מבוא 1. בפני שתי תובענות שאוחדו לכלל דיון אחד. האחת, הינה בקשת עו"ד גד טיכו בה"פ 21186-03-10, במסגרת תפקידו כנאמן, למתן הוראות לנאמנים, לו עצמו ולעו"ד יואב מוזר, כיצד עליהם לנהוג עם סכומי כסף שהופקדו בידם בנאמנות במסגרת חשבון נאמנות מספר 280422 בבנק הפועלים סניף תוכנית ל' בתל אביב (להלן: "חשבון הנאמנות"), לאור בקשות בעלי חוב שונים. השנייה, הינה בקשת המשיב 1, נהנה בחשבון הנאמנות, ליתן הוראות לאותם נאמנים לפעול בהתאם להנחיות הנהנים לפיצול חשבון הנאמנות עליו הופקדו בנאמנות, לרבות החלפת הנאמנים בחשבונות המפוצלים. רקע 2. בתאריך 19.5.06 נחתם הסכם (להלן:"ההסכם") בין מר דוד שילוח (להלן: "שילוח") לבין המשיבות 2 ו- 3 (להלן: "כלל"), מכוחו נפתח חשבון הנאמנות ומונו המבקש (להלן: "עו"ד טיכו") והמשיב 4 (להלן: "עו"ד מוזר") כנאמנים על סכומי הכסף שהפקידה כלל בחשבון זה בסמוך לאחר חתימת ההסכם, בסך של 21 מליון ₪. 3. ההסכם נולד בעקבות בבוררות שהתנהלה בין כלל לבין אלי ארוך (להלן:"ארוך") בפני כב' הש' (בדימוס) יעקב מלץ ז"ל (להלן:"הבורר "). על פי פסק הבורר חויבה כלל לשלם לארוך 100 מליון ₪. כלל פנתה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה לביטול פסק הבורר . שילוח, שסייע לארוך במשך שנים בדיוני הבוררות, ציפה ממנו לשכר בגין עמלו זה, כך לטענת עוה"ד מוזר. משהבין שילוח כי לא יזכה בשכר לעמלו, פנה לכלל על מנת שהיא תהא זו שתתגמל אותו והוא מצידו ימסור בידה מסמכים ומידע המצביעים על זיוף ראיות במהלך הבוררות מה שאמור היה לסייע לה במסגרת מאבקה המשפטי עם ארוך. תחילה הושבו פני שילוח ריקם, אך לבסוף נקשר בין הצדדים ההסכם המדובר, שלטענת עוה"ד מוזר נערך בסיועו. 4. על פי הוראות סעיף 7.2 להסכם, "לצורך ביצוע פעולה כלשהי בחשבון הנאמנות, תידרשנה חתימה משותפת והסכמה של שני הנאמנים שיפעלו בהתאם להוראות הסכם זה". 5. בתאריך 2.3.2010 פנה עו"ד מיכאל קירש, בא כוחו של עו"ד מוזר, במכתב לעו"ד טיכו, בו התבקש האחרון לפעול להעברת סכום בסך 5,500,000 ₪ מחשבון הנאמנות לעו"ד מוזר כסכום המצוין בהסכם והמיועד לו בסך 5 מליון ₪ בתוספת פירותיו. במסגרת סעיף 6 לאותו מכתב (צורף כנספח ב/1 לבקשת עו"ד טיכו) נתבקש עו"ד טיכו להעביר את סכום הכסף בתוך 7 ימים שאם לא כן ינקטו כנגדו הליכים משפטיים, לרבות באופן אישי, בין היתר בגין נזקיו והוצאותיו של עוה"ד מוזר. בתאריך 10.3.2010 השיב עו"ד טיכו למכתב ודחה את הדרישה העולה ממנו. 6. בתאריך 4.3.2010 התקבל אצל עו"ד טיכו מכתב נוסף, הפעם מטעם שילוח, בו הוא התבקש שלא להעביר סכום כלשהו לידי עו"ד מוזר (העתק המכתב צורף כנספח ג' לבקשת עו"ד טיכו). גם במכתב זה ראו בעו"ד טיכו ובכלל כאחראים לכל נזק שייגרם כתוצאה מהעברת סכום כלשהו לידי עו"ד מוזר. 7. בתאריך 10.3.2010 התקבל אצל עו"ד טיכו מכתב נוסף, הפעם מטעם ב"כ כלל ובו התבקש שלא לפעול להעברת כספים כלשהם מחשבון הנאמנות. 8. לאור פניות אלה, פנה כאמור עו"ד טיכו לביהמ"ש בבקשה זו בה עתר למתן הוראות לנאמן כיצד עליו לפעול. עו"ד טיכו ציין בבקשתו, כי בעת חתימת ההסכם ולאחריו שימש כבא כוחה של כלל ואף משמש כבא כוחה בעניינים שונים הקשורים בהסכם, כמו גם בפרשת ביטול פסק הבורר שניתן כנגד כלל בתאריך 12.2.2006. 9. במסגרת הבקשה הציג עו"ד טיכו דרישות כספיות נוספות שהפנו אליו נושים שונים הטוענים לחובות כלפי שילוח. לדרישות אלה הצטרפו לאחר הגשת התובענה דרישותיהם של עוה"ד חי הבר והגב' סמדר קואל (משיבים 14 ו- 15 לתובענה) שהצטרפו אף הם כצד להליך כפי החלטות ביהמ"ש מתאריכים 30.6.2010 ו- 15.8.2010. 