אוסטאוארטריטיס ביטוח לאומי

1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה שממנה סובלת התובעת, כפגיעה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה. 2. בישיבת 16/9/07 גובשה רשימה מוסכמת של עובדות כדלקמן: א. התובעת ילידת 1946. ב. משנת 78 עד 9/04 עבדה בעירית תל אביב. ג. התובעת פרשה פרישה מוקדמת מחמת מצבה הבריאותי. ד. עד שנת 2000 עבדה בחדר מחשב בהיקף משרה 6 - 6.5 שעות ליום. ה. חלק ניכר מהעבודה היה בחדר שהטמפרטורה בו בין 16 - 17 מעלות. ו. התובעת נזקקה ללבוש באופן קבוע בגדים חמים במהלך העבודה. ז. בין 2000 - 2004 עבדה כמפעילת מחשב באותם תנאים. ח. משנת 2000 מתלוננת על כאבי פרקים. 3. בית הדין מינה כמומחה רפואי את פרופסור דן בוסקילה. אלה השאלות שהופנו למומחה: א. מהי מחלתה של התובעת? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתה של התובעת היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרות שניתן לאתר בזמן או במקום? האם כתוצאה מתנאי העבודה המתוארים לעיל, נגרמו נזקים זעירים שניתנים להפרדה במקום ובזמן? ד. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובעת תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובלת התובעת? במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים? ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי עבודתה של התובעת כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניה האישיים (גורמי סיכון) של התובעת, אם היו כאלה? 4. המומחה ביקש לבדוק את התובעת. 5. חוות דעת המומחה התקבלה ביום 13/4/08. כך נקבע בחוות הדעת: "א. על פי בדיקתה של גברת שושנה כהן ועיון במסמכים הרפואיים לוקה גברת שושנה כהן באוסטאואררטריטיס מפושטת GENERALIZED OSTEOARTHRTIS. אוסטיאוארטריטיס הינה מחלה דגנרטיבית של המפרקים. המחלה מאופיינת קלינית על ידי כאב ומגבלות תפקודיות, רנטגנית על ידי אוסטיאופיטים והיצרות של המרווח המפרקי והיסטופתולוגית על ידי פגיעה בשלמות הסחוס והעצם הסמוכה לסחוס המפרקי (SUBCHONDRAL BONE ). אוסטיאוארטריטיס היא המחלה השכיחה ביותר מבין מחלות המפרקים. כאמור גברת כהן אובחנה על ידי ד"ר אהרנפלד ופרופ' לנגביץ כלוקה באוסטיאואטרטריטיס במפרקים שונים ואני מאשש אבחנה זו. ב. לשאלת כבוד בית המשפט האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה, כפי שתוארה בהחלטה של כבוד השופטת הדס יהלום מתאריך 1/1/08, אני סבור שהתשובה שלילית. אוסטאוארטריטיס שכיחה יותר בנשים. הפתוגנזה של אוסטאוארטריטיס הינה מורכבת וכיום ברור שאוסטאוארטריטיס הינה תוצאה של השפעה של גורמים רבים, כולל גנטיים כוחות מכניים, דלקת מקומית ותהליכים תאים וביוכימיים. אוסטאוארטריטיס של הברכים נכרכה בעיסוקים ספציפים כמו עובדי כותנה, עובדי נמל ונגרים. וכמו כן אוסטאוארטריטיס של הידיים ומפרקי הירכים גם היא נקשרה לעיסוקים הכרוכים בעבודה פיזית. למרות זאת לא ברור האם שינוי בעיסוק מפחית את הסיכון להווצרות אוסטאוארטריטיס. קור אומנם מדווח על ידי חלק מהחולים במחלות מפרקים כגורם להחמרת כאבים שלהם, אך קור אינו גורם סיכון להתפתחות אוסטאוארטריטיס, כך שאני סבור שאין קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה, כפי שתוארה להלן". 