1. המערער יליד 1969, הוכר כנכה עקב ארוע של תאונת דרכים בשנת 2002 , במהלך שירותו במשטרה. כתוצאה מהתאונה הוכר המערער כנכה בגין ליקוי שמיעה בדרגה של 1%. בשלב מאוחר יותר, ביום 26.3.08, בעקבות החלטת ועדת ערעור שליד בית משפט השלום הוכר המערער כנכה גם בגין פגיעה בחוליות C5-C6 , וחוליות L5-S1 . 2. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 1.9.08 נכויות בגין הפגימות הבאות : כאבי גב כרוניים ללא הפרעה תפקודית 1% כאבי צוואר כרוניים ללא הגבלה תפקודית 1% פגיעה בשורשים מותניים מצד ימין 5% ירידה בתחושות באצבעות כף יד שמאל 1% עוד הוכר המערער כנכה בדרגה של 10% בגין מצב אחרי שבר תוך מפרקי של טיביה דיסטלית מימין. יחד עם נכות השמיעה - סה"כ 18% נכות. 3. המערער ערער לועדה רפואית עליונה אשר התכנסה לדיון בעניינו ביום 29.1.09. הערעור התמקד בשני מישורים - במישור האורטופדי - נטען כי לגבי הנכות בגין כאבים כרוניים קיים תיעוד של ממצאים אורגאניים המצדיקים דרגת נכות גבוהה יותר. במישור הנוירולוגי - נטען כי על רקע פגיעה מוכחת בשורשים C5-C6 לא הותאם סעיף הנכות הנכון, שצריך להיות 31(1) א I .(ולא 32 (7) א כפי שקבעה הועדה.) 4. ועדה רפואית עליונה שמעה את טענות ב"כ המערער אשר הפנה אותה לחוות דעת פרופ' רייס מיום 10.12.08 וכן לממצאי EMG . פרופ' רייס סבר בחוות דעתו כי הגבלת התנועות בעמ"ש צווארי מחייבת דרגת נכות של 10% והגבלת התנועה בעמ"ש מותני מחייבת דרגת נכות של 5%. עוד סבר פרופ' רייס כי בגין נזק רדיקולרי בשורשים המותניים יש לקבוע דרגת נכות של 10% (לפי ס' 32(7) ב' ואילו בגין חולשת יד שמאל, פגיעה רדיקולרית בגפה עליונה יש לקבוע 10% נכות. במישור האורטופדי 5. הועדה בדקה את המערער. הועדה ציינה בפרוטוקול הבדיקה כי תנועות עמוד שדרה צווארי מלאות וחופשיות. עוד ציינה, כי בבדיקה הפורמאלית הגביל את תנועות עמוד השדרה הצווארי אך בהתבוננות בעת היסח הדעת בהסרת בגדיו ולבישתם נצפתה תנועה מלאה של הצוואר. בבדיקת עמוד שדרה בישיבה, ברגליים ישרות נצפתה כפיפה מלאה של הגב והגעה עם קצות האצבעות לשליש תחתון של השוקיים, אך בעמידה נמצא מגביל את כפיפתו לפנים ומגיע עם אצבעות רגליו רק לשליש עליון של השוקיים. עוד נמצאה תנועתיות תקינה בשאר הכיוונים. הועדה התייחסה לבדיקת MRI של עמוד שדרה מותני מיום 5.1.04 ו- MRI של עמוד שדרה צווארי מיום 9.11.03 וציינה את ממצאיהם. 6. הועדה עיינה בחוות דעתו של פרופ' רייס בהקשר לתנועות של הצוואר והגב התחתון, ציינה את הפער בין הגבלה קלה שהפגין המערער לעומת תנועתיות מלאה שנצפתה, ולפיכך קבעה הועדה שאיננה מקבלת את מסקנתו של פרופ' רייס וקובעת שאין מגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ועמוד שדרה מותני. הועדה דחתה את הערעור בעניין זה והשאירה את קביעת הנכות בנושא האורטופדי כפי שקבעה הועדה מדרג ראשון. 7. ב"כ המערער מציין כי הסעיפים בהם עשתה הועדה שימוש (37 (2) ג' I, ו-37 (2) א' I) מתייחסים לכאבים כרוניים מתועדים, ללא ממצא אורגני וללא הגבלת תנועות. ב"כ המערער מפנה לעובדה שתוצאות ה- MRI מראות פריצת דיסק בעמוד שדרה מותני במרווח L5 S1 ובדיקת MRI עמוד שדרה צווארי מראה פריצת דיסק מרכזית ב- C4-5 ובלט דיסק ב- C3-4. 8. בעניין זה, נקבע ברע"א 10629/04 אזולאי נ' קצין התגמולים, סעיף 5 לפסק דין: "השאלה אם קיים ממצא אובייקטיבי לצורך סיווג הפגימה היא שאלה שברפואה. וכך, השאלה האם ממצאי בדיקה קלינית או ממצאים הנובעים מבדיקות רנטגן או בדיקות הדמייה הינם ממצאים אובייקטיביים לצורך ענין מסוים היא ענין שבמומחיות מקצועית שברפואה. דרך כלל, שאלה זו לא תעמיד סוגיה שבמשפט אשר בגינה נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, השמורה לשאלות משפטיות בלבד". מכאן, שהשאלה אם ממצאים אלו מהווים ממצא אובייקטיבי לצורך הפגימות המוכרות של המערער, הינה בעיקרה שאלה שברפואה. אלא שכבר נקבע כי במקרה מסוג זה נדרשת ועדה רפואית לנמק ולשקף את המודעות לאפשרות של הבחירה בין שני הסעיפים, דהיינו מדוע לא יחשב הממצא כ"ממצא אובייקטיבי" לצורך לשון הסעיף. וראו לענין זה רע"א 10629/04 אזולאי נ' קצין התגמולים: "...