין בה כדי לעורר חשש כי יהא בכך כדי להשפיע על חוות דעתו, וזאת הן עקב חלוף הזמן, והן מאחר שלא נטען ולא הוכח כי המומחה נמצא בקשרי עבודה עם אותם מומחים, אלא להיפך, לא התקיימו בינו לבין הרופאים האחרים במכון יחסי עבודה או קשרים קולגיאליים כאלו ואחרים. אגב, אף אם קרבה שכזו הייתה קיימת הרי שעל מנת לפסול מומחה שמונה ע"י בית המשפט צריך שיתקיים חשש ממשי שזכויות המבקש פסילתו תפגענה עקב הקרבה הנטענת [ראה לעניין זה: רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' חלפון תק-על 99(2) 920 (1999); בש"א (רח') 1380/08 אבנר נ' קבוצת אשטרום בע"מ (2.9.08); בש"א (מחוזי ת"א) 22484/07 נח נ' בית חולים אסף הרופא ( 5.3.08)]. בענייננו, בהעדר יחסי קרבה כנטען אין רלבנטיות לשאלת התגבשותו של החשש הממשי הנדרש לצורך פסילת חוות דעת. ד. המומחה ציין בתגובתו (הזועמת, יש לומר) מיום 15.3.09, בין היתר, כי בתפקידו הנוכחי הוא המנהל הרפואי של המוסד לביטוח לאומי, וככזה פועל הוא לפי הוראות התקשי"ר ונותן חוות דעת רק מטעם בית המשפט, וכאשר המדינה איננה אחד הצדדים במשפט. אף בכך יש לחזק את חזקת האובייקטיביות של המומחה שלא נסתרה על ידי המבקש. 17. לפיכך נדחית בקשת המבקש לפסילת חוות דעת המומחה. בקשה חלופית למינוי מומחה נוסף 18. המבקש טען כי המומחה לא התייחס בחוות דעתו לנושא אבדן כושר עבודה חלקי, אלא לאבן כושר מלא בלבד, וביקש למנות מומחה נוסף לעניין זה לפחות. 19. יצויין כי המומחה התבקש לקבוע בחוות דעתו "אם מתקיימת ההגדרה בפוליסה של אובדן מוחלט של כושר עבודה....", ולפיכך לא ניתן לבוא אליו בטענה כלשהי על שלא התייחס לאבדן כושר עבודה חלקי. 20. מאחר שבית המשפט סומך על המומחה כמומחה אובייקטיבי, והבקשה לפסילת חוות דעתו נדחתה, אין מניעה, ככל שיידרש הדבר, כי חוות דעתו תושלם בשאלה זו (ר' ההחלטה שלהלן לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה). 21. אינני מוצא גם כי תגובתו הזועמת של המומחה לבקשת הפסילה מונעת השלמת חוות דעתו בסוגיה זו. טרונייתו של המומחה בתגובתו הופנתה כלפי ב"כ המבקש ולא כלפי המבקש. חזקה על המומחה האובייקטיבי כי יידע לשים בראש מעייניו את בעלי הדין ולאו דווקא את באי כחם, וכי חוות דעתו תינתן על פי שיקול דעתו ויושרו המקצועי בלבד, ולא על פי שיקול זר כלשהו. 22. לפיכך הבקשה למינוי מומחה נוסף נדחית אף היא. בש"א 1675/09 23. בדיון האחרון התגלעה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם התביעה כוללת גם עילה של תשלום תגמולי ביטוח בשל אובדן כושר עבודה חלקי, או רק בשל אובדן מוחלט של כושר העבודה. 24. לפיכך הגיש המבקש בקשה לתיקון התביעה על מנת שייכתב בה באופן מפורש כי התביעה הינה גם לקבלת תגמולי ביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה חלקי. 25. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה להתיישנות עילת תביעה זו, ולכך שלא נכללה בכתב התביעה ולא הוזכרה במהלך ההליך במשך השנים. 