1. זוהי תובענה על סך 1,588,010 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי בגין טענה לשימוש בשמם של התובעים כ"מנהלי עסקים" בתאגיד הנתבעים העוסק בענף הביטוחים וזאת במרשם משרד המפקח על הביטוח שבמשרד האוצר. רקע עובדתי 2. התובעים הינם סוכני ביטוח וותיקים במקצועם, מזה כשלושה עשורים. 3. הנתבעת מס' 1 הינה חברה בע"מ אשר עיסוקה בענף הביטוח, והנתבעים מס' 2 - 5 הינם דירקטורים בדירקטוריון הנתבעת. (להלן: "לבלוב"). 4. התובעים רשומים היו כבעלי תפקיד "מנהל עסקים" בתאגיד לבלוב. 5. לטיעונם, בשנת 1997 נתן התובע מס' 2 הסכמתו להיות רשום כמנהל עסקים ברישומי לבלוב - ואולם התובע מס' 1 כלל לא נתן הסכמה שכזו. 6. בשנת 2004 נתברר להם כי רשומים היו כמנהלי עסקים ברישומי התאגיד אצל המפקח על הביטוח מיום 1.1.93 ועד ליום 26.4.04, וזאת מבלי ידיעתם. 7. לפיכך, מבקשים הם פיצוי כספי בגין השימוש בשמם ובתוארם בפרק זמן זה. 8. הנתבעים גורסים כי התביעה נגועה בהעדר תם לב באשר התובעים הסכימו לשמש כמנהלי עסקים ברישומי לבלוב אצל המפקח על עסקי הביטוח לשם טובות הנאה כספיות שקיבלו וכי פרק הזמן הארוך היה פרי טעות בדיווח למפקח, ולפיכך אין יסוד לתביעה. (להלן: "המפקח"). ראיות התביעה 9. התובע מס' 1 מר ששון גמליאל העיד בתצהיר עדותו הראשית ת/3 כי בשנת 1992 פנה אליו ואל התובע מס' 2 מר אהרון כץ ז"ל, אשר נפטר ביום 10.3.98, וביקש הסכמתם לשמש כ"מנהלי עסקים" נוספים בשירותיה של לבלוב לצורך עסקיה. (להלן: "מר כץ"). 10. לפנייה זו סירב ואף לא חתם על כל מסמך המאפשר מינויו לתפקיד זה. 11. בדיעבד, נודע לו בשנת 2004 כי שימש במינוי מנהל עסקים אצל לבלוב על פי הרישומים בפני המפקח מיום 1.1.93 ועד יום 26.4.04, בלא ידיעתו. 12. עוד התברר לו כי לבלוב נמכרה לבנק כרמל למשכנתאות והשקעות בע"מ ביום 26.3.97 וממנו לבנק איגוד לישראל בע"מ בחודש אוקטובר 2001, וגם תחת שמם של אלה נזכרו כמנהלי עסקים ברישומי המפקח. (להלן: "בנק כרמל"; "בנק איגוד"). 13. עובדת המשך מינויו נודעה לו ביום 19.4.04 לאחר פניית עו"ד אתר קופינסקי מהמחלקה המשפטית של בנק איגוד בדבר קבלת אישור "כי אינו משמש עוד כמנהל עסקים בלבלוב". 14. ביום 26.4.04 הופסקה כהונתו כמנהל עסקים, ועתה דורש הוא פיצוי כספי שבסיסו 1,500 דולר עד 2,000 דולר לחודש בגין שימוש בשמו כ - 11 שנה, לאמור, 1,500 דולר כפול 131 חודשים - ובסך הכל דורש הוא 196,000 דולר. 15. כן מבקש הוא פיצוי זה נוכח היותו חשוף לתביעות מבוטחי לבלוב מתוקף מינויו זה. 16. עוד מציין הוא כי פנה ללבלוב בדרישה להעביר כתב התחייבות ושיפוי למקרה שתוגש תביעה, אך הנתבעת לא הסכימה לדרישה זו. 17. התובע מס' 2, מר ימין יוסף, העיד בתצהירו ת/2 כי בשנת 1992 פנה אליו מר כץ ז"ל אשר היה בעל השליטה בלבלוב וביקשו למנותו כמנהל עסקים ברישומי התאגיד. 