תביעה שהוגשה לפני תום שנת הבדק: מבוא ועובדות מוסכמות: 1. התובעים טוענים כי בדירת המגורים אשר רכשו מהנתבעת ברחוב מנחם בגין 75/4 בכפר יונה (להלן: "הדירה") התגלו ליקויי בנייה ומכאן תביעתם. 2. ביום 6.7.06 חתמו הצדדים בעלי הדין על הסכם לפיו רכשו התובעים מהנתבעת את הדירה (להלן: "ההסכם"). הדירה נמסרה לחזקת התובעים ביום 13.2.08 ולצורך כך נערך פרוטוקול מסירה בחתימת הצדדים ובו תועדו, בין היתר, הליקויים שהתגלו בדירה (להלן: "פרוטוקול המסירה"). הנתבעת תיקנה חלק מהליקויים המפורטים בפרוטוקול המסירה. 3. ביום 18.3.08, כחודש ימים בלבד לאחר קבלת החזקה בדירה ובטרם תום שנת הבדק, פנו התובעים לנתבעת באמצעות בא כוחם בטענה לליקויים מליקויים שונים שהתגלו בדירה וזאת בהתאם לחוות דעת מומחה מטעמם, המהנדס מר אליעזר גוכמן, ואשר נערכה ביום 3.3.08. בהתאם לחוות הדעת הנ"ל, ואשר צורפה לפניית ב"כ התובעים לנתבעת, עלות תיקון הליקויים בדירה מגיע לסך של 112,566 ש"ח כולל מע"מ ובתוספת 25%-30% לביצוע על-ידי קבלן מזדמן. מומחה מטעם הנתבעת ביקר בדירה ונתן חוות דעת נגדית מיום 7.4.08, לפיה הוכרו ליקויים בעלות של 1,780 ש"ח. הנתבעת ביקשה לתקן את הליקויים שהוכרו בחוות דעת המומחה מטעמה, אולם התובעים סירבו לכך. כמו כן, בהמשך, התובעים סירבו לאפשר לנתבעת לבצע תיקוני שנת בדק בדירה. 4. תביעה דנן הוגשה ביום 26.11.08, לפני מועד תיקוני שנת בדק, ובה ביקשו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 174,500 ש"ח. 5. לאור הפערים שבין חוות הדעת מטעם הצדדים מינה בית המשפט את המהנדס מר מיכאל קרבצ'יק כמומחה מטעמו (להלן: "מומחה בית המשפט") אשר ביקר בדירה ונתן חוות דעתו מיום 4.2.10 בה נקבע כי עלות תיקון הליקויים הינה בסך של 25,800 ש"ח בתוספת מע"מ עליו ובתוספת כ-30% לביצוע על-ידי קבלן מטעם התובעים. יצויין כי שני הצדדים מקבלים את ממצאי מומחה בית המשפט ללא עוררין. 6. בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין בתביעה ניתן שלא על דרך הפשרה, לאחר שכל צד הגיש את סיכומיו ומבלי שנשמעו עדויות במשפט. טענות הצדדים בתמצית: 7. לטענות התובעים, הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים בדירה וזאת לאור נסיונה הכושל בעבר לתקנם, התעלמות הנתבעת מפניות התובעים, חוסר האמון השורר בין הצדדים, הכחשת הליקויים, משך זמן בלתי סביר שעבר ממועד מסירת הדירה ועד לביצוע התיקונים ופיקוח בלתי סביר אשר יידרש על ביצוע התיקונים. בנסיבות העניין, התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי. התובעים מבקשים גם כן לחייב את הנתבעת בדיור חלופי. לעניין זה הם מפנים לחוות דעת מומחה בית המשפט אשר העריך משך תיקון הליקויים בדירה ב-20 יום והרי התובעים אינם חייבים להתגורר במהלך התקופה הנ"ל באתר עבודה. התובעים מבקשים להעמיד את הפיצוי בגין דיור חלופי על סך של 15,600 ₪. כן מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח וזאת בשל התנהלותה בקשר לטיפול בליקויים שהתגלו בדירה, ליקויים שמנעו מהם להשתמש בה באופן סביר וכן בשל אי הנוחות והפסד ימי העבודה הצפוי להם במהלך ביצוע התיקונים. 