10. ריכוז הדרישות הכספיות שהופנו לעו"ד טיכו ביחס לחובות שילוח שמבוקש לשלמן מהסכום שהופקד בנאמנות הן כדלקמן: א. דרישת המשיב 4, עוה"ד מוזר, המשמש אף כנאמן על הסכום המופקד בחשבון הנאמנות, לפיה שילוח חב לו הסך של 5 מליון ₪ בצירוף פירותיהם כפי העולה מההסכם וכי על הנאמנים להעביר סכום זה לידיו כחלק מהתחייבותו הבלתי חוזרת של שילוח. ב. דרישת המשיב 5, עו"ד פלס, שהציג לעו"ד טיכו מסמך מתאריך 24.12.09 שנערך בינו לבין עו"ד מוזר, לפיו הינו זכאי ל- 22.5% מהסכום הכולל שיקבל עו"ד מוזר משילוח, ככל שיקבל (צורף כנספח ה' לתובענה). ג. דרישת המשיבים 6-9, אשתו וילדיו של שילוח, המנהלים כנגדו הליכים משפטיים בביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב-יפו (עותק מצווי מניעה זמניים שניתנו על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה, לרבות התייחסות לזכויותיו של שילוח לקבלת כספים מחשבון הנאמנות, צורף כנספח ו' לתובענה). ד. דרישת המשיבה 10, משרד עוה"ד פלדמן וינוגרד ושות', המנהל כנגד שילוח הליך משפטי בביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז, במסגרת תיק אזרחי 1560-04-08, בטענה לחיובי שכ"ט. במסגרת תיק זה, ניתנה החלטה בתאריך 14.12.08 לפיה לא ישוחררו סכומי כסף נשוא התובענה ללא החלטת ביהמ"ש ובלבד שהודעה על כוונה לשחרר כסף תימסר לב"כ הצדדים האחרים ולביהמ"ש 14 יום מראש (העתק החלטת כב' נשיאת ביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז, השופטת הילה גרסטל, צורף כנספח ז' לתובענה). ה. דרישת המשיבים 11 ו- 12 ,עוה"ד יצחקניא ומשרדו, המנהלים כנגד שילוח הליך משפטי במסגרת תיק אזרחי 1176/09. במסגרת תיק זה ניתן צו על ידי כב' הרשם איתן אורנשטיין (כתוארו אז) בתאריך 11.3.09, המופנה בין היתר לנאמנים, ומורה להם ליתן הודעה לביהמ"ש ולמבקשים באותה בקשה 14 ימים מראש על כוונה להעביר כספים למשיב וכן מורה להם שלא לעשות כן טרם החלטה בבקשה למתן סעד זמני באותו תיק (נספח ח' לתובענה). ו. בחודש ספטמבר 2009 דיווח שילוח לכלל כי בתאריך 9.11.06 שיעבד את כל זכויותיו לפי ההסכם לאחיו, המשיב 13, כבטוחה לחיוביו של שילוח כלפיו (עותק מסמכי השעבוד שנמסרו לכלל על ידי שילוח, לרבות שיעבוד שנרשם אצל רשם המשכונות צורף כנספח ט' לתובענה דנן, לפיו שועבדו כאמור כל הזכויות לקבלת כספים מכלל). ז. דרישת עוה"ד חי הבר, משיב 14, לפיה בתאריך 1.4.08 חתם שילוח על הוראה בלתי חוזרת המופנית לנאמנים לתשלום שכ"ט עו"ד מתוך הכספים המגיעים לו מכלל בסכום של 108,750 ₪ (כולל מע"מ). לטעמו של עוה"ד הבר, שילוח מנוע מלחזור בו מהוראתו הבלתי חוזרת כאמור מה גם שאין מדובר בסכסוך כספי חיצוני, ובכך הוציא עצמו שילוח מסכסוך כספי כלשהו עם עוה"ד הבר, אחרת מוסד ה"הוראה בלתי חוזרת" יזועזע כליל וישמיט הקרקע מתחת להבטחת זכותו של צד ג'. ח. דרישת המשיבה 15, הגב' סמדר קואל, אלמנתו של עוה"ד דן קואל ז"ל (להלן: "המנוח"), ויורשתו על פי צו ירושה , הציגה הסכם שכ"ט שנחתם בתאריך 20.8.06 בין שילוח למנוח במסגרתו נקבע כי המנוח יהיה זכאי לשכ"ט בסך של 40,000$ ארה"ב לפי השער היציג ביום התשלום בתוספת מע"מ כחוק שיחולק לשני תשלומים, האחד ישולם לאלתר והשני ישולם על פי המחאת זכות בלתי חוזרת מתאריך 20.2.07 (עותק הסכם שכה"ט והמחאת הזכות הבלתי חוזרת המופנית לנאמנים, והמורה להם באופן בלתי חוזר לשלם מתוך הכספים המגיעים לו על פי ההסכם סך של 20,000$, ובאופן ששילוח אינו יכול לחזור בו ממנה ולבטלה, כטענתה בין על ידיו ובין על ידי מי שיבוא במקומו, ובתוספת הפירות מיום מתן המחאת הזכות ואילך, צורפה כנספח 2 לתגובת המשיבה 15). המשיבה 15 הדגישה כי החלק הראשון של תשלום שכה"ט בסך 20,000$ הועבר לידי המנוח מתוך חשבון הנאמנות (העתק חשבונית צורף כנספח 4 לתגובת המשיבה 15), ומכאן שעל הנאמנים לפעול באותה הדרך ביחס לחלק השני של התשלום בסך 20,000$. לפיכך עתרה לביהמ"ש להורות לנאמנים להעביר סכום זה מחשבון הנאמנות. 