קנס אזרחי

הוראת קנס אזרחי הוספה לחוק בשנת 2005 במסגרת תיקון 16 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה) תשס"ה- 2005, אשר נחקק בעקבות ועדת בכר, כאמור. בית-המשפט אפיין את ההבחנה האמורה בציינו כי רק הקנס הפלילי מהווה סנקציה בגין ביצועה של עבירה פלילית, בעוד שהקנס האזרחי או המינהלי מהווה אמצעי אזרחי או מינהלי לאכיפת החוק. הוסבר כי יש שהקנס (האזרחי) נושא אופי תרופתי, באשר אינו בא אלא לכסות את הוצאותיה של המדינה בגין טיפולה המיוחד באכיפת החוק כלפי האזרח המסוים. עם זאת צוין כי יש שההבחנה בין "קנס פלילי" ל"קנס אזרחי" אינה קלה, כי קושי זה קיים באותם מצבים, אשר בהם הקנס האזרחי והמינהלי, כמו גם הקנס הפלילי, הם בעלי אופי עונשי וכי אכן, לא פעם ניתן להצביע על כך כי הקנס האזרחי אינו אך תרופתי גרידא, ויש בו ממד עונשי. לשאלה כיצד אפוא יבחין בית-המשפט בין קנס פלילי לבין סנקציה שאינה פלילית, השיב השופט ברק כי על אופיו של הקנס, אם הוא בא כעונש פלילי או כסנקציה או כתרופה אזרחית או מינהלית, יש ללמוד מהוראות החוק, מטרתו ותכליתו. בדברי ההסבר לנושא הקנס האזרחי נכתב כי מערכת האכיפה המוצעת בחוק מוסדרת באמצעים שונים, ביניהם סנקציות מנהליות כגון ביטול רישיונות והיתרים ,הוראות פיקוח נוספות של המפקח וכלי אכיפה שונים, כגון :עיצום כספי, קנס אזרחי ועבירה פלילית . לצד האמצעים הפליליים והמנהליים המוצעים בחוק, מוצע להעניק למפקח אמצעי אכיפה יעיל ומהיר של הטלת עיצום כספי או קנס אזרחי על מפרי החוק .עד כה לא נעשתה הבחנה בחקיקה בין עיצום כספי לקנס אזרחי, והללו שימשו כמונחים נרדפים. כך למשל נקרא ההסדר הקבוע בחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד -1994 קנס אזרחי. לעומת זאת, בחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, כונה הסדר דומה בשם -עיצום כספי. מוצע ליצור הבחנה בין המונחים השונים ,כך שהרשות המינהלית תוסמך להטיל עיצום כספי כל אימת שהפרת הוראות החוק אינה מהווה במקביל גם עבירה פלילית, ואילו הסמכות להטיל קנס אזרחי תוענק כל אימת שהפרת הוראות החוק מהווה גם עבירה פלילית .במקרים האחרונים על הרשות המינהלית לשקול את התועלת בהעדפת אמצעי אחד על פני האמצעי האחר, והמינוח השונה ייצור בהירות לגבי שיקול הדעת המופעל על ידי הרשות המינהלית . החוק, התיקון המוצע בו והתקנות מכוחם יוצרים מערכת כללים לעיסוק בביטוח ובתיווך לעניין ביטוח ,אשר בחלקם הם עניינים בעלי אופי טכני ויש לקבוע סנקציה בגין הפרתם גם כאשר הם נעשו בלא רשלנות ובלא מחשבה פלילית. הפרות מסוג זה, אינן מתאימות להיקבע כעבירות פליליות, הן לנוכח העובדה שהחומרה שבהן פחותה, והן לנוכח מורכבות ההליך הפלילי הנדרש לשם הוכחתן, מוצע על כן לקבוע לגביהן עיצום כספי ולא עבירה פלילית . לגבי הפרות חמורות יותר, אשר נקבע לגביהן כי הללו יהוו עבירה פלילית רק אם נעשו במחשבה פלילית ,מוצע להעניק למפקח סמכות להטיל לגביהן קנס אזרחי חרף ההליך הפלילי. הטלת הקנס האזרחי לא תגרע מאחריותו הפלילית של המפר בשל ההפרה ומכל חבות לפי כל דין. יחד עם זאת, במקרים המתאימים, לפי שיקול דעת המפקח לא ייפתח בהליכים פליליים וזאת לנוכח מורכבות ההליך הפלילי לעומת הצורך באכיפה מהירה ויעילה ונוכח נסיבות ההפרה . על פי התיקון המוצע, העיצום הכספי והקנס האזרחי יהיו בשיעורים קצובים שאין לגביהם שיקול דעת, וזאת לנוכח הכלים השונים המצויים בידי הרשות המינהלית והרשות השופטת. ואולם, השר בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים ונסיבות שבהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי או קנס אזרחי נמוכים מן הקבוע בחוק . סכומי העיצום הכספי ישתנו בהתאם למיהות המפר : מבטח, סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח ,יחיד שאינו סוכן יחיד וסוכן יחיד. גובה הקנס האזרחי שיוטל ייגזר מגובה הקנס הקבוע לצד העבירה הפלילית והוא מהווה 10 אחוזים ממנו. גם כאן ישתנה גובה הקנס לפי מיהותו של מבצע העבירה, וחומרת העבירה . על עיצום כספי וקנס אזרחי לפי התיקון המוצע יחולו ההוראות האלה: הקנס יוטל על פי דרישה של המפקח ;דרישה כאמור תוצא לאחר שתינתן אפשרות למי שאליו נועדה ,להשמיע את טענותיו, ויהיה ניתן לערער עליה לבית המשפט ,אשר יהיה רשאי לעכב את תשלום העיצום הכספי או הקנס; הקנס ישולם לאוצר המדינה .להפרה נמשכת נקבע, נוסף על הקנס הקצוב, גם קנס יומי, ולהפרה חוזרת, נקבעה תוספת של מחצית מן הסכום שהיה ניתן להטיל עליה אילו בוצעה לראשונה. קנס