הסכם עקרונות להעברת בעלות על קבוצת כדורגל

הסכם עקרונות להעברת בעלות על קבוצת כדורגל א. עובדות הנתבעת 1 (והתובעת שכנגד 1) (להלן: "העמותה"), מחזיקה בזכויות הבעלות והניהול של קבוצת הכדורגל הפועל פ"ת (להלן: "הקבוצה"). הנתבע 2 (והתובע שכנגד 2) הינו מנהלה ויו"ר העמותה (להלן: "אלעד"). אלעד והעמותה יקראו יחדיו (להלן:"הנתבעים"). התובע (והנתבע שכנגד) (להלן: "מנוביץ") ביקש להעביר לידיו את זכויות הבעלות והניהול בקבוצה. ביום 27.11.06 פנה מנוביץ אל העמותה ואלעד על מנת לפתוח במשא ומתן להעברת זכויות הבעלות והניהול בקבוצה לידיו. זמן קצר לאחר פנייה זו נערכה פגישה בין מנוביץ ואלעד ובה סוכם כי מנוביץ יקים גוף משפטי חדש (להלן: "העמותה החדשה"), אשר העמותה תעביר לו, במועד שיסוכם בין הצדדים, את זכויותיה בקבוצה, ללא תמורה. כמן כן, סוכם כי העמותה תהא אחראית לכיסוי ותשלום כל ההתחייבויות שנוצרו עד למועד הנ"ל, ואילו לאחריו תישא העמותה החדשה בכל הזכויות והחובות הקשורות בקבוצה. ביום 6.12.06 פנה מנוביץ בכתב לאלעד וביקש ממנו להמציא לו מסמכים שונים לצורך בדיקת נאותות של הקבוצה. ביום 17.12.06 הגיב בכתב ב"כ של אלעד לבקשתו של מנוביץ לקבלת מסמכים ודחה אותה בנימוק שמרבית המסמכים שביקש אינם רלוונטים לעסקה הנדונה. ביום 7.1.07 פנה בשנית מנוביץ ע"י ב"כ לב"כ של אלעד בדרישה לקבל לידיו מסמכים שונים לצורך בדיקת הנאותות. בתגובה לפנייתו השניה של מנוביץ, דרש ב"כ של אלעד כי מנוביץ יעביר לעמותה מכתב כוונות מפורט לגבי העסקה המוצעת על ידו, בטרם יועברו אליו המסמכים שדרש. בעקבות המבוי הסתום אליו הגיעו הצדדים, עקב אי הסכמה ביניהם בנוגע למסמכים הדרושים לבדיקת הנאותות ולהמצאת מכתב הכוונות, הוקפאו המגעים עד לחודש מרץ 2007. ביום 10.4.07 נחתם בין העמותה לבין מנוביץ הסכם עקרונות (להלן: "ההסכם") להעברת זכויות הבעלות והניהול בקבוצה לידי מנוביץ. ביום 26.4.07, מספר שעות לפני ההצבעה שהתנהלה בעמותה לצורך אישור ההסכם באופן רשמי, חתם מנוביץ על כתב ויתור ביחס לכל תביעה ו/או דרישה כנגד כל אחד מחברי העמותה באופן אישי (להלן: "כתב הויתור"). ביום 29.4.07 נפגש מנוביץ עם עו"ד מורן מאירי, ב"כ של אלעד. במהלך הפגישה הציג עו"ד מאירי בפני מנוביץ את תקנון ההתאחדות לכדורגל בעניין העברת זכויות בקבוצות כדורגל. ביום 30.4.04 נפגש מנוביץ עם עו"ד רותם קמר, יועצה המשפטי של ההתאחדות לכדורגל. בפגישה זו הציג עו"ד קמר בפני מנוביץ את תקנון העברת זכויות בקבוצות כדורגל (להלן: "התקנון"), את הבטוחות שעליו להעמיד וכן את ההליכים הדרושים לצורך העברת הזכויות בקבוצה לידיו. ביום 15.5.07 פנה מנוביץ בכתב לאלעד וטען כי בפגישה שהתקיימה בינו לבין עו"ד קמר, התברר לו כי עפ"י התקנון אין להעביר זכויות בקבוצה אלא אם הנעבר מקבל עליו לפרוע חובות עבר של הקבוצה. דרישה תקנונית זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם. מנוביץ העלה הצעה חדשה לקיום העסקה, לפיה מנוביץ יקבל לידיו תחילה רק את זכויות הניהול של הקבוצה לתקופה של 3 שנים, ותשמר לו אופציה לקבל את הבעלות בקבוצה בתום תקופה זו ללא תמורה. ביום 16.5.07 נערכה פגישה בין הצדדים בה דחו נציגי העמותה את הצעתו של מנוביץ והציעו לו הצעות חלופיות אשר נדחו על ידו. ביום 