11. המשיבים הגיבו לבקשת עוה"ד טיכו כדלקמן: א. המשיב 1, שילוח, טען כי יש לפעול באופן אותו ביקש מביהמ"ש במסגרת ה"פ 31748-03-10, היינו להורות לנאמנים לפעול בהתאם להנחיות שילוח וכלל. שילוח הציג נתון חדש המשנה את בסיס הנתונים הראשוני, ולפיו ההסכם המקורי בינו לבין כלל השתנה עת בתאריך 14.3.2010 נחתם הסכם חדש בינו לבין כלל (להלן:"ההסכם החדש"). ההסכם החדש מפחית את הסכומים אותם התחייבה כלל לשלם לשילוח והעמיד אותם במקום על סך של 21 מליון ₪, על סכום זכאות כולל חדש בסך של 14.2 מליון ₪ בתוספת פירותיו היחסיים של הסכום מתאריך 3.9.2009 ועד למועד שחרורו בפועל, ובנוסף התחייבה כלל לשאת בסכומים שעל שילוח לשלם לרוה"ח ועוה"ד המייצגים אותו ביום חתימת ההסכם בסכום של 2 מליון ₪ כולל מע"מ מהיתרה שתיוותר בחשבון הנאמנות לאחר קיזוז סכום הפיקדון החדש ממנו. סכום זה יועבר בנאמנות לעוה"ד ארליך ב"כ שילוח דהיום לשם תשלומים אלה (סעיף 4 להסכם החדש). יתרת הסכום שתיוותר מסכום הפיקדון המקורי לאחר העברות כספים אלה תהא שייכת לכלל (סעיף 5 להסכם). כמו כן מורה ההסכם החדש על פתיחת שלושה חשבונות נאמנות חדשים תוך החלפת הנאמנים בחשבונות המפוצלים (סעיף 8 להסכם). בחשבון נאמנות אחד (שכונה "חשבון נאמנות א'") יופקדו 5 מליון ₪ בתוספת פירותיהם מיום ההפקדה במקור (מתוך הסכום של 14.2 מליון ₪ על פירותיהם מתאריך 3.9.2009 שהופקדו בחשבון הנאמנות הראשון), יופקדו בחשבון נאמנות שני ובו ישמשו כנאמנים עוה"ד ארליך ועוה"ד מוזר. בחשבון הנאמנות השני (שכונה "חשבון נאמנות ב'"), שנועד לכיסוי חובותיו של שילוח ישמשו כנאמנים עוה"ד טיכו וב"כ שילוח עו"ד ארליך. לחשבון זה יופנה סכום של 14.2 מליון ₪ בצירוף שיעור הפירות היחסי מתאריך 3.9.09 מתוך חשבון הנאמנות המקורי בניכוי הסכום שהופקד בחשבון נאמנות א'. להצעה זו, כטענת שילוח, נתן לכאורה הסכמתו עו"ד מוזר. כמו כן ובנוסף יפתח חשבון נאמנות שלישי (שכונה "חשבון נאמנות ג'") אליו יופנו יתרת כספי חשבון הנאמנות לגביהם ימונו כנאמנים עוה"ד טיכו ועוה"ד ארליך וממנו ימומנו הוצאות שילוח לעוה"ד ורוה"ח מטעמו כיום בסכום של שני מליון ש"ח. יתרת הסכום שתיוותר בחשבון הנאמנות המקורי, לאחר ההפקדות כאמור, והבטחת 2 מליון הש"ח כאמור להוצאות, אמורה להיות מושבת לכלל. מאחר וקיימת ביחס לסכום של 5 מליון ש"ח מחלוקת בין שילוח לבין עו"ד מוזר, התבקש ביהמ"ש להורות כי מחשבון נאמנות זה ישולם לעו"ד מוזר כל סכום שיהא זכאי לו, לאחר שיוכיח זכאותו זו במסגרת תביעה שיגיש כנגד שילוח. שילוח הדגיש, כי עו"ד מוזר אינו יכול לשמש הן נאמן והן נהנה לאותו סכום טרם הגיש תביעה מתאימה לזכויותיו. ביחס לחיובו כלפי עוה"ד מוזר ספציפית טען, כי אין כל קשר בין הסכום המופקד בחשבון הנאמנות לשכר טרחתו של עוה"ד מוזר, וכי קיימת כאמור מחלוקת באשר לשיעור שכה"ט המגיע לעוה"ד מוזר. שילוח אף הכחיש באופן גורף את החיובים השונים הנטענים כלפיו באופן שלטעמו הוא אינו חב דבר למשרד עוה"ד פלדמן, וינוגרד ושות', למשרד עוה"ד יצחקעניא, לעוה"ד הבר ולעוה"ד קוואל. לבקשת שילוח לפיצול חשבון הנאמנות ומינוי נאמנים חדשים הצטרפה כלל, והודיעה כי תציג עמדתה במחלוקת שבין שילוח לעוה"ד מוזר ביחס לשכר טרחתו כמו גם לפיצול הסכומים המקורי בבוא העת. עוד הוסיפה כי נציגיה לא היו מעורבים בהסדרים שבין שילוח לעוה"ד מוזר בקשר עם שכ"ט של האחרון, וכי פיצול הסכום כעולה מההסכם המקורי ל-16 מליון ₪ ול-5 מליון ₪ אינו יוצר כשלעצמו חבות של שילוח כלפי עוה"ד מוזר. ב. עוה"ד מוזר טען, כי לאור ההסכם המקורי, יש