האם תקופת הודעה מוקדמת נחשבת כתקופת עבודה ? תביעתה של התובעת לדמי אבטלה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי מאחר שלא צברה את מלוא ימי האכשרה הנדרשים, על פי הוראת סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). על פי עמדת הנתבע, היא צברה 341 ימים מתוך 360 הימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת אכשרה בתחום של שנה וחצי שקדמה לתקופת האבטלה. מכאן התביעה שבפנינו. רקע עובדתי 1. התובעת עבדה כאדריכלית במשרד "גל תכנון מערכות אורבניות" בתקופה שבין אוקטובר 2003 ועד דצמבר 2007 . הבעלים ומנהל המשרד, הינו גיסה של התובעת. 2. ביום 2.9.07 ילדה התובעת את בתה ולאחר מכן יצאה לחופשת לידה לה הייתה זכאית כדין. חופשת הלידה הסתיימה ביום 9.12.07. 3. במהלך חודש דצמבר 2007 בסמוך למועד סיום חופשת הלידה, הודיעה התובעת למעסיקה כי ברצונה להתפטר על רקע לידת בתה ועל מנת לטפל בה. ביום 16.2.08 הודיעה התובעת אף בכתב על התפטרותה (מכתב פיטורים צורף כנספח א' לכתב התביעה). 4. המעסיק קיבל את התפטרותה של התובעת על אתר. 5. במהלך חודש יולי 2008 התייצבה התובעת בלשכת התעסוקה ונרשמה כמחוסרת עבודה. התובעת המשיכה והתייצבה בלשכת שירות התעסוקה עד לתום תקופת הזכאות. 6. במקביל להתייצבותה בלשכת שירות התעסוקה, פנתה התובעת לנתבע בתביעה לדמי אבטלה. 7. בהחלטת הנתבע מיום 8.9.08 נדחתה תביעתה של התובעת לדמי אבטלה, בטענה שצברה 341 ימים בלבד מתוך 360 הימים הנדרשים בחוק להשלמת תקופת האכשרה. בתקופת האכשרה נכללה אף התקופה עבורה קיבלה התובעת דמי לידה. טיעוני התובעת 8. התובעת טוענת כי עבודתה הסתיימה כחודש לאחר המועד המצוין בחישוב הנתבע וכי יש לקחת בחשבון במניין תקופת האכשרה, תקופה של הודעה המוקדמת בת חודש ימים אותה חבה למעסיקה מכח הדין. כך ש-341 הימים שצברה בתוספת 30 יום מהווים יותר מ- 360 הימים הנדרשים על פי חוק. 9. התובעת מוסיפה כי הפסיקה הכירה בכך שתקופת הודעה מוקדמת נחשבת כתקופת עבודה לעניין פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי - ביטוח אבטלה, גם בנסיבות בהן סיום יחסי העבודה היה מיידי תוך ויתור המעסיק על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת. לטענת התובעת אין רלוונטיות לשאלה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות שכן הזכות לקבל שכר בגין תקופת ההודעה המוקדמת הינה זכות קוגנטית והעובד לא יכול לוותר עליה. טיעוני הנתבע 10. הנתבע טוען כי הפסיקה עליה נסמכת התובעת אינה רלוונטית לענייננו שכן היא דנה במקרה בו שולם שכר בתקופת ההודעה המוקדמת. בענייננו המדובר במקרה של התפטרות בו לא שולם לתובעת כל תשלום בגין תקופת ההודעה המוקמת הנטענת. בנוסף, רק בדיעבד הועלתה על ידי התובעת הטענה כאילו הייתה חייבת במתן הודעה מוקדמת, ומבלי שהובאה כל ראיה לכך. עוד נטען כי במקרה זה הזכאות לקבל הודעה מוקדמת הייתה של המעביד ומכיוון שהמעביד וויתר על זכות זו , אין המדובר כאן בחובה לשלם שכר. המסגרת הנורמטיבית ביטוח אבטלה 