1. בפני תביעתו של מר אלי פפיסמדוב (להלן - "התובע") להכרה באירוע מיום 3/4/06 כ"תאונת עבודה". 2. הנתבע בכתב הגנתו טען כי לא אירעה לתובע תאונת עבודה. 3. בישיבת יום 24/12/07 נשמעה עדות התובע בפני, ובישיבת יום 5/5/08 נשמעה עדותו של מר שמעון חובלשוילי מטעם התובע, ולאחר כל זאת התבקשו הצדדים להגיש סיכומיהם בכתב. 4. ביום 18/6/08 ניתן על ידי פסק דין המוחק את התביעה וזאת לאחר שלא התקבלו הסיכומים מטעם ב"כ התובע, חרף הארכות מועד שניתנו לו. 5. ביום 19/6/09 התקבלה בקשת התובע להארכת המועד להגשת הסיכומים, וחרף העובדה שהבקשה הוגשה לאחר שניתן פסק הדין, נעתרתי לבקשה ופסק הדין בוטל . 6. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב, ובהחלטה מיום 24/8/08 לאחר שבחנתי את חומר הראיות וטענות הצדדים, סברתי כי התובע אכן נפגע באירוע מיום 3/4/06, ובהחלטה מיום 2/11/08 מיניתי את ד"ר הורוביץ סוזנה כמומחית יועצת רפואית בתחום האורטופדי מטעם בית הדין. 7. העובדות כפי שהועברו למומחית :- א. התובע עובד מאז שנת 2002 כמוכרן ומחלק סחורה במרכז הסיגריות דרום (2000) בע"מ. ב. במהלך עבודתו ביום 3/4/06 הגיע התובע למסור סחורה בחנות המכולת של מר שמשון חובלשווילי באזור יג' באשדוד, ולצורך כך ירד מהרכב בו נהג, הקיפו, וניגש לפתוח את הדלת שליד הנהג על מנת להוציא משם את המסופון בו הוא משתמש לצורכי עבודתו. ג. התובע פתח את הדלת במשיכה, וקיבל מכה בצידו הימני של גופו, בית החזה והכתף. ד. מצבו הרפואי של התובע הוא כעולה מהתיעוד הרפואי. 8. השאלות עליהן התבקשה המומחית להשיב :- א. מהי המחלה ממנה סובל התובע כעולה מהתעודות הרפואיות ? ב. הקיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע בעבודה בתאריך 3/4/06, כפי שתואר בעובדות שלעיל ? ג. האם אי הכושר לעבודה על פי התעודה הרפואית לנפגע בעבודה המצורפת להחלטה זו, כולו או חלקו נגרם עקב האירוע הנ"ל ? באם המומחית תקבע, כי רק חלק מאי הכושר נגרם עקב האירוע וחלק מקורו במצב רפואי קודם, תשיב המומחית מה משך הזמן שבו נגרם לתובע אי כושר אותו ניתן לייחס לאירוע מ- 3/4/06 ? 9. ביום 30/11/08 התקבלה חוות דעתה של המומחית ד"ר סוזנה הורוביץ ולפיה :- "א. התובע סבל מ- THORACIC OUTLET SYNDROME שמשמעו היצרות של מעבר העורק הברכיאלי, שמספק דם לגפה ימנית עליונה מלווה בצלע צוארית. ביום 3/4/06 הופיע כאב בזרוע ימין, שאובחן כעבור כחודש כפקקת (THROMBUS) של העורק הברכיאלי והסעיפים שלו, שלא אפשר אספקת דם תקינה לגפה. עקב כך, בוצעו ביום 12/5/06 כריתת הצלע הצוארית מימין, ניקוי הפקקת של העורקים, מלווה בתיקון של העורק הברכיאלי והאולנרי הימניים על ידי שתל ורידי. ב. הסיבה הדומיננטית להופעת החסימה העורקית של הגפה הימנית העליונה, הייתה היצרות של המעבר העורקי הברכיאלי / אקסילרי שנוצרה עקב מבנה רקמה רכה של מוצא העורק. קיומה של צלע צוארית אף תרמה להחרפת ההיצרות . בהקשר זה ראוי לציין כי במכתב שחרור מיום 28/5/06 של מחלקה כירורגית כלי דם בית חולים קפלן נרשם, כי התובע סבל מספר חודשים מיד ימנית קרה וחלשה. המשמעות של יד ימנית חלשה וקרה היא אספקת דם לא מספקת לגפה ימנית במהלך החודשים שקדמו לאירוע מיום 3/4/06. אני סבורה שהתנועה הפתאומית ביד ימין מיום 3/4/06 הוסיפה טראומה לנזק המצטבר בכלי הדם של יד ימין. לאור האמור, דעתי הינה כי המצב הרפואי הקודם הוא הגורם הדומיננטי למחלה. קיים קשר סיבתי של החמרה בלבד, בין האירוע מיום 3/4/06 לבין המחלה, באופן שהאירוע מיום 3/4/06 זירז את הצורך בביצוע הניתוח מיום 12/5/06 שסביר שהיה מתבצע בהמשך בכל מקרה. ג. כל תקופת אי הכושר היא תוצאת האשפוז והניתוח מיום 12/5/06. לעניין הקשר הסיבתי בין תקופת אי הכושר לבין האירוע מיום 3/4/06 ר' תשובה ב' לעיל". 10. הנתבע הגיש בקשה למינוי מומחה אחר בנימוק כי המומחית שמונתה הינה אורטופדית מנתחת והתחום הרפואי הנדרש בתיק זה הוא למעשה כירורגית בית החזה. הנתבע נימק את הגשת הבקשה רק לאחר מתן חוות הדעת בייעוץ רפואי שקיבל בדיעבד. התובע התנגד לבקשה בטענה כי המומחית היא אורטופדית מנתחת וכי טרם מוצה שלב שאלות ההבהרה בתיק. 11. בהחלטה מיום 9/2/09 דחיתי את הבקשה בשלב זה עד לאחר מיצוי שלב שאלות ההבהרה והתרתי לצדדים להגישה בשנית, ככל שיעלה צורך. 12. הנתבע הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחית, ואילו התובע בתגובתו התנגד להצגת שאלות ההבהרה מטעם הנתבע למומחית וביקש להפנות אליה שתי שאלות הבהרה מטעמו. הנתבע התנגד לבקשת התובע בחלקה וביקש הפנות שאלת הבהרה נוספת. 13. בהחלטה מיום 17/5/09 סברתי כי נכון יהיה להפנות למומחית את שאלות ההבהרה הבאות :- "א. האם נגרמה במקרה זה פגיעה בעצם הבריח או במבנה אחר . אם כן - מהי הפגיעה ? ב. בחוות דעתך בתשובה לשאלה ב' פסקה שלישית התייחסת "לתנועה פתאומית ביד ימין" בלבד. על פי העובדות שנקבעו בבית הדין בהחלטה מיום 2/11/08 נקבע בנוסף בסעיף 4ג' כי התובע "קיבל מכה בצידו הימני של גופו, בית החזה והכתף.", האם יש בעיון מחדש בעובדות אלה כדי לשנות מחוות דעתך ? ג. בחוות דעתך קבעת כי "האירוע מיום 3.4.06 זירז את הצורך בביצוע הניתוח מיום 12.5.06, שסביר היה מתבצע בהמשך בכל מקרה." אם כן מהי תקופת אי הכושר שניתן לייחס לאירוע מיום 3.4.06 מתוך תקופת אי הכושר שניתנה לתובע בעקבות הניתוח ?". 12. תשובותיה של המומחית לשאלות ההבהרה התקבלו ביום 28/6/09 ולפיהן :- "א. לא נגרמה פגיעה גרמית בעצם הבריח או במבנה אחר. ב. אין בעיון מחדש בעובדות אלה בכדי לשנות את חוות דעתי. ג. אני מייחסת את תקופת אי הכושר שמיום התאונה ועד ליום הניתוח כאל תוצאת התאונה. היינו מיום 3/4/06 ועד ליום 12/5/06. את יתר תקופת אי הכושר אני מייחסת למצב קודם". 