1. התובע עתר בפנינו כי נורה לנתבע (להלן: "המוסד") להכיר בו כנפגע בעבודה בשל פגיעה בגבו שלטענתו אירעה לו במסגרת עבודתו, אם בדרך של תאונת עבודה מיום 6.5.08 ואם בדרך של פגיעות קטנות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרוטראומה. ביום 21.8.08 דחה המוסד את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי גב תחתון, בנימוק שלא אירע לו אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתו. בהודעה בדבר הדחייה הובהר כי מאמץ פיזי ממושך גם אם קיים, אינו בבחינת אירוע תאונתי, וכי מדובר על כאבי גב שמהם סובל התובע זה שנים רבות, לפחות משנת 2002 ללא כל קשר לעבודתו אלא כתוצאה של הליך טבעי בלבד. מכאן התביעה שבפנינו. 2. לאחר שנשמעו בפנינו עדויות והובאו ראיות, מצאנו לנכון לקבוע כי לא הוכחה התרחשותו של כל אירוע פתאומי או מאמץ בלתי רגיל המהווים תנאי לקביעת קיומה של תאונת עבודה, אולם קבענו כי לאור ההלכה שנפסקה זה מכבר בבית הדין הארצי בעניין ההכרה בפגיעות גב אצל נהגים היכולה להיווצר עלפי תורת המיקרוטראומה, התקיימה תשתית עובדתית לעניין החלת תורת המיקרוטראומה בעניין כאבי הגב שיתכן שנובעים כתוצאה מהשעות הרבות שבהן התובע עסק בנהיגה, כשלעניין הטענה בדבר הרמת המשאות הכבדים סברנו שלא התקיים התנאי היסודי של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שנעשו לאורך זמן, כפי שמחייבת תורת המיקרוטראומה. 3. לצורך קביעת הקשר הסיבתי רפואי בין הליקויים שמהם סובל התובע בגבו לבין תנאי עבודתו, מנינו בהחלטה הנ"ל כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין את דר' דוד אנג'ל, תוך שהפנינו אליו את השאלות הבאות - א. מהי המחלה או מהו הליקוי שמהם סובל התובע בגבו? ב. האם היתה כאן פגיעה Injury? ג. האם הפגיעה גרמה נזק? ד. האם כל פגיעה ופגיעה, כמפורט בהחלטה, גרמה לתובע לפגיעה זעירה Injury שלא ניתן להבחין בה, ואפשר ליחס אותה לזמן מסוים? ה. במקרה שכן - היתה הפגיעה הנ"ל - Irreversible בעלת אופי בלתי הפיך, כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? ו. במידה והמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? 4. המומחה בחוות דעתו היה בדעה כי יש לראות באופי עבודתו של התובע השפעה מכרעת על הופעת הליקוי ממנו סובל בגבו, וכך השיב לשאלות בית הדין - "א. התובע סבל מכאב גב תחתון על רקע פריצת דיסק בגובה 5-4L. ב. ה. בעבודתו הממושכת כנהג רכב כבד בתנאי שטח ודרכים משובשות נגרמים נזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים שתורמים תרומה ממשית להתפתחות מחלתו. ו. מחלת דיסק מותני שכיחה גם באוכלוסיה הכללית, אולם השפעת עבודתו הנ"ל אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים. יש על כן לדעתי להכיר בתרומת עבודתו למחלתו". 5. לבקשת ב"כ הנתבע הופנו למומחה שאלות ההבהרה הבאות - בחוות דעתך קבעת כי "התובע סובל מכאב גב תחתון על רקע פריצת דיסק בגובה L4-5". א. האם לדעתך התובע סובל מנזק ממוקד ב- L4-5? ב. אם כן, האם נכון כי פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה לא גורמת לנזק ממוקד בלבד? אנא נמק. ג. האם לדעתך, שבממצאי בדיקת ה- CT ע"ש מותני מיום 29.05.09 לא נמצא נזק בגופי חוליות ולא בפרקים הפסיטלים ולא בתעלה ספינלית בשום חוליה מותנית, כאשר הממצא היחידי הינו בגובה L4-5? ד. אם כן, האם נכון שבקע דיסק