מכרז עבודות ניקוז חיפה

להלן פסק דין בנושא מכרז עבודות ניקוז חיפה: פסק דין מבוא 1. המשיבה מס' 1 ערכה מכרז לביצוע עבודות נקוז ברח' סחרוב בחיפה (להלן-"המכרז"). ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1 פסלה את הצעתה של המבקשת שהיתה ההצעה הזולה ביותר וקבעה כי המשיבה מס' 2 זכתה במכרז. 2. המבקשת הגישה המרצת פתיחה ובה נתבקש בית המשפט לקבוע כי המבקשת היא זו שזכתה במכרז. ביחד עם המרצת הפתיחה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני למניעת ההתקשרות בין המשיבות. 3. ביום 13.8.03 נעניתי לבקשה למתן צו ארעי וקבעתי הבקשה לסעד זמני לדיון במעמד הצדדים. 4. בתחילת הדיון משהתברר כי המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת משפטית, הסכימו הצדדים להצעתי לקיים באותו מעמד דיון בתיק העיקרי ואכן באותו מעמד כל אחד מהצדדים סיכם טענותיו בתיק העיקרי. העובדות שאינן במחלוקת. 5. המבקשת הגישה את ההצעה הזולה ביותר. 6. המשיבה מס' 2 עומדת בכל תנאי הסף. 7. אחד מתנאי הסף להשתתפות במכרז היה כי על הקבלן המגיש להיות רשום בפנקס הקבלנים בקבוצה ב' 400 - בתנאי זה עומדת המבקשת. 8. תנאי סף נוסף היה כי על הקבלן להיות "קבלן מוכר לעבודות ממשלתיות". 9. המבקשת הינה קבלן מוכר לעבודות ממשלתיות לקבוצה ג' 200 ולא לקבוצה ב' 400. 10. ענף 200 ענינו כבישים תשתית ופיתוח וענף 400 ענינו ביוב נקוז ומים. המחלוקת ותמצית טענות הצדדים. 11. המחלוקת שבין הצדדים הינה האם המבקשת עומדת בקיום תנאי הסף "היותה קבלן מוכר לעבודות ממשלתיות". 12. המבקשת טוענת כי לא צויין כתנאי כי ההכרה לעבודות ממשלתיות חייבת להיות לענף מסוים והיותה קבלן מוכר לעבודות לקבוצה ג' 200 מקיימת את דרישות התנאי. המבקשת תומכת טענתה בהלכות משפטיות שונות ובפרוש הראוי לטענתה לנוסח התנאי. 13. המשיבה מס' 1 טוענת כי כשמדובר בעבודות ניקוז הרי שהדרישה לקבלן מוכר חייבת להיות לסוג העבודות נשוא המכרז - דהינו לענף 400 גם אם זה לא הוזכר במפורש במודעה. המשיבה מס' 2 מבהירה כי ממילא לא תתכן הכרה כללית לקבלן ונדרשת התייחסות לענף ספציפי, כוונתה היתה כמנסחת מסמכי המכרז כי ההכרה תתיחס לענף 400 שהוא הענף הקשור לעבודות נקוז ולטענתה זהו הפרוש הראוי העולה מנוסח המודעה בכללותה. 14. המשיבה מס' 2 שבעליה התייצב לדיון ללא יצוג - הצטרפה לטיעוני המשיבה מס' 1, והדגישה כי קבלת הכרה לעבודות ממשלתיות אינה דבר של מה בכך, ויש חשיבות כי במכרז עבודות נקוז, יהא הזוכה קבלן מוכר לענף עבודות הנקוז בהתאם לדרישת עורך המכרז ומכאן שעליה להיות מוכרזת כזוכה במכרז. 15. יצויין במאמר מוסגר כי בטרם הגשת התובענה ותחילת הדיון היו בין הצדדים מחלוקות נוספות שהוזכרו בכתב תשובת המשיבה מס' 1 אך נזנחו ע"י המבקשת עוד בטרם הוגשה התובענה. דיון והכרעה קבלן רשום מיהו? 16. חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט - 1969 הסמיך את שר השיכון לקבוע ענפים שונים לעבודות הנדסאיות וקבע קריטריונים לפיהם נקבע מיהו הקבלן שיהא זכאי להרשם קבלן רשום בפנקס הקבלנים. 