ערעור על החלטת כבוד סגן הנשיא בבית משפט השלום בקרית-גת, השופטת טלי חיימוביץ, בבש"א 218/09 , החלטה מיום 18.1.2009. הבקשה נשוא הערעור הוגשה על ידי המשיב כנגד המערער על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת. בבקשה טען המשיב , כי הוא והמערער הינם עורכי דין, אשר ביניהם קיים סכסוך בשל אירוע שאירע בחודש יוני 2007, אירוע אשר גרר אחריו מסכת הטרדות ואיומים מצידו של המערער. שני הצדדים הינם חברים במועדון הספורט באשקלון ולשניהם מניה במועדון זה. ביום 8.1.2009, אמר המערער למשיב על פי קביעת בית משפט קמא: "אתה פה יא זבל, אני אזיין אותך, אני אזיין אותך ואת אשתך בתחת, אתה ואשתך התעללתם בחיילים יא הומו, יש לך זין קטן.. אי ארדוף אותך עד שתמות... אני אעשה לך התקף לב, יא נוכל, חבל שלא מתת יא כלב במקום אמא שלך, אם תסתכל על אשתי אני אזיין אותך... אני אעשה לך את המוות..אני כל יום מחפש אותך על מנת לעשות לך צרות, יא מסריח ועוד ביטויים דומים". לאחר שמיעת ראיות הצדדים, קבע בית משפט קמא כי הוכחה הטרדה מאיימת מצד המערער ונתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת בו נקבע כדלהלן: שעתיים ביום , לפי הודעה שימסור המבקש לבית המשפט, ייאסר על המשיב לשהות במועדון הספורט. היה והמבקש יתאמן במועדון הספורט בשעות אחרות, ייאסר על המשיב לפנות אליו בדברים, או להתקרב למרחק של שלושה מטר ממנו.        בכל מקום אחר, ייאסר על המשיב להתקרב למרחק של 10 מטר מהמבקש.        ייאסר על המשיב לפנות למבקש ישירות או בעקיפין, לאיים עליו או להטרידו.        ייאסר על המשיב להוציא דיבתו של המבקש רעה.        תוקף הצו למשך שלושה חודשים מיום 12.1.2009. המערער טוען כי שגה בית משפט קמא משנתן את הצו עת קבע כי המעשים המיוחסים לו הינם בבחינת הטרדה מאיימת, באשר לשון החוק מחייבת קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד   -           היסוד הכולל את המעשה שבעבר. השני    -           היסוד הצופה פני עתיד. בית המשפט הסיק כי המערער נקט בפעולות אשר גרמו למשיב אי נוחות אך לא קבע דבר ביחס ליסוד השני הצופה פני עתיד. כן לטענת המערער שגה בית משפט קמא בנותנו סעדים שהינם בניגוד לחוק ובהתעלמות בי המשפט מקלטת אשר הוגשה ואשר יש בה כדי לשפוך אור על העובדות שבמחלוקת.   המתווה הנורמטיבי: סעיף 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כדלהלן: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו , בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". ברי הוא כי שני התנאים הינם תנאים מצטברים. בבר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים נפסק על ידי כבוד השופט דרורי כהאי לישנא: "העילה המיוחדת, שהיא החידוש של חוק מניעת הטרדה מאיימת, היא זו: אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו (זה היסוד הראשון, שכולל את המעשה שבוצע בעבר), ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם (היסוד השני, הצופה פני עתיד), כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת. יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפיסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להיסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה".   כלל הוא כי ערכאת הערעור נמנעת דרך כלל מהתערבות בקביעה עובדתית שנקבעה בערכאה הדיונית ,אפילו היתה היא פוסקת אחרת לו שמעה את הראיות וזאת כאשר לקביעת העובדות יש יסוד בחומר הראיות.  במקרה הנדון , סבורני כי אין הצדקה לסטייה מן הכלל האמור ואין הצדקה להתערבותי בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. עם זאת, יש מקום להתערבותי במסקנה המשפטית של בית משפט קמא באשר לא נקבע בהחלטת בית משפט קמא כי הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי המערער יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של המשיב, קרי: בית משפט קמא לא קבע כי התקיים היסוד השני הצופה פני עתיד.   בהעדר קביעה שכזו, לא היה מוסמך בית משפט קמא ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת, חרף קביעתו כי המערער ביצע הטרדה של המשיב בעבר, קביעה אשר, כאמור, איני מתערבת בה.   לאור האמור הנני מקבלת את הערעור ומורה על ביטולו של הצו שניתן על ידי בית משפט קמא.   בנסיבות הענין, ולאור העובדה כי הטרדה בעבר אכן הוכחה, איני מוצאת מקום לפסוק צו להוצאות.   ניתן היום כ"ג באדר, תשס"ט (19 במרץ 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. מיכל ברנט - שופטתעורך דיןהטרדה