בתי המשפט הזכירו לא פעם, כי הפיצוי על דרך האומדנא אין משמעותו קביעת סכום שרירותי הנראה כניחוש גרידא, אלא על בית המשפט לבסס את סכום הפיצוי הנפסק תוך היזקקות לעוגנים מתאימים כלשהם המאפשרים הערכה של הנזק על דרך האומדנא. ראה: ע"א 10085/08 תנובה-מרכז שיתופי נ' עיזבון המנוח ראבי ז"ל (04/12/11); א. חיות "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית" , משפט ועסקים, יט 935 (2016). עם זאת, בית המשפט העליון חזר והבהיר כי ההכרעה בנסיבות של קביעת פיצוי על דרך האומדנא אינה נסמכת על ניתוח מדוקדק של הנתונים אלא מתבססת בעיקרה על ההתרשמות, השכל הישר, ותחושת הצדק. ראה: ע"א 403/08 זאב צוקר נ' גיורא לוין ואח' (30/06/09); פסק דין חיותה רובינוביץ. חישוב נזק על דרך האומדנא לעיתים הכרחי בנסיבות הענין ויפים לענין זה הדברים שנאמרו בע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ, שם נפסק כי קיימת הכרה שיפוטית בדבר קיום שיקול דעת שיפוטי בהיקף מסוים לפסיקת פיצוי על פי האומדנא. הנטייה להשתמש בשיקול דעת כזה בולטת כאשר נהיר כי הנפגע סבל נזק של ממש, וכאשר הפער בין הערכה בדרך של אומדן ובין הערכה על פי ראיות מוצקות אינו פער גדול במיוחד (ע"א 769/86 רובינשטיין ושות', חברה קבלנית בע"מ נ' זמרן, פ"ד מב(3) 581, 589-590 (1988)). השימוש באומדנא נעשה, דרך כלל, כאשר בית המשפט נתקל בבעיה קשה הנוגעת לכימות הנזק, בין אם בתחום הנזיקין או בענף משפטי אחר. השימוש באומדנה על ידי בית המשפט לא נעשה כחלק מכלל משפטי מרכזי, אלא בא בעיקר כדי ליתן תשובה ראויה במקרים קונקרטיים" (דנ"א 4693/05 בי"ח כרמל-חיפה נ' עדן מלול, פסקה 16 לפסק דינו של השופט גרוניס; ע"א 1716/09 יעקובי נ' בנק דיסקונט לישראל (28.6.2010)). נזק מסוג אובדן רווח נמנה על סוג הנזקים שהערכתם קשה במיוחד. קביעת הפיצויים בראש נזק זה כרוכה בהערכות והשערות, ולכן ניתן לנקוט גישה מקילה עם נפגע המבקש לפסוק לו פיצויים בגינו (ע"א 153/04 רבינוביץ נ' רוזנבוים, פסקה ז(8) ( 6.2.2006)".פיצוייםשאלות משפטיותפיצוי על דרך האומדנא