הנחה בהצעת מחיר - מכרז

טענתה העיקרית של העותרת היא כי ועדת המכרזים לא קראה נכון את הצעת המחיר שניתנה על ידה במסגרת המכרז וכתוצאה מכך לא הבינו חברי ועדת המכרזים את רכיב ההנחה הגלום בהצעה. פסק דין העותרת ומשיבה מס' 3 הן חברות קבלניות לביצוע עבודות בניה ושתיהן התמודדו במכרז לביצוע עבודות בניה אצל המשיבה 1, שהיא מועצה מקומית. המשיבה 3 זכתה במכרז והעותרת הגישה את עתירתה כנגד המועצה המקומית כפר קרע, ועדת המכרזים של המועצה המקומית ויו"ר ועדת המכרזים. ועדת המכרזים שבדקה בסיוע מהנדס ויועץ משפטי את הצעות החברות שהתמודדו במכרז קבעה כי שתי ההצעות הוגשו כדין וכי כל המסמכים שנדרשו, לרבות ערבויות ואישורים שונים, צורפו כדין. לגופו של ענין נקבע כי הצעתה של המשיבה 3 הייתה הזולה ביותר. מטעם זה נקבע כי המשיבה 3 היא הזוכה במכרז. טענתה העיקרית של העותרת היא כי ועדת המכרזים לא קראה נכון את הצעת המחיר שניתנה על ידה במסגרת המכרז וכתוצאה מכך לא הבינו חברי ועדת המכרזים את רכיב ההנחה הגלום בהצעה. לו היו מבינים את רכיב ההנחה, כפי שהעותרת טוענת שהציעה במסגרת המכרז, כי אז היה נקבע שהצעתה של העותרת היא הזולה יותר והיא הייתה הזוכה במכרז. עוד טוענת העותרת כי נפלו פגמים במסמכי הצעת המשיבה 3, שלא הוגשו בהתאם לתנאי המכרז. מטעמים אלו טוענת העותרת כי נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים ויש לקבוע כי העותרת, ולא המשיבה 3, היא הזוכה במכרז. דין העתירה להדחות. אבהיר להלן נימוקי: הטעם הראשון לדחיית העתירה, שאינו הטעם העיקרי, הוא השיהוי שבהגשתה. ועדת המכרזים החליטה על הזוכה במכרז עוד ביום 7/4/05. על אף טענת המשיבים כי בפועל נודעה לעותרת ההחלטה בסמוך למועד זה, טענה שנטענה בפירוט בטיעוניהם בכתב, לא מצאה העותרת לנכון להכחיש טענה זו בתגובתה בכתב. אמנם באופן פורמלי נמסרה ההחלטה לעותרת ביום 4/5/05, 22 ימים לפני מועד הגשת העתירה, ואולם בהעדר הכחשה, ולאחר שהועלתה הטענה בפירוט רב ע"י המשיבה 3 בתגובתה, סבור אני כי יש לקבוע שההחלטה נודעה לעותרת עוד ביום 7/4/05 או בסמוך לכך. מכאן שהגשת העתירה רק ביום 26/5/05 היא שיהוי בלתי סביר, שדי בו כדי שהעתירה תידחה. אוסיף עוד כי גם המתנה של 22 ימים לאחר שהודע לעותרת בכתב את תוצאות המכרז מהווה, בנסיבות הענין, שיהוי המצדיק את דחיית העתירה. ואולם, כאמור, ועם זה אינו הטעם העיקרי. בבדיקת המסמכים שהגישו שתי החברות שהתמודדו במכרז עולה כי המסמכים שטוענת העותרת כי לא הוגשו ע"י המשיבה 3 הוגשו כולם, למעט מסמך אחד והוא מסמך רשימה מאושרת של מנהלי החברה. אלא שמסמך זה גם לא הוגש ע"י העותרת עצמה. מכאן שאין היא יכולה לבסס את עתירתה אך ורק מהטעם שמסמך זה חסר. אוסיף עןד כי סבור אני שבנסיבות הענין מדובר בפגם טכני שניתן לתקנו, וועדת המכרזים היתה יכולה לדרוש משני המתמודדים להמציא את המסמכים הנ"ל גם בשלב מאוחר יותר. בכל הנוגע למסמך ובו דרישה להוכחת נסיון קודם סבור אני כי די ברשיון הקבלן בו מפורט סיווג המשיבה 3 והיותה מוכרת לצורך עבודות ממשלתיות כדי למלא אחר התנאי הנ"ל. טענתה העיקרית של העותרת היא כי הצעתה היא הזולה מבין שתי ההצעות שהוגשו לוועדת המכרזים. בענין זה יש