8. הנתבעת טוענת כי היא זכאית לבצע את התיקונים בדירה על-פי חוות דעת מומחה בית המשפט וזאת הן מכוח חוק המכר דירות והן מכוח הוראות ההסכם שבין הצדדים. התובעים הם אלה שמנעו מהנתבעת לתקן את הליקויים בדירה והגישו תביעתם מבלי להמתין לתיקוני שנת הבדק אף כי הנתבעת ביקשה הן בפניותיה אליהם והן במסגרת תביעה דנן לבצע את התיקונים. הנתבעת מדגישה את העובדה כי התביעה הוגשה לפני תום שנת הבדק וכי מטרת התובעים היתה אך ורק לזכות בפיצוי כספי ולא לטפל בליקויים שהתגלו בדירה. העובדה כי הנתבעת לא קיבלה את הממצאים בחוות הדעת מטעם התובעים, אין משמעותה כי היא הכחישה קיום ליקויים בדירה. בחוות הדעת הנ"ל נטען לליקויים מופרזים ומוגזמים המגיעים לסך של כ-112,000 ש"ח, כאשר על-פי חוות דעת מומחה בית המשפט הליקויים מגיעים לסך של כ-25,000 ש"ח בלבד. בנסיבות העניין, אין לצפות ואין לדרוש מהנתבעת לתקן את הליקויים הנטענים על-פי חוות דעת מומחה התובעים. במקרה דנן לא עבר זמן רב ממועד מסירת הדירה לחזקת התובעים ואין לומר כי ביצוע התיקונים מחייב פיקוח בהיקף בלתי סביר או כי שוררת חשדנות וחוסר אמון בין הצדדים. הנתבעת מבקשת לדחות דרישתם של התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, במיוחד לאור העובדה כי הם סירבו לבקשת הנתבעת לבצע תיקוני שנת בדק בדירה, העובדה כי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט בדירה התגלו ליקויים קלים ופשוטים הניתנים לתיקון מושלם וכל לאור הפער הגדול בין חוות הדעת מטעם התובעים לבין חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט. הנתבעת מבקשת לדחות דרישת התובעים לפיצוי בגין דיור חלופי משלא קבע מומחה בית המשפט כי עליהם לפנות את דירתם במהלך ביצוע התיקונים ומאחר ורובם ככולם של הליקויים הינם קלים ופשוטים יחסית. ד י ו ן: 9. סעיף 4 (א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, ואשר כותרתו "אי התאמה", קובע רשימת מקרים שבהתקיים אחד מהם ייחשב כי המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה, ובין היתר באם "2. תוך תקופת הבדק התגלתה אי התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה". בס"ק 4 (ג) לחוק המכר (דירות) מוגדרת תקופת בדק כ"תקופה הקבועה בתוספת, שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה". יצויין כי בתוספת לחוק נקבעו תקופות בדק שונות לפי סוג הליקויים ומערכות הדירה השונות. אף במקרה דנן אימצו הצדדים בעלי הדין באמצעות ס''ק 2.1.25 להסכם את המונח "תקופת בדק" על-פי משמעותו בחוק המכר (דירות). 