1. ענינה של התביעה הוא חיוב הנתבעת (להלן גם "הקרן" או "קג"מ") לשלם לתובעת קצבת זקנה החל מחודש ינואר 2006 בהתאם לגילה המתוקן 18.3.43 על פי פסק הדין בבית משפט לענייני משפחה. 2. העובדות אינן שנויות במחלוקת והן נקבעו בהסכמה, בישיבת יום 22.2.07. הצדדים ויתרו על חקירות נגדיות. נקדים ונעיר כי מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד נתבעת נוספת, היא עמל א' רשת לחינוך מדעי וטכנולוגי (להלן: "עמל") אשר היתה המעסיקה של התובעת, כפי שיפורט. לאור הודעת התובעת כי היא מבקשת למחוק אותה מן התביעה נמחקה ביום 1.5.08 התביעה כנגד עמל. 3. אלה העובדות כפי שעולה מהרשימה המוסכמת - א. התובעת עבדה בעמל כפועלת ניקיון מיום 8.9.85 ועד 30.12.05. ב. התובעת בוטחה בקג"מ החל מ- 9.85 ועד 12.05. ג. ביום 26.5.05 עתרה התובעת לבית משפט לענייני משפחה בכפר סבא בתביעה לשינוי גיל משנת 1947 ליום 18.3.43. ד. קג"מ לא צורפה כצד להליך אלא רק עמל והמדינה. ה. עמל הודיעה לביהמ"ש לענייני משפחה כי תקבל כל החלטה של בימ"ש בענין תביעתה של התובעת לענין שינוי גילה. ו. פסק דינו של בימ"ש לענייני משפחה מיום 27.9.09 קבע כי התובעת ילידת 18.3.43. ז. על פי רישומי קג"מ בתיקה האישי של התובעת, התובעת היא ילידת 1947. ח. גיל פרישה לשנת 1947 בהתאם לחוק גיל פרישה התשס"ד-2004 (להלן: "חוק גיל פרישה") ותקנה 71 לתקנון הקרן הוא 1.7.09. ט. בהתאם לגיל המתוקן של התובעת 18.3.43 ועל פי הוראות חוק גיל פרישה היתה התובעת זכאית לפרוש כבר ביום 18.3.03. י. התובעת פנתה לקג"מ בדרישה לתשלום קצבת זקנה ביום 5.12.05. פנייתה התקבלה בקג"מ ביום 11.12.05. י"א. קג"מ דחתה את תביעות התובעת במכתבים מיום 13.3.06 ו- 26.6.06. י"ב. תוצאות שינוי גיל הלידה הוא עלות כלכלית בלתי מתוכננת לקג"מ. י"ג. התובעת מקבלת קצבת זקנה מאת הביטוח הלאומי. 4. טענות התובעת - א. מאז יציאתה של התובעת לגמלאות ביום 1.1.06 היא אינה מקבלת כל גמלה. מדובר באישה קשת יום, אשר גידלה בעמל רב את 7 ילדיה, ועבדה בעבודות כפיים. ב. התובעת אינה יודעת קרוא וכתוב. ג. לו היתה התובעת מגישה תביעתה לשינוי גיל מספר שנים מוקדם יותר, היתה מקבלת קצבה החל מיום הפרישה. ד. על פי חוק לקביעת גיל תשכ"ד-1963 (להלן: "החוק") פסק-דין המצהיר על גילו של אדם מחייב את כל העולם ולפיכך גובר על הוראות התקנון האחיד. ה. החלטת הנתבעת מהווה פגיעה בעקרון השוויון ומהווה אפליה על רקע גיל. שלילת קצבת זקנה מהתובעת לעומת מבוטחים אחרים בגילה המקבלים קצבה מהווה אפליה פסולה המנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988. 5. טענות קג"מ - א. על פי הדין וההלכה הפסוקה, מהווה תקנון הפנסיה חוזה מחייב ובלעדי בין קג"מ לבין חבריה, הן הקרן והן החברים בה נדרשים לפעול על פי הוראות התקנון. ב. ביום 1.10.03 נכנס לתוקף התקנון האחיד וזכויות וחובות העמיתים נקבעות החל ממועד זה אך ורק על פי הוראותיו. ג. תיקון הגיל של התובעת אינו עומד בתנאי תקנה 71 לתקנון האחיד, הקובעת כי כדי ששינוי ברישום הגיל יחייב את הקרן, תיקון הרישום צריך להעשות מכח החלטה שיפוטית בהליך שנפתח לפני הגיע המבוטח לגיל קצבת זקנה לפי התאריך המתוקן. על פי תאריך הלידה המתוקן של התובעת 18.3.43, גיל הפרישה "החדש" של התובעת הוא 60, ולפיכך התובעת הגיעה לגיל זקנה ביום 18.3.03. התביעה לתיקון גיל הוגשה לבית משפט לענייני משפחה ביום 26.5.05 לאחר שהתובעת הגיעה לגיל זקנה על פי תאריך הלידה