החלטה מונח בפני ערעורה של רשימת "עלה ירוק", המבקשת להתמודד למועצת עריית תל-אביב יפו (להלן: "עלה ירוק") על החלטת מנהל הבחירות לתל-אביב יפו (להלן: "המשיב"), אשר פסל את שם הרשימה לפי הוראות סעיף 39 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), באשר היא נושאת "כינוי, אות או אותיות היכולות להטעות", וזאת בשל דמיון שמה לשמה של סיעת "הירוקים", אשר הינה סיעה במועצה היוצאת. על-פי החוק, אין סיעה חדשה יכולה לעשות שימוש באותיות או כינוי מסוג זה, אלא בהסכמת הסיעה המיוצגת. בנסיבות המקרה, אין מחלוקת כי רשות זו לא ניתנה, נהפוך הוא; בתגובתם, טענו נציגי סיעת "הירוקים" בהרחבה, כי מטרתה של "עלה ירוק" הינה לבלבל את ציבור הבוחרים וליטול מן "הירוקים" קולות בדרך בלתי-כשרה. טענתה העיקרית של "עלה ירוק" הינה, כי ערעור שהגישו הירוקים בעבר על החלטת רשם המפלגות בעניין דומה (אך לפי סעיף 8א לחוק המפלגות, מאחר ובבחירות לכנסת היה עסקינן), נדחתה; הוסיפה "עלה ירוק" וטענה, כי חרף ההבדל המילולי הניכר בין נוסחו הגורף של סעיף 39 לסעיף 8א הנ"ל, אשר אינו דן אלא בשם "זהה או דומה עד להטעות", הרי אין לפרש את הסעיף פרשנות מילולית טכנית, וכי במציאות אין כל חשש סביר להטעיית הבוחרים - באשר עסקינן בשתי תנועות שונות לחלוטין; זאת ועוד, מאחר ומפלגת עלה ירוק מצדדת בשימוש חוקי בסמים, נוסף לכל פרסומיה עלה המריחואנה (קנאביס), ואף זאת מונע כל בלבול אמיתי בין שתי הסיעות. לאחר שעיינתי בטענות העותרת ובתגובת "הירוקים", ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך בפני, נחה דעתי כי החלטת מנהל הבחירות בדין יסודה. אלה נימוקיי; 1. טוענת "עלה ירוק", כי ההבדל במצעיהן של שתי הרשימות הינו גדול ביותר; על כך אין חולק. לא זאת, אלא אף זאת; בעניין זה, אין לי אלא להסכים עם בא-כוחם המלומד של העותרים, אשר גרס כי נקל לאבחן את סיעתו מיתר הסיעות הפוליטיות בשל מצעה "יוצא הדופן", המצדד בלגליזציה של שימוש בסמים. אלא, כך חוששתני, שטיעון זה פועל לרעת העותרת ולא לטובתה. זאת, באשר הוא אך מאושש את טענת "הירוקים" כי השימוש בשמות דומים עשוי להסב להם נזק כבד, באשר חלק נכבד מן הבוחרים עשוי להרתע מלהצביע עבורם, באשר הוא עשוי לזהותם עם מצע שנוי במחלוקת. התחזקתי בדעתי זו לאור המובאות אשר צירפו הירוקים, לפיהם מגבירה "עלה ירוק", במכוון, את אותו בלבול, כאשר היא מנסה, ערב בחירות, להתהדר במצע "ירוק", במובנו המקובל של מושג זה, דבר אשר מודגש ב"סטיקרים" שצורפו לתגובת "הירוקים". לאור זאת, יוצא כי הכינוי "ירוק" בא לרמז לא רק על צבעם של אותם-עלי סם המתנוססים על מצעה של "עלה ירוק", אלא גם לרמוז על "תדמית ירוקה" - דבר אשר עשוי, במידה רבה של וודאות, לגרום לבלבול. בעניין זה יוער; בבחירות לרשויות המקומיות זכאים להצביע מספר רב של צעירים, אשר זוהי להם הפעם הראשונה בה הם נוטלים חלק בהליך דמוקרטי, חלקם בעלי "מודעות פוליטית" או "ידע פוליטי" מועט למדי. דומה, כי אומד דעתו של המחוקק, כאשר קבע את חוקי איסור ההטעיה, לא נועד להגן על ציבור מיומן ומודע פוליטית, אלא דווקא על אותם בוחרים חדשים וצעירים, הנוטים יותר להתבלבל בין שמות. זאת ואף זאת; בעניין זה יוער, כי ספק אם צודקת "עלה ירוק" בטענתה כי יש לפרש את חוק המפלגות וחוק הרשויות המקומיות (בחירות) באורח זהה לחלוטין; חזקה היא, כי המחוקק אינו משחית את מילותיו לשווא, והבדלי הניסוח בין החוקים לא באו לעולם בדרך מקרה. דבר זה נתמך אף לאור ההגיון הפשוט - באשר מן המפורסמות הוא כי מעצם טיבן של מפלגות המתמודדות לכנסת, הרי שהן זוכות ליתר חשיפה ומודעות מצד הציבור, לעומת רשימות המתמודדות בבחירות מקומיות, ואף זאת עילה ליטות ולהחמיר יותר בבחירות מקומיות. 2. תגובת "הירוקים" והמובאות לה חשפו, כי ההחלטה השיפוטית אותה ציטטה "עלה ירוק" לא היתה אלא אמרת אגב במהלך דיון, שלא עסק אלא בסירובו של רשם המפלגות לדון בעתירת הירוקים לגופה, באשר הוגשה באיחור. זאת ועוד; הירוקים ציטטו, ובצדק, את דבריו של כב' השופט חשין, אשר נקט בצעד חריג והתיר למפלגת הירוקים לשנות במעט את שמה, חרף האיחור הניכר, וזאת באשר קיבל במפורש את טענתם כי שמה של "עלה ירוק" (אשר ההתנגדות לשימוש בו לא נדונה מטעמי פרוצדורה) עשוי להטעות את הבוחרים. לא אוכל אלא לתמוה על הדרך בה בחרה "עלה ירוק" לנהוג, אשר עולה בו אבק ריחו של נסיון להטעות את בית המשפט. סוף דבר, אף טענתה זו של "עלה ירוק" אין בה כדי להועיל לה, באשר ההחלטה המהותית היחידה שבאה מפיו של שופט בית המשפט העליון יש בה בכדי לפעול לרעתה, ולא להיפך. 3. סוף דבר, מצאתי כי דין העתירה להדחות; בנסיבות העניין, ונוכח האמור לעיל, ישאו המבקשים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיבים 2-4 ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח בצרוף מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בחירות