10. סעיף 4א' לחוק המכר (דירות) קובע כי הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי התאמה שהתגלתה בדירה בכפוף למתן הודעה עליה למוכר ובסעיף 4ב' לחוק נקבעה זכות התיקון של המוכר, ולפיו "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". גם במקרה דנן אמצו הצדדים במסגרת סעיף 10 להסכם, ואשר כותרתו "תיקוני ליקויים בתקופת הבדק", את זכות המוכר-הנתבעת לביצוע תיקוני שנת בדק בדירה, ובסעיף 10.1 נקבע כדלקמן: "המוכר באמצעות הקבלן יישא באחריות לתקן על חשבונו, תוך זמן סביר, כל פגם ו/או ליקוי בדירה הנובע מעבודה לקויה ו/או מאיכות חומרים ירודה (להלן: "פגם ו/או ליקוי"), ובלבד שהפגם או הליקוי יתגלו בתקופת הבדק ודרישת תיקון בגינם תגיע אל הקבלן בכתב בתוך תקופת הבדק, מיד לכשיתגלה הפגם ו/או הליקוי וזאת בכפוף עם הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973". בהמשך, בס"ק 10.6-10.7 להסכם, התחייבו התובעים לאפשר לקבלן או מי מטעמו להיכנס לדירה בכל זמן סביר על מנת לתקן את הליקויים בה, שאם לא כן, לנתבעת לא תהיה כל אחריות ביחס לאותם ליקויים. 11. ב-ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ התייחס בית המשפט למטרת תקופת הבדק, שכאמור במקרה דנן נקבעה בהוראות ההסכם ולא רק בחוק המכר (דירות), ופסק באומרו: "תקופת הבדק מיועדת לאפשר איתורם של פגמים ואי התאמות בדירה בתוך תקופה קצובה ותיקונם על-ידי המוכר. לתקופת הבדק חשיבות במישור של יחסי הצדדים לחוזה, היות שבקביעת תקופת הבדק נלקח בחשבון אופיו המיוחד של הממכר - דירה חדשה אשר ליקויים בבנייתה עשויים להתגלות אך לאחר זמן - וניתנת אפשרות למוכר לעמוד בקיום חיוביו החוזיים ולמסור ממכר תקין לקונה בעבור התמורה החוזית. כן יש לתקופת הבדק חשיבות במישור רחב יותר - תקופת הבדק תורמת ליעילות המערכת המשפטית ומונעת הקצאה בלתי יעילה של משאבים על-ידי שהיא מייתרת, ולו באופן זמני, את הצורך בהגשתן של תביעות בגין פגמים ואי התאמות שנתגלו בדירה במהלך תקופה זו. אלה יתוקנו על-ידי המוכר בלא שתידרש פנייה לבית המשפט". עוד קבע בית המשפט כי "הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה צריכה להיעשות ככלל לאחר שחלפה תקופת הבדק ולאחר שניתנה לקבלן הזדמנות אמיתית - ולא כזו שבבחינת מן השפה ולחוץ - לתקן הליקויים בתקופת הבדק או בסמוך לסיומה". כן תהה בית המשפט באם יש בכלל מקום לברר תביעה בגין ליקויי בנייה בטרם חלפה שנת הבדק, אף כי באותו מקרה הוא לא פסק בעניין מאחר ועברו 10 שנים מהמועד בו הוגשה התביעה ועד שהעניין הובא בפניו. 12. זכותו של המוכר לתקן ליקויים בדירה, אינה זכות מוחלטת היא אלא תלויה בנסיבות המקרה. כפי שנפסק ב-ע"א 4772/95 זלוצין נ' דיור לעולה, פ"ד נ(2) 858 ו-ע"א 4445/90 עמיגור בע"מ נ' מאיוסט ואח' המוכר מאבד את זכותו לתקן את הליקויים בדירה באם הוכח כי הוא אינו מודה בליקויים, התרשל בעבר בתיקונם או התעלם מפניות הקונה לתקנם. גם בפסק דין סגל לעיל חזר בית המשפט על הלכה זו ופסק כי "התשובה לשאלה האם יש לאפשר למוכר לתקן בעצמו את הליקויים שנתגלו בדירה, או שמא יש לחייבו בפיצויים תלויה בנסיבות של כל מקרה. ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט". אבחן אפוא להלן לאור ההלכה לעיל באם בנסיבות מקרה דנן איבדה הנתבעת את זכותה לתקן את הליקויים בדירת התובעים, אם לאו, כל זאת על רקע העובדה כי התביעה הוגשה עוד בטרם הסתיימה תקופת הבדק. 13. טענות התובעים כי בנסיבות מקרה דנן הנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים בדירה, כמפורט בסעיף 7 לעיל, הועלתה בעלמא והיא מנוגדת באופן מוחלט לראיות שבפניי. כאמור, במקרה דנן כבר כחודש ימים לאחר קבלת החזקה בדירה טרחו התובעים והכינו חוות דעת של מומחה מטעמם המתעד ליקויים מליקויים שונים בדירה בעלות של כ-112,000 ש"ח. יש לזקוף את זריזות היתר בה פעלו התובעים במקרה זה לחובתם, מה גם ואין בפיהם כל טענה כאילו הליקויים שהתגלו בדירה, כולם או חלקם, הינם ליקויים חמורים המונעים מהם להתגורר בדירה ולהפיק ממנה תועלת כמקובל. גם העובדה כי התובעים הזדרזו והגישו תביעתם לפני תום שנת הבדק אומרת דרשני ומנוגדת להלכה כפי שנקבעה בפסק דין סגל לעיל. 14. מעולם לא התעלמה הנתבעת מפניות התובעים וטענותיהם לליקויים שהתגלו בדירה. כאמור, כאשר הומצאה לנתבעת חוות דעת המומחה מטעם התובעים המפרטת את הליקויים בדירה, היא טרחה ושלחה מומחה מטעמה אשר בדק את הטענות וחיבר חוות דעת נגדית, בעקבותיה הודיעה הנתבעת לתובעים על רצונה לתקן את הליקויים המפורטים בה. אמנם נכון, בחוות הדעת הנגדית הודתה הנתבעת בליקויים בהיקף מצומצם בדירה, לעומת הליקויים שבחוות דעת מומחה התובעים, אולם אין לזקוף זאת לחובתה שכן התברר כי גם חוות דעת מומחה התובעים היתה מוגזמת לאור העובדה כי מומחה בית המשפט הכיר בליקויים בעלות הקטנה מ-25% מהליקויים הנטענים בה. מכל מקום, משלא התירו התובעים לנתבעת לתקן את הליקויים שהאחרונה הודתה בהם, שוב הדבר אומר דרשני. 15. גם לאחר פתיחת ההליך המשפטי לא התכחשה הנתבעת לליקויים בדירת התובעים והיא שבה והביעה רצונה לתקן אותם. הדברים נאמרו מפורשות בסעיפים 4-5, 18, 23, 29 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת וכן במסגרת בקשה שהגישו לבית המשפט להורות לתובעים לאפשר לה לבצע תיקוני שנת בדק בדירה. כמו כן, משניתנה חוות דעת מומחה בית המשפט, שבה הנתבעת והודיעה על רצונה לתקן את הליקויים המפורטים בה, אולם, עמדתם המתנגדת של התובעים, מנעה את מימוש המהלך. בנדון יש לזקוף לזכותה של הנתבעת את העובדה כי אין היא עומדת על זכותה כאמור בסעיף 10.7 להסכם, ולפיו, אם הקונה אינו מאפשר למוכר להיכנס לדירה ולבצע תיקוני שנת בדק, אזי המוכר יהיה פטור מכל חבות או אחריות לפגמים הנטענים. 16. במקרה דנן מצטיירת תמונה עגומה לפיה התובעים הזדרזו לתעד את הליקויים הנטענים בדירה באמצעות חוות דעת מומחה מטעמם כעבור חודש ימים בלבד מקבלת החזקה בדירה, סירבו לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בהם הודתה, סירבו לאפשר לנתבעת לבצע תיקוני שנת בדק והם עומדים בסירובם לאפשר לה לתקן את הליקויים בדירה בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט. דומה כי לא הליקויים בדירה הם אלה שמעניינים את התובעים, אלא רק בצע כסף הוא המניע מאחורי התנהלותם וגישתם כלפי הנתבעת. 