בפנינו שתי תביעות של עובדי מכבסה באילת, אשר לצורך נוחיות הדיון ויעילותו, נשמעו יחדיו, אך נכריע בכל אחת בנפרד ביחס לכל אחד מראשיה.          צבי שרנשי (דמ"ש 35143-02-10) .              התובע עבד כמנהל אחזקה במכבסה (להלן - "הנתבעת") החל מיום 4/6/08 ועד 12/7/09. תביעתו המופרזת של התובע הינה להפרשי שכר , המבוססים על כך שחלוקת שכר העבודה המופיע בראשית התלוש במספר הימים מובילה כל פעם לסכום אחר מ בחינת שווי יום עבודה. על כן נערך ח ישוב בנוגע להפרשים, העומד על 10,594 ₪. הנתבעת טענה כי שכר התובע שולם גלובלית ועל כך יעידו סכומי הנטו האחידים המופיעים בכל התלושים. מרבית התלושים אכן מלמדים על סכום קבוע של 6,000 ₪, שעלה ל- 6,200 ₪ , 6,400 ₪ו- 7,000 ₪. 3.   טענה זו של הנתבעת מקובלת עלינו שכן היא עולה בקנה אחד עם עדות מנהל הנתבעת מר ברנס, לפיה שכר התובע היה גלובלי (עמ' 9 שורות 18-19). על כן, ובנקודה זו אכן אין צורך להתייחס לתוכן התלושים שכן הרכבם אינו משנה לצורך התוצאה שהיא השורה התחתונה בכל תלוש - שכר הנטו שנשאר דומה במרבית התקופה. 4. תביעה אחרת של התובע היא לפדיון חופשה. בכתב התביעה התובע טוען כי למרות שנרשם בתלושי השכר כי קיבל פדיון חופשה בפועל, לא יצא לחופשה. בחקירתו הנגדית אישר התובע כי מדי כשבועיים נסע ביום חמישי לירושלים על מנת לפגוש את בנו (עמ' 3 שורות 1-5). מדוחות ה נוכחות של התובע שצורפו כ - נ/1 נרשם בימי חמישי רבים, רק שעות כניסה אך בחודשים 12/08 , 1/09 ו- 2/09, 4/09, 5/09, 6/09 נמצאו 8 ימי העדרות . סך ימי ההעדרות יחד עם ימי הנסיעות בחמישי מביאים לתוצאה לפיה התובע קיבל את ימי החופשה שלו בפועל, עת שולם לו שכרו הגלובלי ללא הפחתה. על כן התביעה לפדיון חופשה שנתית נדחית. 5.          התובע עותר לתשלום תוספת שכר עבור שתי שבתות בהן עבד במהלך חודש יולי 2009. עיינו בדו"ח הנוכחות (נ/1) של חודש יולי 2009, ולא נרשם בו כי התובע עבד ב שבת, על כן משלא הוכח כי התובע עבד בשבתות אלו , התביעה ברכיב זה נדחית. 6. עוד תובע התובע הפרשות לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה הכללי במשק. בעניין זה הנתבעת לא הפרישה את הסכומים ולתובע מגיע פיצוי בגין אי הפרשות חלק המעביד בסך של 560.71 ₪. 7. תביעתו האחרונה של התובע הינה לפיצויי פיטורים. התובע טען בכתב התביעה כי התפטר מאחר והנתבעת לא הפרישה עבורו לקרן פנסיה וכן פגעה בשכרו ובזכויותיו . נציין כי במכתב ההתפטרות (נ/2 ) מצוין כי התובע מודיע על התפטרותו לאחר ששוחח עם יגאל. בעדותו בפנינו התובע סיפר כי לא קיבל את התמורה עבור עבודתו, עבד שעות רבות, שבתות וחגים, לא קיבל פנסיה וחופשה. (עמ' 2 שורות 25-27) בחקירתו הנגדית אישר התובע כי בשיחתו עם יגאל הוצע לו יותר כסף כדי להישאר והוא סרב (עמ' 4 שורות 26-27). 