אחוזי נכות דום נשימה 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "הוועדה") מיום 12/8/09, אשר קבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור של 57% לצמיתות החל מיום 1/6/09 (להלן: "ההחלטה"). 2. טענות המערער הן כדלקמן: א. המערער סובל ממחלות רבות וקשות. ב. וועדה רפואית (דרג ראשון) קבעה למערער נכות רפואית בשיעור של 57% החל מיום 1/6/09. ג. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית, והערר נדחה על ידי הוועדה לעררים. ד. טעתה הוועדה משלא התייחסה לנכותו התפקודית של המערער, זאת בנוסף לנכותו הרפואית, והכל לנוכח מצבו הבריאותי המיוחד והעובדה שהמערער אינו עובד, זאת למרות שהמערער התייחס לנכותו התפקודית בערר שהוגש מטעמו על החלטת הוועדה הרפואית. ה. הוועדה התעלמה מתלונותיו של המערער ומאופי מחלותיו וקבעה לו דרגת נכות שאינה תואמת את מצבו בפועל. ו. הוועדה התעלמה, בין היתר, מבעיותיו הרפואיות של המערער בגב ובצוואר, מתסמונת תעלה הקרפלית משמאל, מתסמונת לכידה של עצב אולינרי משמאל באזור המרפק, מבעיות הנשימה, הלחץ בחזה, השמנת היתר, שומנים בדם ויתר לחץ דם. ז. הוועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, לרבות בגין השמנת יתר והשמנת יתר בגפיים. ח. טעתה הוועדה משלא קבעה למערער אחוזי נכות התואמים את מצבו בגין הרדימות באצבעות יד שמאל, בניגוד לממצאי בדיקת E.M.G. שנערכה למערער ביום 27/3/08. 3. טענות המשיב הן כדלקמן: א. הוועדה ערכה למערער בדיקה מקיפה, התייחסה לכלל טענותיו, רשמה את ממצאי הבדיקה שערכה וציינה את מסקנותיה. ב. הוועדה הקנתה למערער אחוזי נכות התואמים את מצבו הרפואי, בהתאם לבדיקה שערכה, לרבות בגין לחץ דם, השמנת יתר, בעיות בריאות וקשיי נשימה, סכרת, צוואר וגב. ג. באשר לתוצאות בדיקת ה- E.M.G. אשר נערכה למערער, בבדיקה הקלינית שערכה הוועדה למערער לא נמצאו ממצאים התומכים בתוצאות בדיקת ה- E.M.G., כאשר הבדיקה הקלינית היא היא הקובעת ואילו בדיקות ההדמיה אינה אלא בדיקת-עזר בלבד. ד. לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטת הוועדה ודין הערעור להידחות. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. באשר לטענת המערער, ולפיה התעלמה הוועדה מנכותו התפקודית, יצוין מיד כי מעיון בערר מיום 3/6/09 אשר הוגש על החלטת הוועדה הרפואית (דרג ראשון) עולה כי אין בערר התייחסות מפורשת לנכות התפקודית של המערער, כפי שנטען בערעור, זאת למעט אמירה כללית ולפיה "נכותו התפקודית והרפואית הינה גבוהה מזו שנקבעה ע"י הועדה וכי יש לקבוע שנכותו התפקודית עולה על 75%, וקיימת החמרה במצבו" (ר' סעיף 9 לערר). הערר דן, בחלקו הארי, בליקויים הרפואיים והמחלות מהם סובל המערער, כשטענתו העיקרית של המערער היא ששיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו אינה תואמת את מצבו. זאת ועוד, עניין לנו בערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ולא על החלטת הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר. לפיכך, אין הוועדה הרפואית לעררים אמורה ואינה מחויבת, בשלב זה, להתייחס לנכות התפקודית, ככל שקיימת. 5. באשר לתלונות המערער בנוגע לגב והצוואר, הוועדה ערכה למערער בדיקה וקבעה כדלקמן: "טוען כי אין רגישות לניקוש מעל ע"ש גבי והמתני. התנועות חופשיות, הברכיים יציבות, אין נוזל חופשי היציבות שמורה. טווח תנועות כיפוף - יישור 0 מעלות - 135 מעלות, היציבות שמורה. תנועות במרפקים - 0 מעלות - 140 מעלות, יציבות שמורה. אין חוסר יציבות במרפקים. תנועות בקרסוליים כיפוף גבי 20 מעלות, כפי - 50 מעלות, מבחינה אורטופדית הערר נדחה" (ההדגשה אינה במקור). מן המקובץ לעיל אנו למדים כי הוועדה ערכה למערער בדיקה מקיפה בתחום האורטופדי, רשמה את ממצאיה וקבעה את נכותו בתחום זה (0%) בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית. לא מצאתי בערעור כל נימוק המצדיק התערבותו של בית הדין בהחלטת הוועדה בהקשר זה. המערער אינו מצביע על כל פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה בעניין זה. השגתו של המערער בהקשר זה מסתכמת בטענה כללית, בתחום הרפואי דווקא, ולפיה הנכות שנקבעה למערער בהקשר זה אינה תואמת את מצבו הפיזי בפועל. כלל ידוע והלכה פסוקה הם כי בית הדין לעבודה לא יתערב בממצאים רפואיים שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים, כי אם רק בטעות משפטית. לפיכך, משלא נמצא פגם משפטי בעניין זה, דין הטענה להידחות. 