החלטה 1. בין המבקשת לבין המשיבים 7-1 נכרת הסכם, ובו התחייבה המבקשת לבצע עבורם עבודות בנייה. על-פי התחייבותה בהסכם, המציאה המבקשת למשיבים ערבות בנקאית, שהוצאה על-ידי בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק), על סך 875,000 ש"ח. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת והמשיבים הודיעו לבנק כי ברצונם לחלט את הסכום הנקוב בערבות. המבקשת הגישה תובענה כנגד המשיבים, ובמסגרתה עתרה למתן צו זמני, שעניינו מניעת החילוט. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דחה את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפני. 2. הערבות בה אנו עוסקים כאן היא ערבות בנקאית אוטונומית. שאלת טיבה ומהותה של ערבות - האם עצמאית היא או שמא תלויה בעסקת היסוד - נבחנת, בראש ובראשונה, על-פי האמור בכתב הערבות עצמו. בכגון דא כבר קבענו, כי "התשובה טמונה בכתב הערבות ולא בהסכם המפרש את עסקת היסוד" (רע"א 73/00 AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394). בענייננו, כתב הערבות מעיד על היותה של זו ערבות אוטונומית, לאמור - מנותקת מעסקת היסוד. שהרי נאמר בו, בכתב הערבות, כי: "לפי דרישתכם הראשונה בכתב, לא יאוחר מעשרה ימים מתאריך התקבל דרישתכם על ידינו... אנו נשלם לכם כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות בתוספת הפרשי הצמדה, מבלי להטיל עליכם חובה לנמק או להוכיח את דרישתכם ומבלי שתהיו חייבים לדרוש את התשלום תחילה מאת הנערב". הנה כי כן, התנאי היחיד המוזכר בכתב הערבות, לצורך מימושה, הינו דרישת פירעון מאת המשיבים, ואף הובהר כי אין הדבר מותנה בכל נימוק או הוכחה. משנאותה המבקשת לחתום על כתב ערבות שזה נוסחו, אין היא יכולה לבוא, בדיעבד, ולהלין מקום בו מבקשים המשיבים לממש את הערבות בטרם נתבררה המחלוקת בדבר הפרת עסקת היסוד. 3. המבקשת גורסת, כי משקיימה היא את חלקה בעסקת היסוד, שלהבטחתה הוצאה הערבות, וסיימה את עבודות הבנייה, היה על המשיבים להשיב לה את הערבות הבנקאית, כנגד קבלת ערבות-בדק. המבקשת מנסה להיתלות, בעיקר, באמור בסעיף 1 לכתב הערבות, ולפיו זו ניתנת "בקשר לקיום תנאי החוזה לבניית בנין מגורים ברח' הרצל 108 בתל-אביב". לא ברור מן הבקשה, כיצד מגדירה המבקשת את הערבות עליה חתמה. מחד גיסא, טוענת המבקשת כי "לא האוטונומיות של ערבות הביצוע עומדת כאן לדיון...". מאידך גיסא, סבורה המבקשת כי "ערבות הביצוע ניתנה בקשר לקיום תנאי חוזה ביצוע העבודה ולהבטחתם..." וכי "ערבות ביצוע היא ערבות הטפלה לחיובים המופיעים בחוזה ביצוע העבודה, המגבילים ותוחמים את תקופת חיותה". כך או אחרת, טענתה של המבקשת היא, כאמור, כי משהשלימה את עבודות הבנייה, היה על המשיבים להחזיר לידיה את הערבות, וממילא, כך היא טוענת, אין המשיבים רשאים לממשה. טענה זו אין לקבל. אכן, הערבות שבפנינו - כמו רבות מבין הערבויות האוטונומיות - ניתנה "בקשר" עם עסקת יסוד כלשהי. זוהי העילה למתן הערבות, אך בכך בלבד אין כדי לחתור תחת עצמאותה של זו, כפי שהיא משתקפת במפורש בלשונו של שטר הערבות, הקובע, כאמור, כי מימושה ייעשה כנגד דרישה ובלא צורך בנימוק או בהוכחה (וראו גם ע"א 340/78 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית ישראלית בע"מ, פ"ד לב(3) 318, 322). בין הצדדים קיימת אמנם מחלוקת באשר לשאלת הקיום וההפרה של התנאים הנקובים בעסקת היסוד. אלא שבכך נתייחדה הערבות הבנקאית האוטונומית, שהזכות לממשה אינה תלויה בהכרעה במחלוקות הנוגעות לעסקת היסוד (ראו עוד רע"א 1765/00 י' מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובנין בע"מ, פ"ד נה(2) 447). 4. בנסיבות אלה, אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שלא ליתן סעד זמני אשר ימנע את חילוט הערבות, ובפועל - יתנה את פירעונה בבירור המחלוקת הנוגעת לעסקת היסוד. אין להתערב גם במסקנתו של בית המשפט המחוזי, כי לא הוכחו, במקרה זה, חריגים המצדיקים סטייה מן הכללים הנוגעים לתוקפה ולדרכי מימושה של ערבות בנקאית אוטונומית. בית המשפט קבע, בעניין זה, כי המבקשת לא פירטה ולא ביססה בראיות את טענתה, כי הסכימה להאריך את תוקף הערבות רק בשל שהופעל עליה לחץ מצד המשיבים. הבקשה נדחית, אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים 7-1 ובשכר טרחת עורך-דינם, בסכום כולל של 10,000 ש"ח. חילוטצוויםצו מניעה