8. מניתוח הזכויות שנתבעו בכתב התביעה, עולה כי התביעה המוצדקת היח ידה היא ההפרשות לפנסיה וזו ללא קשר חשיבותה , בטלה בשישים בסכומה (100 ₪ מדי חודש) מול העלאה בשכר שהוצעה לתובע, שאישר זאת בעדותו. לכך יש להוסיף את עדותו של מנהל התובעת, אשר היתה אמינה עלינו ו בה סופר על רצונו הכן לעזור לתובע שהיה גרוש ללא עבודה, וחייב כספים לנושים . מר בר נס סיפר כי התובע גר אצלו בבית במשך שלושה חודשים, הוא היה מסיע אותו לירושלים בימי חמישי ולא הקפיד על שעות הנוכחות בעבודה שלו (עמ' 9). מכל אלה לא ניתן ללמוד על הרעת תנאים מוח שית, עד כי לא ניתן היה להמשיך בעבודה. על כן התביעה לפיצוי פיטורים - נדחית. 9.  לסיכום, מרבית התביעה נדחית, למעט הסך של 560 .71 ₪ פיצויי בשל אי הפרשה לקרן פנסיה אשר ישא ריבית והצמדה כחוק בגין פ מאמצע התקופה 1/3/09 ועד התשלום בפועל. הנתבעת טענה לקיזוז ימי היעדרות אשר שולמו ביתר אך שיעור זה לא הוכח.   כמו כן נטען כי שולם לתובע בונוס בחודש 5/09 שאותו יש לקזז אך לא הוסבר מדוע יש לעשות כן. יחד עם זאת - מאחר ומרבית התביעה נדחתה ישא התובע בתשלום. הוצאות הנתבעת בסך 600 ₪ , בתוספת ריבית והצמדה כ חוק מהיום עד התשלום בפועל. 10.        נטליה חזנזון (34764-02-10) התובעת עבדה אצל הנתבעת כסוגרת שקיות מגהצת ומכבסת החל מ- 15/5/07 ועד 5/12/09. בטרם נפנה לראשי התביעה נציין כי התובעת חתמה ביום 4/12/09 על כך שהתפטרה ביום 5/12/08 וקיבלה את כל הכספים המגיעים לה. יחד עם זאת אין בחתימה על מסמך שכזה כדי להוות ויתור על זכויות קוגנטיות מכוח חוק או הסכם קיבוצי החל על הצדדים. 11. תביעה הראשונה של הנתבעת היא לפדיון חופשה שנתית, לאחר שבפועל יצאה לחופש ל- 12 ימי חופש. לטענת התובעת היא זכאית ל - 7.5 ימי חופשה נוספים . הנתבעת טוענת כי ימי חופשה אחרים אשר רשומים בתלושי השכר לא יצאה בהם לחופשה בפועל. הנתבעת טענה מנגד כי התובעת היתה זכאית ל - 17.5 ימים ובפועל קיבלה 19.5 ימים. 12.        במהלך בדיון בפנינו התברר כי התובעת נסעה לחו " ל במהלך חודש יולי 2007, אך לטענת הנתבעת, התובעת קיבלה משכורת חודש מלא. התלוש צורף כ - נ/7 אך לטענת התובעת לא קיבל ה את סכום הכסף המופיע בתלוש. בנקודה זו, מאחר ולא הובא אישור על העברת הכספים לחשבון הבנק של התובעת או צילום שיק לא נוכל לקבל את הטענה שתשלום משכורת חודש יולי בא גם הוא על חשבון פדיון ימי החופשה. 