20.5.07 פנה בכתב מנוביץ אל אלעד וטען כי הלה הפר את ההסכם עימו. ביום 24.5.07 דחו העמותה ואלעד באמצעות ב"כ, את טענותיו של מנוביץ במכתביו מימים 15.5.07 ו-20.5.07. בכתב התביעה עותר מנוביץ לחייב את העמותה ואלעד, יחד ולחוד, לשלם לו פיצויים בסך של 300,000 ₪ (לצורכי אגרה). מאידך, בכתב התביעה שכנגד, עותרים העמותה ואלעד לחייב את מנוביץ לשלם להם פיצויים בסך 730,000 ₪ (לצורכי אגרה) ולחייבו לפרסם הודעת התנצלות ואת פסק הדין על חשבונו בשני עיתונים יומיים. ב. הדיון 1. מנוביץ טוען כי: א. חתם על כתב הויתור עקב התניה שהציב בפניו מר רן כרמלי, עוזרו של אלעד, לפיה אישור ההסכם ע"י העמותה כפוף לחתימתו על כתב הויתור, בכך ניסו העמותה ואלעד לחמוק מחובות העבר אישית. ב. המשא ומתן נוהל לאורך כל הדרך מול אלעד וזה הונה אותו, כאשר הסתיר ממנו פרטים מהותיים וניסה "להפיל" עליו את חובות העבר של הקבוצה. ג. הדוחות הכספיים הלא מבוקרים והלא חתומים של העמותה ליום 31.12.06 לא שיקפו את מצבה הכספי לאשורו. הם נועדו להסתיר מעיניו את מצבה הכספי הרעוע של העמותה, תוך יצירת מצגי שווא לגבי מצבה הכספי האמיתי. ד. בפגישתו עם עו"ד מאירי, השמיט האחרון בשעה שהקריא את התקנון את הסעיף המהותי לפיו על הגוף החדש, אשר עתיד לקבל לידיו את זכויות הבעלות בקבוצה ליטול על עצמו גם חובות עבר של הגוף המעביר. ה. עו"ד מאירי ניסה להחתימו על הסכם חדש להעברת הזכויות בקבוצה אשר נוסח באופן קיצוני לטובת אלעד. לפיכך, יש לקבוע כי הדבר נעשה עפ"י בקשתו של אלעד, מאחר וההסכם החתום כבר לא היה לרוחו. ו. יש לקבוע כי העמותה ואלעד הפרו את ההסכם הפרה יסודית: בעצם הימנעותם מלספק לו כל מידע/מסמך/אישור או נתונים עדכניים ו/או משקפי מציאות בקשר עם פעילות הקבוצה כמתחייב מהוראות סעיפים 1-2 להסכם. (ראה חוו"ד של רו"ח דוד דנה) בעצם הימנעותם מלמסור לו את הזכויות בקבוצה כשהן נקיות מכל חוב/שעבוד/עיקול או זכויות צד שלישי כלשהן כמתחייב מהוראות סעיף 7 להסכם. ז. יש לקבוע כי העמותה ואלעד פגעו בתדמיתו ובשמו הטוב והוציאו דיבתו רעה, בעצם פנייתם לכלי התקשורת, בכך שהאשימו אותו בפיצוץ העסקה, וזאת ע"י הפצת דברי שקר וכינויו בכינויים שונים. עוד נגרם לו נזק שעה שבמסגרת היערכותו לניהול הקבוצה, בעונת המשחקים שנת 2007-2008 , שכר שירותיהם של יועצים ואנשי מקצוע מענף הכדורגל, יועצים משפטיים ורואי חשבון. ח. יש לקבוע כי מכלול פעולותיהם ומחדליהם של הנתבעים מולו עולים כדי הפרת חובת תום הלב והיעדר דרך מקובלת המתחייבת בקיום הסכם מכוח הוראות סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973, נוכח זאת הוא זכאי לפיצויים בהתאם להוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970. ט. יש לקבוע כי הוא לא הפר את ההסכם בין הצדדים, אלא ניסה להגיע להבנות במטרה "להציל" את המצב, אליו נקלע. י. יש לקבוע כי אמירות כנגדו, מטעם אלעד והעמותה, כפי שפורסמו בכלי התקשורת מהוות לשון הרע במובן סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965 (להלן:"החוק"), הכוונה לפרסום הראשון מיום 16.5.07 באתר ONE (מסומן ו'1), פרסום השני באתר NRG מעריב ספור מיום 16.5.07 (מסומן ו' 2), פרסום שלישי מיום 16.5.07 באתר live gold + 5 (מסומן ו' 3). גם מן הפרסום