להבהיר את הטענה. בשני רכיבים, רכיב 19 להצעה שענינו "מסגרות חרש" (עמ' 32 להצעת המחיר) ורכיב 22 שעניינו "רכיבים מתועשים בבנין" (עמ' 33 להצעה) נרשמה ההצעה כדלקמן: נרשם ליד המילים "סה"כ לפרק" מחיר ובאותה שורה מימין למחיר נרשם "הנחה 5%". בשורה שמתחת נרשם המחיר לאחר הנחה, כשהוא נקוב בסכום מפורש. מימין למחיר שלאחר ההנחה נרשמו שוב המילים "הנחה 5%". ועדת המכרזים פירשה את ההצעה כהצעה הכוללת הנחה של 5% על המחיר המוצע, כאשר המחיר הנקוב בשורה התחתונה הוא המחיר הסופי לאותו פרק, לאחר הנחה של 5% כמפורט בהצעה. טוענת העותרת כי כוונתה הייתה שעל המחיר הנקוב בשורה התחתונה באותו הפרק תינתן הנחה נוספת של 5%. לכן נרשמה ההנחה פעמיים. סבור אני כי מדובר בטענה שבאה לעולם רק לאחר שפורסמו תוצאות המכרז, ובחוסר תום לב. דף הריכוז הכללי המפרט את הסכומים הסופיים, לאחר הנחות, שבהצעת העותרת נקב בסכומים מפורשים. הסכומים הנקובים שם הם אלו שמתקבלים לאחר הנחה של 5% לרכיבים שבפרק 19 ופרק 22 להצעה. לא צוין שם דבר על הנחה נוספת ומכאן שלא הייתה כוונה ליתן הנחה נוספת. האופן בו הובנה הצעת העותרת ע"י ועדת המכרזים הוא האופן הנכון, המשקף את ההצעה כפי שנרשמה. אם ביקשה העותרת ליתן הנחה כפולה או גבוהה יותר מ 5% ברכיבים אלו היה עליה לנקוב בסכום לאחר ההנחה הכוללת הן בסעיפי ההצעה בכל פרק והן בדף הריכוז הכללי. משלא עשתה כן חזקה כי לא התכוונה ליתן את ההנחה הכפולה. הכלל הבסיסי בהצעות המוגשות למכרז שעליהן להיות ברורות. רישום רכיב של הנחה על מחיר המוצע צריך להיות ברור וחד משמעי, באופן בו הסכום הסופי המוצע יביא בחשבון את ההנחה הגלומה בו. אין מקום להציע הצעות שבהן חבוי רכיב של הנחה שאינו מפורט בתוצאה הסופית של ההצעה, באופן המאפשר למציע לדבוק במחיר הסופי - אם הצעתו תהיה הזולה ביותר לפי המחיר הנקוב בה במספרים, ולחילופין לטעון להנחה החבויה בהצעה, אם ימצא שהצעתו אינה הזולה ביותר. הצעת המחיר של המכרז צריכה להיות ברורה וחד-משמעית, כאשר המחיר הנקוב בה אינו ניתן לפרשנויות. אין מקום להשאיר בפרטי ההצעה נוסחאות חשבונאיות המאפשרות לחשב בדרך זו או אחרת. המציע צריך לפרט את ההצעה הסופית בדרך של מחיר נקוב וברור, ומשלא עושה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. הגשת הצעה בדרך זו של הנחה חבויה היא הצעה בחוסר תום לב ובתכסיסנות, ודי בטעם זה כדי שההצעה תיפסל. אבהיר כי במקרה זה שבפני סבור אני כי לא הייתה כלל כוונה ליתן הנחה כפולה וטענה זו באה לעולם רק לאחר שפורסמו תוצאות המכרז. ואולם אם נקבל את הטענה בדבר הנחה החבויה בהצעת המכרז הרי שזו הצעה פסולה, הנגועה בתכסיסנות ובחוסר תום לב שמטרתו להטעות את ועדת המכרזים ולאפשר לעותרת לטעון לשני מחירים שונים, הכל לפי תוצאות המכרז. מכל הטעמים הנ"ל סבור אני כי בדין העדיפה ועדת המכרזים את הצעתה של המשיבה 3. בהתאם דין העתירה להדחות. אני מחייב את העותרת לשלם למשבים 1,2 ו-4, ביחד ולחוד, ולמשיב 3 את הוצאותיהם בעתירה זו ושכר טרחת עורכי דינם בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לכל אחד מהמשיבים (סה"כ 20,000 ₪ + מע"מ, 10,000 ₪ למשיבה 3 והייתה למשיבים האחרים). מכרזהצעת מחיר