1. בתאריך 16.9.07 הגיש התובע למל"ל הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1) בה טען, כי נפגע בגבו באירוע שאירע בעבודתו מיום 21.7.07 , משהרים משא כבד וחש בכאבים לאחריו (להלן: "האירוע"). התביעה נדחתה ע"י המל"ל מן הנימוק, כי לא הוכח, כי במועד בו נקב התובע אירע לו אירוע תאונתי בעבודתו אשר גרם לכאבי גב וכי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע במועד הנ"ל לבין הנזק בגבו, הנובע מתהליך טבעי, שאינו קשור בעבודה. 2. על החלטתו דלעיל של המל"ל ערער התובע בתביעתו דנן בהוסיפו, כי מעבר לפגיעה באירוע הספציפי מתאריך 21.7.07, יש להכיר בפגיעה גם עפ"י תורת המיקרוטראומה. המל"ל, שהסכים כי גם הטענה הנ"ל תיבחן במסגרת הליך זה הודיע לביה"ד, לאחר בחינת העניין, כי "אינו מכיר במצבו של התובע כפגיעה בעבודה בדרך המיקרוטראומה", משלא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה. 3. עם סיומה של ישיבת ההוכחות הודיעה ב"כ המל"ל, כי לגבי התביעה ככל שהיא מתייחסת לפגיעה באירוע , מסכים המל"ל למינוי מומחה בשאלת הקשר הסיבתי ביחס לאירוע מתאריך 21.7.07, כשההסכמה מושתתת על גרסת התובע עצמו, לפיה - במועד הנ"ל היתה החמרה של כאבים בהם חש לאמתו של דבר כבר קודם לכן. ב"כ התובע חלקה על הצורך במינוי מומחה ולעניין זה ניתנה החלטה, בנפרד. 4. פס"ד זה מתייחס לתביעה ככל שהיא מושתתת על עילת המיקרוטראומה בלבד משהגענו למסקנה, כי אכן לא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה ומשכך תביעה זאת דינה להדחות כבר בשלב זה, כטענת המל"ל. פס"ד זה מהווה , אפוא, פס"ד חלקי בתיק. 5. להלן העובדות הרלבנטיות (ככל הצריך לתביעה בעילת המיקרוטראומה): א. בכל המועדים הרלבנטיים עבד התובע במרכז הזואולוגי ברמת גן (להלן: "הספארי"), כסגן מנהל מחלקת הטורפים. המחלקה מורכבת מצוות של 5 עובדים, כולל התובע. ב. התובע עבד 5 ימים בשבוע. במהלך יומיים - שלושה עבד משעה 7:00 ועד השעה 15:30 ובימים הנותרים עבד עד כמחצית השעה לאחר רדת החשיכה, קרי - עד השעה 17:30 או - עד השעה 20:00. פעם בחודש עבד כתורן ביום השבת. בתצהיר עדותו הראשית הסביר התובע כי במחלקת הטורפים , מתגוררות החיות ב -ביתני לילה ובחצרות מחייה - 18 חצרות סה"כ. באשר למהות עבודתו הסביר, כי זו כוללת:"תפיסת החיות, הכנסתן לכלובים, העברתן וכד' ", תפקיד הדורש ניסיון ומיומנות ומשכך - עוסק הוא בו בתוקף תפקידו כסגן המנהל. בנוסף, עוסק התובע בעבודות בהן עוסק צוות המחלקה כולו, קרי: ניקיון החצרות של החיות - על דרך איסוף פסולת המורכבת מצואת חיות, שאריות מזון , עשבייה וגזם. הפסולת נאספת לפחי פלסטיק , אשר משקלם הגיע "עד 50 ק"ג כל אחד , תלוי בכמות בה מולאו". הפחים מועברים באמצעות טרקטור למכולה, אליה נשפכת תכולתם. באין גישה לטרקטור בתוך החצרות , על העובדים לסחוב את הפסולת עד לשבילי השירות/שער החצרות , מרחק של מטרים עד עשרות מטרים . לאחר מילוי הפחים , הנוהג בטרקטור שהוא התובע (או עובד אחר בעל רישיון נהיגה על טרקטור), מרים אל הפחים ומעמיסם על גבי עגלת הטרקטור - לגובה של כמטר - מטר וחצי מן האדמה. בטרקטור מועברים הפחים למכולה , שם יש להרימם לצורך שפיכת תכולתם אל תוך