חוזה עבודות אלומיניום

פסק דין

1.     התובעת עוסקת בעבודות אספקה והרכבת חלקי מסגרות אלומיניום לבנייה. מנהלה התקשר עם קבלן בשם ביטון (להלן - הקבלן) בהסכמי עבודה לביצוע עבודות אלומיניום בפרוייקט בניה בישוב ברקן.

הנתבעים חתמו עם הקבלן ביום 27.5.98 על "חוזה משתכן" (להלן - החוזה). הקבלן התחייב עפ"י החוזה לסיים את בניית ביתם של הנתבעים בישוב ברקן, בתמורה ל- 285,600 ₪ שישלמו לו.

בסעיף 8 לחוזה, שעניינו "התמורה" נקבע לוח התשלומים. בין השאר נקבע כי -

"התמורה תשולם ע"י המתשכן לחברה בכפוף לתנאי ההצמדה המפורטים בס"ק (ב) להלן כמפורט בלוח התשלומים הבא ובכפוף ל- % (אחוז) המופיע בתחילת כל שורה.

(17) לאחר גמר הרכבת חלונות ורשתות אלומיניום ובאישור המפקח - 10% מערך החוזה".

2.     לפני ביצוע עבודות האלומיניום, בחודש אפריל 1999, מסרו הנתבעים לקבלן שיק ע"ס 20,000 ₪ "עבור מבצע עבודות האלומיניום" (סעיף 10 לתצהיר הנתבעת). בחלוף שבועיים, הודיעם הקבלן על סכסוך בינו לבין התובעת, כי עליהם לדאוג בעצמם לקבלן שיבצע את עבודות האלומיניום, וכך עשו. את השיק נשוא התביעה ביטלו, ואת הכסף שבחשבונם העבירו לחשבון אחר.

3.     לדברי מנהל התובעת, לקבלן ייתרת-חוב משמעותית כלפיה. ביום 13.4.99 חתמו הקבלן והתובעת על "הסכם להחזר חוב", בו נקבע, בין השאר, בסעיף 2, כי -

קבלן מתחייב לעשות לסילוק חובו כלפי החברה כאמור בתנאי הסכם זה".
     
במסגרת התשלומים שהבטיח לפרוע, מסר הקבלן לתובעת את השיק נשוא התביעה. מנהל התובעת טוען כי לא הכיר כלל את הנתבעים, לא היה להם קשר עימו, כי לא ידע ולא היה עליו לדעת על היחסים בינם לבין הקבלן. לדבריו הוא אוחז כשורה בשיק.

4.     לטענת הנתבעים, מדובר בכשלון תמורה מלא. לנתבעים טענות קשות נגד הקבלן, והם אינם רואים הצדקה לשלם פעמיים על עבודות האלומיניום.

הנתבעים אינם מכירים כלל את מנהל התובעת, לא היה הם שיג ושיח איתו, לא בענייני אלומיניום ולא בכלל, עד להתדיינות זו. את הסך של 20,000 ₪ נתנו לקבלן "משום שהקבלן בכה שאין לו כסף ונעשה לו טובה" (עמוד 2 לפרוטוקול). חרף העובדה שככלל היו משלמים על-פי החוזה לאחר ביצוע העבודות כמפורט בלוח התשלומים, הרי שבלחץ הקבלן כי רב, ומתוך אמון בו, הקדימו את תשלום ה- 20,000 ₪ לפני ביצוע עבודות האלומיניום. תוחלתם נכזבה.

הנתבעים טוענים עוד כי התובעת היא צד קרוב לעסקה, משום שהשיק ניתן עבור עבודות האלומיניום, וככזו, אין כאן אחיזה כשורה.

5.     הנפרעת בשיק היא התובעת שחותמתה הוטבעה על השיק. לא הנתבעת רשמה את שם המוטב (כך עלה בחקירתה הנגדית בדיון בהתנגדות ביום 16.3.00 בפני כבוד הרשם א' כץ, ובניגוד לנטען בסעיף 6 להתנגדות כי הנתבעים הם שרשמו את השיק לפקודת מבצע עבודות האלומיניום).

6.     "נפרע עשוי להיות אוחז כשורה, לפחות מן הבחינה המהותית, כאשר לא התקיים קשר עסקי בינו לבין המושך, אלא כל אחד מהם קיים קשר עם אותו צד שלישי... העובדה שעל פני השטר לוי [התובעת - תוספת שלי - נ' ס'] נחזה כצד קרוב לראובן [הנתבעים - תוספת שלי - נ' ס'], לא תעמוד לו לרועץ, היות שמבחינה מהותית הם צדדים רחוקים" [ש' לרנר, דיני שטרות, עמוד 280-281].