18. לבקשה זו נענה, אך הגבילה לכך שהדבר יהא בפרק זמן היותו של מר כץ בעל השליטה בלבלוב, כי רישום המשרה יפקע כשמר כץ יחדל מתפקידו אצל הנתבעת וכי יזכה לתמורה הולמת בגין כהונתו באמצעות הפניית תיקי ביטוח לטיפולו. 19. חברת לבלוב הועברה לשליטת בנק כרמל ביום 26.3.97 ובחודש אוקטובר 2001 הועברו זכויות הבעלות בה מבנק כרמל לבנק איגוד. 20. משך פרק זמן זה, נעשה שימוש בשמו כמנהל עסקים וזאת עד ליום 26.4.04, מבלי לבקש אישורו או הסכמתו. 21. עובדת היותו מנהל עסקים נודעה לו רק בעקבות פנייתו של עו"ד אתר קופינסקי מטעם בנק איגוד ביום 19.4.04 על פיה נתבקש להודיע בכתב כי "אינו משמש עוד כמנהל עסקים של הנתבעת". 22. מר קופינסקי הסביר כי לפי הרישומים אצל המפקח על הבטוח משמשים התובעים כמנהלי עסקים אצל לבלוב, וכדי לחדש רשיונה כסוכנות ביטוח, נדרשה זו להוציאם מרשימת מנהלי העסקים של הסוכנות. 23. למכתב זה השיב ושלח מכתב כמבוקש ממנו, וכהונתו אכן הופסקה ביום 26.4.04. 24. מבירור שערך אצל המפקח על הביטוח עלה כי ביום 29.4.95 נשלח למפקח פרוטוקול ישיבת דירקטורים של הנתבעת בה הוחלט על מינוי התובעים כמנהלי עסקים אצלה. 25. לעמדתו, היה חשוף לתביעות בגין רישומו זה, ועקב כך עשו הנתבעת ומנהליה מעשה כלפיו העולה כדי עשיית עשר ולא במשפט. 26. כן דורש הוא פיצוי על בסיס תשלום של 1,500 דולר לחודש במכפלה של 100 חודשים בין התאריכים 1.1.1996 ל - 26.4.2004, קרי, 150,000 דולר. בסך הכל, דורשים שני התובעים פיצוי בסכום כולל של 1,588.010 ₪ מן הנתבעים. 27. כן העיד מטעם התובעים מר צבי לנצר, בעדות בעל פה, בלא תצהיר, כי שימש כשותף בעבר עם מר כץ עת הוקמה חברת לבלוב וכי האחרון נתן לו הדרכה ועזרה בנושא הכניסה לעסקי הביטוח. (להלן: "מר לנצר"). 28. לעדותו, הוא יצר ההכרות בין מר כץ לבין מר ששון גמליאל - וכי מר ימין יוסף לקח חלק ברישום לבלוב מיוזמת מר כץ. 29. מכיוון שלצורך הקמת סוכנות ביטוח צריך היה רישום מנהלים, מר כץ שהתמצא בכל הנושא של המינויים "סיכם איתם את כל הנושא הזה", לדבריו, וכך שולבו ברישומי הסוכנות כמנהלי עסקים אצל המפקח. (ראה: פרוטוקול עמ' 3 שורות 5 - 4). ראיות הנתבעים 30. מטעם לבלוב העידה גב' עפרה רש בתצהירה נ/4 כי הינה סוכנת ביטוח וכי שימשה כמנהלת עסקים בלבלוב אשר הוקמה בשנת 1993 ע"י מר כץ ז"ל ומר צבי לנצר, יבדל"א, 31. ממידע שנמסר לה בתוקף עבודתה, נרכשה לבלוב ע"י בנק כרמל על פי הסכם מיום 26.3.97, במסגרתו נרכשו כל אחזקות בעלי המניות הקודמים, קרי, מר כץ ומר לנצר. 32. בחודש אוקטובר 2001 נרכשו אחזקות בנק כרמל בלבלוב ע"י בנק איגוד, שהינו בעלי לבלוב הנוכחי. 33. בהתאם לפרוטוקול מינוי מנהל עסקים מיום 29.12.1996 אשר לגביו ניתנה הודעה למפקח על הביטוח ביום 14.1.97 אשר כותרתה "שינוי מנהל עסקים", מונה מר כץ כמנהל החל מ - 1.1.97 - והודעה נוספת על מינויו נמסרה לרשם החברות ביום 17.9.1997. 