6. בהחלטתי מיום 2/7/08 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן: "א. בסעיף ב' לחוות דעתך קבעת כי אין קשר סיבתי בין מחלת אוסטאוארטריטיס ממנה סובלת התובעת לבין עבודתה. ב. האם ניתן לשלול בוודאות קשר סיבתי בין התפתחות המחלה לבין תנאי עבודתה של התובעת, בשים לב כי מדובר בתקופה ממושכת מאוד של עבודה עם החשפת לקור. ג. האם ניתן לשלול בוודאות כי חשיפה ממושכת לקור יכולה לתרום להתפתחות המחלה ו/או להחמרתה. ד. האם לאור המחקרים הקיימים היום בתחום הרפואי לא ניתן לומר כי עבודה בתנאי הקור כמו במקרה של התובעת, במשך יותר מ - 22 שנה, אכן גרמה להתפתחות ו/או החמרת מחלתה. ה. האם יתכן כי אלמלא עבודתה לא הייתה התובעת לוקה במחלה". 7. להלן תשובות המומחה מיום 27/7/08: "1. ניתן לשלול בוודאות קשר סיבתי בין התפתחות המחלה של גברת שושנה כהן אוסטאוארטריטיס, לבין תנאי עבודתה, גם בשים לב כי מדובר בתקופה ממושכת מאוד של עבודה עם החשפות לקור. 2. ניתן לשלול בוודאות כי חשיפה ממושכת לקור, יכולה לתרום להתפתחות המחלה ו/או החמרת הנזק במפרקים, כפי שציינתי בחוות דעתי, חלק מהלוקים במחלות מפרקים, מדווחים אמנם כי קור גורם להחמרת הכאבים, אך הקור אינו מהווה גורם סיכון להתפתחות אוסטאוארטריטיס, או החמרת תהליכי בנזק בסחוס המפרקי. 3. ניתן לשלול בוודאות כי חשיפה ממושכת לקור, יכולה לתרום להתפתחות המחלה ו/או החמרת הנזק במפרקים. 4. לאור המחקרים הקיימים כיום וספרי הלימוד מרכזיים בתחום הרומטולוגיה לא ניתן לומר כי עבודה בתנאי הקור כמו במקרה של התובעת במשך יותר מ - 22 שנים, אכן גרמו להתפתחות, או החמרת התהליך הפתולוגי במפרקים שלה. 5. אני סבור כי גם אלמלא עבודתה, הייתה התובעת לוקה במחלתה". 8. כך נטען בסיכומי התובעת: א. תנאי העבודה של התובעת היו מאוד לא שגרתיים. ב. הרופאים שטיפלו בתובעת, קשרו בין מצב רפואי לתנאי העבודה ולחשיפה לקור. ג. התובעת סובלת ממחת פרקים שהיא מחלת מקצוע. ד. קיים קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי העבודה. ה. לחלופין, יש להכיר בפגיעתה מכח תורת מקרוטראומה. ו. לבית הדין שיקול דעת ואינו כבול לחוות הדעת המומחה. 9. בסיכומי הנתבע נטען שלאור קביעתו החד משמעית של המומחה, אין קשר סיבתי לעבודה ואין מדובר במקרוטראומה. 10. לאחר עיון בחומר הראיות ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין. 11. המומחה הבהיר כי מחלתה של התבועת היא אוסטאוארטריטיס שהיא מחלה של המפרקים. המומחה קבע שאין כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין מחלתה של התובעת. קביעה זו מתייחסת לשני היבטים. האחד - העדר קיומים של נזקים זעירים שכל אחד מהם אינו גורם נזק אך הצטברותם היא הגורמת את הנזק - תנאי סף להכרה במקרוטראומה. השני - העדר קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. 12. תשובת המומחה היא ברורה וחד משמעית והמומחה חזר עליה גם בתשובות לשאלות ההבהרה. 13. נוכח קביעתו החד משמעית של המומחה, אין מנוס אלא לדחות את התביעה. 14. התביעה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום כ"ב באדר, תשס"ט (18 במרץ 2009) בהעדר הצדדים נ.צ.ע. - גב' הרצברג נ.צ.מ. - מר גז'בין יהלום הדס, שופטת מחלות פרקיםביטוח לאומי