החזרת דיון בפני ועדה רפואית בהרכב שונה בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 9/2/09 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער, והשאירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון. רקע עובדתי 1. המערער נפגע בברכו השמאלית, בתאונה שהוכרה כ"פגיעה בעבודה" ביום 6.3.94. ועדה רפואית לעררים העניקה למערער 10% נכות. 2. בשנת 2008 הכיר המשיב בהחמרת מצבו של המערעראולם ועדה מדרג ראשון קבעה כי לא חלה כל החמרה במצבו. על החלטה זו ערער המערער בפני ועדה רפואית לעררים ותמך עררו בחוות דעתו של ד"ר גדעון מן. אשר העמיד את נכותו של המערער על שיעור של 20% נכות. 3. ביום 9.2.09, לאחר בעיינה גם בבדיקת M.R.I., דחתה הוועדה את עררו של המערער והתירה על כנה את החלטת הועדה מדרג ראשון לפיה, אין כל החמרה במצבו של המערער. על כך משיג המערער בפני. טענות המערער 4. לטענת המערער, שגתה הועדה משלא התייחסה בצורה עניינית ומנומקת לחוות דעתו של דר מן גדעון, מומחה לכירורגיה אורטופדית מיום 23/5/08. לדבריו, ד"ר מן בחוות דעתו, בהסתמך על צילומי הרנטגן בלבד קבע, כי מדובר בשינויים ניווניים קשים בברך. אבחנה זו נמצאה גם בבדיקת ה- MRI מיום 26/6/08 וגם במכתבו של האורטופד המומחה ד"ר אלקרנאוי מיום 22/10/07. לעומת זאת, הועדה "בחצי פה" מודה, כי ב- MRI יש שינויים ניווניים, בלא להגדיר אם הם קשים או קלים, ובכל זאת עומדת על דעתה, כי אין שינוי בהתאם לבדיקת ה- MRI. מדובר בהחלטה מקובעת ברורה המנוגדת לממצא אובייקטיבי שד"ר מן אבחן על פי צילומי הרנטגן. 5. לטענתו, הועדה התעלמה מכל ההיבטים התפקודיים שנזכרו במכתבו של ד"ר אלקרנאוי לאחר בדיקת ה- MRI, וממשיכה לקבוע, כי יש הגבלה "קלה" בלבד. 6. עוד טוען המערער, כי בשתי הועדות לעררים נכתב שאין נוזל בברך, בעוד שבבדיקת ה- MRI כתוב במפורש שיש נוזל בברך, וכי בעוד שד"ר מן מאבחן ממצא חריג של היקף שרירים נמוך ב- 2 ס"מ בשרירי הירך , הועדה קובעת בצורה סתמית שאין שוני בהיקף השרירים. 7. לטענת המערער, בחוות דעתו של ד"ר מן ובמסמכים רפואיים שהונחו בפני הועדה, היו התייחסויות נרחבות לנושא החריקות בברך, ובועדה לעררים הראשונה היתה לכך התייחסות מינורית, בלא הנמקה, ובהתכנסותה השנייה של הועדה לעררים הנושא כלל לא נבדק. 8. לדבריו, יש להורות על החזרת הדיון בפני ועדה רפואית בהרכב שונה, מבלי שתעיין בפרוטוקולים של הועדה לעררים, וזאת מהטעם כי במקרה הנדון קיים פער קיצוני ביותר בין חוות הדעת של ד"ר מן ובין קביעת הועדה, סתירות ברורות בהחלטות הועדה, ולאור פרק הזמן הקיצוני בין ההתכנסות הראשונה של הועדה לעררים לבין התכנסותה השנייה, ואי עמידתה ב"הבטחתה", כי ה- MRI עשוי לשנות את דעתה. טענות המשיב 9. ב"כ המשיב הסכימה לקבל את הערעור באופן זה שעניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתתייחס בצורה עניינית ומנומקת לחוות הדעת של ד"ר גדעון מן, מומחה לכירורגיה אורטופדית מיום 23/5/08. לעניין בקשת המערער להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר, טענה ב"כ המשיב, כי דרך המלך הינה להחזיר את עניינו של המערער לאותו הרכב, ובמקרה דנן, לא עולה חשש של ממש, כי הועדה תהא נעולה על החלטתה הקודמת. דיון והכרעה 10. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. הערעור הוא בשאלת חוק בלבד. כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים-עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע ל"ג/40-0 יוסף דולזר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' 407). כן נפסק, כי צורת הבדיקה של הנכה ואורכה הם נושאים בגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שן/28001 המוסד - חיים קטוע, לקט וועדות 608; דב"ע נא/91-99 משה רוזנברג - המוסד, לקט וועדות 644). בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד', 213). כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. כפי שפורט בספרו של ד"ר שאול קובובי / רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה, מהדורה שנייה, עמ' 195. בית הדין לא ייטול לעצמו את הסמכות שהמחוקק הועיד לוועדות הרפואיות, אלא במקרים יוצאים מהכלל, בהם הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי (י. אליאסוף, "וועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי" שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ה), 81). 11. א. הועדה, ואשר בהרכבה ישבו רופאים מומחים בתחום האורטופדיה, וא.א.ג , התכנסה פעמיים בעניינו של המערער, ביום 29.6.08 וביום 09.2.09. ב. בהתכנסותה הראשונה מיום 29.6.08, הועדה עיינה בערר מיום 4.4.08, שמעה ורשמה את תלונות המערער, כמפורט בסעיף 20 לפרוטוקול. הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית יסודית, כמפורט בסעיף 21 לפרוטוקול. הועדה ציינה, כי לצורך השוואה עיינה בצילום ברכיים שמאל וימין מיום 18.5.08, המצביע על שינויים ניווניים קלים בשלושת המדורים, מעט יותר בצד שמאל. הועדה סיכמה ישיבתה מיום 29.6.08, תוך שציינה, כי בדקה את המערער, עיינה בדוחות של ועדות קודמות, עיינה בחוות דעת פרופ' עטר וד"ר גדעון מן. הועדה מצאה בבדיקתה, כי הטווח התפקודי של הברך היה תקין, לא נצפתה אי יציבות בברך. הועדה ציינה, כי מצבו של המערער אינו מצדיק מבחינה רפואית אחוזי נכות מעל מה שנקבע בועדה הקודמת, אך למען מיצוי הצדק עם המערער, ביקשה הועדה, את תשובת בדיקת ה- MRI שביצע בסמוך לועדה. ג. הועדה התכנסה בשנית ביום 9.2.09, בחלוף כשמונה חודשים מהתכנסותה הראשונה. לאור פער הזמנים בין התכנסותה הראשונה לבין התכנסותה השנייה, הועדה בדקה את המערער שוב מבחינה קלינית ולא מצאה הבדל בין הבדיקות, הועדה עיינה בתוצאות בדיקת MRI מיום 26.6.08 ולא מצאה עדות לנזק רצועתי, המינסקוס תקין, קיימים שינויים ניווניים, בעיקר בקונדל החיצוני של הברך והפיקה. ד. הועדה סיכמה מסקנותיה, תוך שציינה, כי בבדיקת ה- MRI לא נמצאה עדות לנזק רצועתי או מנסקיאלי. לאור האמור, קבעה הועדה, כי הנכות שנקבעה בועדה מדרג ראשון נשארת על כנה ואין החמרה במצבו של המערער. 12. לאחר שעיינתי בדוחות הועדה נשוא הערעור, ולנוכח הסכמת המשיב, יש לקבל את הערעור, כך שהדיון יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס בצורה "עניינית ומנומקת" לחוות הדעת של ד"ר גדעון מן, מומחה לכירורגיה אורטופדית, מיום 23.5.08. 13. באשר לבקשת המערער, כי עניינו יוחזר לוועדה בהרכב אחר, כבר נפסק, כי "דרך המלך" של החזרת עניין לוועדה רפואית, היא החזרתה לוועדה שבדקה את המבוטח ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש, כי הועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר. (דב"ע נא/61-99 מטר חנא-המל"ל (לא פורסם), דב"ע לב/28-0 שלמה בוסקילה - המל"ל פב"ל יב' 166: דב"ע לב/84-0 שמואל מרציאנו - מל"ל, עב"ל יב' 164, דב"ע לא/29-0 מנחם פרנקל - מל"ל פד"ע כד' 160: תב"ע ח' שן/198-0 שמעון מעודד - מל"ל פד"ע כב' ס'). עיון בפרוטוקול הועדה, כמפורט לעיל, מביא למסקנה, כי הועדה פעלה בצורה יסודית ולא הוכח כל חשש שהיא תהיה "נעולה" על החלטתה הקודמת. העובדה כי נפלה טעות בהחלטת הועדה אינה מלמדת בהכרח כי הועדה לא תשקול את העניין שוב כפי שיורה לה בית הדין. מדובר בהחלטה משפטית וחזקה על הועדה שהיא תמלא אחר הוראות פסק הדין. 14. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רפואהדיוןהרכב ועדה רפואיתועדה רפואית