עובד שנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה נעדר מעבודתו. בגין תקופת אי-הכושר, שילם המעביד לעובד משכורת מלאה וזאת מבלי לקבל החזר כלשהו בגין התשלום מהמוסד לביטוח לאומי ועל כך הוגשה תביעת מעביד נגד ביטוח לאומי בתור מיטיב, לחייב את ביטוח לאומי בעלות שכרו של העובד בו נשא המעביד: פסק דין 1. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה. 2. במועדים הרלוונטיים לתביעה היתה התובעת המעבידה של העובד אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 25.7.01 המהווה גם כן תאונת עבודה (להלן: "התאונה"). הנתבעת היתה המבטחת של הרכב בו נפגע העובד. 3. בעקבות אירוע התאונה היה העובד בתקופת אי-כושר מעבודה, וכעולה מכתב התביעה, הוא נעדר מעבודתו מיום 25.7.01 ועד ליום 29.7.01. בגין תקופת אי-הכושר, שילמה התובעת לעובד משכורת מלאה וזאת מבלי לקבל החזר כלשהו בגין התשלום מהמוסד לביטוח לאומי, ומכאן תביעתה בתור מיטיב, לחייב את הנתבעת בעלות שכרו של העובד בו נשאה. 4. אדון להלן בשני עניינים שבמחלוקת בין הצדדים: א. האם עסקינן בתביעת סוברגציה, שאם כן, התובעת אינה זכאית להיפרע מהנתבעת מעבר לסכומים שהעובד היה זכאי להיפרע בהם בהתאם לחוק הפלת"ד, כטענת הנתבעת, או שמא עסקינן בתביעת מיטיב עצמאית שאין בינה לבין תביעת הניזוק ולא כלום, כטענת התובעת. ב. האם יש להפחית מגובה הכנסתו של התובע לצורך חישוב הסכום המגיע לתובעת מס הכנסה בשיעור של 25%, כטענת הנתבעת, אם לאו. 5. באשר לאיפיון התביעה כתביעת סוברגציה או כתביעה עצמאית, הסוגייה נדונה והוכרעה במספר פסקי דין בהם נקבע כי אכן מדובר בתביעת סוברגציה ולא תביעה עצמאית. הבסיס לקביעה זו הוא בעובדה כי בתביעות מסוג זה אין מדובר ביחס דו-צדדי של מיטיב-מזיק אלא ביחס תלת-צדדי של מזיק, ניזוק ומיטיב (לעניין זה ר' פסק דינו של כב' הנשיא ברק ב-ד"נ 24/81 חונוביץ ואח' נ' כהן ואח', פ"ד לח (1) עמ' 413, בש"א (מחוזי-חיפה) 3401/05 עיריית חיפה נ' דובק בע"מ (כב' השופט עמית), ת"א 305/05 (שלום-חיפה) אוסם ואח' נ' סהר ציון (כב' השופטת טאובר), ת"א 21221/05 (שלום-חיפה) אינטל נ' אישי ישיר (כב' השופטת נאות פרי), ת"א 20713/05 (שלום-חיפה) הריבוע הכחול נ' ביטוח ישיר (כב' השופט פרידמן). בכל הכבוד, אני מצטרף לעמדה אשר הובעה באותם פסקי דין, ולפיה, תביעה מסוג זה הינה תביעת סוברגציה. 6. אף התובעת בסיכומיה ציינה כי תביעתה הינה מכוח סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964, ואשר הוכרה בפסיקה כתביעת סוברגציה. 7. בנסיבות העניין, התובעת אינה רשאית להיפרע מהנתבעת מעבר לסכום לו היה זכאי העובד-הניזוק לו הגיש את התביעה בעצמו. לאור האמור לעיל, בסיס השכר של העובד ממנו יחושב הסכום המגיע לתובעת יהא בהתעלם ממרכיבי השכר אשר ממילא הוא היה אמור לקבלם במהלך תקופת אי-הכושר, כגון דמי הבראה, להם טענה הנתבעת. כמו כן, יש להפחית מגובה שכרו של העובד מס הכנסה בשיעור של 25%, וזאת כמתחייב מההלכה הפסוקה בתביעות בהתאם לחוק הפלת"ד (ואשר מכוחו העובד היה זכאי לתבוע את הנתבעת). 8. בהתחשב בעקרונות כאמור לעיל, וכעולה מתלושי השכר של העובד לתקופה הרלוונטית לאירוע התאונה, בסיס השכר נטו לחישוב הסכום המגיע לתובעת הינו 8,000 ש"ח לחודש ובהתאם לכך בגין 5 ימי היעדרות העובד מעבודתו בעקבות התאונה, התובעת זכאית לקבל מהנתבעת סך של 1,333 ש"ח נומינאלית. במאמר מוסגר יצויין כי בסעיף 6 לכתב התביעה צויין כי העובד נעדר מעבודתו לתקופה מיום 25.7.01 ועד ליום 29.7.01 ''ובסה''כ 4 ימים''. דא עקא, חישוב התקופה מחייב את המסקנה כי העובד נעדר למשך 5 ימים, והדבר אף נרשם בתעודת המחלה המצורפת לכתב התביעה. 9. לסיכום, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,333 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.8.01 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 16% בתוספת מע''מ עליו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתם ועל שכר טרחת עורך דין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה. ביטוח לאומי