חובה לשחרר לו את הסכום בסך 5 מליון ₪ על פירותיו מכספי הנאמנות. סכום זה הינו בגדר התחייבות בלתי חוזרת המחייבת את עוה"ד טיכו. ג. עוה"ד פלס הצטרף לטיעוני עוה"ד מוזר. ד. המשיבים 6-9, בני משפחתו של שילוח, ציינו כי ההליכים בין שילוח לבין המשיבה 6 טרם הסתיימו בביהמ"ש לענייני משפחה. ה. המשיב 10, משרד עוה"ד פלדמן וינוגרד ושות', השאירו לשיקול דעת ביהמ"ש השאלה האם לאור חילוקי הדעות שבין שילוח לעוה"ד מוזר, יש מקום להורות על העברת כספי הנאמנות לעו"ד מוזר. כן ציינו כי בינם לבין שילוח קיים סכסוך המתברר בביהמ"ש המחוזי מרכז, בו הצדדים צפויים להגיש סיכומיהם מה גם שהוטל עיקול בסכום של 1,041,821 ₪ על כספי שילוח אצל הנאמנים. לבסוף סברו כי מן הראוי להימנע בשלב זה מליתן הוראות לנאמנים להעביר כספים לעוה"ד מוזר. ו. בשתי תגובות אותן מסרו לביהמ"ש המשיבים 11,12, עוה"ד יצחקניא ומשרדו, הם סברו כי אין להעביר לעו"ד מוזר כל סכום המופקד בידי הנאמנים בטרם התקבלה הכרעה שיפוטית בדבר זכויותיו לתקבול. עוד הוסיפו, כי הגישו תובענה כנגד שילוח במסגרת תיק אזרחי (מחוזי ת"א) 1176/09, בו עתרו לסעד הצהרתי לפיו הינם זכאים ל- 23.5% (בתוספת מע"מ) מכל סכום ששולם או ישולם לשילוח על ידי כלל. דרישה זו הינה יחסית לכל תשלום לו זכאי שילוח, לרבות זה הנדרש על ידי עוה"ד מוזר. עוד הוסיפו, כי לאור שיעורי הנשייה המופנים כלפי שילוח, בין על ידי עו"ד השונים ובין על ידי בני משפחתו, סביר להניח שלבסוף יאלצו הנושים לחלוק ביניהם בצורה זו או אחרת, במסגרת דיונית כזו או אחרת, בכלל הסכומים המופקדים בנאמנות, ולפיכך התנגדו להעברת כספים הן לשילוח והן לעו"ד מוזר באשר קיימת אפשרות סבירה, לפיה לא יוותרו בידי הנאמנים די כספים לכלל נושי שילוח, כפי הודעתו שלו, כשלחובותיו לנושים השונים יש לצרף גם חובות לשלטונות המס מעצם קבלת התשלומים בסכומים של מיליוני ₪ רבים כשלכך יש גם לצרף את באי כוחו דהיום של שילוח, כמו גם רוה"ח מטעמו, ובסך הכול שיעור חובותיו של שילוח לטעמם עולה על 30 מיליון ₪, היינו סכום העולה על שיעור הפיקדון שבנאמנות. באשר לפיצול חשבונות הנאמנות כפי בקשתו של שילוח לשלושה חשבונות נפרדים, ביקשו לדחות בקשה זו ולהותיר בידי הנאמנים דהיום סכומי הכסף בנאמנות עד להצגת פסקי דין חלוטים שיוצגו בפניהם ויאפשרו העברת הכספים בהעדר מניעה חוקית אחרת כמו צווי עיקול, צווי מניעה וכו'. חלוקה שכזו יש בה משום העדפה פסולה של חלק מנושיו של שילוח ללא סיבה ראויה, כך גם אין להתיר את פיצול החשבונות באשר קיים צו המופנה כנגד שילוח מתאריך- 11.3.2009 בהליך המשפטי בו פתחו המשיבים 11 ו- 12, האוסר על כלל לשלם כספים לשילוח עד שתוכרע הבקשה לסעדים זמניים שהגישו באותו הליך כפי שהודתה אף ב"כ שילוח, עו"ד ארליך. מששילוח כופר בחיוביו כלפי עוה"ד השונים, טענו, אין להעביר להם סכום כלשהו בטרם יתברר עניין זה בבימ"ש. 12. בדיון מתאריך 30.6.2010 התרתי גם תשובות לתגובות, חלק מהצדדים כ הגיבו כדלקמן: א. המשיב 1, שילוח, השיב לתגובות המשיבים 10, 11, 12 וכן 15. לטעמו, בבקשתו לביהמ"ש הינו עותר להורות על החלפת נאמנים בהתאם להסכמה שבינו לבין כלל, היינו הסכמת הנהנים. שילוח הבהיר כי בהסכמתו ובהסכמת כלל, שחרור כספים מחשבון הנאמנות ייעשה אך ורק בכפוף לצווי ביהמ"ש והוראותיו. באשר לדרישות המשיבים 10-12, הם אינם רשאים להתנגד לטעמו להוראות הניתנות לנאמנים על ידי הנהנים מעבר לקיומם של צו עיקול או צו מניעה ספציפי הניתן בעניינם, ואינם בעלי זכות וטו כלשהי להתערב בהסכמות שבין הנהנים לבין עצמם. שילוח הדגיש כי עדיין לא ניתן בעניינם של אלה פסק דין, כי בעניינו של משרד עו"ד פלדמן העיקול הזמני צומצם ביותר מ- 80%, לכ- 1 מליון ₪, כשגם סכום התביעה צומצם מ- 5.5 מליון ₪ ל- 2.5 מליון ₪ בלבד. באשר לעו"ד יצחקניא ודרישתו ל- 23.5% מהכספים המגיעים לשילוח וכלל, הרי שמדובר בבקשה בלבד שטרם ניתנה בה הכרעה, ואין כל צו האוסר על ביצוע כל פעולה בכל סכום שהוא בחשבון הנאמנות. קבלת עמדתם של המשיבים 10-12 תהווה לטעמו סוג של סעד זמני לעיכוב כלל הכספים בחשבון הנאמנות, ובמיוחד בכל הקשור עם החלפת נאמנים שאין להחלפתם דבר וחצי דבר עם שחרור הכספים. עוד ציין שילוח, כי פיצול חשבונות הנאמנות לא יוביל להפחתת סכום הנאמנות המקורי, אלא יאפשר מימוש ההסכמות בין הנהנים השונים, מה גם שקיומו של חשבון נאמנות נפרד לגביו טוען עו"ד מוזר כי הסכומים שיופקדו בו שייכים לו, על פירותיהם, אינו הופך את סכום הכסף המופקד בו לכזה שאינו שייך לשילוח. כמו כן ציין שילוח, כי הכספים שיישארו בחשבון נאמנות ב', היינו סכום בסך של 14.2 מליון ₪, די בו לכסות את הצווים והשעבודים הקיימים. שילוח פרט החיובים השונים הנטענים כלפיו והתייחס תחילה למר זאב שילוח (המשיב 13), לו שעבוד מלא על זכויותיו לקבלת הכספים מכלל ושנתן הסכמתו לבצע פיצול החשבונות המבוקש, החזרת כספים לכלל ותשלום לבעלי מקצוע. ביחס לעו"ד פלדמן, העיקול הזמני שהוטל בעניינו אינו אמור לפגוע בפיצול. באשר לעו"ד יצחקניא, מלוא דרישתו, היינו 23.5% מהסך של 14.2 מליון ₪ מסתכם בסכום של 3,870,920 ₪, ולפיכך גם סכום זה לא אמור לפגוע בפיצול, כך גם ביחס לדרישת עו"ד מוזר ל- 5 מליון ש"ח בצירוף פירות, לגביו אין כל תביעה כספית וגם לא סעד זמני ובכל מקרה פיצול החשבונות לא יפגע בהבטחת סכום זה שימשיך וינוהל בחשבון נאמנות א' כפי בקשת שילוח. באשר לתביעת אלמנת המנוח עו"ד קוואל, המחאת הזכות בסך 20,000$ בצירוף מע"מ שולמה לטענת שילוח וביחס לעו"ד הבר והוראה בלתי חוזרת לתשלום הסך של 108,750 ₪, הרי שסכום זה היה אמור להיות משולם כנגד טיפולו של עו"ד הבר בנושאים שלא טיפל בהם בסיכומו של יום כאשר ביחס לנושאים שבהם כן טיפל, שולם שכרו ובידי שילוח ראיות לכך. בכל הקשור עם הגב' רינת שילוח, ואחיו זאב שילוח אלה הסכימו לפיצול המבוקש, להחזר הכספים לכלל ולתשלום לבעלי המקצוע, כאשר כל הצווים הזמניים שהוצאו לבקשת הגב' שילוח בתביעה שהגישה כנגד שילוח בוטלו. לפיכך, כל הסכומים לגביהם קיימים עיקולים, צווי מניעה ו/או שעבודים לרבות המחאת זכות והוראות בלתי חוזרות, כמו גם דרישת עו"ד מוזר, מגיעים כדי 10,643,491 ₪, ויש בחשבון נאמנות ב' כדי להבטיח קיומם של צווי העיקול והמניעה שניתנו או יינתנו לפלדמן ויצחקניא ואף מעבר לכך. באשר לסכומים הנוספים מהם מבקש עו"ד יצחקניא להיפרע, כמו סכומי כסף ששילמה כלל להבטחה ושמירת בטחונו של שילוח, מדובר בסכומים שלא שולמו לשילוח ו/או עבורו. שילוח הדגיש, כי אין בפיצול חשבון הנאמנות משום העדפת נושים, מאחר ולעו"ד מוזר לכאורה יוחד חשבון נפרד שכן שילוח מכחיש גם חבותו כלפי עו"ד מוזר. כמו כן, אין בחלוקת החשבונות כדי להעדיף את עוה"ד ורוה"ח הנוכחיים של שילוח, שכן מובן ששחרור הכספים יבוצע רק בכפוף לאישור ביהמ"ש. בכל הקשור עם המשיבה 15, טען שילוח כי היא שרבבה עצמה להליך בו אין לה מקום בטענה מוצהרת לקצר הליכים ולהימנע מהוצאות הכרוכות בניהולם. שילוח הדגיש כי אין לו חוב כלשהו, לא למשיבה 15 ולא לעו"ד קוואל המנוח, שכן הסכום לו טוענת המשיבה 15 שולם זה מכבר, ומי שחייב כספים הינו למעשה עו"ד קוואל המנוח ששולם לו שכ"ט עבור עבודה שלא בוצעה והוא הלך לעולמו בטרם עת. שילוח אף צרף תצהיר לתגובתו, לרבות קבלה בדבר אותו תשלום אותו דורשת המשיבה 15 עתה. ב. המשיב 5, עו"ד פלס, ביחס לטיעוני המשיבים 10,11,12, טען כי עובדתית ומשפטית הינו זכאי יחד עם עוה"ד מוזר לסכום הכסף המופקד