להלן החלטה בנושא הצגת צ'ק בבנק לפרעון שלא כדין - הפקדת צ'ק לפני התאריך: החלטה שמעון משך שיק לפקודת ראובן. ראובן הציג בבנק את השיק לפרעון שלא כדין. הבנק החזיר את השיק באי-פרעון. האם השיק הוא "שיק שסורב" כהגדרתו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק") ויובא הוא במניין השיקים שסורבו לצורך הגבלת חשבון הבנק? זוהי השאלה שביסוד החלטתנו בתיק דנא. העובדות וההליכים 1. המבקשים מנהלים חשבון עובר ושב שמספרו 175749 (להלן: "החשבון") בסניף הבנק, המשיב, בצפת. 2. בתאריך 13.6.03 שלח המשיב למבקשים התראה, לאחר שסורבו חמישה שיקים, אשר נמשכו על החשבון, והכל כמצוות תקנה 6 לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן: "התקנות"). 3. בתאריך 14.12.03 וכמצוות סעיף 3א' לחוק ותקנה 8 לתקנות, הודיע המשיב למבקשים, כי הוטלה הגבלה על החשבון, וזאת לאחר שסורבו 10 שיקים שפרטיהם כדלקמן: תאריך סירוב השיק מס' השיק סכום השיק א. 29.5.03 002 1,065.96 ₪ ב. 30.5.03 226 1,270 ₪ ג. 12.6.03 251 150 ₪ ד. 12.6.03 259 136.80 ₪ ה. 13.6.03 257 139.70 ₪ ו. 16.6.03 250 1,000 ₪ ז. 11.7.03 019 432.31 ₪ ח. 13.7.03 300 634 ₪ ט. 13.7.03 014 234.59 ₪ י. 14.12.03 672 270,000 ₪ 4. אין מאן דיפליג, כי המבקשים משכו, בזמנו, את השיק העשירי (מס' 672) לפקודת דקל א.ח.ר בניה והשקעות בע"מ (להלן - "השיק") וכי הנפרעת הציגה את השיק לפרעון שלא כדין וכראוי, ותוך הפרת ההסכם עם המבקשים, לגבי מועד הצגת השיק לפרעון בבנק. טענות הצדדים 5. המבקשים טוענים, כי מן הדין ומן הצדק לבטל הבאת השיק במנין השיקים שסורבו, מאחר והוא הוצג על-ידי הנפרעת, בטעות ושלא כדין. 6. מנגד, טוען המשיב, כי טעות הנפרעת, כשלעצמה, אינה מהוה עילה בדין לביטול הבאת השיק במניין השיקים שסורבו, כאמור בסעיף 10 לחוק. דיון 7. אפתח ואומר, כי בקשה זו בדין יסודה. כידוע השטר הינו מסמך סחיר, חוזה וחפץ ודיני השטרות, במובנם הרחב והמצומצם, חלים עליו. (ברק, מהותו של שטר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים, 37, 38-39). שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה. מועד פרעון השיק יכול להיות מאוחר מיום הוצאתו. הוראות פקודת השטרות [נוסח חדש], התשי"ז - 1957, (להלן: "הפקודה") החלות על שטר חליפין חלות גם על שיק, והכל בכפוף לכל הוראה אחרת בפרק השלישי לפקודה (ס' 73 לפקודה). כאשר שטר לא מוצג לפרעון כראוי, המושך והמסב מופטרים (ס' 44(א) לפקודה). שטר שאיננו בר-פרעון עם דרישה, יש להציגו ביום שחל זמן פרעונו (ס' 44(ב) (1) לפקודה). שיק מאוחר לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו, כזמן פרעונו. (ס' 73(ב) לפקודה). שיק המוצג לפרעון על-ידי הנפרע בבנק הנמשך לפני המועד המוסכם לפרעונו, בין הנפרע והמושך, אינו מוצג לפרעון כראוי והמושך מופטר ואינו חייב על-פיו. (ע"א 331/74 כהן נ. גרודזינסקי, פ"ד כט (1), 689, 697; ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. אשכנזי ואח', פ"ד מח(3), 563, 568). נפרע האוחז שיק מאוחר המנסה לתבוע על-פיו לפני מועד פרעונו, הרי במעשהו זה הוא מבצע מעשה גזל כלפי המושך. החזקתו אז תהיה שלא כדין וזכות קנינו בשיק תהיה פגומה. שיק שסורב, הוא שיק שהוצג לפרעון כראוי והבנק סירב כדין לפרעו (סעיף 1 לחוק). שיק שלא הוצג לפרעון כראוי, אינו בבחינת "שיק שסורב", כמשמעות מונח זה בחוק, ועל-כן, אין להביאו במניין השיקים שסורבו לצורך הגבלת חשבון והגבלת לקוח, כאמור בסעיף 2 לחוק. (ראו - ת"ה 6849/94 (חיפה) מרגלית מזון וחומרי ניקוי בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם); ע"א 583/94 ש. א דפוס אופסט תפן בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מחוזי כרך כו(3), 108). אין החוק בא להעניש בעל חשבון בנק המופטר ואינו חייב על - פי שיק שנמשך על החשבון. ודוק וקרא: לצורך הכרעתנו בעניין שלפנינו, אין לי צורך כלל להכריע במחלוקת שבין הצדדים בשאלה המשפטית הנכבדה האם העילות המפורטות בסעיף 10 לחוק מהוות רשימה סגורה אם לאו. שלוש העילות המנויות בסעיף 10 לחוק, עניינן, לעניות דעתי, חוקיות וליתר דיוק אי חוקיות סירוב הבנק לפרוע שיק ולא חוקיות הצגת שיק לפרעון. סעיף 10 האמור מניח, כתנאי סף, כי השיק שסורב הוצג לפרעון כראוי, ומונה שלוש עילות בדין בהן מוצדק לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו. התוצאה 8. התוצאה היא, איפוא, כי אני נעתר לבקשה ומבטל הבאת השיק במניין השיקים שסורבו על-ידי המשיב. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. שיקים