המתוקן. ד. לפיכך, נוכח הוראות התקנון האחיד, שינוי הגיל אינו מחייב את קג"מ. ה. התובעת לא פעלה בהתאם להוראות הדין שכן לא צירפה את קג"מ בתביעה לשינוי גיל וזאת בניגוד לתקנה 347(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). לשינוי הגיל יש השפעה כלכלית על קג"מ שכן יש בו כדי לחייב את קג"מ בתשלום קצבת זקנה 42 חודשים יותר מאשר על פי תאריך הלידה המקורי. ו. מטרת התובעת בבקשה לשינוי גיל היתה קבלת פנסיה מקג"מ על בסיס תאריך הלידה המתוקן. לו היתה התובעת פועלת כדין ומצרפת את קג"מ להליך, היתה קג"מ מודיעה לתובעת ולבית המשפט לענייני משפחה כי היא מנועה בכל מקרה מלפעול על פי הגיל המתוקן. ז. יש לדחות את טענות התובעת באשר לאפליה. קרן הפנסיה פועלת על יסוד עקרון השוויון. הפרה של עקרון השוויון מהווה אפליה לעומת עמיתים אחרים. קבלת תביעתה של התובעת משמעה פעולה שלא כדין, בניגוד להוראות התקנון האחיד, ובכך תהיה אפליה שלא כדין כלפי שאר עמיתי הקרן. 6. ההכרעה - קג"מ הינה "קופת גמל לקצבה" כמשמעות המונח בפקודת מס הכנסה, חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) התשס"ה-2005 ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"). על פי תקנה 41 כו (ב) לתקנות מס הכנסה "קופת גמל לקצבה לא תקנה לעמיתה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה אם שולם בעבורן". כבר נפסק על ידי בית הדין הארצי כי תקנון הקרן הוא המסמך היחיד אשר אמור לקבוע את מערכת הזכויות והחובות בין הקרן לעמיתיה. (ע"ע 629/97 אליאב ואח' נ' קרן מקפת עבודה ארצי לג(28) 32). כן נפסק כי המאפיין את קופת הפנסיה הוא השוויוניות, ההדדיות והמטרה הסוציאלית-חברתית כפוף למגבלות שנקבעו בתקנון הקרן. (דב"ע נא 7-6 זיו נ' מבטחים פד"ע כ"ג 493). 7. ביום 1.10.03 נכנס לתוקף התקנון האחיד. אין חולק כי התקנון האחיד הוא הרלבנטי לזכויות התובעת החל ממועד תחולתו ולפיכך גם על מועד זכאות התובעת לקיצבת זקנה. 8. תקנה 71 לתקנון האחיד שענינו קביעת גיל קובע כדלקמן: א. "גילו של מבוטח, פנסיונר או שאיר, יקבע בהתאם לתאריך שצוין כתאריך הלידה בתעודת הזהות שלו, בכפוף לאמור בסעיף קטן ג'. לא צוין בתעודת הזהות חודש הלידה - יקבע הגיל בהתאם לחודש הלידה שצויין בטופס ההצטרפות של המבוטח לקרן, ואם לא צוין חודש כאמור יקבע הגיל בהתאם ליום שלושים ביוני של שנת לידתו. לא צוין בתעודת הזהות יום הלידה - יקבע הגיל בהתאם ליום הלידה שצוין בטופס ההצטרפות של המבוטח לקרן, ואם לא צוין יום כאמור יקבע הגיל בהתאם ליום האחרון של חודש לידתו. ב. לענין חישוב זכויות מהקרן על פי התקנון, יראו את גילו של אדם כמתגבש בסוף חודש לידתו. ג. כל שינוי שנעשה ברישום הגיל בתעודת הזהות יחייב את הקרן, ובלבד שהתקיימו כל התנאים האלה: 1. השינוי כאמור נקבע בפסק דין או בהחלטה של ערכאה שיפוטית מוסמכת לכך לפי חוק; 2. נקבע פסק דין או החלטה כאמור בתנאי האמור בפסקת משנה (1) לאחר הצטרפותו של האדם לקרן או לקרן ותיקה אחרת שבהסדר - היתה הקרן או קרן ותיקה אחרת שבהסדר צד להליך, אלא אם הומצאו לקרן מסמכים שהניחו את דעתה; 3. רישום תאריך הלידה בתעודת הזהות תוקן בעקבות השינוי כאמור; 4. לגבי מבוטח ופנסיונר - תיקון הרישום כאמור נעשה מכח החלטה שיפוטית בהליך שנפתח לפי הגיע המבוטח לגיל קצבת זקנה לפי תאריך הלידה המתוקן או לפני אירוע הנכות, בהתאם לנסיבות הענין". ד..... 9. על פי רישומי קג"מ בתיקה האישי של התובעת, התובעת הינה