34. מר כץ המשיך לשמש מנהל העסקים בלבלוב עד לפטירתו ביום 10.3.98 ובהמשך נתקבלה החלטה על מינויה שלה כמנהלת העסקים בלבלוב, תפקיד בו משמשת היא גם כיום. 35. מכתב בדבר מינויה נשלח ביום 11.3.98 למפקח על הביטוח וביום 30.3.98 נשלח דיווח נוסף ומפורט על מינויה. 36. לא ידוע לה, לדבריה, על קשרים כלשהם בין התובעים לבין מר כץ, וללבלוב מונו כמנהל עסקים מר כץ - והיא, על פי התיעוד והדיווח לרשויות. 37. טענת התובעים על פיה נעשה שימוש בשמות התובעים כמנהלי עסקים בלבלוב, מופרכת מעיקרה, לדידה, באשר אלו כלל לא מוכרים ללבלוב ולא שימשו בפועל כמנהלי עסקים שמינויים דווח כדין לרשויות. 38. אין בעצם הרישום עצמו כדי ליצור מצג או חבות כלפי כולי עלמא שכן רישומי המפקח אינם פתוחים לעיון הציבור ונועדו לצרכי המפקח בלבד. 39. אין היא אחראית לאופן רישום המאגר ועדכונו אצל המפקח, מה גם שזה אינו פתוח לעיון כך שאין מעקב על נכונות רישומיו. 40. אדרבא, לדבריה, הפנייה הראשונה ללבלוב נעשתה בעקבות "מבצע עדכון פרטים שעורך המפקח על הביטוח...." ורק בעקבות יוזמה זו נודע לנתבעים, לראשונה, על קיומו של הרישום הנטען. 41. כן העידו הנתבעים מר שמואל אשל בתצהירו נ/3, מר גיל קורץ בתצהירו נ/1 וגב' לוסקי עידית בתצהירה נ/2 כי מונו דירקטורים בשנים 2002 - 2004 וכי ידוע להם כי לבלוב נרכשה ע"י בנק כרמל ובנק איגוד וכי גב' עפרה רש מונתה בשנת 1998 כמנהלת העסקים אצל הנתבעת. הכרעה דיווח משרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון 42. על פי תעודת עובד ציבור מ - 3.6.07 שניתנה ע"י מר יואב בן אור מטעם משרד האוצר, הרי שעל פי הרישומים הקיימים אצל המפקח על הביטוח לבלוב מחזיקה ברישיון סוכן ביטוח מיום 13.8.93. 43. כן מדווח הוא כי על פי הרישומים במערכת הממוחשבת אצל המפקח אלה הם מנהלי העסקים הרשומים בפני המפקח: "(13) על פי הרישומים במערכת הממוחשבת, מנהלי העסקים הרשומים הינם כדלקמן: * מר יוסף ימין בין השנים 26.4.2004 - 1.1.1993; * מר ששון גמליאל בין השנים 26.4.2004 - 1.1.1993; * מר נמרוד שניר בין השנים - 26.4.2004 - 1.1.1993; * מר אהרון כץ בין השנים 8.8.2001 - 1.1.1997; * גב' עפרה רש בין השנים 28.3.1998 ועד היום." 44. מדיווח זה עולה כי התובעים היו רשומים כמנהלי עסקים בין התאריכים 1.1.93 - 26.4.04. 45. כן ניתן לראות כי מר אהרון כץ שימש מנהל רשום בין השנים 2001 - 1997, אף שהלך לעולמו בשנת 1998, וגב' עופרה רש מיום 28.3.98 ואילך, עד היום. נפקות הרישום כמנהלי עסקים 46. בסיכומי התובעים, גורסים הם כי "גם אם התובעים עצמם לא ביצעו פעולות בתאגיד הביטוחי האמור שעשה במודע שימוש ברשיונותיהם ובשמותיהם, כאילו הם היו "מנהלי עסקיו" במשך 11 שנים, הרי שעדיין יש לפצותם בגין השימוש האמור, וליתן בידם שכר הולם בגין פעולותיו המנוגדות לדין של התאגיד האמור". (ראה: סעיף 6 לסיכומים). 