כאשר ועדה רפואית קובעת דרגת נכות המתבססת על "העדר ממצא אובייקטיבי", עליה לנמק - ולו בקצרה - את הטעם שבגללו קבעה שנעדר ממצא אובייקטיבי בין ממצאיה. זאת, במיוחד מקום שנערכה למבקש בדיקה קלינית, והוצגו צילומי רנטגן אשר נסרקו לפרטיהם, ואשר גילו ממצאים רפואיים כאלה ואחרים. ראוי הוא כי המבקש וכן גורם בפניו עומדת החלטת הועדה למבחן הביקורת, יוכלו להבין אל נכון מדוע ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי צילומי הרנטגן לא סיפקו ממצאים אובייקטיביים אשר הצדיקו קביעת נכות גבוהה יותר...". נושא זה זכה להתייחסות נוספת ברע"א 7919/06 כפיר חגאי נ' קצין התגמולים: "... ראוי שהועדה הרפואית הדנה בעניין תסביר בהחלטתה את הטעמים שבגינם החליטה היא לקבוע את דרגת נכותו של המבקש כפי שקבעה. נימוק שכזה יאפשר לנכה להבין את החלטת הועדה ואת הטעמים שעמדו ביסודה... ויאפשר להעביר את ההחלטה בשבת הביקורת השיפוטית". 9. בנסיבות אלו אני מוצאת שראוי שהועדה הרפואית אשר דנה בעניין תסביר בהחלטתה את הטעמים שבגינם החליטה לקבוע את דרגת הנכות האורטופדית של המערער כפי שקבעה בהתייחס לסעיף "ללא ממצא אורגני", כאשר נימוקים אלו יאפשרו למערער להבין את החלטת הועדה ואת הטעמים שעמדו ביסודה. במישור הנוירולוגי 10. הועדה בדקה את המערער ומצאה החזרים גידיים מוחלשים כללית בכל התחנות בארבע גפיים. בבדיקת כוח שרירי גפיים עליונות הפגין חולשה כללית, בכל קבוצת השרירים הפרוקסימליים והדיסטלים ללא פיזור שורשי או עצבי הקפי מוגדר. כמו כן תועדו בפרוטוקול תלונות המערער לגבי הפחתת תחושה במקומות מסוימים. הועדה הרפואית העליונה התייחסה לבדיקת EMG אשר נעשתה מטעם המערער בבית החולים נצרת EMMS ביחידה הנוירולוגית. בסיכום בדיקה זו ציין ד"ר סאהר עאבד כי למערער עדות לפגיעה שורשית C5-C6 משמאל וכן פגיעה שורשית L5-S1 מימין. הועדה מפרטת בצורה מקצועית את ממצאי הבדיקה, לא רק לגבי מה שנבדק, אלא גם לגבי מה שלא נבדק והיה צריך להיבדק לדעת הועדה. הועדה מציינת מדוע בוצעה הבדיקה באופן לא אמין שלא מאפשר לקבוע על סמך בדיקה זו קיום פגיעה שורשית צווארית ומותנית הפוגעת בגפיים ובתפקודם. הועדה קבעה כי בבדיקה הנוירולוגית הקלינית הממצא החריג היחידי הוא סובייקטיבי (הפחתת בתחושה באצבעות 4-5 ביד שמאל) ואין לתלונה זו כל תמיכה אובייקטיבית בבדיקת EMG או בדיקות דומות. כל שאר הממצאים שתוארו בבדיקה הנוירולוגית אינם מעידים לדעתה על קיום נזק נוירולוגי אורגני. 11. כלל הוא, במסגרת הטיפול בחוק הנכים (תגמולים ושיקום - תשי"ט 1959), כי אם מתעורר ספק כלשהוא הוא פועל לטובתו של המערער. בפני הועדה הרפואית העליונה הונחה בדיקת EMG שנערכה בבית החולים ביחידה נוירולוגית ויש לה ממצאים מסוימים. הועדה הרפואית העליונה מבקשת לפסול ממצאיה של בדיקה זו בשל מה שלא נבדק. במקרה כזה, יש מקום לטעמי לשלוח את המערער לבדיקה חוזרת במקום שהוא מומלץ על הועדה ובאופן שביצוע הבדיקה יענה על דרישות הועדה, מה גם שיש נכונות כזו מצד המערער. בדיקה חוזרת תפוגג את הערפל שקיים לדעת הועדה לגבי תוצאות בדיקת ה- EMG מיום 3.1.04. 12. לפיכך, נראה לי שיש מקום לאפשר למערער לחזור על בדיקת EMG במקום עליו תורה הועדה ובאופן שתורה, ועל בסיס ממצא זה לקיים דיון חוזר בתלונותיו של המערער. 13. לפיכך, יוחזר הדיון לועדה רפואית עליונה ברוח הדברים האמורים בסעיפים 9,12 לעיל. 14. אין צו להוצאות.   15. המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.   16. המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ט"ז תמוז תשס"ט, 08 יולי 2009, בהעדר הצדדים. צבאאגף השיקום