13. לאחר כל זאת הוגשו סיכומי הצדדים בכתב. 14. התובע טוען בסיכומיו כי מצבו הרפואי נגרם מתאונת עבודה ולא על דרך ההחמרה כפי שטוענת המומחית. יחד עם זאת, מציין הוא שהמומחית למעשה הכירה בקשר סיבתי על דרך של החמרה ועל כן יש לקבל את תביעתו ולאפשר לו להופיע בפני ועדה רפואית שהיא זו שתקבע מהי מידת נכותו. 15. הנתבע חוזר בסיכומיו על טענתו כי נפל פגם מהותי במינוי מומחית מתחום האורטופדיה וכי יש למנות מומחה מתחום כירורגיית בית החזה. עוד חוזר הנתבע על הטענה כי לא אירע כל אירוע תאונתי לתובע, כלומר מבחינתו - לא צריך היה למנות מומחה רפואי כלל. 16. זאת ועוד. הנתבע טוען כי לפי חוות דעתה של המומחית ותשובותיה לשאלות ההבהרה, הרי שלא אירע לתובע נזק או פגיעה מעצם התאונה שהרי המצב הרפואי הקודם הוא הגורם הדומיננטי למחלה וכי הניתוח היה מתקיים גם אלמלא התאונה עצמה שרק החישה את קיומו. על כן לטענת הנתבע לא נתקיימו יסודות תאונת העבודה והאירוע הנטען כלל לא גרם למצבו הרפואי של התובע. 17. הנתבע ממשיך וטוען כי קיימת סתירה מהותית בתשובת המומחית לשאלת ההבהרה בעניין אי הכושר, שעה שבחוות דעתה ציינה כי כל תקופת אי הכושר נובעת מהניתוח ואילו בתשובותיה לשאלות ההבהרה ציינה כי תקופת אי הכושר בין האירוע הנטען לבין הניתוח מיוחס לאירוע הנטען עצמו. הכרעה 18. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, אני סבור כי דין התביעה להתקבל. להלן נימוקי החלטתי. 19. ראשית, הלכה פסוקה היא כי : "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.   אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ. המל"ל - מפי כב' הש' רבינוביץ).   20. עיון בחוות דעתה של דר' הורוביץ ובתשובותיה לשאלות ההבהרה כי היא מנומקת וברורה ואין בה כל פגם גלוי לעין בגינו יש לפסלה. 21. זאת ועוד. המומחית קבעה כי הגורם הדומיננטי של מחלתו של התובע הוא מצב רפואי קודם. יחד עם זאת הכירה בקשר סיבתי בין האירוע מיום 3/4/06 לבין הניתוח, שכן לא היה מתבצע בשלב זה ללא קרות האירוע ובמילותיה של המומחית: "אני סבורה שהתנועה הפתאומית ביד ימין מיום 3/4/06 הוסיפה טראומה לנזק המצטבר בכלי הדם של יד ימין. לאור האמור, דעתי הינה כי המצב הרפואי הקודם הוא הגורם הדומיננטי למחלה. קיים קשר סיבתי של החמרה בלבד, בין האירוע מיום 3/4/06 לבין המחלה, באופן שהאירוע מיום 3/4/06 זירז את הצורך בביצוע הניתוח מיום 12/5/06 שסביר שהיה מתבצע בהמשך בכל מקרה." 22. עובדה היא כי המומחית הכירה בקשר סיבתי, ואין לעניין זה נפקות בין מצב גרימה להחמרה וזהו נושא לוועדה הרפואית לענות בו. 23. להלן אתייחס לטענות הנתבע בסיכומיו : א. הטענות בדבר קרות האירוע התאונתי, הרי שהעניין