47. השאלה באם יש ליתן פיצוי כספי על דבר הרישום ואם היה הרישום בבחינת פעולה "מנוגדת לדין" תיבחן על פי נסיבות העניין המסוים שבפנינו. 48. על פי תצהיר התובע מס' 2, מר ימין יוסף, הרי שניתנה תמורה עבור ההסכמה לרישום שמו, קרי, התובע מעיד בעצמו כי ההסכמה ניתנה תמורת העברת תיקי ביטוח לטיפולו. 49. התובע מס' 1, מר ששון גמליאל, גורס כי לא נתן הסכמתו כלל ועיקר לרישום שמו, ומאחר שמר כץ המנוח הלך לעולמו, לא ניתן לדעת, אל נכון, אם שמו שלו הוסף ללא כל תמורה שהיא, אם לאו. 50. אין חולק כי שמות התובעים אכן מופיעים כמנהלי עסקים בין השנים 2004 - 1993 ברישומי המפקח, ברם, גישת התובעים בסיכומיהם כי דומה הדבר למשרד עורכי דין שעל מנת להאדיר שמו ופרסומו ולזכותו בלקוחות רבים מוסיף לדף פירמה שלו שמו של שופט בדימוס, אינה עניינית וריאלית, שכן דף פירמה נמסר ומופץ מדי יום ביומו בבתי המשפט ובין הלקוחות, אולם הרישום בפני המפקח אינו מופץ ברבים, כדוגמת מסמכי משרד רשם החברות, והא ראיה, הדבר נגלה במקרה לתובעים עקב מכתב עו"ד אתר קופינסקי מהמחלקה המשפטית של בנק איגוד מיום 19.4.04 לצדדים. 51. אף מנהלת העסקים דהיום, גב' רש, לא היתה מודעת לרישום זה עד מסירתו ממשרד המפקח - וכן לא היה ידוע הדבר לשאר עובדי לבלוב, הנתבעים הנזכרים. 52. משכך, אין לומר כי שם התובעים האדיר, ולו כזית, את שמה של לבלוב, או תרם לעסקיה השוטפים או לרווחיה. 53. באם היתה נחיצות ברישום מספר "מנהלי עסקים" כתנאי סף לפעילות סוכנות הבטוח, לא הובהר הדבר ע"י התובעים שעליהם נטל ההוכחה בנידון, לא באמצעות עדים ואף לא באמצעות עד מומחה שייתן הסבר לדבר הנחיצות, אם כלל קיימת, לפעילות של סוכנות ביטוח. 54. גב' רש העידה בעניין זה כי לבלוב עסקה בביטוח נכסי לווים בלבד מאז נרכשה זו ע"י בנק כרמל, וכן העידה כי לנתבעת היה צורך במנהל עסקים אחד בלבד מאחר שהמדובר בסוכנות ביטוח לה סניף אחד בלבד - ולמנהל העסקים שלה היה רישיון בתחום בו עסקה הסוכנות. להלן דבריה בחקירתה הנגדית לעניין זה: "ש. האם זה שלפי ההוראות של המפקח על הביטוח ברגע שלסוכנות יש יותר משני מקומות או סניפים שבהם היא מנפיקה או מוציאה פוליסות ביטוח, חייב שיהיה מנהל עסקים בכל סניף? ת. לכל סניף חייב להיות מנהל עסקים. ש. חייב להיות מנהל עסקים לכל סניף. האם זה נכון שסוכנות ביטוח? ת. סניף של סוכנות ביטוח. ש. שסוכנות ביטוח שמוכרת ביטוחים במספר ענפים חייבת שיהיה לה גם מנהל עסקים לכל ענף שבו היא מתעסקת? ת. לא. ש. גם אם יש לה יותר מסניף אחד? ת. לא, למנהל עסקים יש לו את הרישיון בכל תחומי הביטוח שהסוכנות עוסקת בו ואז היא לא צריכה יותר ממנהל עסקים אחד כי מדובר בסניף אחד". (ראה: פרוטוקול עמ' 11 שורות 71-19). משמע, סוכנות לבלוב מתנהלת בסעיף אחד בלבד וצריכה היא מנהל עסקים אחד בלבד. 55. בפרטיכל ידני מישיבת לבלוב מיום 29.8.96 בה נכחו מר לנצר צבי ומר אהרון כץ ניתנה החלטה בחתימתם, כדלקמן: "הוחלט למנות את מר אהרון כץ, בעל רישיון סוכן מורשה בכל ענפי הביטוח, כמנהל העסקים של חוב לבלוב החל מ 1.1.1997. מר אהרון כץ מסכים לשמש בתפקיד הנ"ל. (ראה: נספח א' לתצהירי הנתבעים). 