ב-ynet , יש ללמוד על הוצאת דיבתו. כל אלה מהווים עבירה על חוק איסור לשון הרע בהתאם לסעיפים 7א(ב)' ו- 7א(ה') לחוק. 2. העמותה ואלעד טוענים כי: א. יש להורות על מחיקת התביעה כנגד אלעד שעה שלא קיימת יריבות אישית בינו כיו"ר העמותה לבין מנוביץ. מעולם, הראשון לא התחייב אישית כלפי מנוביץ, כל שכן שלא הוצג ולו בדל ראייה בעניין זה, מצידו של מנוביץ. ב. יש להורות על מחיקת אותם חלקים מכתב התביעה של מנוביץ אשר בהם לא מפורטות אותן אמירות לשון הרע להן הוא טוען, לא פורטו הנזקים שנגרמו לו לטענתו, והן אינן משויכות לאלעד או לעמותה. ג. יש להורות על מחיקת אותם חלקים מכתב התביעה של מנוביץ בנוגע לתרמית, הונאה והצגת מצגי שווא, אשר אינן נטענות באופן ישיר כנגד אלעד, ונטענו באופן כללי ומעורפל. ד. יש לקבוע כי מנוביץ חתם על כתב הויתור מרצונו החופשי ומבלי שהופעלו עליו לחצים כלשהם. ה. יש לקבוע כי מנוביץ הציג עצמו כאיש עסקים מצליח ובעל אמצעים ויכולת לנהל, להפעיל ולהחזיק בקבוצה כאשר לא הייתה לכך כל אחיזה במציאות. ו. יש לקבוע כי מנוביץ ניהל איתם משא ומתן בחוסר תום לב כשכל מטרתו השגת מידע כלכלי ונתונים רגישים וחסויים אודות הקבוצה. ז. יש לקבוע כי מנוביץ ניהל איתם משא ומתן מבלי להתכוון כלל לקיים את ההסכם וזאת על מנת לזכות בפרסום על חשבונם. ח. יש לקבוע כי מנוביץ הפר את ההסכם ואת הוראותיו (1, 2, 3, 7-8 ו-10) ובכך נגרם עיכוב ופגיעה בהכנת הקבוצה לעונת המשחקים בשנים 2007-2008. נגרמה נטישת שחקנים, ועל מנת לעצור זאת נאלצו ל"ספק" ערבויות אישיות כלפיהם) ואובדן השתכרות פוטנציאלית של משקיעים ושחקנים. ט. יש לקבוע כי מנוביץ פרסם באמצעי התקשורת הצהרות שקריות הפוגעות באלעד ואשר גרמו לו לנזקים רבים עקב פגיעה במוניטין שלו כאיש עסקים מצליח. פרסומים אלו פגעו בעסקיו, השפילו אותו בעיני הבריות, עשו אותו מטרה לשנאה של אוהדי הקבוצה וביזוהו בשל מעשים המיוחסים לו, אשר אותם לא ביצע. כן יש לקבוע כי הפרת ההסכם והפרסומים כנגד העמותה פגעו במוניטין שלה וגרמו לה לנזקים רבים. פרסומים אלו מהווים לשון הרע כאמור בחוק. 1. פרסום ראשון כהגדרתו לעיל (מסומן יב-4). 2. הפרסום שני כהגדרתו לעיל (מסומן יב-2). 3. פרסום שלישי מיום 16.5.07 באתר YNET (מסומן יב-1). 4. פרסום רביעי מיום 17.5.07 באתר וואלה ספורט (מסומן יב-3). י. בגין הפרסומים ונוכח העובדה כי מנוביץ לא פנה לאלעד קודם הפצת הפרסומים לצורך קבלת תגובתו, יש בה כדי למוטט את הגנת תום הלב לפי סעיף 17 לחוק. משכך, יש לפצות את העמותה ואלעד בתשלום ללא הוכחת נזק, בהתאם לסעיפים 7א(ב) , 7א(ג) ו-7 א(ה) לחוק. יא. יש לקבוע כי במידה ויפסקו לטובת מנוביץ פיצויים בגין פרסום לשון הרע כנגדו, הרי שיש לקזז מכל סכום שיפסק, את הפיצויים להם זכאי אלעד בגין לשון הרע שפרסם כנגדו. 3. הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 22.9.09 ובה העידו מנוביץ, רו"ח דוד דנה מחד, ומאידך, אלעד, עו"ד מאירי ורו"ח טל חסדאי. 