החלטה זוהי בקשה של הנאמן לגילוי מסמכים אשר לצורך העניין נקרא להם מסמכים בנקאיים, כיוון שמדובר בהסכם שנעשה עם בנק, מסמכים אשר אינם של החייב. נשאלת השאלה עד להיכן ומה גבולותיה של הסודיות הבנקאים בעניין כגון דא. הבנק העולמי הגיש תביעות חוב נגד אליק לוין ואלון לוין. תביעה זו התבססה על ערבותם לחובות של גדעון לוין. לאותו חוב היתה גם ערבה הגב' רויטל לוין היא רעייתו של מר גדעון לוין. הבנק הגיש את תביעת החוב כנגד אלון לוין ואליק לוין בלבד ולא כנגד גדעון לוין בעל החוב המקורי. בחודש ספטמבר 99 הודיע הבנק לנאמן כי הגב' רויטל לוין שילמה לבנק את מרבית החוב וביקש לצמצם את תביעתו מסכום שהגיע כמעט ל- 600,000 שקל לסכום של כ- 15,000 ש"ח. הנאמן ביקש מהבנק את מסמכי ההסדר בינו לבין הגב' לוין. הבנק סירב למסור את ההסכם. הנאמן דחה בעקבות זאת את תביעת החוב של הבנק בטענה כי בנסיבות העניין נראית הגב' לוין כאילו פרעה את החוב כולו. למרות זאת, סבור הנאמן וזהו למעשה בסיס הבקשה הנוכחית, כי ההסדר בין הבנק לבין הגב' לוין יכול לשפוך אור על התיק כולו כולל על מחלוקות בין החייב, גדעון לוין, ורעייתו לבין אחיו ואביו אליק ואלון לוין. גדעון לוין ורעייתו טוענים כי כספי הבנק הוזרמו לעסק ואילו אלון לוין ואליק לוין טוענים כי דובר על הלוואה לצרכים אישיים, כך טענתו של הנאמן. עוד מוסיף וטוען הנאמן כי כל זאת נוסף על הדברים הנסתרים והבלתי ברורים של הנהלת החשבונות של עסקם של החייבים אשר קרס. הבנק הניח גם הוא תגובה בפני ועיקר תגובתו הינה כי הבנק הגיע להסדר בנוגע לפרעון ערבותה הבלתי מוגבלת של הגב' לוין לחובו של גדעון לוין בעלה, בו נפרע עיקר החוב. עקב כך, טוען הבנק, החליט שלא להמשיך בהליכי תביעת החוב כנגד גדעון לוין, אליק לוין ואלון לוין - שלושתם בפשיטת רגל. הבנק טוען כמו כן כי על מסמכי הסכם הפשרה חלה סודיות בנקאית ולכן איננו רשאי להעבירם לעיונו של הנאמן. הבנק טוען כמו כן, וטענה זו נטענה גם על ידי ב"כ של גב' רויטל לוין, כי הנאמן לא נימק למעשה מדוע יש להסיר את הסודיות במקרה דנן, לא הביא אסמכתאות לכך. כמו כן טוען הבנק כי הגב' לוין לא צורפה לבקשה כמשיבה אך גם זה נרפא על ידי החלטתי לפיה תועבר הבקשה לתגובת הגב' לוין וכך קרה. לגופו של עניין טוען הבנק לשאלות אותן רוצה הנאמן לבדוק אין קשר להסכם הפשרה דנן כיוון שההסכם מאוחר למתן ההלוואות אותן מנסה הנאמן לחקור. כאמור גם תגובתה של גב' לוין הונחה בפני ואני ערה לעובדה כי ב"כ הנאמן טענה כי תגובתה לא נתמכה בתצהיר אך נראה לי כי אין מניעה למרות זאת מלהתייחס לדברים שנאמרו שם גם מבלי התצהיר. ב"כ של גב' לוין טוען כי הבקשה איננה מנומקת, אין בה כל עילה לקבלת המסמכים והנאמן אין לו גם מעמד להגיש תביעה כזו לאחר שדחה את תביעת החוב של הבנק והבנק נסוג מתביעת החוב שלו. טוען ב"כ גב' לוין כי על המסמכים חלה סודיות בנקאית ואין להם דבר עם תיק פשיטת הרגל והסיבות לקריסת העסק. לכן הבנק איננו רשאי למסור את המסמכים הללו ולעניין זה מסתמך עו"ד דן, ב"כ גב' לוין, על פסק הדין בעניין סקולר נ' ג'רבי. טענה נוספת מעלה בא כוחה של הגב' לוין והיא כי לבדיקת ההלוואות שניתנו לפושטי הרגל יכול היה הנאמן לבקש עיון במסמכי החשבון הרלבנטיים ולכך למעשה אין התנגדות. ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת הנאמן וניסתה כאן במהלך הדיון לבסס את הצטרפותה זו על פרשנות אותה היא מבקשת לייחס לסעיף 60 א' לפקודת פשיטת הרגל. אתחיל אולי מהסוף, אינני מסכימה לדרך בה מבקשת ב"כ הכנ"ר לפרש את סעיף 60 א'. סעיף 60 א' לפקודת פשיטת הרגל נוקט חד משמעית במילה חייב. אני מסכימה עם ב"כ הכנ"ר כי לעיתים יש מקום להרחיב פרשנות סעיף, אך לא ניתן לקרוא לתוך הסעיף מה שלא נאמר בו או מה שהמחוקק יודע לומר אם הוא רוצה זאת. בסעיף 60 א' נאמר מסמכים הנוגעים לעניין החייב. עו"ד הרמלין, ב"כ הכנ"ר, מציעה להרחיב את הפרשנות בשל העובדה שאנו נמצאים בהליכי פשיטת רגל ולכלול במסגרת המילה חייב כנראה גם ערבים, בני משפחה, אם תאמר כך איפה תיעצר השרשרת. אני מסכימה כי כאשר נוגע הדבר לחייב עצמו, יש אולי מקום לשקול פרשנות מרחיבה. אך כאשר מדובר בצד ג' לא ניתן להרחיב את הפרשנות כך שהיא עלולה לפגוע בדברי חקיקה ראשיים כמו חוקי יסוד וכוונתי לחוק יסוד כבוד האדם חרותו, חוק הגנת הפרטיות. בית המשפט צריך להזהיר עצמו היטב כאשר הוא בא לפגוע, גם אם בהליכי פשיטת רגל, בזכויות צד ג'. ב"כ הנאמן עמדה על כך כי בשל העובדה שבמסגרת תביעות שמתנהלות במקום אחר תתעורר המחלוקת גם בקשר למסמך זה. לכן בדרך זו היא מבקשת אולי להקדים תרופה למכה. אינני מסכימה לפרשנות כזו ואינני רואה עין בעין עם ב"כ הנאמן את הדברים. אם יתברר הצורך במסמך הזה במהלך תביעה אחרת, תצטרך אז הנאמן או מי שיזקק למסמך הזה לפתוח את המערכה במקום הנכון, במסגרת אותה תביעה שם יוכרע הצורך במסמך הזה לצורך אותה תביעה. אני מסכימה עם עמדתו ב"כ גב' לוין לפיה גם לעיצומו של עניין ספק בעיני אם המסמך הזה כרגע הוא כל כך רלבנטי כמו שמנסים לייחס לו. הערבה החזירה כספים זמן רב אחרי פשיטת הרגל. מה בין זה לבין מעקב אחר כספים שהביאו לפשיטת הרגל? אני מסכימה עם ב"כ של גב' לוין לפיה מרגע שהנאמן דחה את תביעת החוב של הבנק הרי שנחסם המסלול הזה בפני הנאמן מלבוא ולבקש בנעליו של פושט הרגל, את המסמך. וזאת לזכור; הגב' לוין איננה פושטת רגל הנתונה לפיקוחו של הנאמן וכלל עומד לה החסיון הבנקאי. מי שבא וטוען כנגד עמידתו של החסיון הבנקאי במקרה הזה צריך להתכבד ולהרים נטל כבד מאוד, ולעניין זה אני מסכימה בכל לב עם הנאמר בפס"ד סקולר נ' ג'רבי. לא נטען וגם לא הוכח כי לפושט הרגל קנויה זכות לעיין במסמכים המאוחרים של ההסדר בין הבנק לבין גב' לוין. פשיטא, כפי שכבר אמרתי לעיל, כי על הנאמן להראות נימוק להסרת החסיון הבנקאי שבין הבנק לבין צד ג'. זהו כאמור נטל שאיננו קל להרמה. על פניו אין רלבנטיות, ואני מדגישה, על פניו, להסדר פרעון מאוחר לעניין הארועים שהוליכו לפשיטת הרגל. הארועים שהתרחשו והסתיימו זמן רב קודם לכן. יתר על כן, הגב' לוין מצביעה בצדק בתגובתה, על דרך פעולה חליפית שהייתה מביאה למעשה לאותן תוצאות בנסיבות אלה. לא שמעתי גם היום מאת הנאמן כל הנמקה שונה או יוצאת דופן ומבוססת להסרת החסיון הבנקאי במקרה דנן. ואשר על כן אני דוחה את הבקשה. גילוי מסמכיםמסמכיםנאמנות