כתב שיפוי שיק 1. לפניי תביעה כספית שעילתה בכתב שיפוי שניתן על ידי בנק הפועלים בע"מ, לאחר ששיק שנמסר על ידי הנתבע אבד בבנק. התביעה הוגשה על ידי מי שהומחה לידיו כתב השיפוי. 2. התובע הינו מי שנתן הלוואה ליששכר (ישראל) כהן (להלן:- "כהן"). היות וכהן לא הצליח להחזיר לתובע את ההלוואה, נתן לו כהן כתב שיפוי שנמסר לו על ידי בנק הפועלים, לאחר ששיק שמסר הנתבע לכהן חזר בשל העדר כיסוי. על פי כתב התביעה, הומחו לתובע הזכויות על פי כתב השיפוי. 3. יצויין, כי בתחילה הגיש התובע כתב תביעה, שעל פי המפורט בו, הוא נתן לכהן שירותים שתמורתם קיבל את השיק שאבד ואשר הופקד בחשבון הבנק של התובע ולאחר שהשיק אבד קיבל התובע כתב שיפוי מהבנק שלו. כתב התביעה תוקן והוא כנוסחו הנוכחי. 4. הנתבע טוען, כי את השיק מסר לכהן בגין ביצוע עבודות נגרות, אותם ביצע כהן בביתו של הנתבע. כהן לא סיים את העבודה, לא סיפק את כל הרהיטים ובעבודתו התגלו ליקויים. הנתבע פנה אל כהן על מנת לסיים את עבודתו, אלא שפניותיו לא נענו. התשלום עבור עבודות הנגרות נעשה באמצעות סדרת שיקים שמסר התובע לכהן, כאשר השיק נשוא התובענה הינו השיק האחרון שניתן בתמורה לביצוע העבודה. לאחר שהשיק חזר, הודיע הנתבע לכהן, כי ישלם בגין תמורת העבודה לאחר השלמתה ולבקשתו של כהן, הפקיד הנתבע בחשבון הבנק של כהן את הסך של 2,000 ₪. הנתבע טוען, כי אין בינו ובין התובע קשר כלשהו, השיק נמסר לכהן, שאין לו עילת תביעה כלפי הנתבע. הנתבע מעלה טענות משפטיות לפיהן אין בינו ובין התובע יריבות משפטית כלשהי ולטענתו על התובע לפנות לכהן. גם אם לתובע זכויות כלשהן על פי כתב השיפוי, הרי שעומדות לנתבע טענותיו כלפי כהן. הסיחור בכתב השיפוי נעשה לאחר כשלון התמורה בגין השיק. כמו כן, לתובע אין זכות קניינית בשטר. על פי פקודת השטרות [נ"ח], ניתן לתבוע שטר שאבד כנגד מתן כתב שיפוי אם השטר אבד טרם הגיע המועד פרעונו, בעוד שבמקרה דנן אבד השטר לאחר מועד פרעונו, כמו כן, לא הוכח כי התובע זכאי לתבוע על פי השטר וכן לא הוצג כתב השיפוי המקורי. עוד טוען הנתבע, כי אם יוכח, כי הוא אמנם חייב את סכום השטר, הרי שיש לקזז ממנו את הסך של 2,000 ₪ אשר הפקיד לחשבון הבנק של כהן. 5. העידו לפניי מטעם התובע, התובע עצמו ומר יששכר כהן וכן עובדו של מר כהן, אשר הגיע לביתו של הנתבע לשם ביצוע תיקונים. מטעם הנתבע, העיד הנתבע עצמו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. 6. בעילת התביעה: בעילת התביעה על פי הנטען בכתב התביעה הינה כתב השיפוי. בשעת הסיכומים טען ב"כ התובע, לאחר שנשאל בעניין על ידי בית המשפט, כי בעילת התביעה אינה כתב השיפוי עצמו וכי הומחו לתובע הזכויות לגבות את חובו של כהן וכי כתב השיפוי מהווה ראיה בלבד לעניין החוב. הנתבע מצידו טוען, כי לא קמה לתובע עילת תביעה על פי כתב השיפוי ולטענתו, היות ולא נתבע החוב מכוח השטר או עיסקת היסוד, אלא מכוח כתב השיפוי, הוא אף לא העלה את כל טענותיו כלפי כהן ולכשיתבע על ידי כהן עצמו הוא יפרט טענותיו לגופו של עניין. 7. בכתב התביעה המתוקן פרט התובע את עובדות כתב התביעה: "1. התובע נתן הלוואה לאחד ישראל כהן ... מסר לו כהן כי אין לו כספים אולם יש ברשותו כתב שיפוי שאת הזכויות הנובעות מכחו יוכל להמחות לתובע... 4. ישראל כהן ביקש להמחות את הזכויות בכתב השיפוי לתובע וזאת כנגד חובו לתובע. 