26. עיון בכתב התביעה מגלה כי המבקש לא הזכיר בו את נספח 846 לפוליסה שהוא נספח שכותרתו "הכנסה בטוחה/הכנסה בטוחה פלוס - חלקי". נספח זה מזכה את המבוטח בפיצוי, אם התקיימו התנאים הכללים בפוליסה וכן איבד את כושר עבודתו בשיעור שבין 25% לבין 74%, והכנסתו קטנה ב-25% לפחות. המבקש ציין בכתב התביעה את הכיסוי בגין אבדן כושר עבודה, טען כי הוא נמצא באובדן כושר עבודה מוחלט, ועתר לחייב את המשיבה במלוא הפיצוי בגין כושר העבודה המוחלט. 27. אינני סבור כי יש למנוע מהמבקש את התיקון המבוקש. מקובל עלי כי רצוי היה שהמבקש יתבע בכתב תביעתו המקורי לחלופין פיצוי בגין אבדן כושר עבודה חלקי למען יהיו הדברים ברורים ונהירים, אך משתבע הוא פיצוי בגין אבדן כושר עבודה מוחלט, וצירף לכתב התביעה את הפוליסה, לרבות נספח 846 הנ"ל, יש לראותו כמי שכלל את העילה בגין אובדן כושר עבודה חלקי בכתב התביעה. אין מדובר בעילה נפרדת, אלא מדובר בעילה כוללת הנובעת מהפוליסה שצורפה, כאשר העילה בגין נספח אובדן כושר עבודה חלקי מהווה חלק מהעילה הרחבה יותר של אבדן כושר העבודה המוחלט. כשם שתובע זכאי לקבל חלק מסכום התביעה ולא את סכום התביעה כולו, ולא תיטען טענה כי איננו זכאי לכך, הוא הדין בענייננו - כאשר לעניין הוכחת אבדן כושר עבודה חלקי נדרשים תנאים פחותים מאלה הנדרשים להוכחת אובדן כושר עבודה מוחלט, אין מניעה מלאפשר למבקש להוכיחם, ולא תיטען טענה כי הרחיב חזית בכך. 28. אני ער לכך שבהחלטה בדבר מינוי מומחה בית המשפט נתבקש המומחה לקבוע קיומה של ההגדרה בפוליסה של אבדן מוחלט של כושר העבודה, בלא שב"כ המבקש העלה טענה בדבר הצורך בהתייחסות המומחה לאי כושר עבודה חלקי, אך גם בכך אין כדי לגרוע מהמסקנה כי העילה בדבר אבדן כושר עבודה חלקי הינה חלק מהעילה בדבר אבדן כושר עבודה מוחלט. 29. משקבעתי כי אין מדובר בהרחבת חזית, או בהוספת עילה נוספת, וכי התיקון יבוצע מטעמי נוחות בלבד, אין מקום גם לקבלתה של טענת ההתיישנות, שכן טענה זו תיבחן רק מקום בו מועלית עילה חדשה. 30. אשר על כן אני מתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש בסעיף 10 לבקשה, ויש לראות את התוספת המבוקשת לסעיף 3.2 לכתב התביעה, כתוספת שנתווספה לכתב התביעה המקורי ללא צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן. 31. המשיבה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום. סיכום והמשך ההליכים 32. לאור תוצאות שתי הבקשות, ישלם המבקש למשיבה הוצאות הבקשות בסך 2,000 ש"ח ובתוספת מע"מ. תשלום זה יבוצע מייד לאחר מתן פסק דין בתיק העיקרי. 33. לאור תיקון כתב התביעה, יידרש מומחה בית המשפט להשלים חוות דעתו בהתייחסו לשאלה האם קיים אובדן כושר עבודה חלקי לתובע, וזאת על-פי ההגדרה שבנספח 846 לפוליסה (הכוונה היא לחלק המקצועי שבהגדרה לעניין אובדן כושר העבודה, ולא לתנאי הקשור להכנסת התובע). פסילת מומחהחוות דעת מומחהפסילת חוות דעתניגוד עניינים / אינטרסיםמומחהחוות דעת