11. ענף ביטוח אבטלה מוסדר בהוראות פרק ז' לחוק. "מבוטח" בביטוח אבטלה, כהגדרתו בס' 158(1) לחוק הוא: "תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים.... והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". לפי הוראת סעיף 160 (א) לחוק, דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161. בסעיף 161 לחוק נקבע: "א. לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא אחת מאלה: 1. 360 ימים שבעצם שולמו דמי ביטוח אבטלה בתוך 540 הימים בתכוף לתאריך הקובע. ...........". ה"תאריך הקובע" לענייננו, כהגדרתו בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי הינו ה-1 בחודש בו התחילה תקופת האבטלה. 12. תכליתו של ביטוח אבטלה היא לאפשר לאדם אשר נפלט ממעגל העבודה להתקיים בכבוד עד שימצא מקום עבודה חדש. ביטוח אבטלה ממהותו, מיועד לאנשים המצויים במעגל העבודה ומשתכרים, ולא לכאלו שטרם באו לתוכו או שיצאו ממנו. (דב"ע שן/140-02 המוסד לביטוח לאומי נ' אוחנה, פד"ע כב' 34; דב"ע נה/109-02 אסנת דפנה לוין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כט 326; עב"ל 1393/01 המוסד לביטוח לאומי נ' חגית כהן, ניתן ביום 2.12.03; דב"ע מא/91-5 יחיאל נדף נ' שירות התעסוקה פד"ע יג' 10). מכאן הדרישה לתקופת אכשרה כתנאי לזכאות לדמי אבטלה, שרק מי שעבד וחדל יקנה זכות לדמי אבטלה, אם התקיימו בו יתר התנאים לזכאות. (עב"ל 20027/98 יעל לדרפיין נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 651) . 13. יחד עם זאת, הוראות החוק מתייחסות למגוון אפשרויות, שכתוצאה מהן אפשר שלא יעלה בידי העובד להשלים את "תקופת האכשרה" שנקבעה מפורשות בחוק הביטוח הלאומי, זאת שלא מרצונו ומסיבות שאינן תלויות בו. לשם הדוגמא: סעיף 161 (ג) לחוק קובע, כי ב"תקופת האכשרה" של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח ואף ללא עבודה בפועל, ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג המובטל לא עבד בהם; ימי שירות סדיר על-פי חוק שירות ביטחון בהגבלה שנקבעה או ימי שירות מילואים בצה"ל; ימי מחלה שבהם היה העובד זכאי לדמי מחלה, כמשמעם בחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. סעיף 162 לחוק מפרט עילות העדרות מעבודה בגינן ימנו ימי האכשרה מבלי למנות את הימים החסרים.   מכאן עולה שהמחוקק מתוך מודעות לתקופות נוספות, בהן נמנע מעובד לעבוד (הן עקב אירועים הנוגעים לעובד גופו והן עקב אירועים שגרמו להיעדרות העובד שלא מרצונו) ובגינם לא השלים את תקופת האכשרה הנדרשת וקבע לכך הסדר מיוחד. הודעה מוקדמת 14. טרם נחקק חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת) בו נקבעה חובת מתן הודעה מוקדמת - מחד של המעסיק המפטר ומאידך של העובד המתפטר - עוגנה חובת ההודעה המוקדמת בהסכמי עבודה ובנוהג. עם חקיקת חוק הודעה מוקדמת נקבעה חובה זו בחוק מפורש. חיוב שני הצדדים ליחסי העבודה במתן הודעה מוקדמת נועד לאפשר למי מהם להתכונן לסיום היחסים לחפש מקום עבודה או עובד חלופיים (ראה דברי ההסבר הצעות החוק 2961, מיום 19.12.00). 15. סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת קובע לאמור: " 6. ויתור על עבודה בפועל (א) מעביד רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. (ב) מעביד רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו". 16. משך שנים וטרם חקיקת חוק הודעה מוקדמת קבעה הפסיקה כי מקום בו עבד העובד בתקופת ההודעה המוקדמת כי אז ייחשב התשלום שקיבל עבור תקופה זו כשכר עבודה. בעוד שמקום בו מסתיימים יחסי העבודה לאלתר ומשולמת בכסף תמורתה של ההודעה המוקדמת, כי אז סכום זה אינו משתלם עבור עבודה כי אם כפיצוי ששיעורו בגובה השכר. (דב"ע לג/ 1-1 עיריית ירושלים נ' שרה בצלאל פד"ע ג' 451; דב"ע מו/ 3-39 מרדכי צור נ' אריה חברה לביטוח פד' יח' 153; דב"ע מח/3-2722 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ נ' יפה, פד"ע כ' 107). עוד קבעה הפסיקה טרם החוק, כי אין לכלול בחישוב תקופת האכשרה תשלום עבור תמורת הודעה מוקדמת, ולעניין זה נזכיר את פסק דינו של בית הדין הארצי בדב"ע מז/89-02 המוסד לביטוח לאומי נ. יהודית רוזנבאום, פד"ע י"ט עמוד 29 שבו נקבע, כי: "מי שאינו מבוטח לא יזכה לדמי אבטלה, אף אם שולמו דמי ביטוח בעדו, מאחר ויש לשלם דמי ביטוח בעד 'עובד' בלבד ...". (סעיף 9 לפסק הדין). 17. בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א (ע"א 10961/04 המוסד לביטוח לאומי נ. מתן גוטר ואח' (מיום 4.9.06) נדונה השאלה כיצד יש להתייחס לפיצוי עבור הודעה מוקדמת ביחס לזכויות עובדים בפירוק. בית המשפט העליון קובע כי אכן אם היה ממשיך לפסוע במשעול של פסיקת העבר, הצדק היה עם עמדת המל"ל ולפיה אין לראות בפיצוי עבור הודעה מוקדמת "שכר", ואולם: "נראה שבתכלית החקיקה קרוב הפיצוי בעבור הודעה מוקדמת להוות כמעין שכר. נכון שיחסי העבודה מתנתקים עם תשלום הפיצוי, והעובד זכאי לדמי ההודעה המוקדמת גם אם מצא עבודה מיידית; אך הדעת נותנת על פי ניסיון החיים, כפי שתיארה השופטת אלשיך, כי חלק ניכר מהעובדים אינם מוצאים עבודה מיידית, ודמי ההודעה המוקדמת משרתים את התכלית הסוציאלית במובן ישיר וברור, כדי שהעובד לא יפול ל"תהום הנשיה" (תרתי משמע) של קופת הפירוק. סבורני כי אכן הגיעה העת ליתן לדמי ההודעה המוקדמת את מקומם הראוי להם בהקשר הביטוח הלאומי. אכן "שכר העבודה" בענייננו נקבע בסעיף 180 - בהגדרה שאינה חדה די צרכה - "כמשמעו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה...". אולם ריבוי הפנים של המונח "שכר", שנסקר בתמצית לעיל, פותח פתח לפרש מונח זה לענייננו, אף שהוא כרוך בחוק הגנת השכר, גם ככולל את ההודעה המוקדמת; מסופקני אם ישנן השלכות רוחב בעייתיות כתוצאה מפירוש זה. חיזוק לפירוש המוצע אולי ניתן למצוא בדיבור "ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו", שבסעיף 1 לחוק הגנת השכר. סבורני כי אין הכרח לראות את "עקב עבודתו" "ובמשך עבודתו" כתנאים מצטברים, אך גם אילו היו כאלה, הויתור בסעיף 6 לחוק ההודעה