4. ראשית, ארצה להתייחס לסאגה שנוצרה בהגשת הסיכומים. נכון הדבר, כי סיכומי התגובה הוגשו ללא בקשת רשות מבית המשפט ויש להצר על כך. מכל מקום, לא מצאתי בהם הרחבת חזית, כטענת עו"ד אליאס. האחרון ומרשיו יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי לא אתייחס לכל חלק, בסיכומי תגובה אלו המתייחס לכתבות חדשות אודות העמותה (סעיפים 13-15) או בכלל. הסדר הטוב חייב הגשת בקשה מסודרת של עו"ד מנוביץ בה הוא עותר לקבל רשות מאת בית המשפט להגשת סיכומי התגובה. מעבר לכך, לאחר שקראתי סיכומי התגובה לא היה בהם חידוש שהצריך הגשתם, זאת בעיקר כיוון שאני שולל, בכל מכל, את האמור בסעיפים 13-15 לסיכומים אלה. 5. במחלוקת בין הצדדים, לא מצאתי את גרסתו של אף לא אחד מהצדדים ככזו המהימנה עליי. מנוביץ לא הצליח לשכנעני בצדקת גרסתו ולעמוד בנטל ההוכחה הנדרש מתובע במשפט אזרחי (51%), מאידך העמותה ואלעד אף הם לא עמדו בנטל ההוכחה להוכחת תביעתם הנגדית. 6. העד מנוביץ סיפר בתצהירו כי הולך שולל אחר הנתבעים. הוא מסביר כי כוונתו הייתה להקים גוף משפטי חדש אשר ייקח את זכויות הבעלות והניהול של הקבוצה (עובדה הנתמכת בהסכם) ואולם, דברים אלה, נסתרים לא אחת בעדותו בבית המשפט - "אני דיברתי עם רונן והוא ידע לאורך כל הדרך שאני לא אמור להיות הבעלים של הקבוצה באופן אישי ואני לא אמור להכניס סכומים שיממנו את הקבוצה באופן אישי. היינו אמורים ותכננו לעשות תכנית הבראה לקבוצה ..." (עמ' 9 שורות 3-5) ועוד - "ש: אתה אומר שמצד אחד לא רכשת זכויות בעמותה ? ת: לא רציתי. ובהמשך - "ש: אתה רצית להקים תאגיד חדש. ת: לא רציתי . גם לא סיכמנו.." ובהמשך- "ש: ההליך שרצית להקים תאגיד חדש. ת: כן. באותו הזמן נראה לי הגיוני, להקים תאגיד חדש או עמותה ללא מטרת רווח" (ראה עמ' 7 שורות 24-28 וכן עמ' 8 שורה 1). כמו כן, בעמ' 4 שורות 21-11 : "ש: היית אמור להקים תאגיד חדש? ת: לא" ובעמ' 11 שורות 8-9: "רציתי להקים חברה ללא כוונת רווח..". 7. לדבריו של מנוביץ, היה הוא אמור לקבל את הזכויות בקבוצה כשהן נקיות (ראה סעיף 7 להסכם ועמ' 8 שורות 17-19), זה היה המצג שהוצג לו ע"י אלעד, זו הייתה ההנחה לפיה, ובהסתמך עליה, החליט להיכנס להתקשרות העסקית. בניגוד לסעיף 2 להסכם, לא הועברו אליו כל הדו"חות הכספיים המלמדים על מצבה של העמותה. הדוחות שכן הועברו אליו לא היו חתומים כדין. אולם, בזמן אמת, לא נשמעה מפי מנוביץ טענה לאי התאמה בין הדו"חות הלא חתומים לבין החתומים שנתקבלו לאחר מכן. בנוסף, טען מנוביץ כי אולץ לחתום על כתב ויתור כהתניה לחתימה על ההסכם. ראייה בעניין האילוץ או הלחץ שהופעל עליו לא הוצגה לביהמ"ש (עמ' 13 שורות 5-6). עוד טען מנוביץ כי הוסתר ממנו סעיף מהותי בתקנון לפיו גוף חדש אמור לקבל את חובות הגוף המעביר, דבר אשר אינו מתיישב עם הוראות ההסכם. עיון בהסכם מלמד כי זה הוכפף להוראות התקנון והיה על מנוביץ לבדוק יסודית את ההסכם בטרם החתימה עליו. לסיום, מנוביץ טוען כי הוכפש בתקשורת ונגרם לו נזק רב. נזקים אלה לא הוכחו כלל וכלל (ראה עמ' 16 שורות 25-26). 8. מעדותו של מנוביץ עולה כי התרשל בבדיקת העסקה בה התקשר, כך נשאל בעמ' 5 שורות 23-27: " ש: עשית בדיקה מול הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות לכדורגל לאלו בטוחות אתה נדרש להגיש ת: פחות או יותר ידעתי את הסכומים אך לא היה צורך בשלב זה בשלב מאוד ראשוני של מו"מ לפנות להתאחדות לכדורגל" ועוד בהמשך: "ש: קראת את התקנון של העברת הזכויות או התייעצת עם היועצים המשפטיים של ההתאחדות? ת: לא..." מתוך החקירה עולה גם כי מנוביץ לא עשה ניסיונות של ממש לגיוס הון לצורך קיומה של העסקה (ראה עמ' 6 שורות 1-10), זאת בניגוד למצג אותו הציג בהסכם עצמו. גם תשובתו בעניין בדיקת ההון שלו לא סיברה את האוזן (ראה עמ' 6 שורה 12). מנוביץ עצמו אף אישר שאין בבעלותו נכסים וכי הועסק כשכיר בחברת שמירה (ראה עמ' 4 שורות 1-8). קרי, מצבו הכלכלי של מנוביץ לא תואר, אף על ידו, כמתאים להתקשרות בעסקה המדוברת, זאת בניגוד להצהרתו בסעיף 1 להסכם. 