הוכרע בהחלטתי מיום 24/8/08. ב. הטענות בדבר היעדר קיומן של יסודות תאונת העבודה - אינני מסכים עם ניתוח הנתבע את חוות דעתה של המומחית הרפואית, שיש בו כדי להטעות שכן מתעלם הוא ממסקנתה בחוות דעתה כי "אני סבורה שהתנועה הפתאומית ביד ימין מיום 3/4/06 הוסיפה טראומה לנזק המצטבר בכלי הדם של יד ימין." כלומר - תוספת של טראומה כמוה כטראומה שלא היתה נגרמת במועד בו נגרמה ללא האירוע מיום 3/4/06. ג. הטענות בדבר סתירה מהותית בקביעות המומחית בדבר תקופת אי הכושר שנקבעה לתובע - גם כאן אינני מסכים לטענת הנתבע ביחס לחוות הדעת. הנתבע מתעלם מתשובת המומחית לשאלות בית הדין, ומתייחס רק לחלק שמתאים לעמדתו. המומחית כתבה באופן ברור בתשובה ג' לחוות דעתה: "כל תקופת אי הכושר היא תוצאת האשפוז והניתוח מיום 12/5/06. לעניין הקשר הסיבתי בין תקופת אי הכושר לבין האירוע מיום 3/4/06 ר' תשובה ב' לעיל". עיון בתשובה ב' לחוות דעתה מעלה כי : " קיים קשר סיבתי של החמרה בלבד, בין האירוע מיום 3/4/06 לבין המחלה, באופן שהאירוע מיום 3/4/06 זירז את הצורך בביצוע הניתוח מיום 12/5/06 שסביר שהיה מתבצע בהמשך בכל מקרה." הנה כי כן, הדברים מתיישבים כראוי עם תשובת המומחית לשאלת ההבהרה ג' בעניין תקופת אי הכושר: "אני מייחסת את תקופת אי הכושר שמיום התאונה ועד ליום הניתוח כאל תוצאת התאונה. היינו מיום 3/4/06 ועד ליום 12/5/06. את יתר תקופת אי הכושר אני מייחסת למצב קודם" שהבהירה הלכה למעשה את חוות דעתה בעניין ואין בה כל סתירה לנאמר קודם. ד. לסיכום אתייחס לטענת הנתבע בדבר פסילת המומחית בשל התמחות בכירורגיה אורטופדית ולא בכירורגית בית החזה, כפי שנתבע טוען שיש למנות בתיק זה. כבר נפסק לא אחת, כי ניתן למנות מומחה מהתחום הרפואי הרחב של מחלת התובע ואין צורך בתת מומחיות. אולם כאן מונתה אורטופדית מנתחת, שעוסקת בכירורגיה אורטופדית כשמחלתו של התובע היא בכתף ימין ובבית החזה כתוצאה מפגיעה בצידו הימני של גופו מדלת רכבו. ניתן לראות כי מדובר בתחום המתאים לפגיעה, ויתר על כן - אילו סברה המומחית הרפואית כי הדבר אינו מצוי בתחום התמחותה, הרי שחזקה עליה שהיתה מחזירה את החומר הרפואי ומודיעה כי יש למנות מומחה בתחום התמחות שונה. לכך מתווספת העובדה כי בקשת פסילת המומחית הוגשה רק לאחר שניתנה חוות הדעת והנימוק להגשה המאוחרת אינו משנה את העובדה שיש בכך טעם לפגם. 24. סוף דבר, כמפורט לעיל, אני מקבל את חוות דעתה של דר' הורוביץ באופן שתביעת בתובע מתקבלת והאירוע מיום 3/4/06 מוכר כפגיעה בעבודה. 25. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסכום של -.2,000 ש"ח בצירוף מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. ניתן היום 05 בינואר, 2010 (י"ט בטבת תש"ע) בהעדר הצדדים. מיכאל שפיצר, שופט נשיא פסילת מומחהמומחה