1. בפני תביעתו של התובע להכרה בנזקיו של התובע בעמ"ש הצווארי ובברך שמאל כ"מחלת מקצוע" ו/או בהליך של מיקרוטראומה. 2. בדיון ביום 2/2/09 לאחר שהתובע העיד בפני, הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי, ומשלא עלה בידי הצדדים לגבש רשימת עובדות מוסכמות, נקבעה ישיבה נוספת בה נשמעה עדותו של מר בן עמי שמעון מטעם התובע, ומטעם הנתבע העיד מר מצליח קזס. בתום ישיבת ההוכחות ביקשה ב"כ הנתבע לסכם שכן לטעמה לא קמה תשתית לעילת המיקרוטראומה . 3. הצדדים הגישו סיכומיהם בעילת המיקרוטראומה, ובהחלטה מיום 1/10/09 סברתי כי יש מקום לבחון את שאלת הקשר הסיבתי על בסיס תורת המיקרוטראומה בשתי פעולות אותן מבצע התובע :- א. העבודה עם מכשירים רוטטים ושאלת השפעתה על הפגיעה בצוואר ובכתף ימין של התובע. ב. הכריעות על הברכיים, ושאלת השפעתם על הפגיעה בברך שמאל של התובע. 4. בהחלטה מיום 1/10/09 מיניתי את ד"ר יוג'ין כהן כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין. 5. העובדות שנקבעו - א. התובע יליד שנת 1/1/57 ועובד בחברת חשמל כ- 24 שנה כמכונאי לתיקון ושיפוץ טורבינות. ב. שיפוץ טורבינה אורך בין 3 ל- 4 חודשים, וכרוך בעבודה פיזית קשה ונעשה בעיקר בתקופות האביב והסתיו, וביניהן נעשית עבודה אחרת שאינה רלוונטית להליך זה. ג. במהלך השיפוץ מתבצעת עבודה של פתיחת ברגים גדולים וסגירתם, מדובר בברגים שחלקם במשקל מספר קילוגרם, והעבודה נעשית באמצעות כלים הידראוליים פנאומטיים ומפתחות דפיקה ומפתחות מיוחדים עם פטישים. ד. העבודה נעשית בתנוחות חריגות, לרבות בשכיבה, אשר ייתכן ויוצרות לחץ על הצוואר, ובמהלך שיפוץ טורבינה מתרחש הדבר פעמים רבות. ה. העבודה עם הכלים הרוטטים והכלים הנוספים במהלך שיפוץ צורכת בין 30% ל- 50% משבוע עבודה (ועבודה זו אורכת כשבועיים במהלך כל מחזור שיפוץ). ו. בזמן טיפול בתקלות העבודה נעשית בלחץ גדול יותר בשל הצורך להחזיר את הטורבינות לפעילות מהר ככל האפשר, ובמקרה זה נעשית העבודה בסביבה חמה בשל החום הנפלט מהטורבינות. ז. בזמן פירוק והרכבה של טורבינות נעשית עבודה רבה בכריעה על ברך אחת או על שתי הברכיים, כאשר התובע כורע כ- 15 עד 20 פעמיים ביום ושוהה במצב זה בין 5 ל- 10 דקות. 6. השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב:- א. מהן הפגיעות מהן סובל התובע? ב. האם קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע כמפורט לעיל לבין מצבו הרפואי של התובע בצוואר, כתף ימין ובברכו השמאלית, וזאת על פי עקרון המיקרוטראומה? ג. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? 7. ביום 24/12/09 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יוג'ין כהן, ולפיה :- "ב) 1.עמוד שדרה צווארי- לא נמצא אירוע נקודתי של טראומה. ברישומים מ- 2003 מצוין קשר ישיר בין עבודה גופנית לתלונות על כאבי צוואר. למר. אדרי נמצאו שינויים ניווניים בעמוד שדרה צווארי ובקע דיסקלית בגובה C5- C6 בקע דיסקלי צווארי יכול לחוות ביטוי של שלב מתקדם של תהליך ניווני. הגיל ועישון הינם גורמי סיכון. יחד עם זאת, יש גורמים פסיכולוגים ופיזיקלים שקשורים בעבודה, עוצמת המאמץ הגופני וזמן החשיפה שמשפיעים על קצב ההתפתחות של השינויים ניווניים בעמוד שדרה צווארי ועל חומרתם . זאת לפי עקרון המיקרו טראומה במקרה של מר אדרי מתרשם שהיתה חשיפה משמעותי להרמה של חפצים כבדים, כפוף ממושך של הצוואר עבודה עם ידיים מעל הגובה של הכתפיים. 