ממוקד, ללא פגיעה בחוליות אחרות או באלמנטים אחרים של ע"ש מותני, מתאים יותר לגורם מזיק אחר ממיקרוטראומה? אנא נמק. 6. בתשובות לשאלות ההבהרה הנ"ל, חזר המומחה על מסקנותיו תוך שהשיב כדלקמן - "א. בבדיקת ה-CT ראו פריצה בדיסק L4-5. לא נרשם נזק נוסף. ב. איני מסכים עם ההנחה שמופיעה בשאלה. מיקרוטראומה יכולה לפגוע בצורה מצטברת בנקודה אחת. ויכולה במקרים אחרים לפגוע באזורים רגבים. הדיסק L4-5 הוא פעמים רבות הראשון להיפגע והעובדה שלא נראו דיסקים פגועים אחרים לא שוללת נזקים זעירים ומצטברים לדיסק הזה. ג. התשובה לשאלה זו זהה לתשובה הקודמת. לא חייב להיות נזק למפרקי פסט, תעלת השדרה או החוליות לשם הכרה מיקרוטראומה בדיסק. הדוגמא בה משתמשים פעמים רבות להמחשת מיקרואטראומה היא טיפות מים שבהדרגה גורמות לחור בסלע. אם להשתמש באותה דוגמא אזי אין הכרח שיהיו מספר חורים בסלע. עבודתו הממושכת כנהג רכב כבד בתנאי שטח ודרכים משובשות נגרמים נזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים שתורמים תרומה ממשית להתפתחות מחלת הדיסק. מחלת דיסק מותני שכיחה גם באוכלוסיה הכללית וגם כתוצאה של ארועים אחרים, אולם השפעת עבודתו הנ"ל אינה פחותה בהרבה גורמים תחלואיים אחרים. המלצתי לכן להכיר בתורמת עבודתו למחלתו". 7. הצדדים נתבקשו בהודעה מיום 09.11.09 להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם. 8. איש מהצדדים לא הגיש הודעה כלשהי בעקבות אותה הודעה. 9. על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת הנערכת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע תשן/48-0 המוסד לביטוח לאומי נגד עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374, עב"ל 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי לב [1], 322). כבר נפסק כי חוות דעתו של המומחה המתמנה על ידי בית הדין הוא "בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי, וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו". בית הדין לא יסטה מקביעותיו של המומחה "אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/244-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם). המומחה בחוות דעתו היה, כפי שצויין לעיל, לפיה יש לראות באופי עבודתו של התובע השפעה מכרעת על הופעת הליקוי ממנו סובל בגבו, כאשר מתוך תשובותיו לשאר השאלות שהופנו אליו ובכללם תשובותיו לשאלות ההבהרה, עולה בעליל המסקנה החיובית בדבר הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בגבו לבין תנאי עבודתו, לאמור, בלשון המומחה - " מחלת דיסק מותני שכיחה גם באוכלוסיה הכללית וגם כתוצאה של ארועים אחרים, אולם השפעת עבודתו הנ"ל אינה פחותה בהרבה גורמים תחלואיים אחרים. המלצתי לכן להכיר בתורמת עבודתו למחלתו ". 10. המסקנה העולה, הן מחוות דעת המומחה והן מתשובותיו לשאלות ההבהרה, היא כי יש להכיר בקשר סיבתי בין הליקוי בגב ממנו סובל התובע לבין תנאי העבודתו הנ"ל. 11. משכך, התביעה מתקבלת במובן זה שאנו קובעים כי יש להכיר במחלת הגב ממנה סובל התובע כנובעת מתנאי עבודתו. על הנתבע לשלם לתובע סך של 3,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק. 12. לצדדים זכות ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. ניתן היום י' בטבת, תש"ע (27 בדצמבר 2009) בהעדר הצדדים. ורד שפר, שופטת נציג ציבור (מעבידים) מיקרוטראומה