ילידת 1947. רישום זה תואם את הרישום בתעודת הזהות עד לתיקון הגיל. על פי תאריך הלידה המתוקן של התובעת 18.3.43, גיל הפרישה "החדש" של התובעת הינו 60. לפיכך התובעת הגיעה לגיל זקנה על פי התאריך המתוקן ביום 18.3.03. התביעה לתיקון גיל הוגשה לבית משפט לענייני משפחה ביום 26.5.05, למעלה משנתיים לאחר שהגיעה התובעת לגיל קצבת זקנה על פי תאריך הלידה המתוקן. בהתאם לתקנה 71(ג)(4) לתקנון, על מנת שתיקון רישום הגיל יחייב את קג"מ היה על התובעת להגיש את תביעתה לתיקון הגיל לפני 18.3.03 ודיינו לפני הגיעה לגיל הזקנה על פי תאריך הלידה המתוקן. משכך בדין נדחתה תביעת התובעת לתשלום קצבת זקנה החל מחודש ינואר 2006. 10. התובעת טוענת כי על פי סעיף 5 לחוק לקביעת גיל, גילו של אדם שנקבע בהתאם לחוק קביעת גיל יהא זה גילו לכל ענין. לפיכך, טוענת התובעת, גוברת הוראה זו על הוראת התקנון האחיד. אלא שאין סתירה בין ההוראות. החוק לקביעת גיל קובע את גילה של התובעת וקג"מ אכן לא כופרת בגיל זה. התקנון האחיד, לעומת זאת, קובע זכויות וחובות שבין התובעת לקג"מ. כאשר נעשה שינוי ברישום הגיל בתעודת זהות הוא יחייב את קג"מ בהתמלא התנאים הקבועים בתקנה 71. משלא התקיים התנאי שהתיקון צריך להעשות מכח החלטה שיפוטית בהליך שנפתח לפני הגיע גיל התובעת לקצבת זקנה עפ"י תאריך הלידה המתוקן, אין בתיקון כדי לחייב את קג"מ לשלם זכויות על פיו. 11. התובעת ממשיכה וטוענת כי סרובה של קג"מ לתשלום קצבת זקנה החל מחודש 1/06 מהווה אפליה פסולה. אין בידינו לקבל טענה זו. מקובלת עלינו טענת קג"מ לפיה סטיה מתקנון הקרן היא שנוגדת את עקרון השוויון שהוא אחד מהעקרונות הבסיסיים על פיהם פועלת קרן הפנסיה: "המקור והמפתח לקיומו של שוויון בקרן פנסיה הוא תקנות הקרן. לתקנות אלה מעמד של חוזה מחייב בין הקרן לבין כל אחד מחבריה. זכויות החבר נגזרות מהוראות התקנות ומכוחן בלבד וכל סטיה מהוראות התקנות היא לא רק בבחינת הפרת חוזה אלא גם - ובעיקר - מהווה פגיעה בעקרון השוויון המונח בבסיס השיטה". (ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - מרק פיורסט, תק-אר 2003(4) 392). משכך טענת התובעת לאפליה נדחית. 12. משהגענו למסקנה כי תביעת התובעת עומדת בניגוד להוראת תקנה 71 לתקנון אין מקום לדון ביתר הטענות. בטרם חתימה יש להעיר כי ככל הנראה בעקבות הערת כב' הרשמת (כתוארה אז) הירשברג באשר לביטול פסק הדין בבימ"ש לענייני משפחה באופן שקג"מ תצורף, הוגשה בקשה לבית המשפט, אלא שקג"מ הצהירה כי לא הגישה בקשה לביטול פסק הדין וגם לא תגיש בקשה שכן ממילא לא ניתן לשלם בניגוד לתקנון. הערה נוספת בענין צירוף קג"מ להליך של שינוי גיל הינה כי דרישה זו נובעת הן מתקנה 71(ג)(2) לתקנון האחיד והן מתקנה 347(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי על המבקש לשנות את גילו לצרף כמשיב להליך אדם העלול להפגע עקב ההחלטה. אין חולק כי התובעת לא צרפה את קג"מ כמשיבה בהליך לשינוי גיל בבית משפט לענייני משפחה, ויתרה מכך להחלטה על שינוי הגיל השפעה כלכלית על קג"מ, באופן המקדים את מועד תשלום קצבת הזקנה. לו התובעת היתה מצרפת את קג"מ כצד להליך יתכן והיתה מציגה לה את הוראות התקנון האחיד והיה בכך כדי לידע את התובעת כי במועד שהוגשה התביעה לא תוכל לקבל קצבת זקנה על יסוד תאריך הלידה המתוקן, והתובעת היתה מכלכלת את צעדיה בהתאם. 12. סוף דבר, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים. לידההסתדרות העובדיםשינוי גיל