2. ברכיים - ... במאמר מ- 2008 נמצא רמת הוכחה בינונית באשר לקשר בין כפוף ברכיים ממושך בצירוף הרמת משקלים כבדים והתפתחות אוסטאוארטוזיס של הברכיים. ועוד ספק עם תיאור בעובדות המוסכמות עונה לתיאור של הרמת משקל כבד תוך כדי כפוף ממושך של הברכיים. ג) כן באשר לשינויים ניוונים בצוואר וכן באשר ל-OSTEOARTHROSIS של הברכיים. הספרות חלוקה באשר למידת השפעה של הגורמים תעסוקתיים או מאמץ גופני מסוים. .... ממליץ לבית משפט להכיר 50% מהנכות קשורה לברך שמאל ו- 75% מהנכות קשורה לעמוד שדרה צווארי לפי עקרון המיקרו טראומה. באשר לכתף ימין לא נקבעה אבחנה, אינני מוצא קשר לעבודתו של מר אדרי". 8. הנתבע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, והתובע התנגד לבקשה, ובהחלטה מיום 22/4/2010 דחיתי את הבקשה והצדדים התבקשו להגיש סיכומיהם בכתב. 9. התובע טוען בסיכומיו כי המומחה קבע בחוות דעתו שקיים קשר סיבתי רפואי בין נזקיו של התובע בצוואר ובברך שמאל לבין תנאי עבודתו על פי תורת המיקרו טראומה, ודחה את הקשר הסיבתי באשר לכתף ימין. חוות דעתו של המומחה ברורה וחד משמעית ועל כן יש לאמץ אותה ולקבל את התביעה. 10. הנתבע בסיכומיו טוען כי המומחה חרג מהעובדות המוסכמות, בכך שלא התייחס בחוות דעתו לעבודה עם מכשירים רוטטים ולא תיאר את מנגנון הפגיעה הזעירה שהסבה נזק בלתי הדיר לפי עילת המיקרוטראומה. הנתבע טוען כי לאור חוות הדעת שלא הניחה כל תשתית להכרה בפגיעותיו של התובע, יש לדחות את התביעה. הנתבע סבור כי זהו המקרה בו אין לאמץ את חוות הדעת מאחר ויש בה פגמים המצדיקים סטייה ממנה. הכרעה 11. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, אני סבור כי דין התביעה להתקבל באשר לפגיעות בברך שמאל ובעמוד השדרה הצווארי. 12. טענותיו של הנתבע ביחס לסטיותיו של המומחה מהעובדות עלו כבר בבקשתו לשאלות הבהרה, בקשה שנדחתה. יתר על כן, המומחה בחוות דעתו, שעה שבחן את שאלת הקשר הסיבתי, התייחס לגורמים פיזיים שקשורים בעבודה (תשובה ב/1), ועוצמת המאמץ הגופני. המומחה בחוות הדעת התייחס לתנאי עבודה ולטעמי, שעה שהעובדות שנקבעו היו בפניו, הרי שקביעתו כי יש השפעה של תנאי עבודה בהם עבד התובע לקצב התפתחות השינויים הניווניים וחומרתם, על פי עקרון המיקרוטראומה, מקובלת עלי. גם התייחסותו של המומחה להרמה של חפצים כבדים, מתיישבת עם העובדות שנקבעו, שכן בעובדה ג' נקבע כי "מדובר בברגים שחלקם במשקל מספר קילוגרמים" כך שאין מדובר בחריגה מהעובדות, אלא במסקנה של המומחה כי ברגים מסוג זה יש לראותם כחפצים כבדים ואין מקום להתערב בקביעתו זו. 13. בהתייחס לפסיקה אליה מפנה הנתבע, לעניין העדר תשתית לבחינת עילת המיקרוטראומה בשל העדר תיאור של פעולה חוזרת ונשנית, כפי שמפורט בעובדות שנקבעו בהחלטה למינוי מומחה רפואי, הרי שהתובע עבד עם מכשירים רוטטים - בהם ברורה הפעולה החוזרת ונשנית הנגרמת מהרטט. באשר לעבודה בכריעה על ברכיו - בעובדות המוסכמות מתוארת רציפות הפעולה החוזרת על עצמה בין 15 ל- 20 פעם ביום. 14. הלכה פסוקה היא כי : "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.   אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ. המל"ל - מפי כב' הש' רבינוביץ).   15. חוות דעתו של המומחה הרפואי מפורטת, לוקחת בחשבון את מכלול העובדות המוסכמות וגורמי הסיכון של התובע. יש לשים לב שהמומחה הרפואי לא הכיר בכל פגיעותי של התובע אלא רק בשתיים מהן. מכל מקום, לא מצאתי בחוות הדעת פגם המציק סטייה ממנה. 16. סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן שפגיעותיו של התובע בעמוד שדרה צווארי ובברך שמאל מוכרות כפגיעה בעבודה. 17. לעניין אחוזי ההכרה, ברי כי ההחלטה בעניין מסורה לוועדה רפואית מטעם הנתבע שתזמן את התובע לבדיקה בפניה. 18. הנתבע ישא בהוצאות התביעה ובשכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ניתן היום, ל' אב תש"ע, 10 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים. מיכאל שפיצר, שופטנשיא צווארמיקרוטראומה