בפני תביעה כספית על סך של 479,204 ₪. התובעת, א.ד. הפצות ועיטוף בע"מ היא חברה פרטית (להלן - התובעת). הנתבעת, צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ, היא היבואנית הבלעדית לישראל של כלי רכב מתוצרת פולקסווגן, אודי, וסיאט (להלן - הנתבעת). ביום 16.10.2005, רכשה התובעת מהנתבעת, תמורת סך של 398,839 ₪, רכב מסוג "פולקסוואגן טוארג", שנת ייצור 2006 (להלן - הרכב). אין מחלוקת שהרכב ממותג כרכב יוקרתי ונרכש על ידי התובעת על מנת לשמש את מנהליה. אין מחלוקת, שריפודי הרכב סובלים מכתמי צבע אשר בעטיים הוגשה התביעה. המחלוקת היא בשאלה, האם הכתמים הם תוצאה של פגם בריפוד, כפי שטוענת התובעת, או תוצאה של שימוש כפי שטוענת הנתבעת. טענות התובעת על פי האמור בכתב התביעה, שבועות ספורים לאחר שהרכב נמסר לתובעת, התגלו על המושבים כתמי צבע מכוערים. התובעת מיהרה לפנות לנתבעת, אשר השיבה את פניה ריקם. עוד על פי כתב התביעה, תחילה תלתה הנתבעת את האחריות לכתמים באיכות נמוכה של הבגדים הנלבשים על ידי המשתמשים ברכב ומורדים צבע. גם לאחר שחזרה בה הנתבעת מטענות אלו, ועשתה נסיונות לנקות את הריפודים, לא הצליחה בכך והריפודים שבו והתכסו בכתמים. התובעת שבה ופנתה אל הנתבעת, הן בעל פה והן בכתב, בעצמה ובאמצעות באי כוחה, הביאה את הרכב למרכז השירות של הנתבעת אך לא זכתה להתייחסות נאותה. לטענת התובעת, מדובר בפגם יסודי ברכב. התובעת לא זכתה לקבל תמורה מלאה לכספה והשימוש ברכב נפגם באופן מהותי ומשמעותי וכך גם ההנאה אשר ביקשה להפיק ממנו. עוד טוענת התובעת, כי היא ומנהליה נאלצו לבזבז ימי עבודה רבים לצורך הבאת הרכב למוסכי הנתבעת ומרכזי השירות שלה, בנסיונות שווא לפתור את הבעיה. לטענתה, הנתבעת היא שצריכה היתה לפתור את הבעיה באופן מיידי ומלא, על חשבונה ובאחריותה. כמו כן טוענת התובעת, כי השימוש אשר נאלצה לעשות ברכב פגום ומוזנח פגם ופגע במוניטין שלה. לטענת התובעת, לנתבעת אחריות בנוגע לרכבים המיובאים ומשווקים על ידה, לגביהם היא מתחייבת לתת לרוכשים אחריות כמתחייב על פי דין. כמו כן, הנתבעת אחראית לדאוג להתאמתם של הרכבים וחלקיהם לישראל וככל שיש חשש להתאמת הרכב או חלקיו לישראל, היה עליה לעדכן בכך את התובעת עובר להזמנת הרכב ורכישתו ולכל הפחות להזהירה, כי הדבר עלול לקרות. לטענת התובעת, העובדה שהנתבעת לא נענתה לאלתר לפתרון הבעיה ולא סיפקה לה פתרון, מעידים על כך שהנתבעת לא פעלה כמתחייב ממנה ועיכבה שלא לצורך את מתן הפתרון ובכך פגעה בתובעת והפרה את התחייבויותיה כלפיה. לאור כל האמור לעיל ולאור העובדה שעל אף הזדמנויות רבות אשר ניתנו לה, לא סיפקה הנתבעת את המוצר המובטח כשהוא תקין, התובעת זכאית להשבת התמורה ששילמה בגין הרכב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ובסה"כ - 439,204 ₪. לחלופין טוענת התובעת, כי במידה ולא תבוטל העסקה, היא זכאית לפיצוי בגין הפרת התחייבויות הנתבעת כלפיה ובגין אי הספקת המוצר המובטח, אותו מעריכה התובעת בסך של 30% מסכום העסקה, היינו סך של 131,761 ₪. בנוסף, טוענת התובעת לפיצוי בגין הטירחה הרבה, ההוצאות בהעברות חוזרות של הרכב למוסכי הנתבעת, עגמת הנפש ואובדן ימי עבודה של מנהלי התובעת המוערך על ידיה בסך של 40,000 ₪. טענות הנתבעת מספר חודשים לאחר מסירת הרכב לתובעת, התלוננה התובעת בפני נציגי הנתבעת על הכתמים. הרכב הועבר למוסך המרכזי של הנתבעת, שם נבדק ונמצא על ידי נציגי הנתבעת שהכתמים שהופיעו על חלק מריפודי הרכב נוצרו כתוצאה משימוש ולא כתוצאה מפגם בריפוד. נציגי הנתבעת פעלו להסרת הכתמים ואלה