הפחתת קנס על ידי בית משפט

האם רשאי בית המשפט להתערב בגובה הקנס האזרחי ?

החלטה

הסוגיה - קנס אזרחי
1.     בתיק זה מתעוררת שאלה הנוגעת ל"קנס אזרחי".
קנס אזרחי הוא קנס, המוטל שלא ע"י בית המשפט, מכח חוקים שונים, כגון ע"י הרשות לניירות ערך או משרד החקלאות, או לפי פקודת מס הכנסה. הקנסות עלולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. הערעור על הקנס מופנה לבית משפט שלום.
במקרה זה נתפס המערער כשהוא מוביל כ - 100 ק"ג בשר בקר ברכבו הפרטי, ללא קירור נאות וללא מסמכים מתאימים והוטל עליו קנס אזרחי בסך 12,900 ₪.
השאלה המתעוררת היא האם רשאי בית משפט זה להפחית קנס אזרחי שהוטל על המערער, או שבית המשפט מוסמך אך ורק לקבוע האם הוטל הקנס כדין או שלא הוטל כדין, ללא שיש לבית המשפט סמכות להתערב בגובה הקנס.

2.     בבתי משפט שלום שדנו בסוגיה זו, נתקבלו תוצאות בלתי אחידות. יש הסוברים כי יש סמכות להתערב בגובה הקנס, ויש הסוברים כי אין סמכות כזאת, וכל שרשאי בית המשפט הוא לקיים או לבטל את הקנס האזרחי שהוטל.      

מהותו של קנס אזרחי
3.     מהותו של קנס אזרחי הוסברה ע"י הנשיא ברק בר"ע 277/82 נירוסטה ואח' נ. מ"י, פ"ד לז (1) 826. נקבע כי קנס אזרחי אינו מהווה בדרך כלל ענישה פלילית, מבחינה זו שאינו חוסם העמדה לדין בעבירה שהובילה להטלת הקנס.
קנס פלילי מהווה סנקציה בגין ביצועה של עבירה פלילית, ואילו קנס אזרחי או קנס מנהלי מהווה אמצעי אזרחי או מנהלי לאכיפת החוק.
טיבו של הקנס האזרחי אינו אחיד. במקרים מסוימים, הקנס נושא אופי של אגרה או החזר הוצאות שהוציאה מדינה, ובמקרים אחרים יש לקנס האזרחי והמנהלי אופי עונשי. האבחנה בין קנס אזרחי, לבין קנס אזרחי המוטל כסנקציה פלילית אינה קלה, יש לבדוק כל מקרה לגופו לפי מאפיינים שונים כגון נוסח החוק שקבע את הקנס, הקשר העניין שבו נעשה שימוש במושג קנס אזרחי, וכן לפי מטרתו ותכליתו של החוק. לדוגמה, בפקודת מס הכנסה מופיעים קנסות פליליים וגם קנסות אזרחיים או מנהליים. קנסות אזרחיים באים כאמצעי לאכיפת החוק, כמעין אמצעי גבייה, אכיפה או כתרופה המהווה סעד אזרחי, שאין לו כשלעצמו היבט פלילי. הקנס האזרחי מוטל ומתגבש ללא כל צורך בהליך שיפוטי ומששולם יצא הנישום ידי חובתו האזרחית.



האם רשאי בית המשפט להתערב בגובה הקנס האזרחי
4.     לדעתי, יש לבית המשפט סמכות להתערב בגובה הקנס עקב הטעמים שיפורטו להלן.
הקנס שהוטל במקרה זה הוא קנס אשר שיעורו נגזר מן הקנס הקבוע בחוק העונשין לעניין מסויים. הקנס האזרחי כאן נושא אופי עונשי פלילי.

     בעניין סלימן נקבע כי ועדת הקנסות האזרחיים רשאית להפחית את הקנס במדרגות שנקבעו (ראה: בש"א (י-ם) 4001/04 סלימן נ. ועדת קנסות אזרחיים). באותו מקרה הפחיתה הועדה קנס של 48,000 ₪ לסך של 9,600 ₪. ההפחתה היתה בשיעור קצוב. באותו עניין, סבר בית משפט השלום כי אין לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את שיעור הקנס בהיותו קנס קצוב וגם לערכאות הערעור ואין שיקול דעת להקטין את הקנס.

