קנס מנהלי בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין

התובע ביצע עבור הנתבעת עבודות שונות. לטענת התובע בכתב התביעה, הוא המציא לנתבעת חשבונית ביום 30/4/06 בגין עבודות שביצע עבורה אולם הנתבעת לא שילמה לו את מלוא סכום החשבונית. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה, כי בחודש יוני 2004 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות גמר בפרוייקט "רחובות ההולנדית" . לטענת הנתבעת, התובע לא מילא אחר חובותיו בהתאם להסכם, בכך שביצע עבודות באמצעות עובדים, אשר הועסקו שלא כדין. בהמשך לכך, נמסרה לנתבעת הודעה כי יוטל עליה קנס מינהלי בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין. הנתבעת נאלצה לשכור שרותי משרד עו"ד כדי שיטפל בשמה בביטול הקנס אשר הוטל עליה. במענה לפניית עורכי הדין, הודיע הגורם המוסמך לכך, כי התיק יועבר להכנת כתב אישום. הנתבעת טוענת כי לנוכח נזקיה, אשר מקורם במחדליו של התובע בנוגע להעסקה של עובדים שלא כדין, עיכבה את הסך של 4,418 ש"ח אשר מהווים חלק מהתמורה על פי ההסכם. הנתבעת הודיעה, כי היא מקזזת מתוך נזקיה את הסך האמור. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד לקבלת סעד הצהרתי, לפיו יוצהר כי התובע יהיה אחראי כלפיה לכל נזק, הפסד או הוצאה שייגרמו לה כתוצאה מהחבות בקנס המינהלי, ויהיה עליו לשפותה בגין אלו תוך 7 ימים מיום ביצוע ההוצאה או תשלום הקנס. למען הזהירות בלבד, התבקש ביהמ"ש ליתן לנתבעת היתר לפיצול סעדיה בכל הקשור ליתרה שלא קוזזה. בנסיבות העניין, הנתבעת אינה זקוקה להיתר לפיצול הסעדים ויהיה בידיה להגיש כנגד התובע כל תביעה בגין נזקיה, כאשר אלו יתגבשו במלואם. למעלה מן הצורך, ניתן בזאת היתר לפיצול סעדים כמבוקש. במענה לכתב התביעה שכנגד, טען התובע כי הוא לוקח את העובדים שלו רק דרך חברת כח אדם והפועלים אשר בגינם נמסרה ההודעה בדבר הכוונה להטלת קנס מינהלי והגשת כתב אישום, אינם שלו. התובע מציין כי נגדו לא הוגש כתב אישום כלשהו. בדיון אשר נערך בפניי, העיד התובע כי מדובר בעבודות בהיקף של כמיליון ש"ח. התובע חזר על גירסתו, לפיה הפועלים אשר נכללו ברשימה אינם פועלים שלו. עוד הוסיף התובע וציין בעדותו, כי היה לו הסכם עם חברת כח האדם עמה עבד לפיה היא אחראית לפועלים שלה. לדבריו, ביום שבו בוצעה החקירה בשטח, הוא עצמו לא היה במקום כלל. מטעם הנתבעת העיד מנהל העבודה בפרוייקט. העד נתן הסבר לגבי מתכונת העבודה וכן הציג מסמכים הקשורים לפרוייקט. לבית המשפט הוגש חשבון של התובע באותו הפרוייקט. החשבון כלל גם פירוט של שעות העבודה של העובדים השונים תוך חלוקה לעובדים מקצועיים ולא מקצועיים (מוצג נ/1). כמו כן, הוגשו כרטיסי עבודה הכוללים שמות העובדים ומועדי עבודתם לרבות שעות עבודה (מוצג נ/2). התובע אישר בעדותו כי החשבון שהוצג (נ/1) הוא החשבון אשר הוגש על ידו לנתבעת. בדיקה של החשבון האמור מעלה כי הוא תואם לכרטיסי העובדים אשר צורפו כמוצג נ/2. כאמור, כרטיסי העובדים כללו גם את פירוט שעות העבודה וניתן לראות שקיימת התאמה מלאה בין השעות המפורטות בכרטיסים לבין פירוט השעות המופיע בחשבון אותו הגיש התובע לנתבעת. כך לדוגמא, בגין עובד בשם מלך צאפי, נרשם בכרטיס העובד סך הכל 158 שעות. מספר שעות דומה נרשם גם בפירוט החשבון שהגיש התובע. לגבי עובד בשם יונס בזאר, נרשם בכרטיס העובד סך של 144 שעות