הסכם רוטציה

להלן פסק דין בנושא אכיפת הסכם רוטציה: פסק דין 1. המבקש הוא חבר סיעת חד"ש והיה מועמד לחברות במועצת העיריה לוד. בנובמבר 1998 נבחר המשיב למועצת העיריה. לטענת המבקש, לקראת הבחירות שנערכו בנובמבר 1998 דרשו חברי סיעת חד"ש כי המשיב יוותר על כהונתו כראש הסיעה וכן על מועמדותו לחברות במועצת העירה. לטענת המבקש, על דעת הנציגים של סיעת קידמה וסיעת חד"ש ובהסכמת המשיב, הושג הסכם רוטציה שלפיו המשיב יהיה המועמד הראשון של הרשימה המאוחדת והמבקש ישמש חבר מועצה לאחר שהמשיב יתפטר ממנה ב-31 במאי 2000, דהיינו לאחר שנה ומחצה. בהמשך הדברים הוסכם לצרף לרשימה את רשימת אלתאוחיד. על פי הסכם זה הועמד ד"ר יוסף מוגרבי מסיעת אלתאוחיד במקום השני ברשימה המאוחדת. באותה פגישה של נציגי שלוש הסיעות הוסכם, לטענת המבקש, כי היה וייבחרו למועצה שני מועמדים של הרשימה המאוחדת, ישמש ד"ר יוסף מוגרבי כחבר המועצה במשך כל תקופת כהונתה, ואילו בין המבקש למשיב תקויים רוטציה כפי שכבר נאמר. 2. בבחירות שנערכו ב-10 בנובמבר 1998 ניתנו לרשימה המאוחדת 1700 קולות שהעניקו לה שני מושבים במועצת העיריה. משהגיע המועד לחלופין במועצת העיריה, במאי 2000, סירב המשיב לפנות את מקומו למבקש, וביקש להמשיך בחברותו במועצה עד 1 בינואר 2001. למרות פניותיו של המבקש סירב המשיב להתפטר מחברותו במועצה. 3. המשיב כופר בהסכמתו לרוטציה. לטענתו מעולם לא הסכים לכך, ופניות לציבור של סיעת חד"ש שבהן ניתן פומבי להסכם הרוטציה נעשו שלא על דעתו וללא הסכמתו. משפניותיו של המבקש אל המשיב לא נשאו פרי, עתר המבקש לבית המשפט וביקש כי יוצהר שהסכם הרוטציה תקף וכי על המשיב להתפטר מחברותו במועצת העיריה. כאמור המשיב כופר בהסכמתו לרוטציה. המשיב טוען שעל הפרוטוקול של הפגישה שבה נטען שסוכם על רוטציה, אין חתימה שלו וכי בשל כך אין הפרוטוקול מחייב אותו. המשיב טוען כי בהעדר חתימתו על הפרוטוקול אין הוא מחייבו. 4. יתר על כן טוען המשיב כי המבוקש הוא כפיתו של הסכם פוליטי וכי אין אוכפים הסכם פוליטי אלא בנסיבות מיוחדות. ב"כ המשיב ניסה לתמוך טיעונו זה בפסיקה של בית המשפט העליון, אף שהעיקר העולה מאותה פסיקה הוא שאין פסול בהסכם פוליטי וכי הוא לא "אכיף כשהוא נעשה יסוד לפעולה הסותרת את עקרונות החוק," (בג"צ 191/64 אלבז נ' שר הדתות, פ"ד י"ח(4) 643). אולם המשיב לא הראה במה ההסכם שלו טוען המבקש, "סותר את עקרונות החוק," או מה אי חוקיות טמונה בו. 5. כיום הסדר פוליטי שפיט ואכיף ואין הולכים יותר אחרי האמרות ששובצו בפסקי הדין המובאים על ידי המשיב. ההלכה היום משתקפת בעיקר בשני פסקי דין, המובאים גם הם על ידי המשיב: בג"צ רובין נ' ברגר, פ"ד מ"א(1) 73 ובג"צ זרזבסקי נ' ראש הממשלה פ"ד מ"ה(1) 149. המשיב נאחז בעיקר בדבריו של השופט זמיר בע"א 6490/97 איאד אחמד אלחג' נ' סמיר אבו עקל, פ"ד כ"ג(2) 49. שם נדחתה בקשה ליתן תוקף להסכמה על רוטציה שבאה לביטוי בפרוטוקול. השופט זמיר הגיע לאותה מסקנה בשל דעתו שאין לראות הסכם פוליטי כהסכם משפטי. השופט זמיר ציין בפסקה 8 לפסק דינו כי דעתו שונה בענין זה מדעתם של שופטים אחרים. אכן שני השופטים שישבו עמו באותו ענין הסכימו לתוצאה שאליה הגיע, אך לא הצטרפו לדעתו באשר למעמדם של הסכמים פוליטיים. 6. באותו ענין הסכימו כל השופטים, לרבות השופט זמיר, שלא ליתן תוקף להסכם הרוטציה כי בנסיבות אותו ענין לא השתכנעו שאכן נעשה הסכם. אין הדבר כך בענין שבפני. אמנם אין בפני הסכם החתום על ידי המשיב. אולם השתכנעתי שהיתה הסכמה של המשיב לפנות את מקומו למבקש. להעדרה של חתימה אין משמעות, כאשר הכל הסכימו על הרוטציה. אין בפני ראיה ואף לא טענה כי המשיב מחה וכי הודיע שהוא אינו מסכים להסכם הרוטציה. אין מדובר בהחלטה של רוב המשתתפים בפגישה, שנכפתה על המשיב. לו כך היה, היה מקום לעורר את כל השאלות והתמיהות שהעלה השופט זמיר בענין אלחג'. בענין שבפני הסכימו הכל והמשיב עמם. גם אם אין מסמך חתום יש כאן הסכם והסכמה מחייבת לרוטציה. 7. איני סבור שבמסגרת ההליך שבפני יש לבחון אם הסכמי רוטציה רצויים וראויים ואם אין לשרשם מהחיים הציבוריים. ענין זה הוא בראש ובראשונה למחוקק. על כל פנים, אין בפסיקתו של בית המשפט העליון דבר שיתמוך בפסילה גורפת של הסכמי רוטציה. 3. לפיכך הנני נעתר למבקש ומצהיר כי הסכם הרוטציה שהמשיב צד לו תקף וכי על המשיב להתפטר מכהונתו כחבר מועצת העיריה של לוד. איני פוסק הוצאות, כי נראה שלא ראוי לעשות כן כאשר המחלוקת, כל כולה, היא בענייני ציבור. חוזההסכם רוטציה