6. לעניין טענות המערער בנוגע לתסמונת התעלה הקרפלית משמאל, תסמונת לכידה של עצב אולנרי משמאל ורדימות באצבעות יד שמאל, קבעה הוועדה, לאחר בדיקה, כי - "בבדיקה נוירולוגית: מוסר על ירידה בתחושה באצבעות IV , V כף יד שמ'. אופוזיציה תקינה, אין דלדול שרירים בכפות הידיים, אין שינויים בצבע עור וכפות הידיים, הוועדה עיינה בתוצאות EMG הערר נדחה" (ההדגשה אינה במקור). הוועדה קבעה למערער נכות רפואית בשיעור של 5% בלבד בגין לחץ על עצב אולנרי משמאל. מעיון בתוצאות בדיקת E.M.G. מיום 27/3/08 עולה כי נמצאה "עדות לתסמונת תעלה הקרפלית משמאל בצורה קלה מאוד. עדות לתסמונת לכידה של עצב אולנרי משמאל באזור המרפק בצורה קשה." (ההדגשה אינה במקור). הוועדה ציינה, אמנם, כי עיינה בתוצאות בדיקת ה- E.M.G., אם כי לא התייחסה לממצאים העולים ממנה ולא נימקה מדוע שונה מסקנתה מהממצאים העולים מבדיקת ה- E.M.G.. אמנם עניין לנו בבדיקת-עזר. יחד עם זאת, מן הראוי היה כי הוועדה תתייחס לתוצאות בדיקת ה- E.M.G. ותנמק מדוע אינה מקבלת ממצאים אלה וקובעת אחוזי נכות נמוכים בגין ליקוי זה. 7. באשר לטענות המערער בתחום הנשימה, לרבות דום נשימה, לחץ בחזה, השמנת יתר, השמנת יתר בגפיים, יתר לחץ דם וכו', הוועדה ערכה בדיקה מקיפה למערער ועיינה במסמכים שהיו בפניה וקבעה כדלקמן: "בבדיקה פנימית: גובה 178, משקל 174 BMI 54.9 השמנה מורבידית, ניכרת, עורף גוף בטן עצומה סינרית. השמנה ניכרת גם של הגפיים. פרט לכך אין צהבת, כחלון, חיוורון, נשמת קלה במאמץ. לחץ דם 150/09, דופק 90 סדיר ומלא. מתלונן על דלקות ריאה חוזרות לעיתים קרובות, עדיין מעשן. תפקודי ריאה מ- 6.08 הפרעה חסימתית קלה. כניסת אויר שווה וחופשית ל- 2 הריאות, חרחורים מפוזרים על פני הריאות, לא נמצאו צפצופים או אקספיריות מאורך. השמנה של הגפיים. ידוע על הפרעת דום נשימה בשינה, במבחנים קיים שיפור לאחר שמוש CPAP, אולם הפסיק את השימוש מרצונו. הוועדה קובעת נכות 10% לפי 9 (3) ב' יתר לחץ דם מ 1.6.09" (ההדגשה אינה במקור). הוועדה קבעה למערער 20% נכות בגין השמנת יתר; 10% נכות בגין יתר לחץ דם ו- 20% נכות בגין דום נשימה בשינה. לנוכח האמור לעיל, נראה כי הוועדה בדקה את המערער, רשמה את ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה למערער וקבעה את מסקנותיה בהתאם לממצאי הבדיקה. בניגוד לטענת המערער, הוועדה כן התייחסה לתלונותיו אלו של המערער וקבעה את נכותו של המערער בהתאם לבדיקה הקלינית שערכה בו. שוב, אין המערער מפנה לכל טעות משפטית שנפלה בהחלטת הוועדה, וכל טענותיו מתייחסות לתחום הרפואי, בציינו כי הנכות שנקבעה על ידי הוועדה אינה תואמת את מצבו הרפואי בפועל. כאמור, אין בית הדין מתערב בממצאים הרפואיים שנקבעו על ידי הוועדה. לפיכך, ומשלא הצביע המערער על כל פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה בהקשר זה, טענותיו אלו נדחות אף הן. 8. באשר לתלונותיו של המערער לעניין מחלת הסכרת, הוועדה ציינה מפורשות כי "לאחרונה נמצאו סוכרים אבחנתיים לסכרת. בטיפול דיאטני בלבד.". הוועדה קבעה כי סעיף 4 (2) מתאר את מצבו של המערער בגין ליקוי זה, וקבעה למערער נכות בגין סכרת בשיעור של 5%. גם כאן לא מצאתי בערעור כל נימוק המצדיק התערבותו של בית הדין בקביעתה זו של הוועדה. עסקינן בעניין שברפואה שאין בית הדין מתערב בו. המערער לא הצביע על כל פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה בהקשר זה. לפיכך, הערעור נדחה ככל שנוגע לשיעור הנכות שנקבעה למערער בגין סכרת. 9. אשר על כן, אני מקבלת את הערעור רק בחלקו, ומורה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה, באותו הרכב, אשר תפעל כדלקמן: א. הוועדה תעיין בשנית בתוצאות בדיקת ה- E.M.G. מיום 27/3/08, ותבהיר כיצד מתיישבת החלטתה, ולפיה קבעה למערער נכות בשיעור של 5% בלבד בגין תסמונת לחץ על עצב אולנרי משמאל, זאת לנוכח ממצאי הבדיקה ולפיהם "עדות לתסמונת לכידה של עצב אולנרי משמאל באזור המרפק בצורה קשה". ב. הוועדה תנמק, בנוסף, מדוע לא קבעה למערער אחוזי נכות בגין תסמונת התעלה הקרפלית, חרף ממצאי הבדיקה מיום 27/3/08 אשר ציינה שקיימת "עדות לתסמונת התעלה הקרפלית משמאל בצורה קלה מאוד". ג. הוועדה תנמק את החלטתה במפורט ובלשון ברורה ומובנת גם למי שאינו רופא במקצועו. 10. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, אשר ישולם למערער תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961, זאת החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. 11. בעל דין המבקש לערער על פסק הדין, יגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בקשת רשות ערעור זאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין. אחוזי נכותנכות