ומספר שעות דומה נרשם גם בפירוט החשבון שהגיש התובע. ההשוואה האמורה מלמדת, כי העובדים שכרטיסי עבודתם צורפו כחלק ממוצג נ/2 הם העובדים אשר בגינם הגיש התובע את החשבון לנתבעת. גם אם מדובר בעובדי קבלן משנה או חברת כח אדם הרי שמדובר בעובדים שהיו באחריות התובע והוא זה שדרש מהנתבעת את התשלום בגין עבודתם. לכתב ההגנה צורפה רשימת העובדים אשר הועסקו שלא כדין. מדובר ב-8 עובדים. העובדים אשר לגביהם נמסרה ההודעה כי הועסקו שלא כדין הם העובדים אשר נכללו בחשבון שהגיש התובע. במצב דברים זה, יש לקבוע כי ההודעה שנמסרה לנתבעת בגין הכוונה להטיל עליה קנס מינהלי ובהמשך לכך, הכוונה להגיש נגדה כתב אישום, מקורה בעובדים אשר היו באחריות התובע ואשר בגינם הציג התובע חשבון לתשלום. על פי ההסכם בין הצדדים, התובע התחייב כי כל העובדים שיסופקו על ידיו ייחשבו לכל דבר ועניין כעובדיו הוא וכנ"ל לגבי עובדים אשר יועסקו על ידי קבלני משנה של התובע. עוד התחייב התובע להיות אחראי לקיום הוראות החוק לגבי עובדיו ועובדי קבלני המשנה שלו. התחייבות זו של התובע מלמדת כי גם אם היה מדובר בעובדי חברת כח אדם או בעובדי קבלן משנה, הרי עדיין האחריות לגביהם מוטלת על התובע. כך גם נקבע בהסכם בין הצדדים כי התובע יפצה את הנתבעת בגין כל נזק שייגרם וזאת על ידי התובע, עובדיו, קבלני המשנה שלו או כל הבאים מטעמו. מכך עולה כי הנתבעת זכאית לקבל מהתובע פיצוי בגין נזקים שנגרמו בשל הפרת החוק על ידי קבלני משנה או מי שבא מטעמו של התובע. לנתבעת נגרמו נזקים לפחות בכל הנוגע להוצאות שבהן נשאה לעניין הטיפול בהודעת הקנס. שיעור ההוצאות עולה על סך התביעה בתיק זה. הואיל והנתבעת זכאית הייתה לקזז הוצאותיה האמורות מתוך הסך המגיע לתובע, הרי שיש לדחות את התביעה. הנתבעת עתרה לקבלת סעד הצהרתי. תביעתה של הנתבעת הינה מוקדמת מדי. בשלב זה, טרם התגבשו נזקיה של הנתבעת כתוצאה מהטלת הקנס המינהלי. טרם הוגש נגדה כתב האישום וממילא לא הוטל עליה עדיין הקנס. בכל מקרה, הנתבעת טרם שילמה קנס כלשהוא. התובע הביע התקווה כי לנוכח חלוף השנים אולי גם לא יוגש כתב האישום ובפרט בחלוף תקופת ההתיישנות. הנה כי כן, בכל הנוגע לנזקים שכבר נגרמו לנתבעת, נזקים אשר בשלב זה מקורם בהוצאות הקשורות לטיפול בהודעת הקנס, זכאית הנתבעת לקזזם מהסך המגיע לתובע. לעומת זאת, בקשתה של הנתבעת להצהיר מראש, כי כל סכום שיוטל עליה בעתיד בקשר לאותו אירוע יהיה חייב בו התובע, הינה מוקדמת מדי. לא ניתן לדון כעת בשאלת חובתו של התובע לשאת בפועל בתשלום הקנסות שאולי יוטלו בעתיד על הנתבעת. בקשר לכך יהיה מקום לבחון גם את הנימוקים להטלת הקנס דווקא על הנתבעת, אם יוחלט להטיל עליה קנס, וזאת לאחר שיהיה בידי הנתבעת להצביע על כך שמדובר היה בעובדים מטעם התובע. בבוא העת, תוכל הנתבעת לעתור לקבלת סעדים אופרטיביים, כגון סעד כספי בגין נזקיה, ואין מקום, בשלב זה, לדון ולהכריז בסעד הצהרתי על זכותה התאורטית של הנתבעת לקבלת שיפוי מהתובע. התובע ישא בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של הנתבעת בגין ההליך בתיק זה בסך כולל של 2,500 ₪, בתוספת מע"מ כדין. ניתן היום כ"ט בתמוז, תשס"ט (21 ביולי 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים. זכות להגשת ערעור תוך 45 יום. גיל דניאל - שופט העסקת עובדים זריםהעסקה שלא כדין (שבחי"ם ועובדים זרים)קנס מנהליקנסעובדים זרים