המוקדמת הוא על "נוכחות" ועל "עבודה בפועל", קרי, מצב שבו טרם נותקה כליל זיקת העובד למקום העבודה". ובהמשך: "כאמור, פסיקת בתי הדין לעבודה שהתייחסה לדמי הודעה מוקדמת כאל "פיצוי עבור הפרת הסכם העבודה" (דב"ע מו/39-3 הנזכר), ניתנה בתקופה בה חובת התשלום אכן נבעה מהסכם בין העובד והמעביד (או מהסכם קיבוצי). לא זה המצב כיום. כיום חובת התשלום היא סטטוטורית, חובה הדדית המוטלת על כל עובד ומעביד מכוח הוראות חוק הודעה מוקדמת. כיום יש איפוא - מטבעם של דברים - מקום רחב יותר להתייחס לדמי ההודעה המוקדמת כאל חלק מרשת הביטחון הסוציאלי ולא רק כפיצוי הסכמי". בסופו של דיון מגיע בית המשפט העליון מפי כב' השופט רובינשטיין למסקנה כי תמורת הודעה מוקדמת היא בבחינת "שכר עבודה" לעניין פרק ח' לחוק. הודעה מוקדמת ותמורתה בהתייחס לענף ביטוח אבטלה 18. השאלה האם " תקופת אכשרה לגבי עבודה מסוימת" לפי הוראת סע' 161 כוללת בתוכה פרק זמן של הודעה מוקדמת נדונה בעב"ל 123/07 840/06 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודה זפרני וצבי קרויטרו (פס"ד מיום 26.3.08) (להלן - פרשת זפרני) . כב' השופטת רוזנפלד אשר סקרה את המצב המשפטי טרם נחקק חוק הודעה מוקדמת ולאחריו, הגיעה למסקנה כי מקום בו ויתר מעסיק על נוכחותו ועבודתו בפועל של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, הרי שתקופת ההודעה המוקדמת משלימה את תקופת האכשרה הנדרשת לענין הזכאות לדמי אבטלה. בפסק דינה קובעת כב' השופטת רוזנפלד : " ... לטעמנו, יפים הדברים ונכונים אף לדיבור "עובד הזכאי לשכר" בקשר להגדרת "מבוטח" בביטוח אבטלה, ובזיקה לתשלום "הפיצוי" בשווי שכר עבודה, כפי שנקבע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות. כבר עמדנו על התכלית הסוציאלית העומדת ביסוד ההסדר לתשלום דמי אבטלה לאפשר למי שהיו חלק ממעגל העבודה שנפלטו ממנו, קיום בכבוד עד שיקלטו במקום עבודה חדש. בשים לב לתכלית האמורה יהיה זה אך בלתי סביר בענייננו לקבוע כי ויתור מעסיק על עבודתו של העובד בתקופה פלונית תהפוך את התשלום בגין אותה תקופה לכזה שימנע מן העובד הכרה באותה התקופה כתקופת עבודה לעניין הזכאות לדמי אבטלה... לא נוכל לקבל את הנטען על ידי המוסד לביטוח לאומי בשתי הודעות הערעור שהגיש, כאילו "יש חשיבות מיוחדת לכך שהתובע אכן עבד בתקופת האכשרה ואין להסתפק בתשלום שאינו בגין עבודה בפועל". אמנם נכון, יש חשיבות לעבודה בתקופת האכשרה, אולם מניעתו של העובד מלעבוד בפועל, מטעמים שאינם תלויים בו, אינה עומדת לו לרועץ על פי ההסדר הכללי כפי שקבע אותו המחוקק, ולא נכון שתעמוד היא לו לרועץ, גם במקרה של וויתור המעסיק על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת. הנה כי כן ולסיכום פרק זה, אנו קובעים כי פרשנות תכליתית ראויה של החוק, אך מחייבת את המסקנה, כי יש לראות את העובד שפוטר על אתר תוך ויתור המעסיק על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, "כמי שזכאי לשכר ממעסיקו", כפי שנדרש בהוראת ס' 158 לחוק הביטוח