בידי הנאמנים, כעולה מההסכם, שצורף כנספח א' לבקשת עוה"ד טיכו. אשר להעברת סכומי כסף בפיקדון לאחד הנאמנים ציין, כי חוק הנאמנות מאפשר יצירת נאמנות בה נאמן או אחד הנאמנים יכול ויהיה נהנה. משהומחה הסכום המצוין בהסכם לעו"ד מוזר, ולעו"ד פלס הומחו מתוכו 22.5%, אין אפשרות לעקל סכום זה אלא לשחרר סכום הכסף לידי המשיבים 4 ו- 5 וככל שיש לשילוח תביעות עליו להגישן בתובענה רגילה באשר אין לו כל מעמד בסכומים שהומחו לעו"ד מוזר וכך גם לא ליתר נושיו. ג. גם עו"ד מוזר מסר תשובתו לתגובת המשיבים 1-3, 10-12 ו- 14-15, בו ציין כי רק הוא ושילוח הגישו בתמיכה לטענותיהם תצהירים, תוך שהינו מתמודד עם טענות שילוח הכופר בטענותיו של עו"ד מוזר. ביחס לכלל, זו הוציאה עצמה מהתמונה ומכל הקשור בבקשת עו"ד טיכו. באשר למשיבים 10-12 ו- 14-15 המציגים עצמם כנושים של שילוח, אלה לא תמכו את תביעת החוב שלהם בתצהיר ואינם יכולים למנוע העברת הסכום לעו"ד מוזר, שכן אינם משכנעים את ביהמ"ש בשתי טענות והן כי הסכום של 14.2 מליון ₪, אותו שילוח מסכים להשאיר בנאמנות אצל עו"ד טיכו וארליך אינם מספיקים לתביעותיהם, וכן כי שילוח צודק בויכוח שבינו לבין עו"ד מוזר ולפיו מגיע לשילוח הסכום של 5 מליון ₪ בתוספת הפירות ולא לעו"ד מוזר, אלא שהם אינם מוכיחים טענות אלה ולא תומכים אותן כאמור בתצהיר. עוד הוסיף עו"ד מוזר, כי די בסכום העולה על 14 מליון ₪ שאמור להיות מופקד בידי עוה"ד טיכו וארליך להבטחת נושי שילוח בניגוד לנטען על ידי המשיבים 10-12 וכן 14-15, שכן העיקול לטובת משרד עו"ד פלדמן - המשיב 1- הינו בסכום של כ- 1 מליון ₪ בלבד. באשר למשיבים 11 ו- 12, תביעתם היא ל- 23% ממה שמקבל שילוח ולכל היותר ל- 23% מ- 14 מיליון ₪ שהם 3.22 מליון ₪ והסכומים הנמוכים הנטענים כחובות לעו"ד הבר וסמדר קואל, בכל אלה יחדיו יש כדי להוות סכום הנמוך מ- 5 מיליון ₪ ולפיכך אין לנושים כל זכות לעקל הסכום של 5 מיליון ₪ בתוספת הפירות המיועדים לעו"ד מוזר. כך גם טוען עו"ד מוזר ביחס לחוסר הסבירות שבדרישת עו"ד יצחקניא ל- 23% מכל סכום שמגיע לשילוח מכלל, תוך התייחסות לחיוב זה כתקף ביחס לסכום כסף שיקבל אלי ארוך מכלל ולא שילוח, מה גם פעילותו של שילוח נועדה לצמצם את הפיצוי שתשלם כלל לארוך, היינו בניגוד מוחלט לאינטרס לקוחו של עו"ד יצחקניא כשמובן שעו"ד יצחקניא לא יכול לייצג במקביל גם את אלי ארוך בתביעה כנגד כלל וגם את שילוח בהסכם לשיתוף פעולה עם כלל כנגד אלי ארוך, אחרת הינו מפר אמונים כלפי מרשו. מכאן, שהתביעה האמיתית של נושי שילוח הינה רק של משיבים 10, 14 ו- 15 שתביעותיהם יחדיו מסתכמות בפחות מ- 1.5 מיליון ₪, באשר תביעת עו"ד יצחקניא מופרכת. עוד ציין, כי אינו מהווה נושה של שילוח אלא בעל זכות בפיקדון המוחזק עבורו בנאמנות. תימוכין להיותו בעל זכות בכספי הפיקדון מצא עו"ד מוזר גם בעצם חיובו העצמאי במס, כעולה מתצהירו ומתשובתו לבקשת עו"ד טיכו בהמרצת הפתיחה, מה גם שעל שילוח לשכנע את ביהמ"ש כי גרסתו טובה מזו של עו"ד מוזר, בעוד שתצהירו של שילוח כאמור הינו חסר וסתמי ואינו משקף את שסוכם. עו"ד מוזר גם התנגד להעברת סכום הכסף לנאמנותו ולנאמנותה של עו"ד ארליך, שתחליף את עו"ד טיכו, בהיותו מנוגד להסכם המקורי בו התחייב שילוח כלפי מוזר בהתחייבות ברורה ובלתי חוזרת. עו"ד מוזר הדגיש, כי בהכירו את שילוח, הוא עמד על כך שהתשלום לזכותו יופיע בהסכם המקורי באופן ברור ומפורש וישולם במישרין מכלל כאשר עו"ד מוזר ישלוט בסכום כנאמן באופן שימנע משילוח להפר התחייבויותיו ועל הסכם זה חתם במו ידיו מר שילוח, לפיכך אין זה ראוי שביהמ"ש ישנה כיום את ההסכם לרעת עו"ד מוזר, תוך חיובו לפנות לביהמ"ש לצורך קבלת פס"ד חלוט המשנה באופן דרמטי מצבו