בפני בקשה לביטול ו/או עיכוב צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי ג'בארה ג'מאל ערב (להלן: "המבקש") כנגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז (להלן:"המשיבה"). בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 20.7.08 להריסת בניה שבוצעה ללא היתר בניה כדין על המקרקעין הידועים כגוש 7857 חלקה 30, נ.צ. 202912/685976, בישוב טייבה (להלן: "המקרקעין") כמפורט להלן: בית מגורים שלב בניה שלד שתי קומות ללא טיח, ריצוף חלונות ותקרה בשטח של כ- 80 מ"ר (להלן: "המבנה" "הבניה" "עבודות הבניה" "צו ההריסה המינהלי" בהתאמה). בבקשתו לביטול צו ההריסה המינהלי, בקשה שהוגשה בב"ש 6613/08 ביום 14.9.08 זו שבפני, טען המבקש לביטול צו ההריסה המינהלי מהטעמים הבאים: (1) הצו לא הומצא למבקש, לא הודבק על גבי המבנה, נמצא זרוק על הקרקע. (2) המבקש בנה מחסן חקלאי בשטח של 40 מ"ר לפני כשנה וזאת על פי היתר בניה. (3) מקום המבנה החקלאי הוזז למקום אחר במקרקעין עקב אילוצים טופוגרפיים ובו הוקם המחסן החקלאי ללא כל חריגה מההיתר. המבקש הגיש לועדה המקומית תשריט חלוקה ומפה מצבית על פיו ההיתר, צו ההריסה המינהלי פגום שכן לא קויימה חובת ההתייעצות וכך גם פסול הוא בשל כך שהוצא בחוסר סבירות. המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש בציינה שצו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין לגבי הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי ללא היתר כדין. הוסיפה וטענה המשיבה כי צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואין כל פגם בחוקיותו וביצועו דרוש היה לשם מניעת עובדה מוגמרת. אין עילה לביטול צו ההריסה המינהלי אשר ניתן כדין תוך מילוי דרישות החוק למניעת עובדות מוגמרות, צו שלא נפל כל פגם בהוצאתו, ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 (ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 לביטולו, ומשכך הדבר, טענה המשיבה, אין מקום לביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו שכן הוצא כדין והינו תקף ומחייב. כך גם טענה המשיבה שאין כל בסיס לטענת המבקש לפיה נגוע צו ההריסה המינהלי בחוסר סבירות ויש לדחות טענתו זו כפי שיש גם לדחות טענתו לביטול צו ההריסה המינהלי מטעמים של צדק והגינות שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדין ולא נפל כל פגם בהוצאתו, וכך גם אין כל מקום לעיכובו. בישיבת יום 5.1.09 שהתקיימה בבית המשפט בנוכחות המבקש עצמו, בא כוחו וב"כ המאשימה הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "הגענו להסכמה לפיה איש מהצדדים שהגיש תצהיריהם לא יחקר על תצהירו. כל אחד מהצדדים ישלים טיעוניו בכתב ובית המשפט יתן החלטתו על פי בקשת המבקש והמצורף לה, תגובת המשיבה והמצורף לה וטיעוני כל אחד מהצדדים שיוגשו בכתב לבית המשפט. מסכימים שההחלטה תנתן ותשלח בדואר רשום לבאי כח הצדדים. מבקשים ליתן תוקף של החלטה להסכמה זו". ואכן, בית המשפט באותו מעמד נתן תוקף של החלטה להסכמתם זו של הצדדים. עיינתי בבקשה באמור בה ובמצורף לה, בתגובת המשיבה שניתנה בכתב באמור בה ובמצורף לה, במוצגים שהוגשו על ידי הצדדים ובסיכומי הצדדים בכתב. אין חולק, וכך עולה בברור מחומר הראיות שבפני, שהבניה במקרקעין נשוא צו ההריסה המינהלי נבנתה ללא היתר בניה כדין. סעיף 238 א (ח) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן: " (ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". בית המשפט יכול לבטל או להתלות את צו ההריסה המינהלי בהתקיים אחת מ- 2 העילות: הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין. הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. המחוקק הגביל את סמכות ההתערבות של בית המשפט בביקורתו על הצו בשני טעמים בלבד, ורק אם מתקיים האחד מבין השניים יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו לבטל או להתלות את הצו. כפי שנפסק לא אחת העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי הינן מצומצמות ביותר וזאת על רקע תכליתו של סעיף 238 א' לחוק. אין אלא להביא בענין זה דברים שנאמרו על ידי כב' השופט חשין ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עירית חיפה נט (3) 557: "ביקורת רחבת-אנפין על הליך הוצאתו של צו הריסה מינהלי - כמו היה זה הליך מינהלי מן המניין - עלולה היתה לפגום במאוד ביעילותו של הצו ועלולים היינו למצוא עצמנו מקהים את חודו ואת כוחו של כלי חדש זה למלחמה בבניה הבלתי חוקית (ראו, למשל: מאמרו של יאיר הורביץ לעיל פסקה 18 שם 398 - 399). מן העבר האחר, לא ניתן היה להעלות על הדעת ויתור מכל וכל על ביקורת שיפוטית. האיזון נמצא לו למחוקק בקיומה של ביקורת שיפוטית אך בצמצום עילות הביקורת". (ראה גם רע"פ 5086/97 בן חור ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח' נ"א (4) וכן רע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' (1) 438, 447). בענייננו, אין ולא מתקיים אף תנאי מהתנאים הקבועים בסעיף 238 א' (ח) לחוק ואין כל עילה לביטול הצו. לא הוכח כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין: מחומר הראיות עולה בברור כי בתאריך 30.4.08 גילה מפקח הבניה יואב אשל, המשמש כמפקח בועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז המרכז (להלן:"מפקח הבניה") את המבנה שנבנה על המקרקעין נשוא הדיון שהוא מבנה בית מגורים בשלב בניה של שלד שתי קומות ללא טיח, ריצוף, תקרה וחלונות בשטח של כ- 80 מ"ר כשמבנה זה הוא בשלבי בנייה, בנייתו טרם הושלמה כאשר המבנה אינו מאוכלס ואין היתר בניה לבנייתו. (ראה עותק מפה בצרוף תשריט המבנה מוצגים א/1, א/2 שצורפו כנספחים לתגובת המשיבה בכתב). בתאריך 13.5.08 ערך מפקח הבניה ביקור נוסף במבנה שנבנה על המקרקעין והדביק על גבי המבנה התראה באשר לבניה זו שנבנתה ללא היתר כדין (מוצגים נספחים ב/1, ב/2 שצורפו לתגובת המשיבה בכתב). ביום 1.6.08 הוציא מתכנן המחוז עופר גרידינגר צו הפסקה מינהלי לגבי המבנה הנבנה במקרקעין, צו שהודבק על גבי המבנה בתאריך 2.6.08 (ראה מוצגים נספחים ג/1, ג/2 שצורפו לתגובת המשיבה בכתב). בתאריך 24.6.08 ערך מפקח הבניה ביקור נוסף בבניה שבמקרקעין ואף צילם את המבנה ותמונות המבנה מוצג ד' צורפו לתגובת המשיבה בכתב. ביום 20.7.08 הוצא צו הריסה מינהלי על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז אשר הודבק ביום 20.7.08 על ידי מפקח הבניה על המבנה נשוא צו ההריסה המינהלי כפי שציין זאת מפקח הבניה בתצהירו שצורף לתגובת המשיבה בכתב לבקשה וכפי שלמדים מתצלומים שערך מפקח הבניה מוצגים ה/1 ו- ה/2 מצורפים לתגובת המשיבה בכתב. כל אלו לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי המבקש. קובעת אני כי צו ההריסה המינהלי הוצא כדין למבנה שנבנה על ידי המבקש על המקרקעין הכל כמפורט בתצהירו של מתכנן המחוז עופר גרידינגר. (תצהיר מתכנן המחוז צורף