9. יש לקבוע כי חובה היה על מנוביץ לבדוק את כל המשמעויות בטרם התקשרות בהסכם. לטעמי, לא נראה כי פעל כאן כאדם סביר וראה עוד בעמ' 8 שורות 20-22: "ש: ממה שאתה יודע קבוצה יכולה לפתוח ליגה אם אין לה בטוחות או ערבויות ברשות לבקרה תקציבית ת: אין לי מושג". האם כך מתנהג אדם סביר שעה שמבקש להתקשר בעסקה של מיליונים??! למנוביץ הפתרונים. מנוביץ אף אישר כי ההסכם נוסח ע"י עורך דינו (עמ' 9 שורה 27). לפיכך לא שוכנעתי כי מאן דהוא הפעיל מניפולציות על מנוביץ, כפי שהוא טוען. 10. על מנת להוכיח את גרסתו תמך מנוביץ את גרסתו בעדותו של רו"ח דנה. לפי ממצאיו של רו"ח דנה, אין לרשום הכנסות לקבל בגין ערבויות או התחייבויות מכל סוג שהוא בדו"חות כספיים בשעה שאין וודאות מוחלטת לגביהם. הדרך הנאותה, לדבריו, לרישומם היא בביאור נפרד בהתחייבויות תלויות, כיוון שאלו לא הוצגו, לא ניתן לאפיינן ככאלו. מנוביץ מבקש כי נסיק מחוות דעת זו (הספקת נתונים לא מלאים) גרמו הנתבעים להכשלתו במסגרת ההתקשרות בעסקה. רו"ח דנה נחקר בבית המשפט ועדותו לא נסתרה אלא מאי חוות דעתו הסתמכה על חסר בנתונים, כך שהשאלה העיקרית הנצרכת להכרעה היא האם היה חסר שלא הוצג בניגוד להסכם. בשאלה זו טען, כאמור, מנוביץ כי התשובה חיובית ואילו הנתבעים טענו כי מסרו את כל הדו"חות שהיו בידיהם בזמן הרלוונטי, או לאחר מכן, שעה שהגיעו לידיהם. במחלוקת זו שבין הצדדים, מצאתי לקבל את גרסת ב"כ מנוביץ (ראה סתירת עדותו של אלעד עם העד מטעמו- רו"ח חסדאי- עמ' 30 לפרוטוקול). אין בסתירה זו כדי לסייע למנוביץ שעה שגרסתו במלואה, כאמור, נסדקה לא אחת. 11. מכאן יש לעבור ולהעריך את עדויות העמותה ואלעד. אציין כבר בראשית הדברים כי אין מקום לתביעה האישית כנגד אלעד, משום שזו לא מתיישבת עם ההלכות המשפטיות הידועות בנושא הפרדת האישיות המשפטית הנפרדת של אורגן בעמותה מול העמותה. משכך, עדותו תבחן ככל שהיא תומכת בעמותה בתביעה שהוגשה נגדה או בתביעה שכנגד שהגישו העמותה ואלעד. אלעד סיפר בתצהירו כי מנוביץ הציג עצמו בפניו כאיש עסקים משגשג שיש בכוחו לקחת על עצמו את רכישת הקבוצה, ועוד טרם נוצרה ההתקשרות פנה מנוביץ לתקשורת בעניין. הואיל ומדובר בעסקה להעברת פעילות העמותה לגוף אחר, להבדיל מהעברת השליטה בעמותה עצמה, לא היה צורך במסמכים שנדרשו ע"י מנוביץ (סעיף 8 לתצהיר). גרסה זו של אלעד אינה מקובלת עליי, שעה שאם לא היה לו מה להסתיר אין ולא הייתה שום סיבה לטעון לאי רלוונטיות. דא עקא, גרסה זו שבתצהיר לא מתיישבת עם הוראת ס' 2 להסכם. לא זו אף זו, אלעד הודה כי בתחילה העביר דו"חות כספיים שאינם חתומים (ראה עמ' 28 שורות 13-15). אלעד עומת עם גרסת רו"ח חסדאי לפיה היו בידיו הדו"חות המלאים בטרם העברתם למנוביץ ועל אף זאת, הועברו באיחור ניכר (ראה עמ' 30 שורות 10-13). לא ניתן הסבר משכנע מפיו של אלעד מדוע לא הוגשו הדוחות המלאים מלכתחילה. 