לרעה, במיוחד כשלביהמ"ש, כך עו"ד מוזר, התברר אופיו של שילוח שסרב להסכם בוררות מהיר בנושא שכה"ט. בסיום טיעוניו הסכים עו"ד מוזר לפנים משורת הדין וההסכם, כי הסכום בסך 5 מיליון ₪ יועבר לפקודתו באופן שלא יהווה מעשה בית דין כלפי שילוח שיהא רשאי, לו ירצה בכך, להגיש תביעה כספית כנגדו ולא תביעה כספית שתוגש על ידי עו"ד מוזר כנגד שילוח. דיון 13. הסוגיה שבפנינו מקורה בדיני חיובים - ריבוי נושים. יחד עם זאת, הנושים לענייננו, אף לא אחד מהם, אינו אוחז בפס"ד המצהיר אודות קיומו של חוב כלפי שילוח. לכל אחד ואחד מהנושים טענות שונות ואף ראיות להתחייבויותיו של שילוח כלפיהם, בין באופן ישיר על דרך התחייבות בלתי חוזרת או משכון, ובין בהתחייבויות חוזיות רגילות. ביחס לחלקם שיעור ההתחייבות הנטען הינו ברור (המשכון, ההתחייבויות הבלתי חוזרות, בין במסמך נפרד בכתב ובין בהסכם הנאמנות), וביחס לאחרים שיעור ההתחייבות נמצא בבירור. כבר עתה אומר, כי לטעמי ובטרם יהיו בידי מי מהנושים פסקי דין חלוטים המצדיקים ירידה לכספים המופקדים בנאמנות, לא ניתן יהיה להורות על העברת סכומי כסף כאמור, בבחינת מעבר המכשול הראשון בדרך להוכחת החוב. המכשול השני שעל הנושים לעבור בינם לבין עצמם, לאחר קבלת פסקי דין מתאימים, מתייחס לדין הקדימה ביניהם, היינו באיזה סדר ינגסו מכספי הנאמנות ובאיזה שיעור ביחס לנושים בעלי זכות נשיה שווה. מובן מאליו שבשלב זה יהיה מקום לבחון גם את המשכון שנרשם על ידי המשיב 13 ביחס לכספי שילוח, והיותו של זה תקף על פי דין וקודם ליתר הנושים, ככל שהינו קודם, וכך גם ביחס לחיובי שילוח בסכומי הפיקדון המצוי בנאמנות וחלקה של הגב' שילוח רינת בהם בהיבט איזון המשאבים. בירור שיעורי החוב אם בכלל, כמו גם בירור דין הקדימה, אינם יכולים להתבצע במסגרת הליך של מתן הוראות לנאמן אותו הגיש עו"ד טיכו. זהו איננו ההליך המתאים והוא מיועד כשלעצמו לבירור סוגיות באופן קצר, מהיר ויעיל שאינו יכול להתבצע בנסיבות קודם למתן פסקי דין המגדיר החיובים ושיעורם כאמור. מיותר לציין, כי אין בדעתי להיכנס לעצם הטענות המופנות אלה כנגד אלה בין שילוח לנושיו, אך מובן לי כי ה"מוציא מחברו עליו הראיה" וכאשר שילוח טוען להעדר קיומם של חובות לכל אחד ואחד מהנושים השונים, למעט למשיבים 6-9 ו- 13, שהינם בני משפחתו, כי אז אין מנוס, אפילו לכאורה מצויות ראיות טובות בידי אותם מי שטוענים לקיומם של חובות שילוח כלפיהם, אלא לפנות לביהמ"ש על מנת שיקבע בפסק דין עצם קיומו של החוב ושיעורו. 14. בכל הקשור עם בקשת שילוח להפרדת חשבון הנאמנות לשלושה חשבונות שונים ונפרדים והחלפת הנאמנים, אציין כי אין חולק ששילוח וכלל יכולים להסכים בינם לבין עצמם לגבי שיעור הסכום שתשלם כלל לשילוח אפילו סכום זה הינו מופחת ביחס לסכום הראשוני והכול בהעדר סיבה לסבור כי קיים מניע אחר מאחורי הפחתת הסכום והכול ובתנאי שאין בכך כדי לפגוע בצווים שניתנו על ידי בתי המשפט השונים ביחס לסכומים המופקדים כאמור, והתחייבויות שנתנו בהתייחס לסכום המקורי. בקשת שילוח הינה למעשה לפצל את כספי הפיקדון המצויים בחשבון הנאמנות שהופחתו בהסכם החדש שבין הצדדים מ- 21 מליון ₪ ל- 14.2 מליון ₪ (סעיף 4 להסכם החדש מתאריך 14.3.2010 שהחליף את סעיף 7.1 המקורי בסכום), אליו יצטרפו הפירות החל מ- 3.9.09 אותו הגדירה כ"סכום הפיקדון החדש". לסכום זה מוסיפה כלל סכום של 2 מליון ₪ כהשתתפות בתשלום שכה"ט שעל צד א' לשלם לעוה"ד ורוה"ח המייצגים אותו כיום, כאשר ביחס ליתרת הסכום שהוגדר בהסכם החדש כ"סכום ההחזר" (סעיף 5 להסכם החדש) תהא כאמור זכאית כלל. מסכום הפיקדון החדש אמור לשלם שילוח על פי ההסכם החדש את כלל התחייבויותיו לרבות כלפי רשויות המס והנושים השונים. על מנת ליישם את ההסכם החדש ומטרותיו הוחלט כזכור על פיצולו לשלושה חשבונות שונים. אשתו של שילוח, הגב' רינת שילוח, וכפי העולה מההסכם השני, הסכימה לביצוע הוראותיו וביטלה תביעתה כנגד שילוח. כך גם אחיו, מר זאב שילוח, מסכים לביצוע הוראות ההסכם ושחרור סכום ההחזר לכלל באופן שהשעבוד המקורי יוטל על יתרת סכום הפיקדון המקורי, היינו סכום הפיקדון החדש. בעיני מובן, כי ככל שיופקעו כספים מחשבון הנאמנות ויועברו לידי שילוח, יהיה קיים קושי אמיתי, בהעדר נכסים אחרים לשילוח, לשוב לכספים אלה ולהיפרע מהם בבוא העת ולפיכך החשיבות שבהותרת כספי הנאמנות בשיעור שיספיק לכלל הנושים באשר הם. באשר לשיעור החובות הנטענים אלה עולים על על 30 מליון ₪ כטענת עו"ד יצחקניא ולפיכך סכומי הכסף המופקדים בנאמנות אינם מספיקים, מאידך בא כוחו של שילוח ציינה כי שיעור החובות המרבי הינו בגבולות 10 מליון ₪, באופן שכספי הנאמנות שיופקדו בחשבון ב' יספיקו לפירעונם. כשלעצמי סברתי, כי חלוקת כספי הפיקדון באופן המבוקש לשלושה חשבונות נפרדים, אין בו, בשלב זה, קודם לקביעת חיוביו של שילוח ושיעורם, כל הצדקה. כספי הנאמנות במקורם הועמדו על 21 מליון ₪ ופחתו ל- 14.2 מליון ₪ בתוספת 2 מליון ₪ התחייבות כלל כלפי שכ"ט עוה"ד ורוה"ח של שילוח דהיום. לפיכך, בהעדר כל טענה אחרת, יש מקום לפצל את חשבון הנאמנות לשניים בלבד, היינו ייפתח חשבון נאמנות חדש אליו יועברו כל אותם סכומים בהם מתחייבת כלל כלפי שילוח היינו 14.2 על פירותיהם מ- 3.9.09 בתוספת 2 מליון ₪ כהוצאות רוה"ח ועוה"ד של שילוח כיום כאשר סכום זה יישא פירות מיום חתימת ההסכם החדש ועד למימושו בפועל והם ימשיכו להיות מוחזקים בידי עו"ד טיכו ועו"ד מוזר אך אליהם תצטרף עוה"ד ארליך כנאמן שלישי. יתרת הסכום המופקד כיום בחשבון הנאמנות יוותר חשבון הנאמנות המקורי ובו יהיו נאמנים עו"ד טיכו כאשר עו"ד שלומית ארליך תחליף בו את עוה"ד מוזר. באופן זה, סכומי הכסף אותם התחייבה כלל לשלם לשילוח במסגרת ההסכם החדש שביניהם המחליף את הסכומים המצוינים בהסכם המקורי, ולגביהם ישנן טענות לפחות לחלק מהצדדים, יהיו במסגרת חשבון נאמנות אחד. כאשר בחשבון הנאמנות האחר, ישארו כל אותם סכומי כסף האמורים להיות מוחזרים בהמשך לכלל, כאמור בסעיף 5 להסכם החדש. אין צורך לציין כי בשלב זה, וללא צו מתאים של ביהמ"ש, לא יועבר סכום כלשהו מכספי הנאמנות בשני החשבונות למי מהנושים השונים כמו גם לא לכלל ואלה ימשיכו להיות מושקעים באותו אופן בו נעשתה ההשקעה עד היום. סיכום 15. לא מצאתי כל מקום להורות על ביצוע תשלום כזה או אחר בשלב זה למי מן הנושים השונים קודם לבירור חיוביו של שילוח אליהם ושיעורם. במקביל מצאתי כי יש מקום להורות על פיצול חשבון הנאמנות לשניים באופן שחשבון אחד יעמוד על הסך של 14.2 מליון ₪ על פירותיהם החל מ- 3.9.09 ובתוספת 2 מליון ₪, לגביהם ימשיכו וישמשו הנאמנים דהיום ואליהם תתיווסף עוה"ד ארליך כנאמן נוסף, ובאשר ליתרת סכום הפיקדון על פירותיו, אלה ישארו בחשבון הנאמנות המקורי ועליהם יופקדו כנאמנים עוה"ד טיכו ועו"ד שלומית ארליך, שתחליף את עוה"ד מוזר. בכל הקשור עם חלוקת כספי הפיקדון לנושים השונים, יוכלו הנאמנים לפנות לביהמ"ש פעם נוספת לאחר קבלת פסקי דין מתאימים בחיובים השונים. טוב יעשו הצדדים לעניין זה אם ישכילו להסכים על מינוי בורר שיכריע בחיובים ושיעורם באופן מהיר ובעלויות מתאימות, לרבות לעניין היחסים שבין הנושים השונים וקדימות נשיתם. משהתקבלו הבקשות באופן חלקי בלבד, לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות בשתי התובענות. ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"א, 24 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים. עורך דיןנאמנות