כנספח ו' לתגובת המשיבה בכתב). בתאריך 1.7.08 חתם מתכנן המחוז בועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, עופר גרידינגר על תצהיר בהתאם להוראות סעיף 238 א (ב1) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965 לשם מתן צו הריסה מינהלי על ידי הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז. במועד מתן התצהיר התומך בצו ההריסה המינהלי על ידי מתכנן המחוז טרם הסתיימה בניית המבנה נשוא צו ההריסה המינהלי, (כמפורט בתצהיר מתכנן המחוז) ולא היה היתר כדין לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי. (ראה ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיריה ירושלים ואח' פד' לח' (1) 494). בתאריך 1.7.08 פנה הממונה על המחוז, ד"ר שוקי אמרני, אל נציג שר המשפטים בועדה המחוזית, לקבל את חוות דעתו לגבי הוצאתו של צו ההריסה המינהלי למבנה שנבנה על המקרקעין נשוא הדיון וזאת בהתאם לסעיף 238 א' (ב1) (2) לחוק התכנון והבניה. על גבי פנייתו של ד"ר שוקי אמרני הממונה על המחוז ניתנה תשובתו של נציג שר המשפטיים בוועדה, לפיה אין מניעה להוצאת צו ההריסה המינהלי (צורף כנספח ז' לתגובת המשיבה בכתב). בתאריך 6.7.08 הוצא בענין זה מכתב אל שר הפנים וכן הודע בכתב ליו"ר הועדה המקומית ביום 6.7.08 לפעול בענין הוצאת צו הריסה מינהלי להריסת המבנה שנבנה במקרקעין לפי סעיף 238 א' (ב1) (3) - כמפורט בנספחים ח/1 ו- ח/2 שצורפו לתגובת המשיבה בכתב. בתאריך 20.7.08 כאמור, הוצא צו ההריסה המינהלי על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי, בניה שנבנתה על המקרקעין נשוא הדיון ללא היתר כדין (נספח ט' שצורף לתגובת המשיבה בכתב). כפי שנפסק לא אחת הרי שהמבחן של השלמת הבניה ואיכלוס המבנה מתייחס לתקופות של 60 יום (בענין הבניה) ו- 30 יום (בענין האיכלוס) בזיקה למועד הגשת תצהיר המנהדס ליו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז עובר למתן צו ההריסה המינהלי (ראה רע"פ 4330/05) איברהים אל עורקבי נ' מדינת ישראל ע"פ (מחוזי י-ם) 2043/08 נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנן ולבניה ירושלים). בענייננו במועד הגשת תצהיר המתכנן ליו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז, טרם הושלמה מלאכת הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי וממילא גם לא היתה הבניה מאוכלסת, הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי לא הושלמה למועד הגשת התצהיר ובוודאי לא הושלמה מעבר לתקופת 60 הימים שטרם הגשת תצהיר המתכנן כהוראת הסעיף שבחוק, דבר העולה גם מתצהיר מפקח הבניה יואב אשל ותמונות הבניה שנבנתה במקרקעין נשוא הדיון אותן צילם מפקח הבניה בביקור במקרקעין המלמדים כי עבודות הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי נמשכו והיו בעיצומן במהלך ביקורי המפקח על הבניה, עבודות בניה שבוצעו ללא היתר כדין. משכך הדבר ברור כי לא הוכח שהצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת. המבקש לא הוכיח כי הבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין ואף לא הוכיח שביצוע הצו אינו נדרש לשם מניעת עובדה מוגמרת למועד הגשת תצהיר מתכנן המחוז או בכלל. כך גם טענת המבקש לפיה כביכול נפל פגם בהוצאת צו ההריסה המינהלי שכן לא קויימה ההתייעצות הנדרשת בחוק אין בה ממש, דינה להדחות וכך אני מורה. בענייננו, הוכח כי קויימה חובת ההתייעצות כדין הכל כפי שפורט בהחלטתי