המכולה. אליבא דתובע, את עבודת פינוי הפחים הוא מבצע "כ 3 - 4 פעמים בשבוע" (עת העובד הנוסף בעל רישיון נהיגה נעדר מחמת חופשה, מחלה, מילואים - מבצע הוא עבודה זאת במהלך כל השבוע). בממוצע מדובר בפינוי של 10 - 12 פחים ליום ולאחר גזם , מספר הפחים לפינוי מגיע אף ל - 25 - 30 . ו. בנוסף, אחת לשלושה ימים מגיעה אספקה של ירקות ופירות, שאז שני עובדים צריכים לפרוק את המשאית, המכילה - בממוצע - כ 200 ארגזי קרטון . הארגזים מורדים עם טרקטור לרצפה ומורמים משם בידיים לצורך שפיכת תכולתם לארגזי פלסטיק ומיונם . ז. בנוסף, כוללת העבודה אספקת המזון לחיות, עבודה אותה מבצע התובע כפעמיים - שלוש בשבוע. לצורך זה , נדרשת הרמה של כ 20 ארגזי מזון לעגלת הטרקטור, באמצעותה מועברים הארגזים אל חצרות החיות, שם יש לפרוק את תכולתם ולשאתה לאזורי ההאכלה , לצורך פיזור המזון. ח. כן נכללת בעבודה "בניית חצרות לחיות השונות, עבודה שאיננה מסתיימת אף פעם , שכן ברגע שאנו מסיימים לבנות חצר לחיה אחת, אנו מתחילים לבנות חצר נוספת לחיה אחרת". במסגרת עבודה זאת מבצע התובע עבודות "חפירה ופינוי חול, הן לצורך עיצוב שטח אדמה ישר, הן לצורך חפירת בריכות והן לצורך פריסת צנרת מים וחשמל בתוך האדמה". בהמשך, מעוצבת החצר על דרך "הצבת סלעים אמיתיים ובניית פסלים דמויי סלעים מבטון , באזורים שונים של החצר". עבודה זאת תוארה ע"י התובע כ"עבודה פיזית מאומצת מאד הכרוכה בהרמת, נשיאת והורדת משאות כבדים ובין היתר סלעים גדולים וכבדים מאד, שקי מלט, דליי חצץ ומים, דליי בטון ליציקה, כלי עבודה ועוד". ט. בחקירתו הנגדית בביה"ד הבהיר התובע, כי כל העבודות, קרי - העבודה הכרוכה בטיפול בחיות, כמו גם העבודה הכרוכה בבניית החצרות - נעשות בכל יום עבודה וכדבריו: "את שני הדברים עשינו יום - יום". 6. בסיכומיה טענה ב"כ התובע, כי מדובר במיקרוטראומה, משעבודתו של התובע היתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב, מאות רבות של פעמים ביום. ב"כ המל"ל מנגד חזרה על טענתה כי לא הונחה תשתית עובדתית למקרוטראומה, משעולה מן הראיות, כי סדר יומו הרגיל של התובע כלל תנועות מגוונות ושונות, ללא רצף. הכרעה 7. בפתח הדברים נזכיר מושכלות יסוד בהתייחס לתורת המיקרוטראומה: "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" (עב"ל 317/97המל"ל נגד יניב, פורסם בפד"ע לה 523,533). עוד נקבע: "יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה ...בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הנם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה החוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטייה של כל תנועה כזו. ... לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח נגד המל"ל , פס"ד מיום 28.7.02). כך גם בעב"ל 204/06 מרוסיה חיימוב נגד המל"ל (פס"ד מיום 22.10.07) חזר ביה"ד הארצי והדגיש: "הלכה פסוקה היא, כי על מנת להוכיח תביעה דרך תורת המיקרוטראומה יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות , לבין תנועות שונות ומגוונות , חסרות רצף". (ההדגשות - אינן במקור, ע.