אכן הוסרו. לאחר מספר חודשים הלינה שוב התובעת, כי הכתמים חזרו. נציגי הנתבעת בדקו את הרכב והגיעו שוב למסקנה, שריפודי הרכב תקינים ומקורם של הכתמים הוא שימוש בלבד. הנתבעת ניקתה את הכתמים והחליפה את ריפוד הדלת. לאחר מכן הופיעו שוב הכתמים. לטענת הנתבעת, שובם של הכתמים פעם אחר פעם מצביע על כך, שהם נוצרים כתוצאה משימוש ברכב ולא כתוצאה מפגם בריפוד. כמו כן טוענת הנתבעת, שהתובעת עושה שימוש ברכב מזה מספר שנים והרכב צבר קילומטרים רבים. הטענה היחידה היא ביחס לריפודי הרכב. אף על פי כן, עותרת התובעת לביטול העסקה מיסודה ולהשבת הסכומים ששילמה עבור הרכב בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. אין בעובדות המופיעות בכתב התביעה כדי לזכות את התובעת בסעד כה קיצוני ומרחיק לכת. עובדות התביעה אינן מגלות כל עילה להיעתר לסעד של ביטול והשבה. לטענתה, עמדה הנתבעת בכל התחייבויותיה כלפי התובעת, כפי שהן עולות מהסכם הרכישה ומתעודת האחריות. האחריות אינה מכסה נזק שנגרם לריפוד כתוצאה משימוש של נוסעי הרכב. הנתבעת פעלה מספר פעמים להסרת הכתמים אך הם הופיעו שוב שכן מקורם בשימוש וזו הייתה עמדתה לאורך כל הדרך. הרכב נמסר לתובעת כשהוא תקין לחלוטין. מקור הכתמים אינו בפגם בריפודים, אלא בשימוש לא סביר שעושים נוסעי הרכב (ככל הנראה מצבע שירד מלבוש הנוסעים). הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעת, לא הפרה כל חובה כלפי התובעת, לא הפרה רגילה ולא הפרה יסודית. הנתבעת טוענת למען הזהירות, כי ככל שאכן קיים פגם בריפודים, לכל היותר זכאית התובעת לסעד של התקנת ריפודים חדשים ברכב ולא לביטול הסכם הרכישה של הרכב, שהוא תקין לחלוטין. הנתבעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעת ומשכך גם אין התובעת זכאית לפיצויים בגובה שליש מערך הרכב. לסיכום טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הראתה כל עילה העשויה לזכותה בסעד כלשהו. דיון על מנת להכריע בשאלה מהו המקור לכתמים ועל מי חלה האחריות להופעתם ובהסכמת הצדדים, מונה ביום 7.4.2009, מר זיגי רבינוביץ, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן - המומחה). ביום 26.1.10.2009 ניתנה חוות דעת המומחה אשר בחן את הריפוד והכתמים בעין חופשית ובמכשור בסיסי קל. כמו כן קיים התייעצויות עם גורמי מקצוע נוספים. יצויין, כי המומחה, לא יכול היה לחוות דעתו באופן חד משמעי, מהו המקור לכתמים. עם זאת, ציין המומחה, כדלהלן: "א. הרכב הובא לפגישה כשהוא אינו מוחזק במצב נקי במיוחד (מבחינת ניקיון פנימי, כגון שאריות אוכל, כתמי שתיה וכיוצ"ב). ב. ניכר כמעט בכל תחומי הרכב, בעיקר בריפודים השונים אך גם (לפחות במקום אחד) במקום שאינו נכוסה ריפוד, כי ישנם שיפשופים מביגוד. באחד המקומות נראה כשפשוף מג'ינס. יתכן כי השפשוף נובע מבגד אחר או ממקור אחר. ג. חלוף הזמן הרב מאוד מקרות האירועים, השימוש היום-יומי השוטף ומצב תחזוקת הרכב, כולל ניסיונות ניקוי שנערכו ברכב בעבר, מקשים עד מאוד (אם בכלל) לחזור ולבדוק את שורש הבעיה וסיבותיה מעבר למה שצויין לעיל. ד. משכך, קשה מאוד, עד כמעט בלתי אפשרי לבדוק, לבחון ולקבוע בוודאות את סיבת הופעת הכתמים. יחד עם זאת, יתכן ואפשר יהיה להוסיף, לנסות ולבדוק באמצעים מיוחדים, אך גם זאת עדיין בספק רב, יתרה מכך, גם אם אפשר יהיה לנסות ולבדוק, הבדיקות תהיינה כרוכות בעלויות נוספות". לאחר הגשת חוות הדעת, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה. בסיכומיו בעל פה טען ב"כ התובעת, כי אין זה סביר שעל ריפוד נוצרים כתמי צבע