1. התובע עבד בנתבעת תקופה של כ- 10 שנים עד לאוגוסט 2007. התובע פנה בתביעה לבית הדין ב- 12/08 ודרש כי הנתבעת תשלם לו זכויותיו בגין פדיון חופשה והפרשה לפנסיה וכן טען כי זכאי לפיצויי פיטורים שכן התפטר בדין מפוטר מהנתבעת. הנתבעת מנגד הגישה כנגד התובע תביעה נגדית לתשלום חלף הודעה מוקדמת והשבת תשלומים ששולמו לו ביתר לאור ניצול ימי החופשה, מעל הקבוע בחוק. 2. עוד בטרם הדיון המוקדם תיקנו שני הצדדים בהודעות בכתב לתיק בית הדין את תביעותיהם, כך שהתובע מחק את רכיב התביעה לתשלום פנסיה ואילו הנתבעת צמצמה את כמות ימי החופשה ששולמו ביתר לתובע ל- 21 יום. 3. ואלו הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מהמוסכמות, העדויות והראיות שהוגשו ל תצהירים: א. התובע עבד אצל הנתבעת כדפס מקצועי ותיק ובעל ידע מנובמבר 1997 ועד ליום 9.8.07. ב. התובע התפטר מהעבודה בנתבעת. לאחר התפטרותו עבד התובע כנהג. ג. התובע קיבל תלושי שכר והתשלומים המפורטים בהם משקפים את שכרו של התובע במהלך התקופה, לרבות הפרשה חודשית לפנסיה למבטחים. ד. שכרו האחרון של התובע עמד על סך של 4,088 ₪. ה. אין חולק על הצדדים כי התובע שהה בחופשות מעת לעת, אולם הספק הוא האם החופשה היתה בתשלום. יואר כי בתלושי השכר לא מופיע כלל תשלום נוסף על רכיב חופשה אך מנגד לא נוכה משכר התובע להיעדרויות. ו. לתצהיר הנתבעת הוגשו כרטיסי נוכחות חלקיים לתקופה מ- 9/04 מהם עולה כי התובע נעדר מהעבודה במהלך התקופה ימים רבים. ז. לא הוצג יומן חופשה ע"י הנתבעת, אלא חישוב שצורף לכתב התביעה. 4. בדיוני ההוכחות שהתקיימו בפנינו, נחקר התובע על תצהירו וכן העד מטעמו זעתרי עבד אלודוד. העד הנוסף אשר הוגש תצהיר מטעמו, איאד אבו שלבק לא התייצב לחקירה ותצהירו בוטל. מטעם הנתבעת העיד המנהל מר דוד אבוקסיס. העד מר חיים לוי לא התייצב להיחקר על מצב בריאותו והנתבעת ויתרה על תצהירו. בפנינו נותרו מחלוקות בהן עלינו להכריע, והן: האם התובע התפטר כדין מפוטר וזכאי לפיצויי פיטורים. האם התובע בהתפטרותו נתן הודעה מוקדמת לנתבעת או האם הוא זכאי לתמורת הודעה מוקדמת. וכן האם זכאי התובע ליתרת ימי חופשה כתביעתו או מנגד זכאית הנתבעת להחזר ימי חופשה ששולמו לו ביתר. דיון והכרעה נסיבות סיום העסקתו של התובע 5. התובע טען בתצהירו כי עבד בנתבעת כעובד דפוס מקצועי ראשי במשך כ- 10 שנים וכי במהלך יולי 2007 ביקשה הנתבעת להעבירו מתפקידו לעובד ניקיון בבית הדפוס. התובע ראה לטענתו בבקשה זו כהרעת תנאים והתריע על כוונתו לעזוב את העבודה במכתב מיום 26.7.07 . התובע ראה במכתב זה כמכתב התפטרות. עוד טען התובע כי ביום 6.8.07 כי הנתבעת מוכנה לשלם לו 70% מהפיצויים אם יחתום על מסמך ויתור, התובע סרב לעזוב את מקום העבודה באותו תאריך. התובע הגיש מטעמו שני תצהירים נוספים של עובדי הנתבעת אשר לטענתו יתמכו בגרסתו. לבסוף העיד רק מר זעתרי ועלה מתצהירו, כי התובע פוטר, כי התנהל ויכוח בין מנהל הנתבעת דוד לתובע על דרישותיו כי ינקה את מקום העבודה ולאחר תקופה של חודש בו לימד התובע עובד אחר על מכונת הדפוס פוטר. עוד העיד זעתרי כי ההצעה לתשלום 70% פיצויי פיטורים הוצעה לאחר תקופה שהתובע לא עבד בנתבעת. 6. כבר מקריאת שני תצהירים אלו עולות סתירות בגרסת התובע באשר לסיום יחסי העבודה. זאת ועוד, התובע לא מזכיר כלל את הכשרת העובד האחר במקומו. התובע מתעלם מגרסת מנהל הנתבעת כפי שבאה לידי ביטוי עוד בכתב ההגנה, וטענתו כי לא קיבל המכתב מיום 26.7.07 ונמנע מלמסור כל גרסה בתצהירו המתמודדת עם גרסת הנתבעת. 7. בנוסף לסתירות אלו, עת נחקרו התובע ומר זעתרי בפנינו הן באשר למכתב ההתפטרות הנטען ע"י התובע והן באשר לנסיבות אשר הביאו להתפטרות התובע, עדותם היתה מנוגדת ובלתי אמינה. התובע בעדותו לא פירט מה היתה ההרעה בתנאי עבודתו למעט הדרישה לניקיון המקום, התברר כי הדרישה לניקיון היתה מספר פעמים בודד ולא שינוי תפקיד כנטען ע"י התובע במכתב ובתצהירו. 8. באשר למכתב שהוציא התובע, הרי עלה מהעדות כי נוסח ע"י ב"כ התובע לטענתו ב- 26.7.07 ולמרות שבתצהיר טען כי נמסר ב- 26.7.07, לאחר חקירה עיקשת, התברר כי המכתב נמסר לנתבעת ולו לגרסת התובע רק עת הפסיק לעבוד בחודש אוגוסט. התובע לא ידע להסביר ולהתמודד עם טענת מנהל הנתבעת כי לא קיבל את המכתב. לא ניתן הסבר מדוע לא נשלח המכתב בדואר, מדוע אין כל ראיה על מסירתו ואף מדוע נחפז התובע להתפטר ולא אפשר לנתבעת לשנות החלטתה. 9. בנוסף גרסת התובע באשר להפסקת עבודתו וימי היעדרותו נסתרה ע"י דוחות הנוכחות שצורפו ע"י הנתבעת לתצהירה. התובע לא ידע להסביר את הסתירה בין גרסתו בתצהיר ובעדות כי עזב ב- 6.8.07, כאשר בפועל לא הגיע כלל במועד זה לעבודה ומאידך התייצב ב- 7.8 - 9.8. גם הגרסה באשר לכתב הויתור שנמסר לו ביום 6.8.07 נמצאה על ידינו בלתי אמינה ויש להניח כי דווקא זכרונו של מר זעתרי כי ההצעה ל- 70% מהפיצויים הוצעה, כפי שאף טוען דוד בעדותו תקופה ארוכה לאחר עזיבת התובע, עת ביקש לחזור לעבוד. 10. כאמור ממכלול כל הסתירות שמצאנו בעדות התובע ובנוסף בהעדר גרסה עובדתית וראייתית התומכת בטענת התובע כי התפטר בנסיבות המצדיקות התפטרות כדין מפוטר עפ"י הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, דוחים אנו את גרסת התובע כי התפטר בשל הרעה בתנאי עבודתו. 11. לא זו אף זו, הגם שהתובע היה מיוצג כטענתו מאז אותו מועד בו נקב 26.7.07, נמנע התובע מלפעול על פי הוראת סעיף 11(א). כן התובע לא הביא ראיה למסירת המכתב אותו דבר טוען כי מסר לנתבעת. אין במכתב כל התראה או בקשה לשינוי החלטת הנתבעת כנדרש בחוק אלא הודעה כללית כי שינוי תנאי עבודתו מביאים להתפטרות והודעה של שבועיים בלבד כהודעה מוקדמת. 12. אל מול עדות התובע, מצאנו את עדות מר דוד אבוקסיס, מנהל הנתבעת אמינה, עקבית וסדורה. לא היה כל אינטרס לנתבעת לגרום להתפטרות או לפטר את התובע אשר היה עובד ותיק בעל נסיון וידע ואחראי על מכונת דפוס באופן עצמאי. מקבלים אנו את גרסת מר אבוקסיס כי לא קיבל את המכתב הנטען אלא רק עם כתב התביעה ואף אם קיבל את המכתב כפי שהודה לבסוף התובע רק עת עזיבתו בחודש אוגוסט, אין לראות במסירת מכתב זה משום עמידה בתנאי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. 13. זאת ועוד, עולה מהדוחות כי במחצית השנה האחרונה לעבודה ובפרט בחודשיים האחרונים, נעדר התובע רבות מהעבודה ולו רצתה הנתבעת להפסיק את עבודתו, היתה מפטרת את התובע שכן מירב פיצויי הפיטורים מצויים בקרן הפנסיה. לא רק שהנתבעת לא פיטרה את התובע אלא המשיכה לשלם את שכרו כרגיל למרות היעדרויותיו, כעולה מתלושי השכר והתובע אף לא הכחיש כי בכל התקופה טרם התפטרותו,תמך בו מנהל הנתבעת והתחשב במצבו האישי והיעדרויותיו. 14. לאור כל האמור, אנו קובעים כי אין בנסיבות אותן תיאר התובע משום הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. אף אם היתה הרעה התובע לא פעל כמצוות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, הגם שהיה מיוצג מתחילת ההליך כטענתו, והתובע התפטר באופן שאינו מזכה אותו בפיצויי פיטורים. 15. לאור קביעתנו כי התובע התפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים עלינו לבחון את תביעתה הנגדית של הנתבעת לתשלום הודעה מוקדמת. לא הוכחש ע"י התובע כי מכתב התפטרות לא נמסר לנתבעת אלא החל מ- 9.8.07 הפסיק התובע להתייצב בעבודה. יתרה מכך, מקבלים אנו את גרסת מנהל הנתבעת כי לא קיבל לידיו את מכתב ההתראה מ- 26.7.07 במועד זה, כך שבפועל אף לא ידע על כוונת התובע להתפטר ולא יכול היה להכין עצמו לקראת התפטרותו. על עובד המתפטר ממקום העבודה, בין אם בעילה לפי סעיף 11(א) לחוק ובין אם מכל סיבה אחרת ליתן הודעה מוקדמת. ובמקרה של התובע בהיותו עובד חודשי, חודש הודעה מוקדמת. לא ניתנה הודעה מוקדמת כלל ע"י התובע לנתבעת ועל כן מקבלים אנו את תביעתה הנגדית של הנתבעת לתשלום הודעה מוקדמת בסך 4,088 ₪. התביעה לדמי חופשה 16. התובע טען כי הוא זכאי לפדיון יתרת 61 ימי חופשה עבור 3 השנים האחרונות. הנתבעת מנגד טענה כי על פי חישוביה, במהלך 4 השנים האחרונות התובע ניצל ביתר את ימי חופשתו ומשלא ניכתה משכרו את ימי החופשה והיעדרויותיו, על התובע להשיב לה 21 ימי חופשה. לתמיכה בטענתה זו המציאה הנתבעת תחשיב ללא תצהיר ובעדות מר אבוקסיס נטען כי התחשיב בוצע ע"י מנהל החשבונות שלא התייצבה לעדות. זאת ועוד לא הוצג בפנינו יומן חופשה של הנתבעת המבצע את החישוב המדוייק של רישום ימי החופשה של התובע מידי חודש. מנגד התובע לא טען בתצהירו עדותו וסיכומיו כנגד האותנטיות של דוחות ה נוכחות שצורפו לתצהיר הנתבעת. על כן בבואנו ל הכריע בטענות הצדדים אין בידינו כל ראיה אלא דוחות הנוכחות החלקיים לשנים 09/04 - 07/07. עלה מדוחות חלקיים אלו כי בשלוש השנים, נעדר התובע מהעבודה 97 ימים. לא בכל ימי ההיעדרות נרשם ע"י הנתבעת המילה חופשה. התובע לא מסר כל גרסה בעדותו לימי החופשה או ההעדרות הרבים בכרטיסי עבודה אלו, לא בתצהירו, ולא בעדותו. מאידך עלה מתלושי השכר כי הנתבעת לא ניכתה לתובע העדרויות, לא הוצג אף לבית הדין לא ע"י הנתבעת ולא ע"י התובע רישום מפורט לסיבות ההיעדרות בפרט בשנים 2004 ו- 2005. על כן משעל הנתבעת הנטל להוכיח את רישום ימי החופשה מחד, ורישום זה הוכח באמצעות דוחות נוכחות ולא יומן חופשה, והתובע לא יצא כנגד דוחות אלו, הרי שיש לקבלם. מאידך לא הוצגו ראיות ע"י הנתבעת על הימים העודפים ששולמו לתובע שכן באם נתעלם מימי ההיעדרות הלא מסומנים בשנים 2004 ו- 2005, הרי שנגיע לתוצאה של 61 ימי חופשה שהם בדיוק ימי החופשה שהגיעו לתובע לתקופה זו. על כן אנו קובעים כי דין שתי התביעות בעניין רכיב דמי החופשה להידחות. סוף דבר 17. כאמור נדחית תביעת התובע לפיצויי פיטורים ודמי חופשה. מתקבלת באופן חלקי התביעה הנגדית, כך שעל התובע לשלם לנתבעת דמי הודעה מוקדמת בסך 4,088 ₪, כאשר סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. לאור תוצאת פסק דין זה, ישלם התובע לנתבעת השתתפות בהוצאות שכ"ט ב"כ על ניהול הליך זה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. שני הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לצדדים. ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"א, 07 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים. "ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו". נציג ציבורגב' רוביו נציג ציבורמר ענר אורנית אגסי, שופטת התפטרות