בהרחבה. נפסק לא אחת כי מי שמבקש לבטל צו הריסה מינהלי בטענה שלא קויימה התייעצות כדין - עליו הראיה (ראה עפ"י (תל אביב-יפו) 80173/00 עיריית פתח תקוה נ' קורפלי בע"מ בעמ' 141). בענייננו נטענה טענת המבקש באופן סתמי ומבלי שיהיה לטענתו בסיס כלשהו ומשכך לא הרים המבקש את נטל הראיה המוטל עליו. העולה מהמקובץ כי התמלאו כל התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו ההריסה המינהלי. מודגש בזאת כי המבנה שבנה המבקש על המקרקעין מבנה שלגביו הוצא צו ההריסה המינהלי כדין הינו מבנה שנבנה ללא היתר כדין. ההיתר המוזכר על ידי המבקש בבקשתו הוא היתר מספר 6722 שניתן למבקש ביום 28.6.05 לבניית מחסן חקלאי בשטח 40 מ"ר אלא שהמבנה שבנה המבקש בפועל אינו תואם כלל את ההיתר מספר 6722 שכן המבנה שנבנה בפועל על המקרקעין אין לו כל קשר למחסן חקלאי שכן בפועל נבנה בית מגורים בשלב בניה של שלד שתי קומות ללא טיח, ריצוף, תקרה וחלונות בשטח של כ- 80 מ"ר והכל ללא היתר כדין כשמבנה זה שנבנה בפועל במקרקעין ללא היתר כדין אינו תואם כלל את היתר מספר 6722 שניתן למבקש ביום 28.6.05 למחסן חקלאי בשטח 40 מ"ר. כנגד המבנה שבנה המבקש במקרקעין ללא היתר כדין הוצא ביום 20.7.08 צו ההריסה המינהלי נשוא הדיון ואין בערר שהגיש המבקש בתאריך 4.9.08 בו מאשר המבקש כי המבנה שבנה נבנה בניגוד להיתר (סעיף 2 לערר..."הוזז ושונה") כל רלבנטיות (צורפו במוצגים יג'/1 ו- יג'/2 עותק ערר על הועדה המקומית שהגיש המבקש בצירוף תשובה לערר שהגיש בכ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה אל-טייבה). מחומר הראיות עולה ברורות כי בין היתר מספר 6722 מיום 28.6.05 - היתר למחסן חקלאי בשטח 40 מ"ר, לבין הבניה שנבנתה בפועל במקרקעין, שהיא נשוא צו ההריסה המינהלי, בניה שנבנתה ללא היתר כדין וכמפורט בצו ההריסה המינהלי - אין ולא כלום. עוד יאמר כי צו ההריסה המינהלי על פי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 אינו צו המופנה כנגד אנשים, כפי שנקבע לא אחת, אלא מכוון כנגד בנין חורג. המחוקק אינו מחייב בפניה לאישיות משפטית מסויימת ככל שנוגע הדבר לצו הריסה מינהלי, שכן הדגש מונח על הנכס גופו, המיועד להריסה וראה לענין זה ע"פ (י-ם) 2043/08 נהיל ג'ומעה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים בו נקבע בין השאר, "יודגש, כי צו הריסה מינהלי אינו צו המופנה כלפי אנשים, אלא מכוון כנגד מבנה שהוקם שלא כדין והוא, איפא, בבחינת צו כלפי הנכס עצמו (רע"פ 5341/06) צאלח נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה (ניתן ביום 19.10.06), רע"פ 918/07 חלואני נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (ניתן 8.2.07) (ההדגשה שלי א.ט)". אף טענת המבקש לבטול צו ההריסה המינהלי מהטעם שצו ההריסה המינהלי הוצא בחוסר סבירות אין בה ממש דינה להדחות וכך אני מורה. לא רק שטענה זו נטענה בעלמא, ללא כל תשתית ראייתית וללא כל ביסוס עובדתי אלא שכפי שנפסק לא אחת הרי שצו הריסה מינהלי הוא מכשיר, אשר מכוחו מסורה לרשויות התכנון והבניה האפשרות למנוע הפרות בניה ולעוצרן על אתר ובטרם יבשילו לכלל מעשה גמור. ייעוד צו ההריסה המינהלי הוא לבער תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צויידה הרשות באותן סמכויות שהחוק הורה עליהן. המשיבה, כפי שעולה מחומר הראיות פעלה ופועלת כנדרש בחוק כמיטב יכולתה לאיתור ולאכיפת חוקי התכנון והבניה ועושה כנדרש עפ"י החוק למיגור עבירות