מנהל התובעת טוען, כי לא היה צד להתקשרות בין הקבלן לבין הנתבעים בנוגע לביצוע עבודות האלומיניום בביתם, וכך עולה גם מדבריו הכנים של הנתבע: "ברוב הדברים שכתובים בתצהירו של מר אלון [מנהל התובעת - תוספת שלי - נ' ס'] אני מסכים שלא הכרנו אותו ולא הכיר אותנו ולא נפגשנו" (עמוד 5 לפרוטוקול).

7.     "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה..." [סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן - הפקודה)]. תנאי לאחיזה כשורה, כאמור בסעיף 28 (א) (2) לפקודה, שהאוחז "נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא הייתה לו כל ידיעה שזכות קניינו של המסחר פגומה". הנני מאמין לנתבעים - שהותירו רושם חיובי של אנשים תמימים וישרים - כי השיק שמסרו נועד לשיטתם לעבודות אלומיניום. כך רשמו גם בספח השיק. אומנם, גם הם הסכימו, 20,000 ₪ לא מהווים את מלוא סכום הכסף שנועד לעבודות האלומיניום (28,560 ₪). מכל מקום, לבד מהשערות התלויות על בלימה, אין בפי הנתבעים טענה של ממש, לא כל שכן, ראייה משכנעת על כך שמנהל התובעת ידע בעת נטילת השיק מאת הקבלן כי הלה הפר את התחייבותו כלפי הנתבעים. נאמנים עליי דברי מנהל התובעת כי לא הכירם כלל, וכי לא ידע על יחסיהם עם הקבלן. עצם ידיעתו של מנהל התובעת על קשייו הכספיים של הקבלן, אין בה דיי.

8.     גם נסיונות להסביר לנתבעים - שלא היו מיוצגים - עוד בקדם-המשפט דברים אחדים על מהותו של שטר, וכדי שיישקלו בשלב מוקדם את המשך ההתדיינות, לא צלחו.

גם מנהל התובעת נתקל בקשיים ובהפסדים ממוניים בעקבות קשריו עם הקבלן עד שנעשה ביניהם "הסכם להחזר חוב", כדלעיל.

9.     את כעסם על הנתבעים להפנות כנגד הקבלן ולנסות להיפרע ממנו. כשלון יחסיהם עימו לא צריך לפגוע בזכויות שרכשה התובעת, שאינה צד קרוב לעיסקה:

"השוואת השטר לכסף באה לומר, כי מי שחתם על שטר ומסרו לידי הנפרע, איננו יכול למנוע את גבייתו, ואם עומדת לו טענה מוצדקת כנגד האוחז, עליו להגיש תביעה נפרדת להשבת כספו" (לרנר, שם, עמוד 327).

10.     סוף דבר: התביעה מתקבלת במלואה.

     הנתבעים יישאו בהוצאות המשפט וכן ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה עבודה אישי

  2. חוזה עבודות שלד

  3. חוזה עבודות עפר

  4. מענק בחוזה עבודה

  5. חוזה עבודות קידוח

  6. משקלו של חוזה עבודה

  7. שינוי תנאי חוזה עבודה

  8. מהם תנאים סוציאליים ?

  9. אי חתימה על חוזה עבודה

  10. אכיפת חוזה עבודה

  11. חוזה עבודות שלד עם קבלן

  12. חוזה עבודות הנחת קווי מים

  13. עורך דין חוזה עבודה

  14. חוזה עבודות פיתוח עם קבלן

  15. חוזה עבודה ללא הגבלה של זמן

  16. חוזה עבודות אלומיניום

  17. הפרת חוזה עבודה לתקופה קצובה

  18. הקמת חברה מתחרה - חוזה עבודה

  19. חוזה עבודה אישי לתקופה קצובה

  20. פיצוי ברוטו - הפרת חוזה עבודה

  21. חוזה עבודה אישי - חברת היי-טק

  22. קצין בטחון (קב''ט) - חוזה עבודה

  23. חוזה עבודה המנוגד לפקודת העיריות

  24. הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי

  25. האם חייבים חוזה עבודה לעובד זר

  26. הקפאת חוזה עבודה עד הודעה חדשה

  27. חוזה עבודות קירוי עם קבלן משנה

  28. העסקת עובדים זרים ללא חוזה עבודה

  29. פיצוי בגין אי מתן העתק מחוזה עבודה

  30. חוזה עבודה עם פרילנסר הנהלת חשבונות

  31. תשלום פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה - חוזה על תנאי ?

  32. זכות עיכבון ברכב בבעלות חברת ליסינג שנמסר לשימוש במסגרת חוזה העבודה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון