פגיעת כף יד - אחוזי נכות

פסק דין 1. המערער יליד שנת 1960. במהלך שירותו ככלאי בכלא אשמורת נפגע בכף יד ימין ממשקוף בתא של אסיר. ועדה רפואית מיום 3.4.96 הכירה בנכותו של המערער בגין שבר בעצם המסרק החמישי ביד ימין, דרגת נכות של 1%. יצויין כי למערער גם תלונות בגין טנטון וליקוי שמיעה בגינן פנה פעמים רבות לועדות השונות אך אלו אינן מענייננו כאן. 2. בשנת 2001 פנה המערער על מנת שתוכר החמרה במצב בכף ידו עקב חוסר תחושה באצבע חמישית. ועדה מחוזית שהתכנסה בעניינו ביום 29.4.01, עיינה בבדיקת EMG מיום 18.3.01 וקבעה כי אין נכות בעצב האולנרי. 3. בשנת 2005 שב המערער ופנה על מנת שתוכר החמרה במצבו בכף יד ימין. ועדה מחוזית מיום 7.6.06 בדקה את המערער עיינה בבדיקת EMG מיום 21.3.06 אשר הדגים נוירופטיה קלה של העצב האולנרי בגובה המרפק וקבעה כי תלונותיו של המערער קשורות לפגיעה בעצב האולנרי בגובה המרפק ואינן נובעות מהחמרת הפגיעה המוכרת. 4. המערער הגיש ערעור לועדה רפואית עליונה בצרוף חוות דעתו של ד"ר קרסין מיום 20.9.06. ועדה רפואית עליונה דנה בעניינו של המערער ביום 14.2.06. הועדה עיינה בבדיקת ה-EMG מיום 21.3.06 וקבעה: "ההפרעה הנוירולוגית הקלה בעצב האולנרי מימין שמתבטאת בדלדול שרירים קל ובהפרעה בתחושה בכף היד לא קשורה לפציעתו בכף יד ימין אלא בעקבות לחץ בתעלת העצב האולנרי באזור המרפק שלא קשור לפציעתו בכף היד". הועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר קרסין ולא הסכימה עם ממצאיו ולכן לא קיבלה את מסקנותיו לגבי הקשר בין העצב האולנרי לפציעתו בכף היד. 5. המערער ערער לבית המשפט המחוזי כשהוא מצרף בדיקה EMG מיום 17.9.06 שלטענתו תוצאותיה שונות. בית המשפט בפס"ד מיום 28.5.07 (ע"ש 866/07) החזיר את הדיון לועדה על מנת שתתייחס גם לבדיקה זו. הועדה הרפואית העליונה התכנסה שוב ביום 17.1.08, עיינה בתוצאות בדיקת ה- EMG מיום 17.9.06 וקבעה: "בדיקה זו אינה בדיקה מלאה של העצב האולנרי ולא ניתן לקבל ממנה פרטים לגבי מהירות ההולכה בקטע המרפק. ההולכה בקטע המרפק הייתה פתולוגית בבדיקת EMG קודמת מיום 21.3.06". לפיכך ביקשה הועדה בדיקת EMG נוספת מהמרכז הרפואי רמב"ם בשאלה של קיום נזק לעצב האולנרי ומיקומו. למערער נערכה בדיקת EMG נוספת ביום 15.8.07 אשר הצביעה על כך שהנזק לעצב האולנרי הוא באזור המרפק ולא בכף היד. לפיכך קבעה הועדה הרפואית העליונה כי הבדיקה מיום 17.9.06 שבוצעה במכון "אלון" הייתה תת אופטימלית כי לא נתנה מידע לגבי מיקום הנזק. בפני הועדה הרפואית העליונה עמדו שתי בדיקות EMG אשר התייחסו למיקום הנזק באזור המרפק מימין. לפיכך קבעה הועדה כי היא דוחה את הערעור. 6. ב"כ המערער טוען כי בפני הועדה עמדו בדיקות סותרות ובמצב דברים כזה היה עליה לפנות לבודקת בבית החולים רמב"ם על מנת שתסביר את ההבדל או לחלופין לשלוח את המערער לבדיקה נוספת. אלא שמבחינה עובדתית שוגה ב"כ המערער. בפני הועדה לא עמדו בדיקות סותרות. עמדו שתי בדיקות מלאות אשר הצביעו על נזק לעצב האולנרי באזור המרפק ובדיקה נוספת (זו מיום 17.9.06) שלא נתנה כל מידע לגבי מיקום הנזק. אין בכך סתירה לשתי הבדיקות האחרות. יש כאן בדיקה מיום 17.9.06 שאיננה מלאה. 7. הועדה הרפואית העליונה הייתה רשאית להסתמך על שתי הבדיקות המלאות שעמדו בפניה. עניין זה הוא עניין רפואי המצוי בשיקול דעתה. וראו מתוך רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". 8. עולה כי לא נפל פגם משפטי כלשהוא בעבודת הועדה הרפואית העליונה, ודין הערעור להדחות. 9. אין צו להוצאות. כף הידנכותאחוזי נכות