גריעת שיקים

פסק דין בפני בקשה לגריעת שיקים אשר סורבו בחשבון המבקשת אצל המשיבה, כדי להסיר את ההגבלה שהוטלה על חשבונה בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981. הצדדים הסמיכוני לפסוק על סמך הבקשה, התגובה, סיכומים ומסמכים שהגישו, ללא צורך בשמיעת עדים. באשר לטענת המבקשת כי המשיבה - הבנק - לא שלחה לה התראה בדבר החזרת 5 שיקים, הרי בתגובתה השיבה המשיבה כי התראה כזו כן נשלחה ואף צירפה עותק ממנה לתגובתה. המבקשת חזרה בסיכומיה על טענה זו מבלי שהוסיפה דבר ובכך לא סגי. מיותר להוסיף כי בסעיף 10(ב) לחוק הנ"ל נקבע מפורשות בזו הלשון: "(ב) לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין שיקים שסורבו: (1) פגם שנפל בהתראה. (2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה". יוצא כי הטענה הנ"ל של המבקשת נדחית גם לאור לשון סעיף 10(ב) לחוק. באשר לטענה כי היה על המשיבה לכבד את השיקים מס' 15, 56 ו-21, משום שיתרת החובה בחשבונה היתה מתחת לקו האשראי, דין הטענה להידחות משום שעל פי תדפיסי החשבון שצורפו לתגובת הבנק, פירעון השיקים האמורים היה מביא לחריגה משמעותית ממסגרת האשראי, כך למשל שיק מס' 15 הנ"ל, תאריך פרעונו 26/8/04 על סך -.1,800 ₪ היא מביא את חשבון המבקשת ליתרת חובה על סך 4,532.90 ₪, שעה שמסגרת האשראי שלה היתה על סך -.2,700 ₪ בלבד, וכך גם יתר השיקים הנ"ל. יוצא כי טענתה הנ"ל של המבקשת אינה נכונה עובדתית והיא נטענת כטענה חסרת בסיס עובדתי, ייתכן בכוונה להטעות את בית המשפט, או משום שהיא לא בדקה את העובדות לאשורן. גם טענת העיקול שהמבקשת טענה נותרה טענה בעלמא, ללא שום ביסוס או פירוט משכנע, כך שדינה להידחות. באשר לטענה כי היה הסכם בין המבקשת לבין הבנק כי שיקים ייפרעו אף מקום בו יתרת החובה בחשבון עולה על מסגרת האשראי המאושר, אין בטענה זו ממש, בין היתר משום שלא פורטה דיה ובהעלאת טענה כזו בעלמא - לא סגי. נותרה איפוא טענה אחת שמצריכה מחשבה והכרעה - וזו מתייחסת לשיקים מסויימים אשר נכללו בפנקסים שלגביהם ניתנה הוראת ביטול עקב גניבתם, ועל כך אף הוגשה תלונה במשטרה. יודגש כי שיקים אלה הוצגו לפרעון כאשר חשבון המבקשת היה במועד פרעונם ביתרת חובה החורגת ממסגרת האשראי המאושרת, ועוד אוסיף כי לא נטען כי אותם שיקים זוייפו!! במקרה דנא הגעתי למסקנה שלאור הנסיבות המיוחדות בתיק זה דין הטענה להידחות, למרות שבמקרים אחרים די בטענה כזו כדי לגרוע אותם שיקים ממניין השיקים שהביאו להגבלה, וזאת מכמה נימוקים: תחילה משום שבתאריך פרעונם של אותם שיקים, חשבון המבקשת חרג משמעותית ממסגרת האשראי המאושרת ושיקים אלה, כך ניתן להניח, היו מסורבים בכל מקרה, מסיבת א.כ.מ. בין אם כלולים הם בפנקסים שלגביהם הוגשה התלונה על גניבתם, ובין אם לאו. יתירה מכך, התרשמתי כי המדובר במבקשת "שיטתית" שמעלה טענות סתמיות כדי להשתחרר מעול ההגבלה, מבלי לדייק בנכונות העובדות ובשל כך, לא הרחיבה בעובדות "גניבת" פנקסי השיקים הנטענים. כמו כן, לא נטען ובוודאי לא הוכח שאילו ידעה המבקשת ששיקים אלה יסורבו ויובאו במניין השיקים שיובילו להגבלה כי אז היתה מכסה את החריגה ממסגרת האשראי כדי ששיקים אלה ייפרעו, מה גם שלא נטען בשום מקום ששיקים ספציפיים אלה לא היו חתומים בידה שלה ולא היה ידוע לה אודותיהם. יוצא איפוא שהמבקשת בתיק זה אינה ראויה לרחמי בית המשפט, גם משום טענותיה כמפורט לעיל אינן תואמות את העובדות והמציאות וכן משום שלא דאגה להוכיח כי הגניבה של פנקסי השיקים היא שגרמה לה לא לכסות את יתרת החריגה שמעבר למסגרת האשראי. מעבר לכל הנ"ל וכפי שהודיע הבנק בפתח סיכומיו, מסתבר שעד כה, הוחזרו עוד 10 שיקים מסיבת א.כ.מ. כך שהבקשה דנא כבר אינה רלוונטית ואינה משנה את עובדת הגבלת חשבונה, אף אם תתקבל - ברם, כאמור, דין הבקשה דנא - כמפורט לעיל, להידחות. מכל הנימוקים לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות. שיקים