האם המסגרת בחירת בית ספר ניתן לרשום ילד לבית ספר אשר לא נמצא במקום מגוריו ? הנחת המוצא לפי סעיף 20 לחוק חינוך ממלכתי תשי"ג-1953 המתייחס לרישום תלמידים, כי תלמיד יירשם לבית ספר הקרוב למקום מגוריו, כפי שתקבע הרשות המוסמכת, כאשר חריגה מתנאיו מצריכה פניה לאמור בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), תשי"ט-1959, ותקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי"ט-1959. דומה שהחוק והפסיקה היו ערים לאותה דילמה העומדת בראש מעייני ההורים מחד והרשות מאידך ובמרכזה האיזון הנדרש בין חשיבות האינטגרטיביות של מערכות החינוך בארץ אל מול האינטרס המובהק של אינדיבידואל למצות כשרונותיו לפי השקפתו, נטיותיו ומאווייו. בית המשפט פסק כי בסוגיית חינוכו של הדור הצעיר מצויות שתי זכויות-חובות יסוד: האחת - זכותם-חובתם של ההורים להקנות חינוך נאות לצאצאיהם, ודעתם-השקפתם בדבר חינוך נאות מהו היא ללא ספק בעלת משקל רב וחשובה מאוד. השניה - זכותה-חובתה של המדינה, באמצעות מוסדותיה שהוסמכו לכך, לדאוג להקניית חינוך נאות בצורה מאורגנת ומתוכננת, הקבועה בחוק, ואף זכות-חובה זו בעלת משקל רב היא וחשובה מאוד. כדי לעמוד בשתי זכויות-חובות אלה קובע החוק מצד אחד, דרך משל, סוגים שונים של בתי-ספר שבהם קיימות מגמות חינוך שונות, כגון ממלכתי, ממלכתי-דתי ובתי-ספר מוכרים אחרים ומצד שני - הוראות שונות שיש בהן משום טובת הציבור ותקנתו, כגון הדאגה לאיכלוס הכיתות וריכוז התלמידים בבית-הספר, סדרי הרשמה וענינים מינהליים- תכניים רבים אחרים, ואחרון אחרון חשוב - מגמה של אינטגרציה למען הרבות במאחד ובשווה בחינוכו של הדור הצעיר. שתי מגמות יסוד אלה מתרוצצות הן בקרב תחום רגיש זה של מערכת החינוך ודרושות זהירות וגמישות מרובות בניווט ביניהן. ואכן יש, ובמקרה מסויים תועדף המגמה האחת על פני השניה. בית המשפט ציין בפסיקתו לגבי בחירת בית ספר כי יש למצוא את שביל הזהב אשר ימנע ולכל הפחות יצמצם ככל הניתן את הפגיעה בתלמידים מחד ומאידך לא יערער יסודות מנהליים המבוססים על שיקולים נרחבים ומגוונים ויש לאוכפם. החוק התקנות והפסיקה מתווים מרקם רעיוני אך גם מעשי למדיניות הרצויה בסוגיה הנדונה - דבקות בעקרון האינטגרציה ורישום התלמידים בבתי הספר שבתחום האזורים שנקבעו מחד גיסא, וגמישות מסויימת המאפשרת סטיה מעקרון זה במקרים מסויימים בהתחשב בנסיבות אישיות מיוחדות המצדיקות חריגות מאידך גיסא. מפסיקת בית המשפט עולה כי חינוך במדינתנו הינו זכות יסוד אשר אינה מצומצמת למסגרת חינוכו של האינדיבידואל לסיפוק צרכיו השכליים הצרים גרידא ומורכבת אף ראשית ועיקר מהקניית כלים מוסריים וערכיים, מהתוויית מהלכים חברתיים והתערות משותפת של אוכלוסיות שונות אלה באלה. הצורך בצירופנו החברתי בכור ההיתוך עולה ומתחדש הן באינטגרציה שבין עולים חדשים לתושבים ותיקים, הן בין שכבות סוציאליות ואקונומיות שונות, הן בתוך קבוצות האוכלוסין עצמן. אלא שבהשתנות העיתים, גוברת הדעה, התואמת את השקפתי, שיש לתת משקל רב יותר לאוטונומיה של ההורים על דרך חינוך ילדם תוך יצירת איזונים מתאימים בין בתי הספר, לדוגמת המלצות ועדת דברת שהוגשו למשרד החינוך. עוד פסק בית המשפט בעניין בחירת בית ספר כי לא ניתן להתעלם מכך שבבתי הספר התיכוניים (כיתות י-יב) אין בכלל איזורי רישום ובמקומות רבים בארץ בוטלו לחלוטין איזורי רישום נוקשים במיוחד בערים הגדולות וניתנת להורים זכות בחירה. דומה כי על חשיבותה של האינטגרציה, כ"יסוד מוסד במדיניות החינוך", אין מי שיחלוק; וכבר נפסק, שבנושאי מדיניות החינוך, המופעלת במסגרת הדין, אין בית-משפט נוטה להתערב. דיני חינוךשיבוץ / רישום לבית ספר / גן ילדיםשאלות משפטיותבית ספר