17. לרישום ולתוכנו משמעות לגבי העבודות המותרות לביצוע ע"י הקבלן ובפועל תנאי זה הופך לתנאי מתנאי היתר הבניה שנותנת הועדה המקומית, (סעיף 14 לחוק). ביצוע עבודות הנדסאיות בניגוד לאמור לעיל מהווה עבירה פלילית, (סעיף 16 לחוק). קבלן מוכר מיהו? 18. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993 קובעות כי "(ו) במשרד הבטחון ינוהלו רשימות של קבלנים שהועדה הבין-משרדית מצאה אותם ראויים לשמש קבלני בניה של משרדי הממשלה, ושקיבלו אישור בטחוני מהגופים המוסמכים במשרד הבטחון (בתקנות אלה - קבלנים מוכרים"). 19. מכאן ניתן לראות שמשרד הבטחון מנהל רשימה מקבילה לרשם הקבלנים של קבלנים מוכרים מבחינתו. בדיון אושר ע"י המבקשת ונציג המשיבה מס' 2 כי תנאי הכרחי להיות קבלן מוכר הינו היותו קבלן רשום וכפי שתואר בעת"מ (חיפה) 520/02 - אלקה חשמל נ' מדינת ישראל - תק-מח 2002(2), 13791 ,עמ' 13792 "קבלן יכול לקבל הכרה כ"קבלן מוכר" לגבי כל אחד מהסיווגים המקצועיים לגביהם הוא רשום או לגבי חלק מהם. המצב הוא, אם כן, שקבלן פלוני יכול להיות רשום (אצל רשם הקבלנים) בסיווגים מקצועיים שונים, בסיווגים כספיים שונים לגבי כל אחד מסיווגים מקצועיים אלה, וכן יכול אותו קבלן לקבל הכרה כ"קבלן מוכר" לגבי הסיווגים המקצועיים בהם הוא רשום, או חלק מאלה. היה הקבלן "קבלן מוכר" הרי מצויינת עובדה זו בכוכבית (*) ברשיונו, ליד הסיווג המקצועי הרלבנטי". הפרשנות הראויה לתנאי הסף במכרז 20. תנאי סף הסוגר דלתות ההשתתפות במכרז בפני מציעים שונים אינו יכול להיות תנאי השנוי במחלוקת או הנתון לפרשנויות שונות. כבר בבג"צ 591/87 - אשכר בע"מ ואח' נ' רשות שדות התעופה בישראל פ"ד מב(3), 92 ,עמ' 96-9 נקבע "בהקשר זה מקובל עלינו שאין לקרוא לתוך תנאי המכרז דרישות או סייגים שלא נכללו בו. אחד מן הביטויים של השוויון בתחרות הוא בכך שכולם פועלים על פי התנאים המוצגים בפניהם באותו מועד, וכי אין העדפה גלויה או סמויה החבויה בין השורות". 21. לכאורה קיימות שתי אפשרויות לפרוש תנאי הסף שבמחלוקת: 22. עמדת המבקשת - לביטוי הכתוב "קבלן מוכר לעבודות ממשלתיות" יש להוסיף את מה שלא נכתב במודעה " מוכר לקבוצה ב' 400". צודק ב"כ המבקשת כי פרוש זה אינו סביר מאחר ומוסכם כי קבלן מוכר לענף 400 חייב להיות בהכרח קבלן רשום לענף 400, מדוע דורשת המשיבה מס' 1 בתנאי סף נוסף נפרד ועצמאי כי הקבלן המוכר יהיה גם קבלן רשום לענף 400. לו פרשנות המשיבה מס' 1 נכונה, הרי שמשתמע כי נרשם תנאי סף נוסף מיותר. 23. לעומת זאת יש הגיון רב בפרשנות המוצעת ע"י המבקשת. לביצוע עבודות נקוז נדרש מצד אחד תנאי הכרחי הקשור בעבודות נקוז- היות הקבלן קבלן רשום לעבודות אלו ונדרש תנאי סף נוסף היותו קבלן מוכר לעבודות ממשלתיות הקשור בזהות הקבלן ולא בעבודות, הכרה המעידה על תכונות ומעמד הקבלן לאו דווקא לסוג העבודות הספציפיות, אלא עמידתו במבחני הועדה הבין משרדית ומעמדו בפני גופים ממשלתים. 