5. התובע בדק ולאחר התייעצות הסכים לקבלת כתב השיפוי שע"פ הסבר שקיבל כתב השיפוי הינו כמו שיק ואם יסבו אותו לתובע או ימחו לתובע את הזכויות בו יהיה מעמדו זהה לזה של מושך שיק כלפי הנתבע." דברים דומים עולים אף מתצהיר עדותו הראשית של התובע אשר הצהיר: "7. לאחר שבדקתי והתייעצתי עם מספר גורמים, הסכמתי לקבל מיששכר כהן את כתב השיפוי, שעל פי הסבר שקיבלתי, מעמדו שווה ערך למעמדו של שיק, וכי אם יסבו אותו אליי או ימחו לי את הזכויות בו, יהיה מעמדי זהה לזה של הנפרע לפי השיק כלפי התובע." הגם שב"כ התובע טען בסיכומיו, כי ההמחאה הינה של מלוא זכויותיו של כהן כלפי הנתבע, הרי שדברים אלה אינם עולים כלל וכלל מהנטען על ידי התובע, לא בכתבי טענותיו ולא בתצהיר עדותו הראשית. יצויין, כי גם מתצהירו של כהן לא עולה כי הוא המחה לתובע את כל זכויותיו כלפי הנתבע, אלא לטענתו, המחה את הזכויות על פי השיק. 8. התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת החלטתה באשר לתיקון כתב התביעה קבעה כב' הרשמת: "במקרה דנן באין המבקש טוען כי היה אוחז בשטר, אחיזה כמשמעותה בפקודת השטרות, המקנה זכות תביעה שטרית, הרי שאין עסקינן לכאורה בתובענה או הליך על פי שטר...כתב השיפוי, ככל שיש בו הינו אך משום התחייבות של הבנק כלפי מושך השיק ותו לא. עצם העברתו של כתב זה למבקש, לכשעצמה, אין בה לכאורה כדי להקנות לו זכות תביעה כלשהי כלפי המשיב" כב' הרשמת סברה, כי בנסיבות העניין "יש לאפשר ואף לחייב תיקון כתב התביעה". התובע אמנם הגיש כתב תביעה מתוקן, אלא שעניין זה לא הובהר ולא שונה בכתב התביעה המתוקן ובעילת התביעה כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה המתוקן עודנה עילה על פי כתב השיפוי בלבד. 9. הינני סבורה, כי בשלב הסיכומים, כאשר הבעייתיות העולה מניסוח כתב התביעה הובאה לידיעת ב"כ התובע כבר בשלב הראשוני של טרם תיקון כתבי הטענות, העלאת טענה המשנה באופן מהותי את טענות הצדדים אינה אפשרית, זאת בפרט נוכח מהות בעילת התביעה שעניינה המחאת זכות, כאשר אם בית המשפט מקבל תביעה מסוג זה מבלי שהובררה עד תום סוגיית המחאת הזכות, חשוף הנתבע לתביעה נוספת מהממחה. בנוסף, בנתבע ציין בסיכומיו, כי התמודד עם הטענות, באופן הנדרש מהתמודדות עם התובע שמולו, כאשר אם היה נתבע על ידי כהן, היה מעלה טענותיו באופן אחר. 10. אשר לעילה עצמה, בעילת התביעה העולה מכתבי הטענות הינה כתב השיפוי. כתב השיפוי הינו כתב שנתן בנק הפועלים והוא מופנה למעשה כלפי הנתבע. על פי כתב השיפוי, אם יפרע הנתבע את השיק כלפי אוחז השיק, ישפה הבנק את הנתבע בגין התשלום שישולם לאותו אוחז, זאת במקרה בו ישלם הנתבע את השיק פעמיים, דהיינו פעם אחת לכהן ופעם לאוחז השיק. כתב השיפוי, על פי מהותו צריך להמסר לנתבע בעת שבה הוא משלם לכהן את תמורת השטר שאבד. כתב השיפוי עצמו אינו מקנה לכהן, או לבא בנעליו, עילה כלשהי לתביעה כנגד הנתבע ובעילת התביעה נעוצה בשטר עצמו או בעיסקת היסוד (כאשר כתב השיפוי קשור לעסקה השטרית). העילה היחידה המוקנית מתוך כתב השיפוי הינה עילה היכולה להיווצר לנתבע עצמו מקום בו הוא נתבע על פי השטר המקורי. מכאן, המחאת זכויות בכתב השיפוי אינה יכולה להעלות או להוריד. אם היה הנתבע ממחה את הזכויות בכתב השיפוי לאחר ששילם לכהן או למי מטעמו והוא היה