13. כאמור מאחר והתובעת עבדה 19 חודשים היא זכאית ל - 19 ימי חופשה, כאשר התובעת מודה בקבלת 12 ימי חופשה. נותר לנו לבחון האם פדיון ימי החופשה המופיע בתלוש השכר הינו אמיתי או לא. יצויין כי אכן סיכום ימי החופשה לפי תלושי השכר מלמד כי קיבלה 19.5 ימי חופשה ואין היא זכאית ליותר. התובעת טוענת כי פדיון החופשה בחלק מהחודשים אינו אמיתי כך לדוגמא נטען כי בחודשים בהם נרשמו 26 ימי עב ו דה לא יתכן כי התובעת תהא , בנוסף בחופשה במשך 4 ימים בנובמבר 2007 ובאותו אופן במשך יומיים במאי 2008 . הנתבעת טענה כי ביחס לחודש נובמבר 2007 סך ימי העבודה של התובעת כלל גם את ימי החופשה כלומר 26 ימים, הם 22 ימי עבודה בפועל. טענה זו מקובלת עלינו מאחר ובתקופה הראשונה להעסקת התובע ת סוכם כי השכר יהיה גלובלי. (עמ' 7 שורות 20-19) . כך ניתן לראות ש ב כל התלושים מופיע שכר בסך 5,000 ₪ נטו, ורישום ימי החופשה אינו קבוע אלא מופיע מדי פעם. כל אלו מלמדים כי פדיון החופשה היה אמיתי ולא פ יקטיבי על כן התביעה בראש זה נדחית. 14. התובעת טוענת כי בחודשים ספטמבר 2007 ואפריל 2008 היתה זכאית לימי חגים אך לא קיבלה אותם.   מתלוש השכר של התובעת לחודש ספטמבר 2007 עולה כי מדובר בתקופה ב ה סוכם על שכר גלובלי ועל כן אין התובעת זכאית לימי חגים. בחודש אפריל 2008 מופיע יום חג אחד ולכאורה התובעת זכאית ליום חג נוסף. אך מעיון בתלושי השכר שלפני חודש אפריל 2008, מרץ 2008 ומאי 2008 נראה כי על אף שהתובעת לכאורה נחשבת כבר עובדת יומית, שכרה נטו ממשיך להיות זהה בשלושת החודשים ועל כן ברור כי לא נגרע מהתובעת דבר עקב החגים. 15. התובעת טוענת כי לא הופרש עבורה בגין קרן פנסיה מאז חודש ינואר 2008 בחלוף 6 חודשים. הנתבעת טוענת כי הפרישה בחלוף 9 חודשים ומאז חודש מרץ 2008. לדעתנו המחלוקות מתייתרת כאשר ההפרשות של הנתבעת היו אמורות להיות בשיעור של 1.66% לתגמולים ובפועל הנתבעת הפרישה 5% . משעשתה כן וביתר, ברור ש ה סכום העודף מכסה את החודשים החסרים על כן התביעה בראש זה נדחית. 16. התובעת טוענת כי התפטרה והיא זכאית לפיצויי פיטורים בשל הרעת תנאים מאחר והנתבעת לא הפרישה לה לקרן פנסיה ופגעה בזכויותיה. כפי שניתן לראות מניתוח הזכויות, לא פגעה הנתבעת בזכויותיה התובעת. בעדותה בפנינו טענה התובעת כי התפטרה מאחר וחשבה שזו משכורת נמוכה (עמ' 5 שורות 287-28) עוד טענה התובעת כי שיק המשכורת לא נכנס בזמן ובשל כך שיק עבור שכר הדירה , שנתנה , חזר (עמ' 6 שורות 19-20). ב טענה בדבר משכורת נמוכה אין כדי להוות בסיס להתפטרות מחמת הרעת תנאים מקום בו התובעת עבדה באותם תנאים במשך כ ל תקופת עבודתה, ואילו ל עובדה שהשכר שולם שלא במועד, לא הובאה הוכחה. אשר על כן משלא הוכח כי התובעת התפטרה בשל הרעת תנאים מוחשית, נדחית גם תביעה זו. 17. מאחר וכל התביעה נדחתה תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.   ניתן היום, ג' תמוז תש"ע, 15 יוני 2010, בהעדר הצדדים. נציגת מעבידים-רחל מוגרבי אילן סופר, שופט משכורתהתפטרות