56. עולה מכך, כי למר כץ היה רישיון בכל ענפי הביטוח, ועל כן הסברה שהועלתה ע"י התובעים כי היתה היזקקות לשמם עקב עיסוקי הסוכנות במספר ענפים להם לא היו למר כץ או לגב' רש האפשרות המקצועית לנהל הסוכנות על פי רשיונם שלהם, אין לה אישוש ראייתי. 57. עוד הומצאה הודעה למפקח בחתימת מר לנצר מיום 14.1.97 הנושאת הכותרת "שינוי מנהל עסקים" ובהמשכה מבוקש להודיע "שמר אהרון כץ נתמנה למנהל עסקים של סוכנותנו". ובהמשך נאמר: "נבקשכם להנפיק לנו רישיון סוכנות בהתאם למורשים ברישיון של מר כץ". (ראה: נספח א' לנספחי תצהירי הנתבעים). 58. כן נשלח למפקח מכתב מינואר 1997 על פיו מודיע עו"ד נ. לוי בשם סוכנות לבלוב כי ממועד משלוח ההודעה ישמש מר כץ "מעתה ואילך מנהל עסקים של סוכנות הביטוח הנ"ל, וכי זה יהיה עיסוקו העיקרי". 59. כן צויין כי בהתאם לרישיון רשאי מר כץ לעסוק בענפי הביטוח, רכוש, אש, תאונות וביטוח ימי "ולפיכך אבקש להוסיף ברישיון החברה... גם את העיסוק בענף ביטוח ימי, וזאת בנוסף לשאר הענפים". 60. עוד הוצגה הצהרת מר כץ החתומה על ידו מיום 12.2.97 על פיה יעסוק בניהול הסוכנות כעיסוקו העיקרי, וזאת על גבי טופס "חובות של מנהל עסקים המבקש לקבל רישיון סוכן ביטוח - תאגיד". 61. בנוסף, הוצג מכתב מר כץ מ - 14.1.97 למשרד האוצר כדלקמן: "הנני להודיעכם שנתמניתי ע"י לבלוב סוכנות לביטוח כמנהל העסקים שלה החל מ- 1.1.1997. הנני מצהיר בזה כי זה יהיה עסקי העיקרי ואבקש להעניק ללבלוב בע"מ רישיון סוכן מורשה בכל הענפים כפי שיש ברשיון הסוכן שלי". 62. לאור אלה, יש לראות במר כץ מנהל עסקים בין השנים 1997 - 1998 אשר עסק בכל ענפי הביטוח והיה זה עיסוקו המלא בסוכנות ולאחריו שימשה ברצף בתפקיד זה גב' רש. 63. במכתב מיום 31.1.05 לבא כוחו של מר גמליאל, עו"ד עפר גמליאל, כתב עו"ד עמוס רוזנצווייג מהמחלקה המשפטית בבנק איגוד כי דוחה הוא כל דרישה מטעמו שכן ממועד העברת השליטה בשנת 1997 לבנק כרמל, דווח על מנהלי עסקים אחרים, שאינם התובע מס' 1, ואכן, הבנק אינו נתבע דכאן. 63. אשר לשנים 1993-1997, הרי שבתיק הביטוח אצל המפקח נמצאה הודעה בכתב מטעם עו"ד נ. לוי אשר עסק ברישוי התאגיד מיום 15.4.93 על פיה צירף הוא לבקשה לרישום הסוכנות בפני המפקח, בין השאר, טיוטת תזכיר החברה וכן "תצהיר מר ימין מנהל העסקים המיועד של סוכנות הביטוח". משמע, בשנת 1993 החלה הסוכנות צעדיה, ואז שימש מר ימין מנהל עסקים, בידיעתו המלאה, וזאת כאשר לסוכנות שם קודם, קרי, "אדם סוכנות לבטוח (1993) בע"מ", שם אשר לא אושר ע"י המפקח, ותחתיו הוגשה בקשה לרישום הסוכנות תחת השם לבלוב. 