5.     קיימות דעות אחרות בפסיקה וגם דעתי שונה:
לבית משפט סמכות אינהרנטית לקבוע קנסות לפי שיקול דעתו, כאשר ברוב המקרים קובע המחוקק סכום מקסימלי בלבד. בדיני עונשין נקבעים קנסות מקסימליים ע"י המחוקק ואילו לבית המשפט סמכות להטיל קנס הנע בין אפס לסכום המקסימלי. הדבר נכון גם לגבי קנסות אזרחיים בעלי אופי פלילי.
     במקרה זה הקנס שבנדון נגזר מקנס פלילי, וממילא אין סיבה שלא להתייחס אליו באופן דומה. למרות הכינוי "קנס אזרחי", הקנס נושא בחובו סנקציה עונשית. הקנס האזרחי הוא קנס המוטל במסגרת הליך המכונה "הליך אזרחי", אולם למרות שמו, ההליך הוא בעל מאפיינים עונשיים. הקנס אינו פונקציה של חישוב נזקים ממשיים או החזר הוצאות, בדומה לעניינים אזרחיים, אלא קנס המוטל בכפולות מסוימות, לפי שיקול דעת של ועדת הקנסות.
     כאשר מופעל שיקול דעת, ניתן להגיע לתוצאות שונות לפי הנסיבות השונות של כל מקרה ומקרה, וכך חייב לעשות גם בית המשפט. עליו להתחשב במכלול הנסיבות, ובמכלול הטענות של הצדדים ולקבוע את התוצאה בהתאם.
     בית המשפט אינו רשאי לשלול מעצמו את הסמכות להפעיל שיקול דעת.

6.     לשם השוואה, בקנסות חנייה קצובים (שאינם אזרחיים) המוטלים בסכומים קצובים, אפילו בסכומים קטנים רשאי בית המשפט, לפי פניית בעל דין, להקטין את הקנס, לפי שיקול דעתו. עצם העובדה שהקנס בשלב הראשון הוא קנס, המוטל בשיעורים קבועים, אין בו כדי לחסום את בית המשפט מלשנות את סכום הקנס, לפי ראות עיניו, לפי הנסיבות.

7.     לבית המשפט יש שיקול דעת. כמובן שאין הכרח שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו אם מצא, כפי שהיה בעניין סלימן הנ"ל, כי ועדת הקנסות הפעילה את שיקול דעתה באופן סביר.
     הכלל הרגיל בערעורים הוא שבית המשפט של ערעור לא יחליף את שיקול דעתה של הערכאה הנמוכה בשיקול דעתו, אלא יתערב רק באותם מקרים שראוי להתערב. בית משפט של ערעור אינו יושב בתיק כערכאה ראשונה, אלא בודק האם יש מקום להתערבות כאשר הערכאה הראשונה חרגה באופן ניכר או בלתי סביר ממתחם מקובל. כך גם במקרה זה, בקנסות אזרחיים.
     יחד עם זאת, לא נשללה סמכותו של בית משפט זה להתערב בגובה הקנס.

8.     ניתן למצוא פסיקה התומכת בגישה זו בבש"א 4889/02 רג'א עלי נ. מ"י, (דינים שלום, פרק כ"ב, 900).
     באותו עניין קבע בית המשפט כי הפניה לחוק העונשין הינה הפניה "לכל קרביו וכרעיו של הסעיף, לרבות המילה עד", דהיינו בית המשפט שם סובר כי הפרשנות המתחייבת היא ששיעור הקנס הינו עד לסכום נקוב. פרשנות זו עומדת בקנה אחד עם המטרה החקיקתית של הפקודה הבאה להרתיע ולהעניש ע"י קנס, אולם גובה הקנס נקבע ע"י הנסיבות. כשיש נסיבות מקלות, יופחת הקנס.

המסקנה היא כי אין מקום, כי גם בנסיבות חמורות וגם בנסיבות שאינן חמורות שיוטל קנס זהה. מכאן שגם לועדת הקנסות וגם לבית המשפט, במקרה של ערעור, שיקול דעת לקבוע את הקנס, ובלבד שלא יעבור את הקנס המקסימלי שנקבע בחוק.