12. לדברי אלעד, מנוביץ הפר את ההסכם, כאשר לא פעל על פיו, כדוגמת אי קידומה של העסקה בהעברת מכתב כוונות (ס' 11 לתצהיר) או הקמת עמותה חדשה וכיוצ"ב. כמו כן, טען אלעד כי לא הופעל על מנוביץ שום לחץ בעת החתימה על כתב הויתור. אלעד לא נתן הסבר סביר, לא בתצהירו ולא בחקירתו מהי הסיבה לצורך הספציפי שהיה בכתב ויתור מעין זה (ראה עמ' 29 שורות 5-20). מנגד עומדת גרסת מנוביץ לפיה כתב הויתור הוצב במטרה להונות אותו. 13. אלעד ממשיך ומסביר כי משהבין מנוביץ כי "העסקה גדולה על מידותיו" ניסה להשתחרר ממנה בכל דרך, התחמק במתן הערות לטיוטת הסכם, הציע מתווה חדש לעסקה והכול כתירוץ להכשלת העסקה. לדברי אלעד, מנוביץ הטעה אותו והתנהל בחוסר תום לב תוך הכפשתו בתקשורת. ההסכם אינו קובע כי העמותה צריכה לפרוע את חובותיה עד ליום 1.6.07 אלא כי תישא באחריות לתשלומם. עובדה זו, שלא הוסתרה, לא מצאה חן בעיני מנוביץ וזה ניסה לחמוק בכל דרך מקיומו של ההסכם תוך יצירת נזקים לנתבעים. נזקים אלה לא הוכחו כלל בפני בית המשפט וראה דבריו של אלעד לפרוטוקול, עמ' 33 שורות 8-14: "... מן הסתם זה יצר פעם אחת פגיעה בשמי הטוב, פעם שנייה הקהל יצר אנטגוניזם כמי שאומר שהוא לא רוצה למסור את הקבוצה . זה יצר סוגיה של מה יש לי להסתיר שם. למרות שהכול היה פרוס ולא היה שום דבר להסתיר. זה יצר פגיעה בחוסר אמינות בוטה כלפיי... שחקנים ביקשו שאחתום על ערבויות אישיות על ההסכמים שלהם . ערבויות אישיות, אפשר להוכיח שאני ערב בגלל חוסר ודאות שנוצר בסיטואציה זו" . יוצא, איפוא, כי מלבד ספקולציות והשערות כאלה ואחרות, הנזק היחידי שתואר ע"י אלעד קשור בדרישה של השחקנים כי אלעד יחתום להם על ערבויות אישיות, גם עניין זה, אף שנטען, לא הוכח בכל דרך. אלעד עצמו אומר - "אפשר להוכיח" ואולם לא טרח לעשות כן ולהרים את נטל ההוכחה הנדרש ממנו בתביעתו, ולו בבדל של ראייה, כגון עדויות שחקנים או המצאת הערבויות עצמן. 14. את עדותו תמך אלעד בחוות דעתו של רו"ח חסדאי לפיה, רישומה של העמותה את התחייבויותיה החיצוניות כ"הכנסות לקבל" אינה עומדת בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים. כל הבטוחות הוצגו בפניי הרשות לבקרת תקציבים שאישרה אותן. עוד בעת עריכת הדו"ח הכספי ליום 31.12.06, בחודש ינואר 2007, כשליש מיתרת ההכנסות לקבל התקבלו בפועל. רו"ח חסדאי נחקר בבית המשפט ועדותו לא נסתרה ודוק. עדיין אין בעדותו או בחוות דעתו כדי להביא לביסוס הנדרש בתביעתם של הנתבעים. 15. עוד תמך אלעד את גרסתו בעדותו של עו"ד מאירי. עו"ד מאירי סיפר בתצהירו כי פגש את מנוביץ ביום 29.4.07, בעקבות בקשת אלעד לצורך קידומה של העסקה. מאירי מוסר כי הופתע לגלות כי מנוביץ לא מבין בפרוצדורות ובתנאים לניהול קבוצת כדורגל ועוד כי אין למנוביץ הון להשקעה. לדבריו של מאירי, סוכם כי מאירי יכין טיוטת הסכם. עוד ציין מאירי כי לא הקריא למנוביץ את כל התקנון או ניסה להחתים אותו על כל הסכם שהוא. למול גרסה מדויקת בתצהיר, לא מסר עו"ד מאירי גרסה מדויקת כלל ועיקר בקשר להקראת התקנון, בחקירתו בבית המשפט - "אני היום שנתיים וחצי אחרי הפגישה, להגיד שבדיוק אני זוכר מה הקראתי אני לא יכול להגיד שאני זוכר... אני מניח שעברנו לפחות על רשימת התנאים הבסיסיים שמישהו שהוא בעלים בקבוצת כדורגל צריך לעמוד בהם". (ראה עמ' 20 שורות 5-8). לפיכך, לא נותר לי אלא לומר כי אף גרסת העמותה ואלעד במישור דיני החוזים לא נתמכה דייה, נסדקה היא עצמה או לא הוכחה ברמה של 51% לפחות הנדרשת במשפט אזרחי. 