64. כן הוגש ע"י המפקח תצהיר מר ימין מיום 14.4.93, בחתימתו של זה, כתמיכה לבקשת מתן רישיון לסוכן ביטוח-תאגיד על פי סעיף 26 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א - 1981 וכן הוצג טופס "בקשה לרישיון לסוכן ביטוח - תאגיד" בשוליה חתומים מנהלי התאגיד מר לנצר, מר לוי יוסף וגב' הדסה גבע - וכן מר ימין יוסף. עולה מאלה, כי אף מר ימין מודע היה משנת 1993 ואילך להתאגדות התאגיד כסוכנות ביטוח ולקח חלק פעיל בתהליך זה, ואין לומר כי זר היה לתאגיד ושמו שורבב בטעות או במקריות כשם אחד ממנהלי העסקים בשנת 1993. דרישת תום הלב 65. בחיי המעשה, קיום שמם של התובעים ברשימת מנהלי העסקים של לבלוב לא תרמה תרומה כלכלית מוכחת בפני לעסקיה של זו ולא ראיתי יסוד של ממש לדרישה לפסיקת סך 1,500 דולר לחודש, לכל אחד מן המנהלים, כשכר חודשי למשך 11 שנה, מה גם שמניין חלק מן התקופה התיישן, כמובן. 66. הטלה, בדיעבד, של תשלומים נדרשים בסך של למעלה ממיליון וחצי ₪ על שכמה של לבלולב כיום, כשהיא נשלטת ע"י בנק איגוד, לאחר שנשלטה ע"י בנק כרמל, אשר להם לא היתה כל צפיות בנידון זה, מהווה חיוב בלתי סביר באופן רטרואקטיבי, מה גם שתקציבה חולק לפי צרכיה בשנים הרלבנטיות על פי הנתונים דאז, ואין להפתיעה כיום בדרישה אדירה מעין זו. 67. ועוד, רישומי המפקח פנימיים הינם, בעוד שאצל רשם החברות רשומים כמנהל החברה ובעלי מניותיה מר לנצר, מר לוי וגב' גבע דנן, לאמור, פומביות הרישום והנובע ממנה חלה על רישומם של אלה כנושאי משרות בחברה, ועל כן החשש כי התובעים ייתבעו באופן אישי, חשש שווא היה, שכלל לא התממש. 68. ב"כ התובעים מציין עוד כי היה על גב' רש לצרף העתקי דוחו"ת שנתיים שם, לעמדתו, מופיעים שמות התובעים, אולם זו לא עשתה כן. 69. לעניין זה ייאמר כי אין חולק שהתובעים היו רשומים אצל המפקח כמפורט לעיל, אולם השאלה הינה בדבר הזכות לפיצוי בגין רישום זה, שעה שאף אין חולק כי לא עשו דבר במסגרת פעילותה היומיומית של לבלוב. 70. התובעים נסמכים עוד על תקנה 4 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (רישיון לסוכן ביטוח), תשכ"ט - 1969, שזה לשונה: "מתן רישיון למבקש שהוא תאגיד 4. המפקח רשאי לתת רשיון למבקש שהוא תאגיד, אם נתמלאו בו תנאים אלה: (1) הוא חברה או חברה נכרית כמשמעותן בפקודת החברות, אגודה רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות או שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות; (2) שם התאגיד מגלה באופן ברור את מהות עסקיו כסוכן ביטוח; (2א) מנהל העסקים של התאגיד ומנהלו של כל משרד וסניף שלו הם סוכני ביטוח בעלי רשיונות לפי תקנה 3(א) ועיקר עיסוקם הוא ניהול התאגיד, המשרד או הסניף; (3) כל העוסקים בשם התאגיד בתיווך בין כל אדם לבין מבטח, הם סוכני ביטוח בעלי רשיונות לפי תקנה 3(א); (4) הגיש למפקח רשימת שמות המנהלים או מורשי החתימה האחרים הרשאים לייצג אותו או לפעול בשמו, וכל שינוי שחל בהם; (5) שילם את האגרה בעד מתן הרשיון." 