להלן החלטה בנושא חוב לעירייה על שלטים: החלטה בהליך זה הסמיכו הצדדים את רשם בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה על פי ס' 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. הטיפול בהליך הועבר אלי על ידי כב' הרשם אוקון. ברגיל אין צורך בהנמקה מפורטת להחלטה הניתנת בדרך זו. בהתאם לכך, אסתפק בפירוט תמציתי של עיקרי טענות הצדדים, ואבהיר את עיקרי השיקולים ביסוד החלטתי. 1. המחלוקת העומדת על הפרק עתה, בעקבות ההסדר בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה ביום 9.4.03, נוגעת לחוב נטען של העותרת לעירייה המשיבה, בגין לוחות מודעות שהציבה במקומות שונים בתחום השיפוט של העירייה. הצדדים הסכימו, כי אם נגרמו לעותרת הפסדים או נזקים נגדיים שנקשרים לפעולות העירייה בכל הנוגע למתן היתרים להצבת שלטים כאמור, ולהסרת שלטים שהוצבו, ניתן יהיה לקזזם מן החוב האמור. 2. אין העותרת חולקת על פירוט של חוב האגרות שנשלח לה על ידי המשיבה ביום 9.3.03 על פי פירוט זה, חוב האגרות של העותרת לאותו מועד עמד על 850,449.43 ש"ח. עם זאת, העותרת טוענת כי יש לקזז מחוב זה נזקים, אשר לטענתה גרמה לה המשיבה, המסתכמים בכ - 3 מליון ₪. בהקשר זה טוענת העותרת כי פעולות ומחדלי המשיבה בנוגע להצבת שלטים על ידה, בנוגע למתן היתרים להצבת שלטים כאמור ובנוגע להסרתם, היוו הפעלה רשלנית של סמכות שלטונית, שגרמה לנזק הנ"ל, ואשר המשיבה חבה לפצות את העותרת בגינו. על פי הנטען, ההתנהגות הרשלנית הנטענת התבטאה, בעיקרו של דבר בהפלייה במתן רשיונות שילוט ביחס לחברות אחרות; קביעת תנאים מקדמיים חריגים להגשת בקשות של העותרת למתן רשיונות שילוט; שלילת זכות טיעון מן העותרת בפני ועדת השילוט העליונה; נקיטת סחבת בקשר לבקשות של העותרת לרישוי שלטים נוספים והפניית בקשות אלה להליך ארוך ומסורבל; לאחר הגשת העתירה, ובטרם החלטה בעניין צו הביניים שנתבקש (החלטה שדחתה את הבקשה הנ"ל), התנכלות לשלטים שהציבה העותרת; ובמיוחד הפעלה סלקטיבית ועוינת של חוק העזר נגד העותרת, אשר ביטויה בהריסת שלטים שהציבה העותרת, והגשה סלקטיבית של כתבי אישום נגד העותרת ומנהליה. בהקשר אחרון זה, טוענת העותרת כי למשיבה לא היתה סמכות להסיר את השלטים, על פי פירושם הנכון של החוק המסמיך ושל חוק העזר הרלוונטי. לחילופין, טוענת העותרת כי לא היו נסיבות שהצדיקו כניסה למקרקעין והסרה של השלטים כפי שבוצעו, אפילו אם היתה סמכות לבצעם, שכן זו סמכות שיש להפעיל במשורה ולעתים רחוקות ביותר. בכל מקרה, נוכח הליכי רישוי שבהם החלה העותרת, נטען כי הפעלת ההסרה לא היתה מידתית בנסיבות העניין, ואופן ביצועה גם הוא לא היה מידתי. עוד נטען כי לא ניתנה לעותרת הודעה על שלטים שפורקו ואוחסנו במחסני העירייה (ואשר אחר כך נמסר כי הושמדו). 