בגלל ירידת צבע מבגדים, כאשר אין כל פגם בריפוד. כמו כן ציין, כי התובעת מחזיקה ברכבים רבים ודבר שכזה מעולם לא קרה. לטענתו, הדעת נותנת, כי מדובר בבעיה או ברגישות מיוחדת בריפוד עקב תקלה בייצור, בין אם עקב אי התאמה לאקלים בישראל או כל סיבה אחרת, כאשר הנתבעת לא ידעה להציג כל ממצא של בדיקה בעניין זה. מחובתה הבסיסית של הנתבעת לשאת באחריות לכך, שמוצר אשר משווק בישראל, יוצע לציבור לאחר שנבדקה איכותו והתאמתו. בכל מקרה טוענת התובעת, היא לא רכשה את מה שהנתבעת התיימרה למכור והפגם הוא פגם מהותי המזכה אותה בזכות לבטל את ההסכם. לסיכום טען ב"כ התובעת: "הוכחתי שהיה פגם סמוך לרכישת הרכב. הפגם התגלה במקומות שונים ברכב באותו צבע, חזר על עצמו לאחר נסיונות ניקוי ואפילו אחרי שניסו להחליף חלק ממנו. אם היתה בעיה בבגד מסויים, הבעיה היתה מופיעה בכיסא הנהג או בגד של נוסע מקרי, הכסא שליד הנהג אך לא היתה חוזרת בעצמה באותה צורה שוב ושוב" (עמ' 7 לפרוטוקול). ב"כ הנתבעת טען, שהשאלה היחידה העומדת במחלוקת היא מהו הגורם שהוביל להיווצרות הכתמים. לטענתו, התובעת לא הוכיחה דבר מלבד עצם היווצרות הכתמים. לטענתו, מדובר בשאלה של מומחיות ובחוות דעת המומחה אין כל ממצא שיש בו כדי להטיל אחריות על הנתבעת. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הן בכתבי הטענות והן בעל-פה ולאחר שקראתי את חוות דעתו של המומחה, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. כיוון שהמומחה לא יכול היה לחוות דעתו בשאלה מהו הגורם לכתמים, השאלה הרלוונטית היא שאלת נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. כידוע, נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו. לא עמד בה בעל הדין, יש לדחות את טענותיו. נטל הבאת הראיות ("חובת הראיה") היא החובה להביא ראיות על מנת לעמוד בנטל השכנוע (י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי, תש"ע, 1719 - 1720). נוכח הכלל, כי "המוציא מחברו עליו הראיה", נטל השכנוע לגבי הטענות העובדתיות המרכיבות את בעילת התביעה מוטל על התובעת (שם, 1723). כך גם נטל הבאת הראיות המוכיחות טענותיה, מוטל על התובעת. התובעת לא עמדה בנטלים אלו. על התובעת היה להוכיח ולשכנע, כי מקורם של הכתמים הוא בפגם בריפוד, אך היא לא השכילה לעשות כן. יודגש, כי התובעת לא טענה להעברת נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות ביחס למקור הכתמים. משכך, הנטלים רובצים על התובעת. התובעת לא הגישה כל חוות דעת או כל ראיה אחרת אשר יש בה כדי לתמוך בטענתה למקור הכתמים בריפוד. המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, לא יכול היה לחוות את דעתו בוודאות בשאלה, מדוע נוצרים הכתמים. משמע, לא הוכח כי קיים פגם בריפוד אשר גרם להיווצרות הכתמים. אף אם נמצא, כי קיימת שקילות בין שתי גרסאות נוגדות, שקילות זו פועלת לחובת התובעת, בהיותה הנושאת בנטל השכנוע (שם, 1720). יתרה מכך, המומחה מטעם בית המשפט מציין בחוות דעתו, כי בעת שהרכב הובא לבדיקה נמצא, כי התובעת, אשר טוענת שמצב הריפודים אינו תואם את מטרתו הייצוגית של הרכב, אינה מחזיקה את הרכב במצב נקי וכי ברכב שאריות אוכל, כתמי שתייה ועוד. כמו כן מציין המומחה, כי ברכב "ישנם שפשופים מביגוד". בכך יש כדי להטות את הכף לטובת גרסת הנתבעת דווקא ולחובת התובעת. בנסיבות אלו אין בידי אלא לדחות את התביעה. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו. ניתן היום, ט' אלול תש"ע, 19 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים. רכב חדשרכב