החלטה בפני בקשה לצו מניעה זמני, שיורה למשיבות 1 ו- 2 להמנע ממימוש ערבות בנקאית על סך 6,000,000 ₪ שניתנה במסגרת הסכם לביצוע עבודות. אומנם חלו חילופי צדדים מאז עריכת ההסכם אבל אין לבעלי הדין כל טיעון בענין זה, ומקובל עליהם כי בפני בית המשפט מצויים בעלי הדין הנכונים. ערבות בנקאית הקרויה אוטונומית וכזו היא הערבות שבפני, נועדה לפרעון על ידי הבנק עם הדרישה . לא ארבה דברים על חשיבותה של ערבות מעין זו בחיי הכלכלה כאשר היחס אליה על ידי המקבלים אותה הוא כאל כספים אשר מצויים בידיהם. לכן, רק לעיתים נדירות יתערב בית המשפט וימנע את מימושה של ערבות בנקאית שניתנה על פי הסכם. אם יאמר כי המבקש לחלט ערבות שבידיו צריך להוכיח שהוא זכאי לקבל את סכום הערבות או סכום דומה לכך, ניטל מהערבות הבנקאית עיקר טעמה. במקרה כזה כל שנותר ממנה הוא הפן של בטוחה, שלאחר שהמחזיק בערבות יוכיח שהוא זכאי לסכומים שלהם הוא טוען, לא יצטרך לנסות לגבות את הכספים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. כאמור, אין זו התכלית היחידה של הערבות הבנקאית. לכן, נקבע כי על המבקש למנוע חילוטה של ערבות בנקאית הנטל להוכיח כי מימוש הערבות נעשה בחוסר תום לב, או בתרמית, ואין המבקש את חילוטה צריך להוכיח כי הוא זכאי לסכומים שלהם טוען או כי התקיימו תנאים כלשהם לחילוטה של הערבות. המבקשת עשתה כל מאמץ להרחיב את היריעה הן בטיעוניה בכתב והן בטיעון בעל פה, ברצותה לשכנע את בית המשפט כי מגיעים לה כספים מהמשיבים וכי אין למשיבים זכות לכספים כלשהם. כאמור, לא אלה העניינים שבהם יעסוק בית המשפט בבואו לדון אם יש למנוע חילוטה של ערבות בנקאית. לא השתכנעתי כי המשיבים נקטו בדרישה למימוש הערבות שלא בתום לב. לכאורה יש ממש בטענת המשיבים כי המבקשת לא עמדה בהתחייבויותיה ובשלב זה , כאמור, אין הם חייבים לשכנע את בית המשפט כי אכן כך הוא. כל התייחסותי לענין זה היא אך ורק כדי לומר שהמשיבים הסירו מעל עצמם את הכתם שהמבקשת ניסתה להטיל בהם, של פעולה בחוסר תום לב. היענות לבקשה היתה מביאה לריקון משמעותה העיקרית של הערבות הבנקאית ופגיעה במעמדה בעיני הבריות. ענין זה משקלו רב ביותר, ובוודאי שהוא גובר על הפן של הנזק שיגרם למבקשת על ידי מימוש הערבות הבנקאית. המבקשת היתה חייבת להיות מודעת מראש שערבות בנקאית ניתנת על מנת שבנסיבות מסויימות היא תחולט, ואם הסכימה לתת ערבות בנקאית חייבת היתה להערך כך שהפגיעה של מימוש תהיה מזערית. ברור לכל ומיותר לומר את הדברים שחילוט הערבות איננו מכריע במחלוקת בין בעלי הדין ואם המבקשת סבורה שבחילוט הערבות יגיעו לידי המשיבים כספים שלא מגיעים להם, פתוחה בפניה הדרך לפנות לבית משפט בתביעה ראויה. לפיכך, הנני דוחה את בש"א 14363/02 ומחייב את המבקשת לשלם את הוצאות בקשה זו בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. ערבות בנקאיתבנקצוויםצו מניעהערבות