3. העירייה טוענת כי העותרת הציבה 40 שלטי ענק ברחבי העיר ללא רישיון מהם הפיקה הכנסה 1,500,000 ש"ח ולא שילמה אגרות הקבועות בחוק. עוד נטען, כי בקשות העותרת לרשיונות שילוט נדחו על ידי ועדה מקצועית. לעירייה סמכות להסדיר הצבת שילוט בתחומה מכוח סעיף 246 לפקודת העיריות וסעיפים שונים לחוק עזר עירוני (שלוט). תכליתן של הוראות אלה היא שמירה על האינטרס הציבורי של איכות הסביבה, לרבות שמירה על חזות נאה ואסתטית של העיר. המשיבה מוסיפה כי מדיניות ועדת השילוט היא להתיר הקמת שלטים בצמוד למבנה המשתלבים באופן ארכיטקטוני בחזית המבנה ובסביבתו. לפיכך, אין מתירים הצבת שילוט על גגות, על עמודים או החורג מגבולות הבנין עליו הוא מוצב. על פי מדיניות זו סורבה בקשת העותרת לקבלת רשיון. מדיניות זו חלה על כל הבקשות המוגשות לועדת השילוט, ועל בסיסה סורבו 470 בקשות לרשיון שהוגשו לועדה. כן טוענת המשיבה, כי אדריכל וועדת השילוט הציע לעותרת פתרונות חלופיים להצבת חלק משלטיה, אך העותרת לא נעתרה להצעות, בשל רצונה להכתיב מתן רשיונות לאחר הצבת עובדות מוגמרות בשטח. לפיכך טוענת המשיבה כי אין מפלים את העותרת לרעה. עוד טוענת המשיבה, כי העותרת היא בבחינת חוטא, אשר אין לאפשר לו לצאת נשכר, שכן היא עשתה דין לעצמה והתקינה את השלטים ללא היתר. העירייה מוסיפה כי אין לקבל טענה לפיה אי נקיטת אמצעים נגד אחד מבטלת הליכים נגד אחר. עוד הודגש הצורך בבחינה זהירה של טענה לפיצוי כספי בגין עילה שמקורה במשפט הציבורי. 4. על רקע טענות הצדדים נדרשת ההכרעה, כמוסבר לעיל, בדרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בחלק ניכר מטענות הצדדים, ובולט לעניין זה נושא האפלייה, לא ניתן לחוות דעה על בסיס החומר הכתוב, בלא גבייה של ראיות נוספות, ונוכח הסכמת הצדדים בדבר אופן ההכרעה בסכסוך, גם אין לכך מקום. עם זאת, יש להעיר כי על פי טיעוני הצדדים, קיים ספק בדבר סמכותה של המשיבה לבצע לפחות חלק מן הפעולות שביצעה בהסרת שלטי העותרת, ולכך יש לתת משקל מתאים. בהקשר זה יש להעיר, כי ההחלטה בעניין צו הביניים מניחה, ולו לכאורה, כי למשיבה עומדת הסמכות האמורה, וגם לכך יש לייחס משקל. במצב זה, עיקר הטענות של העותרת, להן ניתן לייחס משקל, נוגעות לאופן הפעלת הסמכות האמורה, ולנזקים הפיזיים עליהם מצביעה העותרת, ובתוך כך להעדר מענה מספיק לטענותיה בדבר שלטים שהוסרו ואוחסנו על ידי המשיבה, ולא הושבו לעותרת, והכל בלא שניתנה לה על כך הודעה מתאימה. מנגד, בטענת המשיבה כי פעולותיה של העותרת בלא היתר שומטות לגמרי את טענותיה לפיצוי, מקופלת גם טענה לאשם תורם מהותי של העותרת לנזקים אותם היא מפרטת. בנסיבות העניין ניתן לייחס משקל לטענה זו, ויש להביא את הדבר בחשבון בקביעת הסכום שיקוזז מחוב האגרות של העותרת. נראה לי כי שיקלולם של גורמים אלה מצדיק להפחית מסכום האגרות שחבה העותרת, ולהעמיד סכום זה על סך של 500,000 ₪, נכון ליום החלטה זו. סכום זה ישא הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו, ועד ליום התשלום בפועל. חובות לעירייהשלטעירייהחוב