עיכוב מכירה לצורך מימוש משכנתא

להלן החלטה בערעור על דחיית בקשת עיכוב מכירה לצורך מימוש משכנתא: החלטה 1. בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע של החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ו' אלשייך) מיום 17.11.03 בתיק פש"ר 1036/02 בש"א 20246/03, בה דחה בית המשפט את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע אישור מכר מקרקעין של המבקש, בידי המשיב 1 - כונס הנכסים לצורך מימוש המשכנתא שנרשמה לטובת המשיב 2. 2. בנימוקי הבקשה, בערכאה זו כמו בערכאה קמא, טען המבקש כי לא הוכנס בסוד הליך המכירה של הנכס; לא ניתנה לו הזדמנות להופיע בהליך ההתמחרות; ולכונס לא הייתה תחת ידו חוות דעת שמאית עדכנית בעת המכירה. כל אלו, לפי הטענה, פוגעים בזכויותיו כבעל הנכס ואינם מתיישבים עם הדין והפסיקה החלים על חובות כונס נכסים בעת מימוש נכסי חייב, ודירות מגורים בפרט. 3. בתגובה טען כונס הנכסים, כי טענותיו של המבקש אינן נכונות מן הבחינה העובדתית והמשפטית כאחד. הוא הדגיש כי בא-כוחו של החייב עודכן במהלכים שונים הקשורים למכירה, לרבות בקיומה של ההצעה האחרונה, אולם המבקש לא טרח להגיש שומה חלופית ולא הצליח להגיש הצעת מחיר מצד מי מטעמו למרות אורכות חוזרות ונשנות שניתנו לו. המכר המיועד מבוסס על חוות דעת שמאי משנת 2003, לרבות מסמך משלים מחודש אוקטובר 2003, ואף תואם את ההצעה שהוגשה בפועל. מעל הכל מדגיש הכונס כי נוכח הסכם בין הצדדים, שניתן לו תוקף של פסק-דין, הרי שלאחר שניתנה למבקש הזדמנות למכור את המקרקעין בעצמו, התחייב הוא לשתף פעולה עם כל פעולות המכר, ולפי הסכם זה רשותו של המבקש לא נדרשת כלל לצורך הליכי המכירה. המשיב אף קבל על כך שפעולותיו של המבקש עלולות לסכל את עסקת המכר שנקשרה בעקבות ההצעה היחידה שקיבל במסגרת ניסיונות המימוש. 4. בית המשפט קיבל את טענת המשיב וקבע כי לפי ההסכם אין כל צורך בשיתוף המבקש או בהסכמתו לשם מימוש הנכס, כך שהכונס פעל מעבר לחובתו בצרפו את המבקש כצד להליך. לאור המצגים שהציג המבקש, כאילו הדירה ריקה ופנויה, ולאור חוסר המעש שנקט בו במשך הזמן שחלף למן ההסכם, קבע בית המשפט כי אין כל יסוד לבקשתו, כך שגם לו היה סיפק בידו של המבקש להגיב, לא הייתה משתנה התוצאה. לפיכך, אושרה הצעת המכר, ונדחתה בקשת המבקש לעכב את ביצועה. 5. עיינתי בטענות הצדדים, החוזרות בעיקרן על טענותיהם בהליכים הקודמים. עיינתי גם בסעיף ד' להסכם בין הצדדים שהוגש לבית המשפט ביום 19.2.2002 [נספח א' לתגובה], ובאתי לכלל מסקנה שאין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. כל טענותיו של המבקש נשקלו לפרטיהן על-ידי בית המשפט קמא, במסגרת הבקשה להשהיית פעולות הכונס, ונדחו בדין. גם לו היה ממש בתביעתו לשיתופו במהלכי המכר של הדירה, לא הצליח המבקש להצביע על סיבה ממשית העומדת לו בכדי להתנגד למכר. מעבר לכך: לאור ההסכם בין הצדדים, בתום התקופה בה התיר הכונס למבקש לפעול בעצמו לשם המימוש, מוסכם כי "יפעל הכונס באופן מיידי למימוש המקרקעין, ללא שלחייב תהיה כל טענה הנוספת לגבי המימוש ו/או מינוי הכונס, והוא ישתף פעולה באופן מלא עם פעולות המימוש". נסיונותיו של המבקש לעכב את הליכי המכירה אינם מתיישבים עם התחייבות זו. יתירה מזו: הנושה הסכים למכירת הדירה בתמורה המוצעת ומשהוברר כי פרעון מלוא החוב לנושה אינו אפשרי והמבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל, ברי כי עיכוב הליכי המכירה לא יביא תועלת מכל בחינה שהיא. לאור האמור, בקשות רשות הערעור ועיכוב הביצוע נדחות. המבקש ישלם לקופת כונס הנכסים את הוצאות הבקשות בסך כולל של 10,000 ₪. משכנתאמימוש משכנתאמקרקעין