בניה. כך גם נקבע לא אחת שגם אם ישנם אחרים הבונים ללא היתר בניה הרי שאין בכך כדי להצדיק בניה ללא היתר בניה ויש לנקוט בכל ההליכים עפ"י חוקי התכנון והבניה כנגד מי שמבצע בניה בלתי חוקית שהרי כנגד כל מפירי חוקי התכנון והבניה פועל החוק למניעת תופעת הבניה הבלתי חוקית. לולא בנה המבקש תוך הצבת עובדה בשטח ותוך התעלמות מהחוק הדורש קודם לכל צטיידות בהיתר בניה כדין, לא היה מצוי הוא כיום במצב בו מצוי בו ואין לו לפיכך אלא להלין על עצמו. ייעוד צו ההריסה המינהלי הוא לבער תופעת הבניה הבלתי חוקית ולתכלית זו צויידה הרשות באותן סמכויות שהחוק הורה עליהן. המשיבה, כפי שעולה מחומר הראיות פעלה ופועלת כנדרש בחוק כמיטב יכולתה לאיתור ולאכיפת חוקי התכנון והבניה ועושה כנדרש עפ"י החוק למיגור עבירות בניה. כך גם נקבע לא אחת שגם אם ישנם אחרים הבונים ללא היתר בניה הרי שאין בכך כדי להצדיק בניה ללא היתר בניה ויש לנקוט בכל ההליכים עפ"י חוקי התכנון והבניה כנגד מי שמבצע בניה בלתי חוקית שהרי כנגד כל מפירי חוקי התכנון והבניה פועל החוק למניעת תופעת הבניה הבלתי חוקית. כבוד השופט י. טירקל ברע"פ 6076/02 ירדנה שמר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (תקדין על 2002 (3) 2904 ) ציין: "הליך של צו הריסה מנהלי ראוי לו שיהיה אמצעי מהיר ויעיל המאפשר תגובה על אתר לבניה בלתי חוקית". כך גם ברע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א יפו נ' עורקבי פדי מח (2) 403, 404-397 נאמר: "הפיקוח על הבניה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבניה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת, אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה כדי שהמכונה כולה תושבת". (ראה בעניין זה גם רע"פ 6876/05 אבי נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תא. בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מד"י פדי נח (2) 625 עמ' 627 נקבע לעניין זה כדלקמן: "צו הריסה מנהלי מיועד מעצם טבעו לשמש מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן. מכיוון שתכליתו של צו ההריסה המנהלי היא לסלק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות, יש לבצע כפי שנקבע בפסיקה את צו ההריסה המנהלי בטרם יממש המבקש את מטרתו וישלים את ביצוע מעשי העבירה במקרקעין. צו ההריסה המנהלי נועד כדי לתת מענה מעשי, מהיר, יעיל ומרתיע לבניה הבלתי חוקית וכל יכול לסייע לרשויות- ולמערכת שלטון החוק כולה- לעמוד בפרץ הבניה הבלתי חוקית". ברע"פ 6875/05 נגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א נאמר: "כמו כן, בית משפט זה, כבר קבע, כי תכליתו של צו הריסה המנהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו:רע 273/86 פרץ נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה פד"י מ' (2)445, 447). כידוע צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו: רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א יפו נ' עורקבי פד"י מח' (2) 397, 404, רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם), רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם)". ברע"פ 5584/03 פינטו נ' עיריית חיפה נאמר: "סעיף 238 א לחוק נולד, אפוא מתוך צורך דוחק ליצירתו של כלי אכיפה יעיל, מהיר ואפקטיבי אשר גם אם לא ימנע לחלוטין את תופעת הבניה הבלתי חוקית למצער יהיה בו כדי להביא לצמצום מימדיה על דרך הרתעתם של