פסק דין ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא, כב' השופט כ' מוסק) ב-ת"א 12023/03 מיום 30.1.07. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט את אחריותו של המערער, רופא שיניים במקצועו, על כי התרשל עת ביצע גשרים ושתלים בלסתה העליונה ובלסתה התחתונה של המשיבה. בית המשפט חייב את המערערים לשלם למשיבה סך של 540,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין ומע"מ וכן הוצאות משפט. ערעורם של המערערים מתמקד בארבעה נושאים: אי דחיית התביעה כנגד המערערת 2; העדר התייחסות בפסק הדין לטענות בדבר אשמה התורם של המשיבה; העדר התייחסות בפסק הדין למצב פיה של המשיבה בתחילת הטיפולים בהקשר לשאלת הנזק; חוסר סבירות בקביעת גובה הנזק וטעויות חישוביות. יש מקום לקבל את ערעורם של המערערים בכל הנוגע לחיובה של המערערת 2 לשאת בנזקי המשיבה. בפסק הדין אין התייחסות לאחריותה של המערערת 2, וגם בעיקרי טיעון מטעם המשיבה לא מצאנו תשובה לטענה כי יש לדחות את התביעה נגד המערערת 2. לפיכך אנו מקבלים את הערעור ודוחים את התביעה נגד המערערת 2. אשר לטענה בדבר אי הטלת אשם תורם על המשיבה. המערער לא הביא חוות דעת מטעמו בנושא זה, שהוא נושא רפואי. נוסיף, כי המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר שמואל טאו, הדגיש כי חובתו של רופא שיניים להביא את המטופל להיגיינה אוראלית טובה לפני שהוא מתחיל בשיקום הפה. המערער לא נקט בדרך זו. לפיכך, דומה, כי לא היה מקום לייחס למשיבה כל אשם תורם. אשר לטענה למצב פיה של המשיבה בתחילת הטיפולים. בית משפט קמא עמד על כך, כי המערער לא ביצע רישומים בזמן אמת, כי קיים תיעוד חלקי בלבד ולא כל הטיפולים נרשמו, וכי "התיעוד אינו מדוייק ואינו משקף את מצב השיניים בפיה של התובעת". בית המשפט קבע עוד, כי התיעוד הרפואי בעניינה של המשיבה אינו עומד בסטנדרט שנקבע בחוק ובפסיקה, אינו מושלם ואינו משקף את מצב הדברים כפי שהם. במצב דברים זה לא ניתן היה להתייחס למצב פיה של המשיבה טרם תחילת מתן הטיפולים על ידי המערער, ולפיכך, אין מקום למערערים להלין בנושא זה. אשר לטענה האחרונה בדבר חוסר סבירות בקביעת גובה הנזק. בית המשפט קבע בפסק דינו, כי על פי חוות דעתו של ד"ר טאו עלות שיקום הפה כיום היא בסך של 564,000 ₪, וכי לאור מצבה של המשיבה חובה כי תעבור טיפולים אלה (סעיף 57 לפסק הדין). בית המשפט העמיד את הפיצוי עבור שיקום הפה על סך של 300,000 ₪ בלבד, כאשר הנימוקים העיקריים לכך היו, כי הובאו ראיות למחירים נמוכים יותר מאלה שבהם נקב המומחה מטעם בית המשפט, כי לא נערך היוון מתאים לגבי טיפולי השיניים בעתיד, וכי מחקירת המשיבה לא היה ברור האם תנקוט בדרך הטיפולית שהומלצה על ידי המומחה. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי הגיע למסקנה, שעלות הטיפול בלסתה העליונה ובלסתה התחתונה של המשיבה היא 137,000 ₪. להערכתו, השיקום המוצע הינו נרחב ויצטרך להיות מוחלף כ- 2.5 פעמים במהלך חייה ו-"סה"כ השיקום כולל זה המיידי 479,500 ₪". בפרק הסיכום של חוות דעתו כותב המומחה דברים אלה: "העלות הממוצעת הכוללת היא של 139,000 ₪. בגלל הצורך לחזור על העבודה כפעמיים במשך חייה תהיה העלות הכללית 271,000 ₪...". לא ברור כיצד הגיע המומחה לסכום בו נקב, וכן לא ברור כיצד הגיע בית משפט קמא לסכום שנקב בפסק הדין כעלות הטיפולים שקבע המומחה בסך של 564,000 ₪. חישוב בהיוון כפול לשתי החלפות עד תוחלת חייה של המשיבה של סך 137,000 ₪ שאותו קבע המומחה, מגיע לסכום של 315,000 ₪ בלבד (סעיף 35 לעיקרי הטיעון של המערערים). בית המשפט לא התייחס בפסק דינו לכך, כי היה על המשיבה - בעת שהגיעה לטיפול אצל המערער - לעבור טיפול, אשר המערער העמידו על סך של כ- 24,000 ₪. המשיבה טענה בתצהירה (סעיף 11), כי העלות שסוכמה עם המערער הייתה בסך של 21,000 ₪ ושילמה על חשבון הטיפול סך של 18,482 ₪. ב"כ המערער הסכים בסיכומיו (סעיף 120), כי הסכום שבו נקבה המשיבה בתצהירה הינו מסתבר יותר, היינו, עלות הטיפול באפשרות הזולה אשר אותה הציע המערער עמדה על 21,000 ₪. היוון כפול של סכום זה לשתי החלפות עד תוחלת חייה של המשיבה מביאנו לסכום של כ-48,000 ₪. במצב דברים זה, על פי החישוב שערך ב"כ המערער יש להפחית מסך של 315,000 ₪ סך של 48,000 ₪, היינו, סכום הפיצוי המגיע למשיבה עומד על 267.000 ₪. כיוון שבית משפט קמא פסק בעניין שיקם הפה סך של 300,000 ₪ מבלי שציין כי הפחית סכום כלשהו לעניין שיקום הפה אשר אותו היה על המשיבה לעבור בכל מקרה, יש להפחית מסכום זה סך של 33,000 ₪. . על יסוד האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור בחלקו, במובן זה שמסכום הפיצויים הכולל שפסק בית משפט קמא יופחת סך של 33,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין בבית משפט קמא. כמו כן, אנו מורים על קבלת הערעור ודחיית התביעה נגד המערערת 2. בנסיבות העניין, איננו רואים לעשות צו להוצאות. הפקדון שהפקידו המערערים בקופת בית המשפט יוחזר להם באמצעות בא כוחם. רפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות רפואית (שיניים)שינייםאשם תורםרשלנות