נתבע על פי השטר, אזי אותו נמחה יכול היה לפעול על פי כתב השיפוי כלפי הבנק, אך כאמור, אין אחיזה בכתב השיפוי לכשעצמה מקנה לאוחז בה זכות תביעה כלשהי. משמעות האחיזה בכתב השיפוי הינה, כי הנתבע לא יפרע את חובו לכהן ללא שיקבל כתב שיפוי כנגד התשלום ולכן, אם הומחה החוב השטרי לתובע, יוכל הוא לקבלו אם ימסור לנתבע את כתב השיפוי, כאשר במקרה זה בעילת התביעה היא השטר עצמו. משהסתמכה התביעה על כתב השיפוי לכשעצמו, אין למעשה עילת תביעה לתובע, שכן כאמור כתב השיפוי אינו מקים עילת תביעה, כל זאת כפי שכבר צויין על ידי כב' הרשמת. 11. העילה השטרית בעילת התביעה על פי השטר קמה לכהן מכוח הוראות סעיף 70 לפקודת השטרות, שעל פיה "בכל תובענה או הליך על פי שטר, יכול בית המשפט או שופט לצוות שאיבוד השטר לא ישמש טענה, ובלבד שניתן שיפוי, להנחת דעתו של בית המשפט או של השופט, כלפי תביעותיו של כל אדם אחר על פי השטר הנדון." במאמר מוסגר, אציין, כי בכתב ההגנה מטעמו התייחס הנתבע לאפשרות תביעה על פי סעיף 69 לפקודת השטרות, אלא שהסעיף העוסק במקרה דנן הינו סעיף 70, בעוד שסעיף 69 עוסק במקרה הו אבד השטר טרם הגיע מועד פרעונו. 12. כאמור, יש לפנינו כתב שיפוי, אשר אומר כבר עתה, כי בנסיבות העניין, לו היתה מוגשת התביעה על ידי כהן, היה הוא ראוי בנסיבות העניין, שכן מדובר בכתב שיפוי ממוסד בנקאי, אשר גם הנתבע לא פקפק ביכולתו לעמוד מאחורי התחייבותו על פי כתב השיפוי. 13. ואולם, אם אמנם יש בפנינו עילה על פי השטר שאבד, הרי שמדובר בעילה שטרית, אשר הומחתה על ידי כהן לתובע. הנתבע לא חלק על האפשרות להמחות זכות שטרית (לשאלת האפשרות להמחות זכות שטרית ראו ש. לרנר "דיני שטרות" (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 1999). הינני סבורה, כי במקרה של המחאת זכות בשטר, כאשר השטר אינו בנמצא והתובע אינו אוחז בו, כי אין די באמירה בעלמא של התובע לפיה הומחו לו הזכויות על פי כתב השיפוי כדי ללמד על המחאת הזכות בשטר, אלא יש צורך באמירה מפורשת (רצוי אף בכתב כאשר עסקינן במסמך סחיר, שיש להחזקתו השלכות קנייניות), לפיה הומחו כל הזכויות על פי השטר על מנת שלא ימצא מושך השטר משלם פעמיים. אמירה כזו לא נאמרה על ידי התובע אף לא פעם אחת. 14. כיוון שעסקינן בעילה על פי חוק המחאת חיובים, אין צורך להכריע בשאלת התמורה שניתנה עבור השטר וממילא עומדות לנתבע כל הטענות אשר היו עומדות לו כלפי הממחה-כהן. 14. לאור מסקנתי לפיה, לא הראה התובע עילת תביעה הראויה להתברר ובשל העובדה שבשל טענת העדר היריבות העולה ושבגינה מצא הנתבע שלא לפרט עד תום את הגנתו כלפי כהן, מצאתי מקום שלא להזקק, אף לא למעלה מן הצורך, לטענות ההגנה אותן העלה הנתבע. 15. לאור האמור ובהעדר עילת תביעה, תביעת התובע נדחית. התובע ישא בהוצאות הנתבע בשיעור של 1,000 ₪. 16. בשולי הדברים, לאור נכונותו של הנתבע לשלם לכהן את יתרת תמורת העבודה, בכפוף להשלמת העבודה ובקיזוז הסך של 2,000 ₪, אשר שולמו לטענתו, מצאתי מקום להמליץ לצדדים (התובע, הנתבע וכהן) לבוא בדברים על מנת להגיע להסכמה באשר לסיום הסכסוך (בשים לב לכך שלא הכרעתי בבעילת התביעה שיש לכהן כלפי הנתבע, עילה אשר יכול והצדדים עוד ישובו להתדיין לגביה), זאת כאשר הסתבר במהלך הדיון האחרון, כי הצדדים לא נדברו ביניהם בשל אי הבנה שהיתה. שיפוישיקים