הלאומי, לצורך הכרה בעובד בנסיבות כאלו, כ"מבוטח". פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה כמו גם עם הגיונו הפנימי של ההסדר לתשלום די אבטלה ותקופת אכשרה כפי שקבע אותו המחוקק, לפרטיו. אשר על כן לטעמנו עובד שפוטר על אתר מעבודתו, והוא זכאי לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, עונה על הגדרת "מבוטח" שבסעיף 158 לחוק בהיותו "עובד הזכאי לשכר ממעבידו". ובחזרה לענייננו 19. התובעת מבקשת לסמוך ידה על פסק הדין בפרשת זפרני וטוענת כי ההלכה שנקבעה בפסק דין זה יפה וטובה לענייננו. לטענתה ובניגוד לעמדת הנתבע אין זה חשוב אם שולם שכר או תמורה בעד תקופת ההודעה המוקדמת או אם מדובר בפיטורים או התפטרות. השאלה הראויה היא אם העובד זכאי לשכר בתקופת ההודעה המוקדמת. משהתשובה לשאלה זו חיובית שכן המעביד הוא שמנע ממנה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הרי שעומדת לה הזכות לקבלת שכר בעד תקופה זו, שהרי זכות זו הינה קוגנטית ואיננה ניתנת לוויתור. 20. אנו דוחים את טענותיה של התובעת. מן הבחינה העובדתית, טענת התובעת כי הודיעה למעביד שהיא מוכנה ומזומנה לחזור לעבודה על מנת למלא אחר חובת ההודעה המוקדמת, נטענה רק בדיעבד ואין לכך כל ראיה או עדות בסמוך למועד הפיטורים. מכתב הפיטורים שהוצג על ידי התובעת לא מאזכר ולו במילה אחת את נושא ההודעה המוקדמת ולא ניתן ללמוד ממנו על הצעת התובעת לעבוד בתקופה זו. המעביד אף לא זומן על ידי התובעת למתן עדות להוכחת גירסתה זו. נוכח האמור, אנו דוחים את גירסתה העובדתית של התובעת ולפיה, הציעה למעבידה להישאר תקופה נוספת בעבודה, תקופה שאמורה היתה להיחשב כתקופת הודעה מוקדמת. 21. הזכות לקבלת הודעה מוקדמת במקרה של התפטרות העובד הינה זכותו של המעביד. באם בוחר המעביד לוותר על עבודתו בפועל של העובד שנתן הודעה מוקדמת אזי יחויב בתשלום תמורת הודעה מוקדמת. במקרה כזה בין אם שולמה תמורת ההודעה המוקדמת ובין אם לאו - תוכר תקופת ההודעה המוקדמת לצורך חישוב תקופת האכשרה בתביעה לדמי אבטלה. במקרה דנן, התמונה המתקבלת הינה, כי נושא ההודעה המוקדמת כלל לא עלה במגעים שבין התובעת לבין מעבידה. משכך, לא קיימת לתובעת זכות מכח סעיף 6 (ב) לחוק הודעה מוקדמת לקבלת פיצוי בסכום השווה לשכרה בעד תקופת ההודעה המוקדמת שהרי אין מדובר ב"עובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות" כלשון סעיף 6 (ב). המעביד מצידו לא דרש מהתובעת ליתן לו הודעה מוקדמת ולא את תמורתה ובכך ויתר על זכותו זו. אין מדובר איפוא בזכות קוגנטית של התובעת לקבלת תמורת הודעה מוקדמת עליה אין היא יכולה לוותר, אלא בויתור מצידו של המעביד על זכות שהוקנתה לו בחוק. תקופת ההודעה המוקדמת או תמורתה תילקח בחשבון לענין תקופת ההכשרה רק מקום שלעובד הזכות לאותה הודעה מוקדמת או לתמורתה. משלא עומדת לעובד זכות זו, לא ניתן לראות תקופה זו כחלק מתקופת האכשרה לענין דמי האבטלה. 22. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות. הודעה מוקדמתשאלות משפטיות