16. מכאן יש לעבור לדון ולהכריע בשאלת הפרסומים שכל צד טוען כלפי זולתו כי נעשו במטרה לפגוע בצד שכנגד, להוציא דיבתו רעה בעיני הבריות, כאשר נטען כי אין להעניק לפרסומים את הגנת "אמת דברתי" ו/או הגנת תום הלב בפרסום כפי שמופיעות בחוק. 17. הפרסום מיום 16.5.07 באתר ONE בפרסום האמור מופיעה תמונתו של ינוביץ בראש העמוד וכותרתה התפוצצה עסקת העברת הבעלות של הפועל פ"ת. מנוביץ מתרעם על ציטוט המופיע בגוף הכתבה בשמם של "מקורבים" לאלעד הטוענים כי: "זו הפרה של ההסכם שיש לו כבר עם רונן". ראשית אקדים ואומר כי אין בפרסום כל זיהוי של מקורב כזה או אחר פרט לאמירה של כותב הכתבה כי המדובר במקורבים. בכל הכבוד למנוביץ הוא לא המציא בדל ראיה כי אלעד עומד מאחרי הפניה לכתב וכי הוא אמר את שמנוביץ מייחס. היה ועמדתי זו לא תתקבל, אזי לאור האמור לעיל, בפרק הדן ביחסים החוזיים שבין מנוביץ מול העמותה ואלעד התברר כי מנוביץ נכנס לעסקה זו הגדולה מכפי מידותיו. מנוביץ עובד שכיר בחברת שמירה נעדר הון עצמי משלו ונעדר גב של משקיעים שמוכנים להשקיע עבורו את הנדרש כתנאי לרכישה של קבוצת כדורגל. לפיכך, הפרסום, גם אם מנוביץ חש שהוא פוגע בו, נכנס בגדרי הגנת אמת דברתי הקבועה בחוק. מנוביץ גם מתרעם על המשך האמור בכתבה הנ"ל שבו מיוחסת אמירה למקורבי אלעד כי מנוביץ רוצה שאלעד ישים את הכסף והוא ינהל את הצעצוע, הוא רוצה מכונית עם שלט רחוק. יש מחיר לבדיחה ולפרסום שהוא קבל מהרצון שלו לרכוש את זכויות הניהול של הפועל פ"ת. בעניין זה מבקש מנוביץ כי ביהמ"ש יפסוק לו פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב בסכום הסטטוטורי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק. לצערי, נורמות התנהלות בין סוחרים, כמו גם בין גורמים אחרים במשק ובחברה, שהיו פעם מאחרי דלתות סגורות כל עוד מו"מ מסחרי לא הבשיל לכדי חוזה כתוב ומחייב בבחינת "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" השתנו, והיום חלק מכללי המשחק המסחרי הם פרסומי רקע של צד אודות משנהו. מי שאינו מוכן להסתגל לנורמות שכאלו יתכבד בישיבה בביתו ואל יעסוק בעניינים שכגון דא, כאשר חלק מהליכי המו"מ גם פרסומים מחמיאים לצד זה ומחמיאים פחות (בלשון המעטה) לצד זולתו . היה ועמדתי הנ"ל לא תקובל, אני קובע כי נוכח האמור בפרק הדן ביחסים החוזיים שבין הצדדים, הוכיח מנוביץ מחד והעמותה ואלעד מאידך, כי מנוביץ נכנס לעסקה שהוא נעדר מידע בסיסי בקשר אליה, ויותר מכך, כאשר לו עצמו אין הון להשקיע בקבוצה או כי מאחריו עומדת קבוצת משקיעים שיכולה להרים פרוייקט בסדר גודל שכזה. משכך, יש לדחות את תביעתו של מנוביץ לפיצוי כלשהו בגין הפרסום הראשון, שכן הפרסום חוסה תחת הגנת אמת דברתי כחלק מהגנת תום הלב המנויה בחוק, כאשר שוכנעתי כי אין ולא היו למנוביץ האמצעים לרכישת הקבוצה מאלעד. 18. הפרסום השני באתר NRG מעריב ביום 16.5.07 פרסום זה מכעיס את אלעד והעמותה ובו נאמר בכותרת כי מנוביץ טוען: "שהם (העמותה ואלעד - ד.