להלן החלטה בנושא פסקי דין בבקשה להפטר בפשיטת רגל: ההליכים בתיק פש"ר זה החלו עם מתן צו הכינוס, לבקשת החייב, ביום 27.6.05. במסגרת הצו הושת על החייב תשלום חודשי של 100 ₪ וכן הוטלה עליו החובה להגיש לכנ"ר דו"חות חודשיים. ביום 30.10.08 הגיש החייב בקשה להכרזת פש"ר ומתן הפטר חלוט, במסגרת בש"א 19523/08. עוד קודם לכן, ביום 21.7.08 הגיש הנושה שמעון סנדר בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל בשל אי עמידה בתנאי צו הכינוס (בש"א 14321/08). הליך אחר ננקט על ידי המנהל המיוחד, זאת בכל הנוגע למתן הוראות למימוש נכס, שלגביו הועלתה אפשרות שלחייב יש בו עדיין זכויות (בש"א 19638/08). דיון בבקשות התלויות ועומדות התקיים ביום 1.10.09. בקשתו של הנושה סנדר לביטול הליכים הוגשה ביום 21.7.08. נטען בה כי מבדיקה שנערכה אצל הכנ"ר התברר כי החייב לא שילם כלל את התשלומים החודשיים בשנת 2008 וכי הוא אינו מגיש כלל דוח"ות חודשיים כמתחייב. עוד מציין הנושה כי במהלך דיון מיום 11.1.07, בבקשה קודמת לביטול הליכים בתיק זה (בש"א 10011/06), ניתנה על ידי כב' השופט ברוך החלטה ברורה שלפיה "... יובהר לחייב שמבחינתי מדובר בהזדמנות אחרונה ואם יחזור לסורו, ולו לתקופה קצרה או ימנע מהגשת דוח"ות כפי חובתו, לא יהיה מנוס מביטול הליכי פשיטת הרגל". כאמור, החייב, מצידו, עותר להכרזת פש"ר ולמתן הפטר חלוט. בבקשתו הוא מפרט את נסיבותיו האישיות. החייב הינו יליד 18.12.42 (כבן 67 היום), חסר נכסים ורכוש (בשנות ה-70 העביר ללא תמורה את חלקו במגרש ברשפון לגיסתו, אשר לא השלימה עד היום את תהליך העברת הזכויות), הוא בעל דרגת נכות של 100% על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי, זאת בשל בעיות רפואיות רבות ובהן בעיות לב וסכרת. החייב טוען בבקשתו כי הוא מצוי במצוקה כלכלית אמיתית, מתקיים מקצבת זיקנה בלבד, מתגורר בדירת חדר בביתה של אישה אשר בטובה נתנה לו לגור שם, וכי עליו לשאת בהוצאות רבות על תרופות ונסיעות לבדיקות רפואיות. החייב מדגיש כי חובותיו נוצרו כתוצאה מהסתבכות עיסקית ובתום לב. המנהל המיוחד הגיש דו"ח מטעמו לקראת הדיון בבקשת ההפטר (הדו"ח נכון לחודש מאי 2009). המנהל המיוחד מציין כי למרות צו התשלומים המינמלי, החייב לא עמד בו ועד חודש אפריל 2009 שילם 29 תשלומים בלבד מתוך 46 תשלומים נדרשים. למעשה הפסיק החייב לשלם לקופת הפש"ר על דעת עצמו ללא אישור בית המשפט עוד בחודש נובמבר 2007. בקופת הפש"ר הצטבר סכום זעום של כ-3.000 ₪. עוד מדגיש המנהל המיוחד כי, החייב אינו מגיש כלל דוחות חודשיים לכנ"ר כך שהוא עצמו מונע כל אפשרות לבדוק את טענותיו ולהתחכות אחר הכנסותיו והוצאותיו. כן מצויין בדו"ח כי כנגד החייב הוגשו 9 תביעות חוב בסכום כול העולה על 6,000,000 מליון ₪ (הנושה העיקרי הוא בנק הפועלים המחזיק בהיקף נשיה של כ-88%). בדיקת תביעות החוב טרם הסתיימה אך החייב אישר את רוב סכומי הקרן, ולפיכך מציין המנהל המיוחד כי ההחזר לנושים יהיה בכל מקרה אפסי. המנהל המיוחד טוען כי טענותיו של החייב בחקירתו בפניו היו מלאות סתירות ותמיהות הן בנוגע למקום מגוריו והן בנוגע ליחסיו וקשריו עם בתו. כן ביקש המנהל המיוחד המצאתם של אישורים רפואיים עדכניים והדבר לא נעשה. החייב הוזהר גם כי עליו להשלים את פיגוריו לקופת הפש"ר. עוד מבקש המנהל המיוחד, בנפרד משאלת אופן סיום ההליכים, להורות על מימוש זכויותיו הרשומות של החייב בנכס האמור. בתגובת החייב לדו"ח, אשר הוגשה לתיק ביום 24.9.09, מציין החייב כי אי ביצוע התשלומים ואי משלוח הדוח"ות החודשיים לא נבעו מזלזול אלא ממצוקה אמיתית, בריאותית וכלכלית.לתגובה צורפו מספר מסמכים רפואיים. החייב מדגיש כי אין כל טעם בהמשך ההליכים, ועמדת המנהל המיוחד שלפיה ראוי לבטל את ההליך איננה סבירה ואיננה מידתית. החייב שב ומדגיש כי העביר את זכויותיו בנכס לפני עשרות שנים, אך אין לו כל התנגדות שהמנהל המיוחד או הנושים יפעלו בעניין זה כראות עיניהם. לדיון שהתקיים ביום 1.10.09, התייצבו גם נושים נוספים. כולם היו בדיעה שמן הראוי לבטל את ההליכים. החייב ובאת כוחו הדגישו את המצוקה הקיומית של החייב ואת המצב הרפואי הקשה. בא כוח הכנ"ר הדגיש כי הגשת דוח"ות חודשיים ושיתוף פעולה מלא עם בעל תפקיד אינם כרוכים בעלות כספית. מאידך גיסא, ברור כי מצבו הרפואי של החייב אינו פשוט וגם בפן הפרקטי "מזור לנושים הוא אפסי לחלוטין", שהרי גם אם היה משכיל לעמוד בתנאי ההליך עדיין מדובר בכמה אלפי שקלים בקופה אל מול חובות של מליוני שקלים. בנוסף לכך, הנושה העיקרי, בנק