24. דרך פרשנות זו מתיישבת אם נוסחה של ההצעה להציע הצעות מנקודת מבט אוביקטיבית ואם הדרך הראויה לפרש תנאי מכרז. בע"א 4605/99 - אלישרא מערכות אלקטרוניות נ' רשות שדות . פ"ד נה(1), 1 ,עמ' 9-10 נקבע "... אין להיזקק לתנאים שלא נכללו במפורש במסמכי המכרז, ואין להשוות הצעות אלא על פי התנאים והדרישות שנקבעו במכרז (בג"צ 632/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות פ"ד לו(678 ,673(2). כשם שאין לפסול הצעה של משתתף במכרז על בסיס תנאי שלא נכלל בו מלכתחילה, כך אין לפסול הצעה העומדת בתנאי המכרז, לפי פרשנות סבירה שלהם, הגם שאין זו הפרשנות הסבירה היחידה. לדעתי, ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז, מחייבת, כי מקום בו תנאי המכרז אינם ברורים כל צרכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן".. 25. לו רצתה המשיבה מס' 1 כי הקבלן המוכר יהיה מוכר לענף מסוים היה עליה לציין זאת במפורש כפי שעשתה בדרישתה לגבי היות הקבלן קבלן רשום לענף מסוים. לכך אוסיף כי יש להעדיף כאמור את הפרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים ובמקרה זה את הצעת המבקשת העומדת בתנאי הסף כפי שנוסח במודעה. בטרם סיום 26. חוק חובת המכרזים תוקן לאחרונה והוא חל גם על תאגיד עירוני, אלא שלא נשמרה הסימטריה ואין סמכות לבית המשפט לענינים מינהליים לדון במכרזי חברות עירוניות למרות שבית המשפט לענינים מינהליים הינו בית המשפט המיוחד והמתמחה בתחום ואין לי אלא לשוב ולהזכיר למחוקק את דברי כב' הש' בייניש בבר"ם 5943/03 - סלמן קצירו נ' החברה הכלכלית. תק-על 2003(2), 3238 "בשולי הדברים אעיר כי נראה שאין הצדקה להבחנה הקיימת בין התאגיד העירוני - שבעניינו בית משפט לענינים מינהליים אינו מוסמך לדון, ובין תאגידים דומים הממלאים תפקידים ציבוריים - אשר נמנו בסעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק - ובעניינם מוסמך בית משפט לענינים מינהליים לדון; לפיכך, מן הראוי כי המחוקק יתן על כך את דעתו, ויכלול תאגידים עירוניים בתוספת הנ"ל". סיכום 27. לאור האמור לעיל הנני קובע כי הצעת המבקשת עמדה בכל תנאי הסף ובשל היותה ההצעה הזולה ביותר יש לראותה כהצעה הזוכה במכרז מס' 21/2003. 28. לכן הנני מורה על ביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1 בקשר לזכיית המשיבה מס' 2. הזוכה במכרז 21/2003 תהא המבקשת ועל המשיבה מס' 1 לחתום עימה על החוזה נשוא המכרז. 29. בשים-לב לכך שלמשיבה 2 לא היתה כל יד בפרשנות שניתנה על-ידי המשיבה 1 לתנאי הסף, אינני עושה צו בדבר הוצאות בין המבקשת לבין המשיבה 2. 30. אני מחייב את המשיבה 1 לשלם למבקשת הוצאות המשפט בהמרצת הפתיחה ובבקשה וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח בצרוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. פסק הדין יישלח בפקס' לב"כ הצדדים ולמשיבה מס' 2 (מס' פקס של המשיבה מס' 2 9550288) ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי מכרזניקוז