ג.) השאירו חובות עתק שלא אני אחראי עליהם". בגוף הכתבה מיוחסת אמירה למנוביץ לפיה הוא בקש לקבל קבוצה נקיה מחוב ושהם יקחו את החובות שהם יצרו. את שאמרתי לגבי הפרסום הראשון, אומר כאן בשינויים המחויבים. אין לאלעד מה לכעוס ולרגוז, שכן כפי שנקבתי לעיל חלק מהמו"מ המסחריים מתנהלים על דפי תקשורת כזו או אחרת במקום להיות במסגרת סגורה וחשאית עד שעסקה סגורה בחתימה של שני הצדדים על חוזה מחייב. היה ועמדתי זו לא תתקבל זכאי מנוביץ להבנות מהגנת החוק בנושא העומד תחת הכותרת אמת דברתי. האמור בכתבה משקף את העובדות לאשורן כפי שנסקרו בפרק החוזי שנדון לעיל. משכך דין תביעת העמותה ואלעד להדחות, ככל שהם טוענים בתביעה שכנגד וכך אני מורה. 19. הפרסום השלישי מיום 16.5.07 ב-YNET בפרסום זה מופיעה בראשו תמונתו של אלעד ובכותרת נכתב הפועל פ"ת: עסקת מנוביץ פוצצה. בכותרת המשנה נכתב כי הרוכש המיועד של הפועל פ"ת התלונן על חובות עבר והציע לבעלים כי רק ינהל את הקבוצה. הוסיפה כותרת המשנה כי ברגע האמת התברר שלאיש הזה (מנוביץ - ד.ג.) אין כסף. מקריאת הכתבה בכותרתה, כותרת המשנה שלה ותוכנה לגופו, היא משקפת בדיוק מירבי את המצב העובדתי כפי שזה נגלה לעיני בפן החוזי של התביעה. איש מהצדדים לא יכול לטעון מאומה כלפי זולתו. אין כאן פגיעה וככל שמאן דהוא נפגע, לפגיעה זו יש הגנה הידועה כאמת דברתי. מכאן שדין התביעה שכנגד להדחות לעניין פרסום זה, וכך אני מורה. היה ועמדתי זו לא תתקבל ויסבור הסובר כי טעיתי ויש לפצות את אלעד בסכום כלשהו, אני סבור שנוכח האמור בפרק החוזי הנ"ל אלעד לא המציא איזו ראיה לכאורית שנגרם לו נזק כלשהו הראוי לפיצוי ולו גם הסטטוטורי. למעלה מן הצורך אוסיף ואומר כי לפםרסום זה הגיבו 36 אנשים. למעט אחד או שניים המזכירים את שמותיהם של מנוביץ או אלעד (ובכל הכבוד הראוי לשניהם) הם לא עניינו איש מהמגיבים זהותו של המאמן החדש ומצבה של הקבוצה הוא זה שמשך את העין וגרם לעניין כזה או אחר. 20. הפרסום הרביעי מיום 17.5.07 באתר וואלה ספורט בפרסום זה מופיעות תמונות שני האישים בכותרת הבאה מפי מנוביץ כי הפועל פ"ת חפרה לי בור. בהמשך הכתבה מלין מנוביץ כי יתבע אותם על הונאה, ובהמשך לגופה נטען כי הפועל פ"ת והעומד בראשה התחייבו להעביר לו את ניהול המועדון נקי מחובות. בכל הכבוד הראוי לשני הצדדים, כ"א מהם בתורו מלין על זולתו כי הפרסום אינו בתום לב ויש בו כדי לפגוע בצד שכנגד. כפי שאמרתי לעיל, חלק מטקטיקת ניהול מו"מ עסקי הינה עשיית שמוש באמצע התקשורת ורתימתם לצדו של מתקשר כזה או אחר. אין מקום לטרונייתו של מנוביץ כי הפועל חפרה לו בור, שכן כפי שהבהרתי לעיל הוא לא ערך את הבדיקות הבסיסית הנדרשות, כך גם לא העמיד הון עצמי או ארגן הון של אחרים לטובת העניין. מאידך גיסא מציינת הכתבה בסופה כי נסו להשיג את תגובתו של אלעד וכשלו בה. כך או אחרת, האמור בכתבה נכון בשל העובדה שמנוביץ הגיש את תביעתו דכאן ונכשל, ולכן איש מהצדדים בסופו של יום לא צריך לקבל פיצוי מזולתו. ג. לסיכום 1. העולה מן המקובץ כי דין התביעה, כמו גם התביעה שכנגד, להדחות. 2. נוכח התוצאה אליה הגעתי, אני סבור שנכון יהיה כי כל צד ישא בהוצאותיו ובשכ"ט עו"ד. חוזהכדורגלדיני ספורטהעברת בעלותבעלות