17. אמנם נכון, בפסק דין סגל לעיל, ועל אף כי התביעה הוגשה שם טרם תום תקופת שנת הבדק, בית המשפט פסק פיצוי כספי ולא קבע כי הקבלן רשאי לתקן את הליקויים בדירה, אולם, יש לאבחן פסק דין סגל ממקרה דנן. מעיון בפסק דין סגל עולה כי באותו מקרה לא היתה בקשה של הקבלן לתקן את הליקויים בדירה בעצמו, ומכל מקום התוצאה אליה הגיע בית המשפט היתה בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה, כדלקמן: "אציין, כי ספק בעיניי אם היה מקום לברר התביעה בטרם חלפה שנת הבדק, אך איני סבורה שנכון ושאפשר יהיה לבחון שאלה זו כיום, כעשור לאחר שנפתח ההליך המשפטי בין הצדדים. יחד עם זאת, אני סבורה כי בסופו של יום לא ניתן להתעלם מכך שהתביעה הוגשה על ידי המערערים בתוך שנת הבדק, בניגוד למוסכם בחוזה המכר ובטרם ניתנה לשיכון ופיתוח ולקבלן האפשרות לתקן הליקויים... לפיכך, סברנו שראוי להפחית את שיעור הפיצויים בגין ליקויי הבנייה בשליש לגבי כל אחד מהמערערים בשל אי מיצוי תקופת הבדק. שיעור זה מבטא איזון ראוי לטעמנו בין ההכרה בליקויים בדירות המערערים ובצורך לתקנם, לבין ההכרה בכך שהמערערים פעלו בניגוד לחוזה ובחרו שלא להמתין עד סיום שנת הבדק ולאפשר לקבלן, כמקובל, את תיקון הליקויים שהתגלו". במקרה דנן, בניגוד למקרה של סגל, הנתבעת עמדה מלכתחילה על דרישתה לתקן את הליקויים בדירה. כמו כן, במקרה דנן מתום שנת הבדק ועד להיום עבר פרק זמן קצר יחסית של כשנה וחצי בלבד, ולא כעשר שנים כבמקרה של סגל. 18. הן לאור עלות הליקויים בדירה בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט והן לאור מהותם, עולה כי אין מדובר בליקויים חמורים ותיקונם אינו סבוך במיוחד. הדבר שולל את טענת התובעים כאילו ביצוע תיקונים בדירה מחייב פיקוח רב ומכל מקום, המעמסה בגין הפיקוח על תיקון הליקויים בדירה ממילא לא יהיה על חשבון התובעים, אלא, כאמור בהמשך, על חשבון הנתבעת. 19. מאותם טעמים כמפורט בסעיף 18 לעיל, כמו גם לאור העובדה כי מומחה בית המשפט לא קבע כי יש צורך בפינוי הדירה במהלך ביצוע התיקונים בה, אין לפסוק לתובעים פיצוי בגין דיור חילופי. 20. לאור התנהלות התובעים כמפורט לעיל כנגד נכונותה המתמדת של הנתבעת לתקן את הליקויים בדירה, אין כל מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ובנסיבות מקרה דנן, אף לא מצאתי לחייב בהוצאות משפט. 21. לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. הנתבעת תתקן את הליקויים שהתגלו בדירה נשוא התביעה כמפורט בחוות דעת מומחה בית המשפט. ב. משך התיקונים לא יעלה על 20 ימי עבודה והן יבוצעו ברציפות, למעט יום מנוחה שבועי. ג. כפוף לתיאום עם התובעים, עבודות התיקון יחלו לכל המאוחר תוך 30 יום והן יהיו תחת פיקוחו של מומחה בית המשפט אליו תפנה הנתבעת בהקדם. באם מומחה בית המשפט אינו מסכים לפקח על העבודות, יבואו הצדדים ביניהם בדברים בניסיון להגיע להסכמה בעניין זה או לחילופין יפנו לבית המשפט לקבלת הוראותיו. עלות הפיקוח חלה על הנתבעת. ד. כל צד יישא בהוצאותיו. ליקויי בניהשנת בדק