71. אכן, על פי תקנה 4 (2א) לתקנות אלה, יש לציין בפני המפקח במסגרת הבקשה למתן רישיון שם "מנהל העסקים של התאגיד ומנהלו של כל משרד וסניף שלו..." ברם, בהמשך הסעיף נאמר: "...ועיקר עיסוקם הוא ניהול התאגיד, המשרד או הסניף". 72. בענייננו, המדובר בחברה בת סניף אחד בלבד, ומשכך, לא היה זקוק המפקח אלא לשם מנהל תאגיד פעיל אחד, שעיקר עיסוקו הוא בניהול הסניף, כפי ששימשו בתפקיד זה מר לנצר ומר כץ - ולאחריהם גב' רש. 73. לאור אלה, כלל לא הוברר, כאמור לעיל, מה נחיצות שמות התובעים לפעולות לבלוב, והאם אלמלא רישום שמותיהם בפני המפקח ניטלת היתה זכותה של לבלוב כתאגיד לשמש סוכנות ביטוח על פי החוק. 74. משכך, לא ביססו התובעים תביעתם באשר לטענה כי הרישום היה "שלא כדין" וכי מכוחו יש ליתן להם שכר חודשי גבוה, באופן רטרואקטיבי, מה גם שנטלו חלק, כמפורט לעיל, בעסקי הסוכנות, קרי, מר גמליאל קיבל תיקי ביטוח לטיפולו ומר ימין שימש מנהל עסקים בתקופה שבין השנים 1997- 1993, בידיעתו ובהסכמתו המלאה. 75. אשר על כן, דוחה אנוכי את התביעה. העדר תום לב 76. ניתן עוד להוסיף כי יש בתובענה זו אף משום העדר תום לב, שכן התובעים אינם גורסים כי פעלו, ולו חלקית, עבור לבלוב, וכי השקיעו מזמנם עבורה, אלא אומרים הם כי עבור אזכור שמם אצל המפקח יש ליתן להם משכורת לא מבוטלת של 1,500 דולר לחודש לפרק זמן ארוך ביותר, של 11 שנה, בנסיבות שתוארו. 77. נראה הוא כי המדובר בדרישה מופרזת, אשר לו צפתה אותה לבלוב דאז לא היתה מתקשרת עמם, מן הסתם, בכל קשר חוזי שהוא, מכל סוג ומין. 78. משכך, נראה כי דרישה שכזו אינה עולה עם הדרישה העוברת כחוט השני בפסיקה לענין קיום תום הלב הן במשא ומתן והן בקיום כל חיוב חוזי שהוא, וגם מטעם זה סבורתני כי אין לקבל את התביעה. לענין הדרישה לתום לב על יסוד סעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973 מבעל דין נקבע בע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט, כדלקמן: "החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת, חובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), בדומה לחובה לנהוג כך במסגרת משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, לפי סעיף 12(א) של החוק הנ"ל, חלה על כל אדם, בין אם הוא עושה כן בשמו ובין אם עושה כן עבור אחר. "הצד" שעליו חלה החובה האמורה יכול שיהיה לא רק "הצד" לכריתת החוזה, אלא גם הצד לניהול המשא ומתן, והיותו שלוחו של אחר, אינה פוטרת אותו מחובה זו." עוד ראה: ע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה, כדלקמן: " עקרון תום הלב - כעקרון כללי - מורה כי "השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר". גרימת עיכובים בלתי סבירים בהשלמת החוזה עשויה להוות חוסר תום לב בקיום חוזה והפרה של החוזה. אין הכרח בקיום הוראה מפורשת בחוזה כדי להביא לתוצאה זו. ודוק: לא עצם היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בחוזה מהווה חוסר תום לב. חוסר תום הלב טמון בפגיעה בהצלחתו של החוזה שתוכנן ובאינטרסים של הצד השני." כן ראה: ע"א 467/04 יתח נ' מפעל הפיס, כדלקמן: "אחד מתפקידיו של עיקרון תום הלב הוא לרכך את נוקשותו של הקשר החוזי על רקע הנסיבות המיוחדות שנוצרו לגבי קשר זה", וכן כי "... חובת תום הלב מחייבת כל אחד מן הצדדים לחוזה לנהוג ביושר, הגינות ומוסר תוך הגשמת ציפיותיו הסבירות של הצד השני לחוזה אשר ניצב מולו. מידת תום הלב אינה מידה של חסד ולא של "חסידות"... אין עניינה באלטרואיזם או בביטול חשיבות מאווייו של האחד על חשבון אלה של השני. כל תכליתה, אם נבקש למצות בקצרה, הינה ליצור בסיס משפטי - נורמטיבי המחייב את הצדדים לנהוג אחד בשני באותו האופן בו היו מצפים ורוצים שהאחרים ינהגו כלפיהם...". וכן ראה: ע"א  8817/02 קליר כימיקלים שווק (1994) בע"מ נ' צבי עצמון ז"ל, כדלקמן: "סעיף 12 לחוק החוזים מחייב את הצדדים למשא ומתן לקראת כריתת חוזה לנהוג זה כלפי זה בדרך מקובלת ובתום לב. החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן אינה דורשת אמנם מהצדדים למשא ומתן החוזי להתעלם מהאינטרס האישי שלהם, אך היא מחייבת אותם לנהוג ביושר ובהגינות כלפי שותפיהם למשא ומתן. פעמים רבות מוצאת החובה לנהל משא ומתן בדרך מקובלת ובתום לב את ביטויה בהטלת חובה על צד אחד למשא ומתן לגלות עובדות מסוימות לצד שעמו הוא מנהל את המשא ומתן. חובה זו היא חובה אקטיבית והיא תוטל ביחס לעובדות, שעל-פי הנסיבות ניתן היה לצפות שהאדם המנהל את המשא ומתן, יגלה אותן לצד שכנגד. חובת הגילוי של פרטים מהותיים היא חובה שקמה בשגרה ואינה מותנית בקיום יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים למשא ומתן; אם כי היקף החובה תלוי גם במהות היחסים שבין הצדדים למשא ומתן, וככל שקיימים ביניהם יחסי אמון משמעותיים יותר כך יגבר היקף החובה." עוד ראה: ת"א (חיפה) 1127/99, עיריית חיפה נ' א.מ.י. תלפיות בע"מ, כדלקמן: "במישור זה של תחולת עיקרון תום הלב המעוגן פורמלית ברישא של סעיף 39, מחוייב כל צד לחוזה לפעול בחריצות ובהגינות להגשמת כוונתם המשותפת של הצדדים, בהתאם לרוח העסקה ותוך שיתוף פעולה עם הצד האחר והתחשבות באינטרסים שלו." ובהמשך נקבע: "מתחולתו של עיקרון תום הלב על שימוש בזכויות חוזיות, נובע כי יש להפעיל כל זכות חוזית בתום לב. לפיכך, צד לחוזה העומד בדווקנות על זכויותיו החוזיות, עלול להיחשב כפועל בחוסר תום לב... התשובה לשאלה האם בעל זכות פעל, במימוש זכותו, בחוסר תום לב תלויה כמובן בנסיבות המקרה." (ההדגשות אינן במקור- ח.י.). 79. אשר על כן, לאור טעמים מצטברים אלה, נדחית התביעה. 80. התובעים ישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 10,000 ש"ח בתוספת דמי מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פוליסההמפקח על הביטוחסוכן ביטוח