ק). ביה"ד הארצי עמד על כך, כי אף עת קיימים מאמצים קשים בעבודה, "השימוש במונח מיקרוטרואמה אינו יכול להפוך , כבמטה קסם, מאמצים קשים לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות , החוזרות ונשנות אין ספור פעמים..." (פס"ד יניב הנ"ל). 8. בבחינת מכלול נסיבות העניין, תוך יישום ההלכה הפסוקה, הגענו למסקנה כי התובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת קיומה של תורת המיקרוטראומה, כפי שיובהר להלן. א. אין ספק, כי עבודת התובע בגן הזואלוגי היא עבודה פיזית מאומצת, אולם מעדותו עולה, כי מדובר בעבודה הכרוכה במגוון של אינספור פעולות שונות: תפיסת החיות , העברתן והכנסתן לכלובים ; איסוף פסולת מסוגים שונים , סחיבתה לשביל גישה/לשער החצר , העברתה לפחים, הרמת הפחים והעמסתם על עגלת הטרקטור ; שפיכת תכולתם למכולה ; נהיגה בטרקטור ;פירוק ארגזי מזון , מיון תכולתם, העמסתם, פיזור המזון לחיות; בניית חצרות לחיות, עבודה הכרוכה בהכשרת השטח ועיצובו - על דרך חפירה ויישור הקרקע , כמו גם העברת סלעים וסחיבתם , בניית אלמנטים קישוטיים והצבתם בשטח. ב. חלק מן הפעולות המהוות אליבא דתובע תשתית למיקרוטראומה, בוצעו על ידו בתדירות משתנה - במהלך ימים מספר בלבד במהלך השבוע: כך לדוגמא, אספקת המזון הגיעה רק אחת לשלושה ימים ואזי נדרשו שני עובדים בלבד לצורך פירוקה מן המשאית , העברתה לארגזי פלסטיק , מיונה ואפסונה. מאחר ומדובר בצוות המונה 5 עובדים, יוצא אפוא, כי לכל היותר ביצע התובע עבודה זאת - פעם בשבוע. הוא הדין בעבודת פינוי הפחים אשר בוצעה לדבריו בין 3 ל - 4 פעמים בשבוע בלבד וכך גם אספקת האוכל לחיות - עבודה בה עסק בין 2 ל - 3 פעמים בשבוע, עפ"י עדותו. ג. כל הפעולות הנ"ל (בין בימים בהם עסק בכולן ובין - עת עסק בחלקן) היוו חלק משגרת עבודתו של התובע ובוצעו במהלך יום העבודה, בסדר משתנה וללא רצף. ד. מגוון הפעולות כמתואר לעיל מורכב מאינספור תנועות שנות ומגוונות אף הן ובכללן: הליכה, עמידה, ישיבה (בעת הנהיגה בטרקטור, למשל), רכינה /כיפוף , יישור הגו ומתיחתו,הרמת הידיים ומתיחתם כלפי מעלה - (לצורך העמסה על עגלת הטרקטור, למשל), סחיבה ושפיכת תכולה. בנוסף , מדובר במשקלים שונים וברי, כי המאמץ הפיזי בו מדובר, כמו גם זווית הגו והטייתו שונים הם מתנועה לתנועה בהתייחס לאינספור התנועות השונות שהיה על התובע לבצע במסגרת מגוון הפעולות, אשר היוו את שגרת יום עבודתו. ה. הנה כי כן , אין מדובר ברצף של פעולות זהות במהותן אשר פעלו על מקום מוגדר בגוף, דוגמת "טיפות המים" המטפטפות על מקום מוגדר בסלע עד ליצירת נקב. 9. בנסיבות כמתואר לעיל ,התובע לא הניח תשתית עובדתית לפגיעה בגבו על דרך תורת המיקרוטראומה ומשכך התביעה , ככל שהיא מושתתת על עילת המיקרוטראומה, נדחית כבר בשלב זה. 10. כמקובל בתביעות שהן בתחום הבטחון הסוציאלי,אין צו להוצאות. 11. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה (המהווה פס"ד חלקי בתיק, לעניין התביעה במישור המיקרוטראומה) תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. ניתן היום, י"א אייר תש"ע (25 אפריל 2010), בהעדר הצדדים. המזכירות תשגר עותק פס"ד זה לב"כ הצדדים. אחמד קיסנציג ציבור עובדים מיכאל קנדלנציג ציבור מעבידים עדנה קוטן - שופטת דמי פגיעהמיקרוטראומה