עבריינים בכוח ועל דרך מניעתם של עבריינים בפועל ליהנות מפרי עוולתם. וזו היא אומנם תכליתה העיקרית של הוראת סעיף 238 א של החוק: ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל וקל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה". יפים אף לענייננו הדברים כפי שנאמרו ב-עתמ 1112/03 ישראל טוויטו ואח' נ' עיריית ת"א ואח' "אינטרס בעל משקל מהותי באיזון האינטרסים הוא אינטרס שלטון החוק. במדינת חוק אין אדם יכול לעשות דין לעצמו, גם אם מצבו עגום ואף אם טענותיו צודקות. אין להשלים עם פגיעה מתמשכת בחוק". כך גם נאמרו בעניין זה ברע"פ 1520/01 שוויצר ואח' נ. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואח' (טרם פורסם) הדברים הבאים: "... מצוקתם של הנאשמים מובנית היא...ואולם אין מנוס מן התוצאה שאליה הגענו. אין להשלים עם הזלזול בחוקי התכנון והבניה ובהליכים הנדרשים על פיהם - זלזול שהפך כמעט לנורמה מקובלת בחברתנו. הגנת הסביבה ושמירה על נכסי נוף השייכים לציבור הינם ערכים חשובים הראויים לכיבוד. דיני התכנון נמנים עם הכלי שיצר המחוקק כדי להבטיח את ההגנה על ערכים אלה; על כן, ועקב עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד, מצווים מוסדות התכנון למלא את חובתם ולשמש כבלם אל מול הפרות החוק". (ראה גם דברים שנאמרו בענין זה בעת"מ (מחוזי ירושלים) חמדאן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'). לענין עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי - לא מצאתי מקום אף להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי שבענייננו. היתר בניה לבניה נשוא צו ההריסה המינהלי איננו נמצא כלל בהישג יד מיידי ואין מקום לכן, כפי שנפסק לא אחת, שבית משפט יעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שלא נמצא פגם בחוקיותו רק כדי לאפשר למבקש להתחיל ולטפל בהליכי רישוי, ולקוות לקבלת היתר בניה, אם בכלל. בית משפט מוסמך לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי אך השימוש בסמכות זו צריך להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן כשקבלת היתר בניה הינה בהישג יד מיידי. בענייננו אין המקרה חריג ויוצא דופן ואין לעכב בצוע צו ההריסה המינהלי. לסיכום, בנסיבות אלו שבהן צו ההריסה המינהלי ניתן כדין ואף אחת מהעילות לביטולו איננה מתקיימת - הבקשה לבטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכוב נדחית. אני מחייבת המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן ההחלטה ועד התשלום המלא בפועל. מאחר והחלטתי תשלח בדואר רשום לבאי כח הצדדים וזאת על פי החלטת בית המשפט מיום 5.1.09, אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי למשך 45 ימים לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי, אם ירצה בכך מי מהצדדים. אני מורה בזאת שאם המבקש לא יהרוס את הבניה נשוא צו ההריסה המינהלי בעצמו - תהיה רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה המינהלי, הוצאות ההריסה יחולו על המבקש ומניין 30 הימים לצורך ביצוע צו ההריסה המינהלי יחל מיום סיום תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי. על משטרת ישראל ליתן סיוע לביצוע צו ההריסה המינהלי אם יהיה צורך בכך. ההחלטה תשלח בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה לבאי כח הצדדים. ניתנה היום כ"ט באדר, תשס"ט (25 במרץ 2009) בהעדר הצדדים א. טלמור, שופטתהריסת מבנהבניה