הפועלים, לא התייצב להליך וגם נקיטת הליכים במסגרת ההוצאה לפועל נראים כחסרי תועלת. בא כוח הכנ"ר הותיר איפוא את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שענינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר (2005). על האיזון המתחייב לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינמלי ולחיים בכבוד. אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף מחדלים של אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום, ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' הכנ"ר (2007). בנוסף, שעה שסוגיית מתן הפטר עומדת על הפרק, הובהר כי העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו: "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). עם זאת, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכותה קניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת שתצמח לנושים מהמשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' השניה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר , יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים. גם שיעורו הנמוך יחסית של הדיבידנד אינו יכול להוות שיקול מכריע. גישה הרואה בשיעור הדיבידנד לנושים, אם לא חזות הכל אזי לפחות שיקול מכריע, היא גישה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראותיה העכשוויות של הפקודה, ועם הפרשנות שניתנה להן (למשל בהלכת אשכנזי הנ"ל). ראו והשוו גם ע"א 3004/07 עזריה נ' הכנ"ר (2008), שם התקבל ערעור החייבים, בהסכמת הכנ"ר, תוך שבית המשפט העליון מציין: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-חייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחיתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב". לצד זאת חשוב לציין, כי הפסיקה הנ"ל ופסיקה נוספת הדגישה, כי חייב שלא גילה את כל מצבת נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש, לא הציג מסמכים שנדרש להמציאם נמנע מלשתף פעולה, כל אלה מעידים על חוסר תום ליבו במהלך הליכי פשיטת הרגל ועלולים להביא לביטולם (ראו והשוו: פש"ר (מחוזי חיפה) 352/06 מסראווה נ' הכנ"ר; 2007). אכן, חובת תום הלב במהלך הליכי פשיטת הרגל צופנת בחובה, בין היתר, חובת דיווח וחובת גילוי דווקניות במיוחד (ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכנ"ר (2008)). במקרה הנוכחי הדעת אינה נוחה מאי עמידתו של החייב בחלק מהתשלומים החודשיים ובחובתו להגיש דוח"ות חודשיים. עם זאת, משאין מחלוקת בדבר מצבו הרפואי הקשה ובדבר הכנסתו החודשית הזעומה, יש בכך כדי להקהות מחומרת המחדלים האמורים. אמנם, במקרה "רגיל" ראוי היה לשקול אפשרות של ביטול ההליכים במצב דברים כזה, אך בנסיבות העניין ראוי לתת משקל מיוחד למצבו של החייב. עליי לציין עוד כי גם אם ההליכים היו מבוטלים כרגע, יכול היה החייב לעתור שוב למתן צו כינוס, שהרי לפי פסיקת בית המשפט העליון, ביטולם של ההליכים אינו מונע הגשת בקשה חדשה לצו כינוס, ובדרך זו יכול חייב לתקן את דרך התנהלותו. בהליך כזה נבחנים שיקולים כחלוף הזמן, עוצמת ההפרות בהליך הראשון וכיוצ"ב. ראו: ע"א 3312/06 סויסה נ' הכנ"ר (2007); ע"א 1693/06 תורג'מן נ' הכנ"ר (2007); ע"א 2005/05 רביבו נ' הכנ"ר (2008); ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכנ"ר (2008). לא מצאתי כל טעם בהמשך ההליכים. עמדת הכנ"ר מקובלת עליי. הנושה העיקרי, בנק הפועלים, המחזיק, כאמור, בכ-88% מהיקף הנשיה, לא מגלה עניין בהליך. גם אם החייב היה עומד בצו התשלומים במלואו עדיין מדובר בקופה זניחה לחלוטין. אפשרויות מימוש המגרש נראות קלושות למדיי (ראו גם את תגובת הגב' נורית ריטר, מקבלת הזכויות, במסגרת בש"א 19638/08). בצדק ציין בא כוח הכנ"ר כי גם לו היה נקבע בהליך שיפוטי כי החייב מחזיק עדיין בזכויות ואם היה הנכס ממומש, גם אז הדיבידנד לנושים היה זעום ביותר (אני מודע לבקשת המנהל המיוחד להמשיך בהליך למתן הוראות בנוגע לנכס, ללא קשר לאופן סיום ההליך בתיק הפש"ר; מוצע למנהל המיוחד לשקול שוב עמדה זו, ביחד עם הכנ"ר). במצב הדברים המתואר אני רואה לנכון לסיים את ההליכים בתיק זה בדרך של הכרזת פשיטת רגל ומתן הפטר חלוט. כל ההגבלות וצווי הביניים מבוטלים. ניתן היום ח' בחשון, תש"ע (26 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ החייב, למנהל המיוחד ולכנ"ר, אשר יודיע לנושים. אבי זמיר, שופטבית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו פשיטת רגל