9.     ניתן לגזור גזירה שווה מרע"א 7021/01 הרשות לני"ע נ. אפיקים, פ"ד נז (2), 948.
     באותו עניין קבע כב' המשנה לנשיא ש. לוין כי לעניין קנס אזרחי המוטל ע"י הרשות לני"ע, לאחר שקבעה את הקנס הקצוב או את הקנס המדורג, לפי אחת המדרגות שנקבעו מראש, יש לרשות שיקול דעת להיעתר לפניית מי שנדרש ממנו תשלום הקנס, לביטולו או להפחתתו. נקבע כי לרשות יש שיקול דעת לקבוע את גובה הקנס.


סיכום
10.     בבדיקת הקנס האזרחי רשאי בית המשפט להפעיל שיקול דעת, המתייחס הן לחומרת העבירה ולהיקפה ולתועלת שצמחה למפר מן ההפרה, והן לנסיבות אישיות של המערער. הפרה קלה של החוק תצדיק קנס נמוך, ולהיפך. כמו כן, מצבו האישי של המערער כגון נכות, קשיי פרנסה, מצב תעסוקתי, מצב משפחתי, הצורך לפרנס משפחה גדולה וכמובן עברו של המערער, האם יש או אין הרשעות קודמות, והאם חזר על העבירות פעמים רבות , כל אלה הם שיקולים לגיטמיים שניתן לשקול בעת בדיקת גובה הקנס.

בקנסות אזרחיים אין הכרח להטיל קנס מירבי קצוב, או לשלול לחלוטין קנס כזה, אלא ניתן לשמוע טענות של הצדדים ולשקול את מכלול הנסיבות כדי לקבוע את גובה הקנס הראוי, הדבר בוודאי נכון לגבי בתי המשפט היושבים בערעור על החלטות של הועדות. מכאן שבמקרה זה יש סמכות לבית משפט זה להתערב הן לעצם הטלת הקנס והן בשיעור הקנס.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס מינהלי

  2. קנס אזרחי

  3. עבירות קנס

  4. חוק גביית קנסות

  5. ביטול קנס מע''מ

  6. צו עבירת קנס

  7. טופס ברירת קנס

  8. הודעת תשלום קנס

  9. קנס מע''מ 1 אחוז

  10. חוק העונשין - קנס

  11. תשלום קנס בית משפט

  12. התיישנות קנסות תעבורה

  13. קנס - אי שמירה על ניקיון

  14. טופס הודעת תשלום קנס

  15. בקשת עו"ד להישפט על קנסות

  16. קנס על אי ניהול ספרים

  17. טופס דרישה לתשלום קנס

  18. בקשה לעיכוב תשלום קנס

  19. התיישנות קנסות תעבורה

  20. תקנות המרכז לגביית קנסות

  21. קנס בגין הכשרה מקצועית

  22. ביטול קנס בשל פגם טכני

  23. מעצר עבירות קנס - פקודת התעבורה

  24. הפחתת קנס על ידי בית משפט

  25. צו מאסר עקב אי תשלום קנס

  26. התעלמות מדרישה לתשלום קנס

  27. בקשה להישפט לאחר תשלום קנס

  28. הדבקת מודעות בתל אביב - קנס

  29. טופס דרישה נוספת לתשלום קנס

  30. רשלנות עורך דין בביטול קנס

  31. צו העונשין שינוי שיעורי קנסות

  32. פנסים מקולקלים ברכב – קנס או מאסר ?

  33. טופס בקשה להטיל מאסר במקום קנס

  34. ההבדל בין קנס אזרחי לבין קנס פלילי

  35. הצעת חוק הפחתת קנס בשל תשלום מיידי

  36. שלטי חוצות גדולים ללא היתר - חוק הדרכים שילוט

  37. צו הביטוח הלאומי שינוי תקופות ושיעורי קנס

  38. הבחירה בין קנס מינהלי לבין הגשת כתב אישום

  39. האם בית המשפט קמא נעדר סמכות להטיל קנס יומי ?

  40. מאסר בגין אי תשלום קנס בית משפט לעניינים מקומיים

  41. קנס בגין חציית כביש שלא בבטחה - תקנה 110(א) לתקנות התעבורה

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון