הקביעה לגבי קשר בין נכות מוכרת לנכות מוסבת היא הכרעה רפואית מובהקת המסורה להחלטת הועדה הרפואית, וראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374: "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית". וכן ראו רע"א 1403/05 פלוני נ' קצין התגמולים וכן רע"א 3401/13 רזי בסל נ' קצין התגמולים (4.7.13). הרוצה להוכיח לועדה קשר סיבתי בין פגימה מוכרת לפגימה חדשה צריך לבסס עמדתו על אסכולה רפואית מוכרת. וראו לענין זה רע"א 2027/94 קליג נ' קצין התגמולים: "שאלה יפה היא, מתי דעה נעשית אסכולה. מסתמא, אין תשובה ברורה לשאלה זאת, כשם שאין תשובה ברורה לשאלה כמה כבשים עושות עדר. מצד אחד ברור כי אין צורך שדעה תזכה להסכמת הכול, ללא מחלוקת, כדי שתהווה אסכולה. אף אין צורך שדעה תהיה נתמכת בראיות המבססות אותה ברמה של קרוב לוודאי כדי לומר שהיא אסכולה. אך מן הצד השני, אין די בכך שיש מספר רופאים או חוקרים הדוגלים בדעה מסוימת, כדי לומר שדעתם מהווה אסכולה, ואף אין די בכך שדעתם באה לידי ביטוי בספרות הרפואית. כדי שדעה תגיע למעמד של אסכולה, צריך שהיא תהיה מקובלת כדעה מבוססת במרכזים רפואיים חשובים, או על דעת מומחים מוכרים בעולם, ואף תוצג כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד. בדרך כלל דעה כזאת תהיה מבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על תופעה, קשר או הסבר, להבדיל מהשערות ואפילו הן השערות סבירות שלא הופרכו על-ידי מחקרים". עוד נקבע באותו פסק דין : "כדי שאסכולה רפואית תספיק לקביעת קשר סיבתי, אין די בכך שהיא תאמר כי קיימת אפשרות שנסיבות מסוימות יגרמו למחלה מסוימת או יחמירו אותה. לקביעת קשר סיבתי, כפי שנדרש על ידי החוק, צריך שהאסכולה תקבע כי "מתקבל מאד על הדעת" שנסיבות כאלה יגרמו למחלה או יחמירו אותה" הנטל המוטל על נכה במקרה כזה, כפי שנזכר בפסקי הדין השונים הינו כדי נטל אזרחי מעבר למאזן ההסתברויות דהיינו, מעבר לסבירות של 50% (ראו רע"א 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, רע"א 8373/96 רפאל מאיר נ' קצין התגמולים, רע"א 5499/92 קצין התגמולים נ' בן-עד, רע"א 8007/97 קריספי נ' קצין התגמולים, ע"א 192/85 קצין התגמולים נ' הכט). נכות מוסבתנכות